גילוי מסמכים מוגבל בהליך שימוע טרם כתב אישום

גילוי מסמכים מוגבל בהליך שימוע טרם הגשת כתב אישום פלילי

רמי אריה, עו"ד רו"ח

בטרם יוגש כתב אישום כנגד חשוד בעבירה, נדרש כי רשות החקירה תאפשר לנחקר להציג את טענותיו, במסגרת הליך שימוע, לפני שתתקבל החלטה אם יוגש נגדו כתב אישום. על פי הנחיית היועץ המשפטי לממשלה, החומר אשר יימסר לחשוד יכלול את "עיקר חומר החקירה", והעברתו כפופה לשיקול דעת רשות התביעה. רק אם מוגש כתב אישום, קמה לנאשם זכות לעיון וההעתקה של כל חומרי החקירה, והזכות לקבל את רשימת חומרי החקירה.

בעניין גרוסמן (בג"ץ 6152/18,יאן גרוסמן נגד משרד האוצר אגף מס הכנסה-מכס, ניתן ביום 12.11.2018), פנה החשוד גרוסמן לפרקליטות בבקשות חוזרות להעביר לעיונו רשימת חומר חקירה אשר נאסף בעניינו, על מנת שיוכל להיערך לשימוע לפני הגשת כתב אישום פלילי. בית המשפט העליון דחה את העתירה על הסף.

קיבוץ מעלה גלבוע, קבוצת בני עקיבא להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ ואח' נ' מנהל מס שבח מקרקעין - טבריה

ביום 7.3.2018 קיבל גרוסמן הודעת שימוע, לפי סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי, בה פורטו החשדות נגדו, והוא זומן לעיין ולהעתיק את עיקר חומר הראיות נגדו. פרקליטות המדינה העמידה לרשות גרוסמן חומר רב, אך הוא פנה שוב אליה מספר פעמים, בטענה כי לא הועברו כלל החומרים הנדרשים לצורך היערכותו לשימוע, וביקש לקבל רשימת חומר חקירה. כאשר סורבו בקשותיו של גרוסמן, הוא הגיש עתירה לבג"ץ.

לטענת גרוסמן, בהתאם לפסיקה הנוהגת יש להורות לפרקליטות להמציא לידיו רשימת חומר חקירה ערוכה, על מנת שיוכל להיערך בצורה מיטבית לשימוע, ועל מנת שיוכל לוודא כי ליבת חומר החקירה הועמדה לעיונו.

סעיף 60א לחוק מאפשר לנחקר להציג את טענותיו, במסגרת הליך שימוע, לפני שתתקבל החלטה אם יוגש נגדו כתב אישום. על פי הנחיית היועץ המשפטי לממשלה, החומר שיימסר לחשוד יכלול את "עיקר חומר החקירה", והעברתו כפופה לשיקול דעת רשות התביעה.

ככל שמוגש כתב אישום, קמה לנאשם זכות לעיון וההעתקה של כל חומרי החקירה, והזכות לקבל את רשימת חומרי החקירה, בהתאם לסעיף 74 לחוק.

ביהמ"ש קבע, כי בפועל גרוסמן מבקש להרחיב ולהשוות את היקף העיון וההעתקה בשלב השימוע לשלב שבו מוגש כתב אישום וחל סעיף 74 לחוק. ואולם, היקף הגילוי לא יכול להיות זהה. זכות העיון וההעתקה קמה לנאשם עם הגשת כתב האישום. למרות זאת, באפשרותו של חשוד לעיין בחומר חקירה כבר בשלב השימוע, שבו טרם הוגש כתב אישום, מכוח סעיף 60א לחוק בצירוף הנחיית היועץ המשפטי לממשלה. ואולם, אפשרות זו מוגבלת לעיקר חומר הראיות שבידי התביעה, בכפוף לשיקול דעתה.

מטרת השימוע היא ליתן בידו של חשוד את האפשרות לשכנע שאין הצדקה להגיש נגדו כתב אישום, ואולם, אין מקום להתדיינות פרטנית באשר לנבכי התיק וחומר הראיות הכלול בו, ויש להתמקד בסוגיות עקרוניות אשר מצויות ביסוד טיוטת כתב האישום. כלומר – אין להפוך את הליך השימוע לחזרה גנרלית למשפט העיקרי.

במקרה דנן, קבע ביהמ"ש, כי נראה שהפרקליטות שקלה את הדברים, לאור פניותיו של גרוסמן, והעבירה לעיונו ולהעתקתו חומרי חקירה נוספים, שלא נכללו בחומרים שהעבירה לו בפעם הראשונה. כמו כן, ביהמ"ש לא מצא כי נפל פגם כלשהו בהתנהלות הפרקליטות.

לסיכום, זכויות החשוד בשלב השימוע מוגבלות ויש בכך כדי לגרום לו עינויי דין, אם יוגש כנגדו כתב אישום שבעקבותיו ימצא בראיות המלאות שיומצאו לו את הטענות והאסמכתאות המצדיקות את זיכויו בדין, ולא כבר בשלב המוקדם של השימוע.

ראוי כי המחוקק יתקן את נוסח החקיקה בעניין ויחייב את רשויות החקירה להעביר לחשוד את מלוא חומר החקירה כבר בעת הזימון לשימוע, על מנת להקל את מצוקת הזכאים ולאפשר להם להימנע מהגשת כתב אישום כנגדם שלא בצדק.