שנה טובה לזכויות עובדים במהלך החגים
תשלומים בשל עבודה בערבי חג וחגים, מתנות לעובדים ועוד...
רמי אריה עו"ד , רו"ח
בפרוס החגים הבאים עלינו לטובה, כדאי קצת לדעת יותר מה וכמה מגיע לעובדים בחג, בערבי החג ובחול-המועד. קודם כול: החוק קובע כי עבודה בימי חג כמוה כעבודה ביום שבת שהוא יום המנוחה השבועי. חגים לעניין זה, הם רק ימי חג שנקבעו בחוק הידועים לנו כחגים דתיים בצרוף יום העצמאות, כלומר לרבות בחודש תשרי: שני ימי ראש שנה, יום כיפור, א' סוכות ויום שמחת תורה.
השכר בגין עבודה ביום המנוחה שבועית הינו לפחות 150% משכרו הרגיל של העובד. כלומר, באם עובד מקבל 20 ₪ לשעת עבודה, עבור עבודה בימי חג הוא זכאי לקבל 30 ₪ לשעה. יש לזכור כי חלה על המעביד החובה לקבל אישור העסקת עובדים בימי חג ושבת, כשהם ימי המנוחה שלהם לפי דתם.
באם חלים על העובד ועל המעביד הסכם קיבוצי/צו הרחבה/חוזה אישי, שמעניקים שיעור גמול גבוה יותר מהמחויב על פי חוק – יקבל העובד את שיעור הגמול הגבוה יותר.
עובד חודשי – העובד יהיה זכאי למשכורתו המלאה, בלי שינוכו ממנה הימים שבהם הוא נעדר בשל החגים. אין הבחנה לעניין זה לגבי וותק העובד.
עובד יומי/שעתי - החל מה – 1 ביולי 2000 חלה חובה על כלל המעבידים במשק לשלם לעובד יומי לאחר 3 חודשי עבודה במקום העבודה תשלום מלא עבור ימי חג. התשלום ישולם רק אם העובד היומי לא נעדר מהעבודה סמוך ליום החג – יום לפני ויום אחרי, למעט, כאשר ההיעדרות נעשתה בהסכמת המעביד. עובד יומי לא יהיה זכאי לתשלום ימי חג החלים בשבת, למעט אם קיימים הסכמים הקובעים אחרת.
מספר שעות העבודה בערב חג
במקומות עבודה בהם עובדים 8 שעות ביום ושישה ימים בשבוע, מספר שעות העבודה בערב חג לא יעלה על שבע שעות. לפיכך, כל שעת עבודה נוספת מעבר לשבע השעות - תיחשב שעה נוספת.
במקומות שעליהם חל צו הרחבה, לקיצור שבוע העבודה לחמישה ימים, יהיה יום עבודה בערב חג של שמונה שעות בתשלום של תשע שעות, או יום עבודה של שבע שעות בתשלום של שמונה שעות. ביום כיפור יעבדו העובדים רק שש שעות בתשלום של תשע שעות.
קיימים הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה המסדירים את נושא העבודה בערבי חגים והם חלים על אותם ענפים. לדוגמא: במוסכים יהיה יום עבודה של חמש שעות בתשלום יום עבודה מלא.
בכל מקרה ואצל כל מעביד, אם במקום העבודה קיים נוהג להיטיב עם העובדים ולקצר את יום העבודה, אזי נוהג זה הופך במרוצת השנים לתנאי המחייב את המעביד.
עבודה בחול המועד
בחוקי העבודה אין כל התייחסות לימי חול המועד, ולא נקבעו בהם שעות עבודה שונות לימי עבודה בימים אלה לעומת ימים שאינם חול מועד. לפיכך, יש לראות בימי חול המועד, ימי עבודה רגילים לעניין שעות העבודה המותרות בהם. אלא אם מקובל באותו מקום עבודה לעבוד מספר שעות נמוך יותר בימים אלה, לעומת ימי העבודה הרגילים או נקבע כך בהסכם קיבוצי.
חופשה בחול המועד:
יום חופשה בחול המועד, או בערב חג, דינו כיום חופשה מלא. אין משמעות לשאלה: כמה שעות היה אמור לעבוד אותו עובד באותו יום ? רואים יום היעדרות זה כיום חופשה מלא.
מותר למעביד לקזז פחות מיום חופשה מימי החופשה הצבורים – היות ומדובר בהטבה נוספת לעובדים לעומת התנאים הקבועים בחוק.
מתנות לחגים
החוק אינו מחייב את המעביד לתת לעובדיו מתנה בעבור החגים. עם זאת, כאשר יש נוהג קבוע של מתן מתנות לעובדים או הסכם קיבוצי המחייב מתן מתנות, נוצרת חובה למעביד לתת מתנות לעובדיו לפי הנוהג שנוצר.
מתנה לחג שמקבל העובד ממעבידו, נחשבת ל"טובת הנאה" החייבת כולה במס ועל כן יש לזקוף לעובד את שווי המתנה כתוספת שכר לכאורה. שווי זה, חייב במס הכנסה וביטוח לאומי.
ניתנה המתנה במוצר – יש לרשום את שוויה של המתנה בתלוש השכר.
ניתנה המתנה בתלושי קנייה – יש לחייב את העובד לפי שווי העלות של תווי הקניה למעביד.
מס על שווי המתנה ישולם על ידי העובד בהתאם לשיעור המס שחל עליו או יגולם על ידי המעביד.
עובדים במשמרות
במפעלי תעשיה שעיקר פעילותם היא ייצורית, זכאים העובדים לפי תקנות מס הכנסה לזיכוי במס הכנסה בשיעור של 15% מהכנסתם שנבעה מעבודתם במשמרות שנייה ושלישית. התקנות מגדירות כמשמרת שנייה את שעות העבודה העולות על מכסת העבודה היומית המלאה, שאיננה פחותה משבע שעות רצופות על פי סידור העבודה הקבוע, ואשר שעת ההתחלה שלה היא לאחר תום שעות העבודה של המשמרת הראשונה אך לא לפני שעה 14.00. משמרת שלישית מוגדרת כשעות העובדה העולות מכסת העבודה היומית המלאה, שאיננה פחותה משש שעות רצופות על פי סידור העבודה הקבוע, ואשר שעת ההתחלה שלה היא בתום המשמרת השנייה.
סכום הזיכוי ממס הכנסה לעובדים במשמרות, לא יעלה על 9,120 ₪ לשנה, בשנת 2005. אולם מי שהכנסתו עולה על 103,800 ₪ בשנת 2005, לא יהא זכאי להטבה בשל חלק ההכנסה העולה על סכום זה. להטבה זו יזכו גם עובדי המנהלה ועובדי השירותים במפעל התעשייתי, אשר עבודתם חיונית להפעלת קווי הייצור במפעל.