חוק לצמצום השימוש במזומן-האם הציבור ערוך לשינוי?

קשיים וטיפים ליישום החוק לצמצום השימוש במזומן

ראיון למאגר המשפטי – "תקדין"

רמי אריה, עו"ד רו"ח

לקריאת הכתבה המלאה – לחץ כאן!

בעוד כשבוע, ביום 1.1.2019 אמור להיכנס לתוקף החוק המגביל את השימוש במזומן. הציבור אינו מבין לעומק את האיסורים וההשלכות של החוק, ואינו מכיר את היבטיו.

החוק פוגע במספר אוכלוסיות בצורה ישירה. קודם כל הוא פוגע באלה שיש להם חשבונות בנק מוגבלים ולא יכולים למשוך שיקים, ואין להם גם נגישות להעברה בנקאית והם רגילים לנהל את חייהם רק על בסיס מזומן מכוח אילוץ חוקי. בדרך כלל מדובר באוכלוסייה קשת יום.

כנ"ל לגבי אוכלוסיות שלמות אשר עד היום התנהלו במזומן ורגילים לכך, בין אם זה קשישים, עולים חדשים או מגזרים מסוימים – חרדים, ערבים וכד'. לא ניתנה כל הוראת מעבר לפיה הם יכולים למשל להפקיד את הכסף המזומן בבנק בצורה מוצהרת או בהסדרה של גילוי מרצון לעניין.

החוק מטיל עול בירוקרטי נוסף על בעלי העסקים. אם למשל יגיע אדם ורוצה לעשות עסקה ב-12 אלף שקל, ורוצה לשלם במזומן 2000 שקל, העוסק צריך לזכור שאסור לו לקבל יותר מ-10% מהעסקה במזומן, כלומר 1200 שקל במזומן. לא רק שיש לפעמים קושי בירוקרטי בהוצאת קבלה מיד עם קבלת התקבול, ולא רק שנדרש לרשום אם התקבול התקבל במזומן או בצ'ק, עכשיו גם צריך לעשות תחשיבים באחוזים של כמה ניתן לקבל במזומן וכמה לא.

החוק מטיל עיצומים כספיים רק על בעלי עסקים, וכך שוב בעלי העסקים משלמים על הוראות בירוקרטיות. העיצומים הכספיים לא חלים על תשלומים במזומן בין אנשים פרטיים, אלא רק על תשלומים לעסקים. הנה עוד מקור גביה של קנסות ועיצומים שיוטלו על בעלי עסקים שלא יקפידו על הוראות החוק בצורה מסודרת.

ניתן היה לקבוע הוראת מעבר ארוכת טווח אשר בה אפשר יהיה להסדיר את הקושי של מי שמחזיק מזומנים. למשל, לאפשר לו לבוא ולדווח בהוראה ספציפית של גילוי מרצון לנושא הזה. הרבה אנשים ומשפחות מחזיקים מזומנים בבתים, קשישים מחזיקים מזומנים בבתים, אך לא נקבעה כל הוראת מעבר לגביהם. כמו כן, אין הוראה איך יתנהגו אנשים שהם בעלי חשבונות מוגבלים.

בסין למשל, משתמשים באפליקציה בה יש ברקוד המופיע בטלפון הנייד, וכשהם משלמים הם מראים את הברקוד לבעל החנות והוא מחייב לפיה. בישראל בנק ישראל שאף ליצור אפליקציה כזאת אלא שעד היום בפועל אין אפליקציה כזאת, ובטח שלא אפליקציה דומיננטית.

העומס הבירוקרטי של האכיפה יוטל על בעלי העסקים הצפויים לעונשים הישירים ולעיצומים בכל ביקורת של מס הכנסה. גם פה היה צריך לשקול האם העיצומים הכספיים האלה מוצדקים. היה צריך להחיל את החוק אבל לא במהירות של מספר חודשים אלא לעשות הוראות מעבר ארוכות טווח ואולי להגדיל גם את הסכומים. 11 אלף שקל זו לא עסקה כל כך גדולה.

לחוק יש יתרונות בכך שהכל יהיה גלוי. כל פעולה כספית תהיה גלויה ואנשים לא יוכלו לקבל מזומן, ולהשתמש בו בקניות משמעותיות כגון: קניית רכב, נדל"ן וכד'. החוק יעזור במיגור התופעה של הון שחור, במיוחד במקומות שהמזומן הזה מגיע מפשע. החוק ירתיע אנשים מצבירת מזומן, כי יהיה להם יותר קשה להשתמש במזומן שהם יאספו. בוודאי שיש יתרונות, רק היה צריך להטיל את החוק בהדרגה.

לגבי עורכי דין ורואי חשבון יש הוראה שגם כספים שהם לא יקבלו דווקא כשכר טרחה אלא כספים שיקבלו כפיקדון בנאמנות במסגרת עסקה של הלקוחות שלהם, אסור להם לקבל יותר מ-50 אלף שקל במזומן. אני חושש כי היות ואין הסברה בנושא הזה, עו"ד ורו"ח לפחות בחודשים הראשונים, לא יהיו מודעים להוראה הזאת. יכול להיות שהם מודעים לכך ששכר הטרחה צריך להיות עד 11 אלף שקל במזומן ולא מעבר לכך. אם מגיע למשל לקוח הרוצה לקנות דירה באמצעות עו"ד ומעביר לו 100 אלף שקל במזומן על חשבון הדירה כדי להעביר אותם למוכר - זו עבירה של עורך הדין. אין כל פרסום לעניין הזה. 

מסע ההסברה שהתחילה רשות המסים בסך הכל התחיל לפני 10 ימים.

ניתן לפתור חלק מהקשיים היישומיים של החוק לגבי בעלי עסקים, באמצעות בעלי התוכנות לרישום תקבולים והפקת חשבוניות מס וקבלות או הקופות הרושמות. הם צריכים לפעול להכניס התראה אוטומטית כלשהי בתוכנות.

בעבודתי, כמי שעוסק בנושא מיסוי אני רואה שיש עדיין מגזרים שלמים החיים עם מזומן. אפשר להגיד שזה לא בסדר או כן בסדר, אבל לא כולם מעלימים הכנסה במובן של יצירת הון שחור. לפעמים זה פשוט מזומן שעובר בירושה בין דורות. יש עולים ותיקים שההורים שלהם הגיעו מחו"ל עם מזומן או שהם הגיעו לפני 20 שנה עם מזומנים ועדיין שומרים את הכסף. נכון שרוצים להלבין את הכל, אבל צריך היה לעשות את זה בצורה נינוחה ומדורגת יותר.

אני סומך את ידי על הודעת רשות המסים שלפחות במשך 9 החודשים הראשונים מתחילת החוק היא לא תטיל את העיצומים הכספיים אלא רק תיתן התראות. אני מקווה שכך יהיה.

לקריאת הכתבה המלאה – לחץ כאן!