הרשעת הזמר קובי פרץ הביאה לחיובו במע"מ

הרשעת הזמר קובי פרץ הביאה לחיובו במע"מ

רמי אריה, עו"ד רו"ח

ממצאי הכרעת הדין בהרשעה בהליך הפלילי, משמשים אוטומטית כראיות בהליך האזרחי, מה שהביא לחיוב הזמר קובי פרץ בהליך האזרחי במע"מ בגין ההכנסות בגינן הורשע, ויביא גם לחיובו במס הכנסה בגין הכנסות אלו, בנוסף לעונש שבו כבר נשא עקב ההרשעה הפלילית.

זאת לפי הכלל לפיו הממצאים העובדתיים של הכרעת דין מרשיעה חלוטה, המבוססים מטבע הדברים גם על מהימנות, אמינות ומשקל ראייתי, וגם המסקנות המשפטיות המתחייבות מממצאים אלה, יהיו קבילים כראיה בהליך אזרחי המתנהל כנגד אותו בעל דין.

כך, בעניינו של הזמר קובי פרץ ( ע"מ 50242-03-12, יעקב פרץ נ' מס ערך מוסף – ת"א 3 , ניתן ביום 29.1.2019), קבע בית המשפט המחוזי בתל אביב, כי הממצאים והמסקנות אשר נקבעו בהכרעת הדין מיום 17.3.2016 בעניינו, יהיו קבילים כראיה לאמור בהם בהליך האזרחי.

ביום 17.3.2016 הורשע פרץ בעבירות מס בקשר להכנסות אשר הפיק כזמר במהלך השנים 2005 עד 2009. בהכרעת הדין  (ת"פ 38206-11-13, מדינת ישראל נ' פרץ) נקבע, כי הוכח מעבר לכל ספק, כי פרץ השמיט הכנסות בסכום של כ- 5 מיליון ש"ח ומס עסקאות בסכום של כ- 800,000 ₪.

פרץ ביקש להביא ראיות לסתור את הממצאים והמסקנות אשר נקבעו בהכרעת הדין המרשיעה החלוטה אשר ניתנה בעניינו, זאת בהתאם להוראת סעיף 42ג לפקודת הראיות.

פרץ טען, כי הכרעת הדין מתייחסת רק ל-5 מתוך 30 דוחות תקופתיים אשר הגיש לרשויות מע"מ, ולכן לא ניתן להחיל את ממצאי הכרעת הדין על כל הדוחות, כפי שמבקש מנהל מע"מ.

בנוסף לכך, טען פרץ כי מערכת היחסים בינו לבין האמרגן הייתה של שני עוסקים מורשים, כך שלא ניתן לחייב את האחד מבלי לזכות את השני. כלומר, בגין כל תשלום אשר קיבל פרץ מהאמרגן הוא היה זכאי לקיזוז מס תשומות. כמו כן, מאחר שמע"מ העסקאות הועבר לרשויות באופן מלא על ידי האמרגן, לא ניתן לראות בחלוקת הרווחים לפרץ משום אירוע מס המקים חבות נוספת במע"מ, אחרת עלול להיגרם כפל מס אסור.

סעיף 42א(א) לפקודת הראיות קובע כדלקמן:

"הממצאים והמסקנות של פסק דין חלוט במשפט פלילי, המרשיע את הנאשם, יהיו קבילים במשפט אזרחי כראיה לכאורה לאמור בהם אם המורשע... הוא בעל דין במשפט האזרחי".

על פי הוראות סעיף, 42א(א) לפקודת הראיות, הממצאים העובדתיים של הכרעת דין מרשיעה חלוטה, המבוססים מטבע הדברים גם על מהימנות, אמינות ומשקל ראייתי, וגם המסקנות המשפטיות המתחייבות מממצאים אלה, יהיו קבילים כראיה לכאורה בהליך אזרחי המתנהל כנגד אותו בעל דין.

לפיכך, דחה בית המשפט את בקשתו של פרץ וקבע כי הממצאים והמסקנות אשר נקבעו בהכרעת הדין מיום 17.3.2016 יהיו קבילים כראיה לאמור בהם בענייננו.

בית המשפט קבע, כי אין לקבל את טענתו של פרץ כי לא ניתן להסתמך על ממצאי הכרעת הדין בנוגע ליתרת הדוחות אשר הוגשו למע"מ. בהכרעת הדין נקבע באופן ברור כי "הוכחה התגבשות העבירה ביחס לכל דו"ח".

לפי הכרעת הדין, פרץ ביצע את העבירות המיוחסות לו בגין כל דוחות מע"מ והרשעתו בחמש עבירות בלבד נעוצה בהחלטת המדינה שלא לתקן את כתב האישום ולא להרשיעו בעבירות נוספות.

כמו כן, בית המשפט קבע, כי יש לדחות גם את הטענה בעניין הזכאות לקיזוז מס תשומות בגין כל תשלום אשר קיבל מהאמרגן משום שהיא אינה מתיישבת עם העובדות.

האמרגן העביר לפרץ את חלקו ברווחים (חצי) כולל מע"מ, כאשר פרץ היה אמור להוציא כנגד תשלומים אלה חשבונית מס ולהעביר את המע"מ הכלול בהם לרשויות מע"מ.

בהכרעת הדין נקבע כי, הוכח מעבר לכל ספק סביר, כי פרץ השמיט מס עסקאות בסכום של 831,197 ש"ח בין השנים 2005 עד 2009. מאחר ששומות מע"מ אשר הוצאו מתייחסות לדוחות אשר הוגשו בשנים 2007-2009 בלבד, סך המע"מ שלא דווח עומד על סכום של 702,741 ש"ח.

לאחר שמנהל מע"מ ערך התאמה ועדכון של שומת מס העסקאות בהתאם לממצאים אשר נקבעו בהכרעת הדין, הוקטן סכום קרן מס העסקאות והועמד על סך של 591,800 ש"ח. בהמשך צפוי פרץ גם לחיוב במס הכנסה בגין ההכנסות שלא דווחו. כל אלו, בנוסף לעונש בו נשא בהליך הפלילי.