תשלום למל"ל אינו מכריע לעניין "מרכז החיים"

תשלום לביטוח לאומי אינו מכריע בעניין "מרכז החיים" ברילוקשיין

רמי אריה, עו"ד רו"ח

תשלום לביטוח לאומי אינו גובר על המבחן הקובע לקביעת תושבותו של מבוטח בישראל לצורך חוק הביטוח הלאומי ואף לעניין מס הכנסה, על מבחן "מרכז החיים". ההכרעה לעניין תושבות ורילוקשיין מלא, תיקבע על ידי בחינת כלל הנסיבות העובדתיות הרלבנטיות. לרבות, מקום האינטרסים החיוניים, הקשרים המשפחתיים והכלכליים, מקום בית המגורים, אופי המגורים, אם ארעיים או קבועים, מקום מגורי המשפחה, מקום העיסוק וההשתכרות, הקשרים הקהילתיים ועוד. כמו כן, בוחנים את משך שהיית המבוטח בישראל והיכן הוא רואה את מרכז חייו.

בית הדין האזורי לעבודה בחיפה דן בסוגיית תושבותו של פייגנבוים (ב"ל 9166-09-17 אוהד פייגנבוים - המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 16.7.2018).

פייגנבוים מתגורר בארה"ב מאז יולי 2009, תחילה כסטודנט. פייגנבוים התחתן בחודש מאי 2013 בישראל ונשוי למי שהייתה בזמן החתונה תושבת ישראלית, נולדה להם בת בארה"ב והוא בעל גרין קארד בארה"ב. אחיו שוהה בארה"ב מחודש מאי 2007 ויש לו גרין קארד. גם אימו, אביו ואח נוסף של פייגנבוים שוהים בארה"ב ויש להם גרין קארד מחודש פברואר 2009.

פייגנבוים שילם ביטוח לאומי בכל השנים מאז יולי 2009, עד שפנה למוסד לביטוח לאומי ביום 25.3.2014 וביקש להפסיק לשלם את דמי ביטוח לאומי, עקב היותו תושב חוץ.

אולם, ביום 6.4.2014 ביקש פייגנבאום למשוך את הבקשה שהגיש לביטול התושבות.

ביום 10.3.2016 הגישה אשתו של פייגנבוים תביעה לדמי לידה ומענק לידה.

פייגנבוים פנה לבית הדין בבקשה לסעד הצהרתי לפיו הוא יוכר כמי שאינו תושב ישראל, למרות ששילם את דמי הביטוח בכל שנות שהייתו בחו"ל, וזאת לצורך ההכרה בו כתושב חוץ לעניין מס ההכנסה, רטרואקטיבית מאוגוסט 2009.

פייגנבום הדגיש כי מטרתו לא הייתה ואיננה לקבל החזר כספי בגין כספי הביטוח אשר שולמו על ידו במהלך השנים.

מהראיות שהוצגו על ידי פייגנבוים עולה גם כי הוא נמצא בארה"ב משנת 2009 ועד היום, למעט ביקורי מולדת קצרים, כי הוא למד שם, חי ומתפרנס שם והוכיח לבית הדין כי ניתן ללמוד שמרכז חייו בארה"ב.

פייגנבוים שילם באופן יזום ומודע דמי ביטוח בישראל משנת 2009. באפריל 2014 ביקש לבטל את בקשת ביטול התושבות שהוא הגיש בטעות ימים ספורים לפני כן, כאשר מהתנהלותו לאורך השנים ברור, כי בקשתו להמשיך ולראות בו כתושב נעשתה באופן מודע ולא מתוך פחד, כורח או מצב של חולשה.

המוסד לביטוח לאומי שילם לאשתו של פייגנבוים דמי לידה ומענק לידה בעקבות תביעות שהוגשו על ידי אשתו, ופייגנבוים ידע על כך. אמנם תשלום דמי ביטוח כשלעצמו אינו מקנה תושבות, אך הוא מעיד על זיקתו של פייגנבוים לארץ.

בעניין שפינט (עב"ל (ארצי) 28253-02-12, שמואל שפינט – המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 18.6.2013), נפסק כי "המבחן לקביעת תושבותו של אדם לצורך זכויות מכוח החוק הינו מבחן מרכז החיים, הנבדק לפי מירב הזיקות. למבחן זה שני פנים: ההיבט האובייקטיבי – הבוחן היכן מצויות מירב הזיקות של האדם מבחינה פיזית; וההיבט הסובייקטיבי – הבוחן מה הייתה כוונתו של האדם והיכן הוא רואה את מרכז חייו..."

בית הדין שוכנע מעדותו של פייגנבוים, כי הן על פי ההיבט האובייקטיבי של מבחן מרכז החיים והן לפי ההיבט הסובייקטיבי - מרכז חייו בתקופה הרלוונטית היה בארצות הברית ולא בישראל.

בית הדין שוכנע מעדותו של פייגנבוים כי הבקשה לביטול התושבות הוגשה בכוונה מלאה, אולם הוא התחרט על בקשה זו, בשלב מאוחר יותר, כאשר סבר שכתוצאה ממנה אשתו תאבד את מקום עבודתה.

בית הדין קבע כי אין מקום לדחות את התביעה בשל כך שאשתו של פייגנבוים קיבלה דמי לידה ומענק לידה. היא קיבלה את הכספים לאור זכאותה שלה מתוקף היותה תושבת ישראלית באותה תקופה וללא קשר לשאלת תושבותו של פייגנבוים. בית הדין לא ראה בתשלום דמי ביטוח כעובדה המלמדת על זיקתו של פייגנבוים לישראל, וזאת במיוחד נוכח כך שאין מחלוקת שתשלום דמי הביטוח כשלעצמו אינו מקנה תושבות.

בית הדין קיבל את תביעתו של פייגנבוים וקבע כי אינו תושב מדינת ישראל החל מיום 1.8.2009.

עם זאת, ציין בית הדין כי אינו סבור שפייגנבוים זכאי לקבל חזרה את כספי הביטוח אשר שולמו על ידו, שכן מדובר בכיסוי ביטוחי סוציאלי אשר ניתן לו בתקופה הרלוונטית במידה והיה נזקק וזכאי לכיסוי זה.