חתן אינו "קרוב" של אבי בת הזוג לעניין מס רכישה

חתן אינו "קרוב" של אבי בת הזוג לעניין מס רכישה

רמי אריה, עו"ד רו"ח

תאונת מס שגרם תכנון מס שגוי, אשר נועד להעביר דירה מבת ובן זוגה לאביה, כדי שיוכלו לרכוש דירה חדשה כ-" דירה יחידה " במס רכישה מופחת, הביא לחיוב במס רכישה למרות " התכנון ".

שכן, תקנות מס רכישה קובעות כי במכירת זכות במקרקעין ללא תמורה מיחיד לקרובו, יהיה מס הרכישה בגובה שליש ממס הרכישה הרגיל. הקלה זו במס רכישה לא תחול ביחסים שבין חתן/כלה לבין הורי בן/בת הזוג (חם/חמה), שכן הם אינם עונים להגדרת " קרוב ".

כך קבעה ועדת הערר בעניין יעקובוביץ (ו"ע 7999-08-16, רחל יעקובוביץ נ' מנהל מס שבח מקרקעין, ניתן ביום 22.1.2019), לגבי יעקובוביץ ובן זוגה אשר היו בעלים של דירת מגורים בבאר שבע, אך רצו לרכוש גם במקביל דירה בתל אביב.  

לפי תכנון המס אשר עשו, על מנת לזכות במדרגות מס רכישה של " דירה יחידה " על פי סעיף 9(ג1ג) לחוק מיסוי מקרקעין, עבור הדירה בתל אביב, החליטו בני הזוג להעביר את הדירה בבאר שבע ללא תמורה לאביה של יעקובוביץ, זאת בטרם חלפו 18 חודשים ממועד רכישת הדירה בתל אביב.

בני הזוג ואביה של יעקובוביץ הגישו דיווח למנהל מיסוי מקרקעין, לפיו יש לחייב את אביה בשליש מס רכישה, בטענה כי חל פטור חלקי בהעברה בלא תמורה בין יחיד ל-" קרוב ".  

מנהל מיסוי מקרקעין קבע בהחלטתו כי "הוחלט להוציא שומות, מאחר וחתן לא נחשב לקרוב ...".

השומות החדשות נערכו על ידי מנהל מיסוי מקרקעין, כך שנרשמה עסקה ראשונה אשר במסגרתה קיבלה יעקובוביץ מבן זוגה את חלקו בדירה, ונקבע לגביה חיוב של שליש ממס הרכישה, בשל קיומה של דירה נוספת בבעלות בני הזוג (הדירה בתל אביב) ועסקה שניה בה העבירה יעקובוביץ את מלוא הזכויות בדירה לאביה, ונקבע לגביה חיוב של שליש ממס הרכישה.

מנהל מיסוי מקרקעין דחה את טענותיה של יעקובויץ וקבע, כי "על פי הגדרת קרוב למס רכישה חתן אינו קרוב של הורי בת זוגתו". המנהל תמך את עמדתו בפסק הדין אשר ניתן בעניין לשם (ע"א 191/81, לשם נ' מנהל מס שבח מקרקעין).

בתקנה 20 לתקנות מס רכישה נקבע, כדלקמן:

" במכירת זכות במקרקעין ללא תמורה מיחיד לקרובו, יהיה מס הרכישה שליש  ממס הרכישה הרגיל ".

המונח " קרוב " מוגדר בתקנה 1 לתקנות מס רכישה, כדלקמן:

"בן זוג, לרבות מי שהיה בן זוג במשך ששה חדשים שקדמו למכירת זכות במקרקעין, הורה, צאצא, בן-זוגו של צאצא, אח ואחות".

ועדת הערר קבעה, כי תקנות מס רכישה מתייחסות מפורשות להגדרת " קרוב ", וזו אינה כוללת הורה של בן הזוג. לפיכך, טענתה המקורית של יעקובוביץ, לפיה גם בן הזוג זכאי להקלה מאחר ובהגדרת קרוב נאמר מפורשות " בן זוגו של צאצא ", היא שגויה.

בעניין נח'אש (ע"א 1617/10, מנהל מיסוי מקרקעין נ' נח'אש,  ניתן ביום 3.5.2012) נקבע, כי גם אם בשפה העברית יחס של קירבה הוא " דו סטרי " הרי שהחוק בהקשר זה אינו " דו סטרי ", זאת מאחר ולשון ההגדרה כוללת בן זוג של אח, אך לא אח של בן זוג.

התקנה מבחינה במפורש, בין העברה מהורה לצאצא ולבן זוג של צאצא, המזכה בהקלה במס רכישה, לבין העברה מבן זוג של חתן/כלה לחמו/תה, אשר אינה מזכה בהקלה במס רכישה.

ועדת הערר קבעה, כי תכלית ההוראה הינה הקלה בהעברת דירה מאדם לצאצאו הנשוי, בגדר עזרה של הורה לילדו, ותכלית זו אינה מתקיימת בעת העברה מאדם לחמיו, אשר תנבע באופן רגיל משיקולים כלכליים, לרבות שיקולי מס.

בנוסף, ועדת הערר קבעה באשר למתווה הרעיוני אשר קבע מנהל מיסוי מקרקעין, כי אין ליעקובוביץ על מה להלין. על אף שהעברת הזכויות מבן הזוג (במחצית הדירה) לאביה, חייבת במס רכישה מלא נוסף על שליש מס רכישה בגין העברת זכויותיה של יעקובוביץ (במחצית הדירה) לאביה, התייחס המנהל לעסקה כמורכבת משתי עסקאות.

בדרך זו, חויבו פעמיים בשליש מס רכישה (פעם אחת על העברה מבן הזוג ליעקובוביץ בשל מחצית הזכויות ופעם נוספת על העברת מלוא הזכויות מיעקובוביץ לאביה), זאת במקום מס רכישה בשיעור מלא בגין העברה של זכויות בן הזוג (במחצית הדירה) לאביה של יעקובוביץ בנוסף לשליש מס רכישה בגין העברה של זכויות יעקובוביץ (במחצית הדירה) לאביה.

לאור האמור לעיל, הוחלט לדחות את הערר.

נציין, כי ייתכן ובהסתמך על הוראות תקנה 21 לתקנות מס רכישה, ניתן היה לחסוך את שליש מס הרכישה בה חויבו על ידי המנהל, בגין העברת חלקו של בן הזוג ליעקובוביץ. שכן, תקנה 21 קובעת כי במכירת זכות במקרקעין בדירת מגורים ללא תמורה לבן הזוג המתגורר יחד איתו בדירה, תהא היא פטורה ממס רכישה .