הקלות מס או עבודה בעיניים?
אלעד רוזנטל
בני זוג העובדים יחד בעסק משותף, חישוב המס לגביהם הינו חישוב "מאוחד".
המשמעות היא שאינם זכאים לנקודות הזיכוי של בן הזוג, וכן אינם זכאים למדרגות המס הנמוכות על הכנסת בן הזוג.
מה שיוצא מכך הוא שבני הזוג מגיעים מהר מאוד למדרגות המס הגבוהות ומשלמים מס שולי גבוה בהרבה מאשר אם כל אחד מבני הזוג היה עובד בנפרד.
המחוקק קבע בסעיף 38 לפקודת מס הכנסה הקלה לגבי חישוב מאוחד וקבע כי יקבלו נקודות זיכוי כדלקמן:
אם יש להם ילדים – 3 נ"ז עד שנת 2004 ובשנת 2005 ואילך 2 נ"ז (נעשה תיקון רטרואקטיבי במהלך שנת 2004 לגבי נקודת זיכוי נוספת עבור בן הזוג).
אם אין להם ילדים – 2.75 נ"ז עד שנת 2004 ובשנת 2005 ואילך 1.75 נ"ז.
סעיף זה לא חל במקרה בו הכנסת בן הזוג הרשום נמוכה מהתקרה של פי 5 מנקודות הזיכוי שציינו לעיל.
בסעיף 66(ד) לפקודת מס הכנסה ישנם חזקות הקובעות מקרים בהם בני-הזוג לא יוכלו לזכות בחישוב נפרד:
1) הכנסה מעסק או משלח יד של בן הזוג.
2) הכנסת שכר מחברה או שותפות בה לאחד מבני הזוג לפחות יש 10% מהזכויות בחברה או בשותפות. ניתן להפריך חזקה זו במידה שלבן הזוג הייתה הכנסה מהחברה/שותפות מעל לשנה לפני הנישואין או חמש שנים לפני שלבן הזוג הייתה זכות כלשהי בחברה/שותפות.
בפס"ד "רון קלס" דובר על מקרה בו האישה עבדה בחברה שלבעל היו 22% ממניות החברה. שאר 78% מהמניות היו שייכים לצדדים לא קשורים.
החברה פועלת כסוכנות נסיעות.
לפני עבודתה בחברה וטרם נישואיה האישה עבדה בסוכנות נסיעות אחרת והגיעה לדרגת ניהול בכירה ובמרוצת הזמן עברה לסוכנות שלבעלה מניות בה, כאמור.
בית המשפט העליון, בפסק-דין תקדימי קבע כי ניתן לסתור את החזקות שבסעיף 66(ד).
הנישום יכול לבוא ולהוכיח כי למרות החזקות אין-תלות במקורות ההכנסה.
התלות האמורה נובעת מעצם יכולת בן-הזוג להשפיע על שכרו של בן-הזוג השני.
במקרה של קלס הוכח כי לבעל לא הייתה שום השפעה וכן למרות קיום החזקות בסעיף 66(ד) בית המשפט איפשר לבני הזוג לערוך חישוב נפרד.
לצורך הרמת נטל ההוכחה לעניין זה, החזיר בהמ"ש את הדיון לבהמ"ש המחוזי.
אלא, שבפועל לא הייתה מחלוקת עם מס הכנסה, כי הן הבעל והן האישה עבדו בפועל בעסק, ולכן הם זוכו בחישוב מס נפרד, כפי שקבע בהמ"ש העליון בפסיקתו האמורה.
בעקבות פסק הדין, המחוקק "זרק עצם" כדי להרגיע את הרוחות וקבע בסעיף 66(ה) לפקודה, שתחילתו מיום 1.1.04 כי יאפשר חישוב נפרד על חלק מההכנסה, במידה ועומדים בכל התנאים הבאים:
1) כל אחד מבני הזוג עבד בעסק המשותף לפחות 36 שעות בשבוע, במשך תקופה של עשרה חודשים או יותר בשנת המס. אם מדובר על תקופה קצרה יותר יש לקחת באופן יחסי של לפחות 10/12 מהתקופה. כמו כן, היעדרות לפי דין כמוה כעבודה.
2) לבני הזוג אין הכנסה אחרת מעסק או משלח יד, או שכר מעבודה.
3) יש למסור הודעה על הרצון להכנס לתחולת סעיף זה לפחות חודש לפני תחילת שנת המס. תוקפה של ההודעה הינו לשלוש שנות מס.
לגבי מי שעומד בתנאי הסעיף:
בשנת 2004 יתאפשר לו לערוך חישוב נפרד על סך של 23,040 ש"ח.
ובשנת 2005 יתאפשר לו לערוך חישוב נפרד על סך של 25,008 ש"ח.
בפרקטיקה, מס הכנסה מפרש את הסעיף כך שמי שבחר בתחולת סעיף 66(ה) לא יהיה זכאי לנקודות הזיכוי האמורות בסעיף 38 ו- 39.
כלומר, למעשה מס-הכנסה מוציא שומות של חישוב נפרד, כאשר את יתרת ההכנסה של בן הזוג הוא משייך בחישוב הנפרד לבן הזוג הרשום, ואת הסכום הנמוך לבן הזוג האחר.
כלומר, מי שבחר בתחולת הסעיף מפסיד את נקודות הזיכוי כאמור.
בנוסף לכך, בחישוב הנפרד ישנו הפסד של ניכוי נוסף לגמל עבור בן הזוג האחר.
בצורת חישוב זו ישנם מקרים בהם מי שיבחר בסעיף רק יפסיד, לעומת החישוב המאוחד.
בטבלה הבאה נראה כי "ההקלה" שהמחוקק נתן היא לא תמיד לטובת הנישום.
יש לבדוק כל מקרה לגופו אם זה בכלל כלכלי להגיש בקשה לחישוב נפרד.
ערכנו בטבלה השוואה בין שני מקרים.
במקרה הראשון הכנסות גבוהות המגיעות לשיעור מס של 49%.
במקרה השני מדובר על הכנסות ממוצעות המגיעות לשיעור מס של 30%.
בשני המקרים ההנחה זה שבני הזוג עומדים בתנאים של סעיף 66(ד) ויש להם ילדים.
|
הכנסות גבוהות |
הכנסות ממוצעות |
משכורת שמשך הבעל |
300,000 |
85,000 |
משכורת שמשכה האישה |
150,000 |
45,000 |
סה"כ |
450,000 |
130,000 |
בחישוב נפרד (בשנת 2004): |
|
הכנסת בן הזוג |
426,960 |
106,960 |
הכנסת בת הזוג |
23,040 |
23,040 |
סה"כ |
450,000 |
130,000 |
רווח כלכלי מהחישוב: |
|
הכנסת בת הזוג לא מגיעה לחבות במס |
49%*23,040="
11,290 |
30%*23,040="
6,912 |
הפסד כלכלי מהחישוב: |
|
3 נקודות זיכוי (לפי 2,136 ש"ח) |
(6,408) |
(6,408) |
ניכוי גמל לבת הזוג שלא הותר |
5,940*49%="
(2,911) |
45,000*5%*30%="
(675) |
סה"כ רווח/(הפסד) |
1,971 |
(171) |
ניתן לומר כי הסכום של 1,971 ש"ח הנו הרווח המקסימלי שניתן להפיק מ"ההקלה" שהמחוקק נתן בסעיף 66(ה) לפקודה וגם זו רק בהכנסות גבוהות.
בהכנסות הנמוכות משיעור המס המירבי, כפי שניתן לראות, ישנם מקרים בהם ישנו הפסד כלכלי מבחירה בסעיף זה.
נראה כי המחוקק ידע כי ה"הקלות" שהוא נתן לא רק שלא יפגעו בקופת המדינה, אלא אולי אף יגדילו את קופת המדינה.
עושה רושם כי המחוקק תיכנן את סכום החישוב הנפרד כך שיווצר בממוצע שיוויון בין האפשרות של חישוב מאוחד לאפשרות של חישוב נפרד במגבלות התקרה לפי סעיף 66(ה) לפקודה.
כמובן, שאם ניתן להוכיח כי בן הזוג לא משפיע על הכנסת בת הזוג, או שמדובר על הכנסה סבירה ומקובלת, ניתן לטעון לפי פס"ד "קלס" לחישוב נפרד על כל סכום ההכנסה ללא מגבלות התקרה.
אלעד רוזנטל
ממשרדו של רו"ח מתתיהו רוזנטל,
יו"ר לשכת רואי חשבון מרחב חיפה והצפון
[email protected]