דו"ח הצהרת הון לכל עצמאי ושכיר

דו"ח הצהרת הון לכל עצמאי ושכיר ?

במסדרונות מס הכנסה מתכננים להטיל חובת דיווח כללית על כולנו

רמי אריה, עו"ד ורו"ח

הפעם זה נראה רציני. הכוונה להטיל חובת דיווח כללית למס הכנסה על כל תושבי המדינה הולכת ומתגבשת במסדרונות רשות המיסים וכבר מדברים על תחילת ההפעלה שלה כבר מתחילת שנת 2007 ואילך. במסגרת חובת הדיווח הכללית, הדגש הוא לא רק על דיווח שנתי על הכנסות של כל תושב ישראל מעל גיל 18, לרבות, שכירים שברובם כיום פטורים מדיווח למס הכנסה, אלא גם על דיווח מצב הנכסים של כל תושב – מה שנקרא – הצהרת הון.

בדרך כלל דורש מס הכנסה הצהרת הון מכל עצמאי חדש ומכל נישום הצפוי לביקורת על הכנסותיו, לרבות, משכירים שיש להם משכורת גבוהה. בנוסף, דורש מס הכנסה גם כיום, מדי שנה, דיווח מקוצר על הכנסות והון מכמה עשרות אלפים מתושבי המדינה באופן מדגמי. מועד הצהרת ההון הוא, בדרך כלל, לתום שנת המס. בהתאמה למועד הגשת הדו"ח השנתי על ההכנסה. אולם, לפעמים דורש מס הכנסה הצהרת הון למועדים אחרים, כגון לאחר ביצוע עסקאות גדולות ומהותיות, פתיחת עסק חדש או סגירתו וכדומה.

יש לזכור כי מאז הרפורמה במס הכנסה משנת 2003 הורחב מאד מעגל המדווחים מידי שנה למס הכנסה, והוא כולל לא רק עצמאים ובעלי שליטה כמו בעבר, אלא גם בעלי הכנסות מחו"ל ושכירים מסוימים שלא היו מדווחים בעבר. אלו חייבים כבר כיום בדיווח שנתי על הכנסותיהם בכל שנה לרשות המיסים. הצהרת הון הם כמו רוב הנישומים, מתבקשים להגיש, רק אחת לכמה שנים.

מהי הצהרת הון ?

הצהרת הון נועדה לתת למס הכנסה מידע על מצב הנכסים בניכוי ההתחייבויות של אדם ליום מסוים. הדיווח כולל את כל נכסי התא המשפחתי כולל בת הזוג והילדים עד גיל 18 ובמקרים מסוימים שנקבעו בפסיקה, כולל אף בני משפחה נוספים אשר מקיימים יחד משק בית משותף. המידע ניתן לא רק לגבי הנכסים העסקיים, אלא גם ובעיקר לגבי הנכסים הפרטיים, כגון, שווי בית המגורים, שווי המכוניות, העו"ש, החסכונות וקרנות הגמל בבנק, שווי הריהוט ומכשירי החשמל בבית המגורים ועוד.

מתוך סך הנכסים יש להפחית את ההתחייבויות העסקיות והפרטיות הקיימות ליום הצהרת ההון. כגון, יתרות חובה בבנקים והלוואות ומשכנתאות. היתרה נטו מהווה את סך ההון ליום הצהרת הון.

כך כאשר למשפחה מסוימת יש נכסים עסקים ופרטיים בשווי של 3 מיליון ₪, ועליהם קיימות התחייבויות, הלוואות, משכנתאות ולבנקים בסך של 1 מיליון ₪. הרי היא תדווח על הון נטו בסך של 2 מיליון ₪.

צורת חישוב השווי של הנכסים והתחייבויות בהצהרת ההון ?

משיקולים הסטוריים נקבע כי שווי כל נכס בהצהרת הון יירשם לפי מחיר הקניה המקורי שלו ולא לפי שוויו הנוכחי ביום הצהרת ההון. כך למשל יירשם בהצהרת ההון חסכון שאליו היו הפקדות בסך של 100,000 ₪ לפי סכום ההפקדות ולא לפי השווי המלא הכולל הצמדה ריבית ורווחים על החיסכון. רכב יירשם לפי מחיר הקניה ולא לפי מחיר המחירון ליום הצהרת ההון וכו'. התחייבות תרשם גם היא לפי שוויה המקורי בעת שנלקחה ולא לפי שווייה הנוכחי כולל הצמדה וריבית ליום הצהרת ההון.

מטרת הצהרת ההון – השוואת הון

הצהרת ההון נועדה לשקף את מצב ההון של התא המשפחתי ליום מסוים, דבר שיאפשר בעתיד, לאחר שהתא המשפחתי יידרש להכין הצהרת הון נוספת, את בדיקת ההכנסות שדווחו למס הכנסה בתקופה שבין שתי הצהרת ההון.

באם בהצהרת ההון הראשונה דווח על הון בסך של 2 מיליון ₪ - כאמור בדוגמה שהובאה לעיל, ובהצהרת ההון השנייה שדווחה לאחר ארבע שנים, דווח על הון בסך של 2.8 מיליון ₪, יבדקו ההכנסות שדווחו במהלך ארבע השנים שבין שתי הצהרות ההון כדי לוודא שהן תואמות את הגידול בהון. הגידול בהון בסך של 800,000 ₪ בארבע שנים הוא הטעון הסבר למקורותיו.

הוצאות מחייה

לכאורה, בדוגמה שהובאה מעלה, באם היו לתא המשפחתי הכנסות כוללות בארבע השנים בסך של 800,000 ₪ הרי יש לו הסבר מלא לגידול בהון. בפועל מס הכנסה לוקח בחשבון כי לתא המשפחתי היו בתקופה זו גם הוצאות מחייה לקיומו.

הוצאות המחיה מחושבות לפי טבלאות שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והמחושבת לפי עשירוני הכנסה ומספר נפשות. הוצאות אלו כוללות את כל ההוצאות השוטפות הנדרשות לקיום היומיומי, כגון, החזקת רכב, ביגוד, מזון, בילויים, חינוך ילדים וכו'. בהחלט יתכן כי במקרים מסוימים הוצאות המחיה יעלו על ההכנסות המדווחות באותה תקופה או שיגיעו לכדי 80% ויותר מסך ההכנסה נטו של התא המשפחתי בתקופה הרלבנטית.

בדוגמה שלנו, יש להפחית מההכנסות שדווחו את הוצאות המחייה באותה תקופה ולמצוא את - החיסכון נטו. הוא החיסכון שהביא לגידול בנכסים בהצהרת ההון השנייה.

הסברים נוספים להון

בנוסף, להכנסות שדווחו בניכוי הוצאות המחיה - החיסכון נטו, יתכן וקיימים הסברים נוספים לגידול בהון, כגון, הוצאות שהופחתו מההכנסות המדווחות למרות שלא הוצאו בפועל, כגון, פחת על נכסים. כמו כן, ניתן להראות הסברים להון ברווחים שנצברו ממסחר בניירות ערך בבורסה, מכירת קרנות נאמנות, פדיון פיקדונות וחסכונות ואף ממכירת הרכב הפרטי בתקופה שבין הצהרות ההון. יכול שיהיו גם תקבולים פרטיים שיתנו הסברים טובים לגידול בהון כגון, ירושות, מתנות מבני משפחה שנתקבלו בתקופה, זכיות בהימורים ועוד. כל אלו יילקחו בחשבון כהסברים לגידול בהון רק באם ימצאו להם הוכחות ברורות לקיומם.

נטל ההוכחה להסבר הפרשי ההון

כלל יסודי וחשוב שיש לזכור הוא כי ככל שיש גידול בהון בתקופה שבין שתי הצהרות ההון, הרי חובת ההוכחה כי לא מדובר בהכנסות שלא דווחו למס הכנסה כחוק, חלה על מגיש הדוח ועל התא המשפחתי. בפסיקה נקבע כי עצם קיומם של הפרשי הון שלא הוסברו כיאות מהווה עילה לחיובם של הפרשי אלו במס הכנסה.

במילים אחרות, היה וקיים גידול בהון, מגיש ההצהרה הוא שחייב אבסולוטית במתן ההוכחה שגידול ההון אינו נובע מהכנסות החייבות במס שלא דווחו כדין.

כדי לעמוד בנטל הוכחה כבד זה, רצוי מאד לשמור בזמן אמת את כל האסמכתאות לתקבולים מיוחדים שאינם נובעים מההכנסות הרגילות החייבות במס. כגון, אסמכתאות לקבלת מתנות והלוואות מבני משפחה, צו ירושה, אישורי זכייה בהימורים ואפילו זיכרון הדברים ממכירת הרכב הפרטי ברווח. יש לשמור על אישורי הברוקרים והבנקים על מכירת ניירות הערך הפרטיים, קרנות נאמנות, פדיונות תוכניות חיסכון וכדומה. כאמור, חובת ההוכחה המוחלטת חלה על מגיש הצהרת ההון להוכיח שכל אלו תקבולים שקיבל בפועל והם פטורים ממס או ששולם עליהם המס כחוק באם היו חייבים במס. באם לא עשיתם זאת עד היום, כדאי שמעתה ואילך תשמרו היטב על כל המסמכים הפיננסיים שלכם.

טיפים על המותר והאסור בדיווח הצהרת ההון

1. אל תנסו להגדיל את הנכסים שלכם באופן מלאכותי בהצהרת ההון הראשונה, למשל על ידי רישום מזומנים שהוחזקו בבית. במס הכנסה מכירים את הטריק ולא יאמינו לרישום כזה ללא הוכחות ברורות לקיום המזומנים. זאת מתוך הנחה שרק אדם בלתי שפוי או אולי מעלים הכנסה יחזיק מזומנים בסכום גבוה בביתו.
2. אל תמשכו פיקדונות וחסכונות מהבנק לפני מועד הצהרת ההון השנייה כדי להראות שסך הנכסים שלכם ירד בתקופה שבין שתי הצהרות ההון. במס הכנסה עלולים לבקש את דפי הבנק שלכם לתקופה שבין שתי הצהרות ההון.
3. אל תנסו לשקר לגבי צבר הנכסים וההתחייבויות שלכם. זכרו שמחשבי מס הכנסה מקושרים ישירות למחשבי כל רשויות הממשלה האחרות, כגון, למשרדי אגף מיסוי מקרקעין, למשרד הרישוי, לביטוח לאומי, למשרד הפנים ועוד. כמו כן, במס הכנסה מקבלים באופן שוטף מהבנקים את כל הנתונים על המשיכות ופדיונות בניירות ערך בבורסה, חסכונות, פיקדונות, קרנות נאמנות ועוד של כל אחד מאיתנו. הרבה פעמים תגלו שפקידי המס יודעים יותר טוב מכם מה וכמה יש לכם.
4. שימרו על כל מסמך המעיד על כל פעולה פיננסית שעשיתם, כולל פעולות פיננסיות עסקיות ופרטיות. בהסברים להון מבני משפחה תקפידו אף יותר לשמור אישורים והסברים מהיכן לאותם בני משפחה היו כספים או נכסים לתת לכם.
5. רכישת נכסים יקרי ערך, כגון, מקרקעין, כלי רכב יוקרתיים וכדומה או קיום אירועים משפחתיים גדולים שעלותם גבוהה, עלולים להזמין דרישה מהירה להצהרת הון מפקיד השומה.
6. כאשר אתם מנהלי משק בית משותף רב-משפחתי או עם חברים קרובים, בקשו להגיש הצהרת הון משותפת, הדבר ניתן לפי הפסיקה.
7. העברת נכסים לבני משפחה בכדי להעלימם, עלולה להתגלות במהרה. שכן, במחשבי המס ניתן לבדוק בקלות את פרטי כל בני המשפחה שלכם לפי מרשמי משרד הפנים וכמובן לבדוק גם את כל הפרטים הרלבנטיים הנוגעים לגביהם.

לסיכום

כדאי לכם לבדוק, האם אתם נדרשים לדיווח על הכנסותיכם מישראל או מחו"ל ועל מצב ההון והנכסים שלכם מאז ינואר 2003 בשל הרפורמה במס שהרחיבה מאד את ציבור חייבי הדיווח למס הכנסה. שכן, אם אתם חייבים בדיווח ולא דיווחתם אתם צפויים לקנסות כבדים ואף לאישום פלילי. זכרו כי יתכן ובעתיד הקרוב תחול חובת דיווח כללית על כל תושבי המדינה, חובה שאפילו אינה דורשת תיקון בחקיקה כי גם כיום מותר לפקיד השומה לפנות לכל אדם ולדרוש ממנו דיווח על הכנסותיו והונו. כל שיידרש הוא רק תיקון בתקנות באישור שר האוצר וועדת הכספים של הכנסת. לכן, הקדימו תרופה למכה והתכוננו מראש לחובת הדיווח הכללית. יש רק לקוות כי קובעי המדיניות יואילו לא להכביד עוד על תושבי המדינה שאינם כיום ברשת המס ויפטרו אותם מעונשה של חובה זו.

רמי אריה עו"ד ורו"ח הוא מחבר הספר "הוצאות מוכרות למס הכנסה, מע"מ, מס שבח מקרקעין וביטוח לאומי" בהוצאת מיסים ועסקים www.ralc.co.il