נדרש שוויון בין בני זוג לעניין זיכוי מס בגין ילדים
רמי אריה, עו"ד ורו"ח חנן כהן, עו"ד
בתוכנית "נטו למשפחה" נעשתה השוואה של הזכות לנקודות זיכוי לילדים קטנים עד גיל 5 בין בני הזוג, גבר או אישה. רק לאחרונה קבע בהמ"ש העליון נוסחה חדשה בעניין חלוקת מזונות בין בני זוג המחזיקים ילדים במשמרות משותפת, לפי עיקרון השוויון. אך את המהלך השוויוני הפשוט של ניוד נקודות הזיכוי בגין ילדים בין בני הזוג לפי הכנסותיהם, עדיין אוסרת רשות המיסים.
כך לגבי סעיף 66 לפקודת מס הכנסה, המאפשר מתן נקודות זיכוי למי שיש לו ילדים. הסעיף קובע בדווקנות כי אישה תקבל יותר נקודות זיכוי מבן זוגה - הגבר, בגין אותם ילדים. כלומר, כאשר הכנסת האישה אינה גבוהה מספיק – היא מפסידה את נקודות הזיכוי המגיעות לה בגין ילדיה וגם בן זוגה אינו יכול לנצל אותם לפחות לטובת התא המשפחתי.
לבני זוג מאותו מין ניתנה לעניין זה הקלה מפורשת בהנחיה מיום 30.12.2013 ביחס ל-"נקודות זיכוי בגין ילדים לבני זוג מאותו מין" שניתנה על ידי רו"ח מירי סביון, סמנכ"לית בכירה לשומה וביקורת ברשות המסים (להלן: "ההנחיה הפנימית"), לפיה בן זוג הנשוי לבן זוג מאותו המין שיקבל את הקצבה המשולמת ע"י המוסד לביטוח לאומי עבור ילדיו בהתאם להוראות סעיף 40(א) לפקודה, יהיה זכאי לנקודות הזיכוי הקבועות בסעיף 66(ג)(4) לפקודה. במילים אחרות: על פי ההנחיה הפנימית גם גבר, בן זוג של גבר, זכאי לנקודות הזיכוי הקבועות בסעיף 66(ג)(4) לפקודה.
אך לא כך לבני זוג שאינם מאותו מין, לפי קביעת בית המשפט ביחס לעניינם של מר יעקב שץ, הנשוי לעפרה שץ משנת 1994 ולהם שלושה ילדים. בדוחותיו למס הכנסה יוחסו נקודות הזיכוי הקבועות בסעיף 66(ג)(4) לפקודה לעפרה בלבד. מאחר שהכנסתה לא הגיעה לסף המס, היא לא קיבלה כל זיכוי מס מכוח הוראות סעיף 66(ג)(4) לפקודה, שעה שיעקב שילם את מלוא המס החל עליו, בלי שזכה אף הוא לזיכוי המס הקבוע בסעיף 66(ג)(4) לפקודה.
בעקבות פרסום ההנחיה הפנימית, פנה מר שץ אל פקיד השומה בבקשה לזכותו בנקודות הזיכוי הקבועות בסעיף 66(ג)(4) לפקודה, בטענה שאין להפלות בין בני זוג נשואים חד מיניים אשר על פי ההנחיה הפנימית זכאים להחיל את נקודות הזיכוי הקבועות בסעיף 66(ג)(4) לפקודה על גבר (במקרה של זוג גברים) לבין אישה וגבר נשואים, וביקש ליהנות מנקודות הזיכוי הקבועות בסעיף 66(ג) לפקודה, בהתעלם מזהותם המינית.
פקיד השומה דחה את בקשתו של מר שץ, ועל כך הגיש מר שץ בקשה לאישור תובענה מנהלית כייצוגית (ת"צ 39247-04-14, יעקב ועפרה שץ ואח' נ' רשות המיסים, ניתן ביום 5.7.17).
מר שץ טען, כי לפי ההנחיה הפנימית שהוזכרה לעיל, אין רלוונטיות לזהותם המגדרית, המינית, של בני הזוג לצורך ניצול נקודות הזיכוי לטיפול בילדים הקבועות בסעיף 66(ג) לפקודה.
רשות המיסים טענה מצידה, כי המחוקק מצא לנכון להעניק לאישה בתא המשפחתי נקודות זיכוי רבות יותר מאשר לגבר כדי לעודד יציאת אימהות לעבודה.
בית המשפט קיבל את עמדת רשות המיסים, הפנה להלכה בעניין אילות (ע"א 3067/11 קיבוץ אילות נ' מנהל מע"מ), לפיה לא ניתן לפרש את הוראות 66(ג)(4), כאילו הוראות אלה מדברות על "גבר" שהרי המחוקק עשה שימוש ברור ומוגדר במונח "אישה". זאת בשונה מסעיף 66(ג)(5) המדבר ב-"גבר". נוכח הלשון הברורה של הסעיף, יש רלוונטיות לזהות המגדרית של בני הזוג.
לכך יש להוסיף, כי תכליתו של סעיף 66(ג)(4) לפקודה, לעודד אימהות לצאת לעבודה. החלת נקודות הזיכוי הקבועות בסעיף זה על גברים, תפגע בתכלית האמורה ובקופת המדינה.
לשיטת בית המשפט, ההנחיה הפנימית נועדה להשוות בין תא משפחתי דו מגדרי לתא משפחתי חד מגדרי וככזו היא מתעלמת מזהותו המגדרית של מי מבני הזוג. תכלית ההנחיה ליצור שוויון בין זוגות נשואים חד מיניים לשאינם חד מיניים. מכללא נוצרת אפשרות בחירה. אך לשיטתו אין הכוונה בהנחיה הפנימית לאפשר לבני זוג דו מיניים לנייד את נקודות הזיכוי ביניהם בהתאם לגובה ההכנסה של מי מהם כפי שמבקשים המבקשים לעשות.
נוכח אלה, דחה בית המשפט את בקשת בני הזוג שץ, קבע כי אין למבקשים עילת תביעה אישית ובהתאם להוראות חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006, הם אינם רשאים להגיש בקשה לאישור תביעה ייצוגית. בנוסף, ספק אם ניהול תביעה ייצוגית זו הדרך היעילה לברר את זכותם של חברי הקבוצה אותם מבוקש לייצג, הן משום גובה הסכום הנתבע המצדיק ניהול הליך פרטני והן משום הצורך בבירור פרטני של גובה ההשבה של כל אחד מחברי הקבוצה אם וככל שהתביעה הייתה מתקבלת.
ואנו שואלים, לאור החלטת בית המשפט העליון האחרונה בעניין חלוקת מזונות הילדים בין בני זוג, על פי הכנסת כל אחד מהם, האם לא הגיע הזמן לשוויון כזה גם בעניין זיכויי המס בגין ילדים. הרי שיטת המיסוי בישראל ממילא מבוססת על שיטת התא המשפחתי. מדוע תקופח דווקא אותה משפחה שהאישה בה אינה עובדת או שהכנסת האישה נמוכה ולא תוכל ליהנות מנקודות הזיכוי מס באמצעות קבלתן כהטבת מס בשכרו של הבעל ?
|