תעודת חיוב יכולה לשמש רק את מי שהוציא אותה

תעודת חיוב יכולה לשמש רק את מי שהוציא אותה

רמי אריה, עו"ד רו"ח

ביום 23.4.2018 ניתנה החלטת מיסוי בהסכם מס' 9685/18 , אשר עוסקת בהנפקת הודעות חיוב לעניין מס ערך מוסף ובאה להכשיר "הודעת חיוב" כאסמכתא לעוסק לצורך הקטנת מס התשומות אצלו.

הקטנת מס תשומות אצל העוסק, עם הנפקת תעודת חיוב, מוסדרת בתקנה 24 לתקנות מס ערך מוסף, התשל"ו-1975. אולם, מתחולת הוראות מס הכנסה בדבר ניהול פנקסי חשבונות נגרעה הודעת חיוב החל מינואר 2004.

בהחלטה נקבע, כי הוראות תקנה 24 לתקנות מע"מ, שעניינה הקטנת מס תשומות על ידי קונה הטובין או מקבל השירות, שהוציא הודעת חיוב, תקפות לגבי מקבל החשבונית המקורית.

אולם, הספק, מוכר הטובין או נותן השירות, אשר הוציא חשבונית ומבקש לתקן אותה בהתאם לסעיף 23א להוראות ניהול ספרים, יעשה זאת רק באמצעות חשבונית מס או הודעת זיכוי, לפי העניין, ולא באמצעות הודעת חיוב.

הודעת חיוב מהווה אסמכתא להפחתת ניכוי מס תשומות בידיו של הקונה בלבד. היא לא תהווה אסמכתא להקטנת מס העסקאות בידי הספק (המוכר), שכן הספק רשאי להקטין את סך עסקאותיו אך ורק לאחר שיוציא תעודת זיכוי, בהתאם לקבוע בתקנה 23א להוראות ניהול פנקסים.

החלטת המיסוי קובעת כי על אף שהודעת חיוב נגרעה מתחולת הוראות ניהול פנקסים, החברה תהא רשאית להנפיק תיעוד פנים שהוא הודעת חיוב.

נקבע כי, אם עוסק הוציא הודעות חיוב, כאמור, והקטין בהתאם את מס התשומות, ובמועד מאוחר יותר קיבל הודעת זיכוי אשר הונפקה לו על ידי הספק (המוכר) חלף הודעת החיוב, העוסק לא יידרש לבצע הקטנה נוספת של מס תשומות כתוצאה מקבלת הודעת הזיכוי, ובלבד שהודעות הזיכוי יתויקו וירשמו בספרי החשבונות של העוסק בדרך שתאפשר בדיקה ומעקב בדבר ההתאמה בין הודעות הזיכוי שהתקבלו בידי העוסק להודעות החיוב שהוצאו על ידו.