רילוקיישן - היבטים בנושא תושבות - Relocation

רילוקיישן - היבטים בנושא תושבות - Relocation

אורנה צח-גלרט, רו"ח

הגדרת תושבות ושלילת תושבות של מבוטח שגר בישראל ויצא לחו"ל

תושב ישראל שגר בארץ ויוצא לחו"ל מבוטח בביטוח הלאומי ועל פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, כל עוד הוא מוכר בביטוח הלאומי כ"תושב ישראל" וכל עוד יציאתו לחו"ל היא זמנית. בדרך כלל המוסד לביטוח לאומי ממשיך להכיר באדם שגר בארץ ויצא לחו"ל כתושב ישראל בחמש השנים הראשונות שבהן הוא נמצא בחו"ל, ולאחר מכן מברר עמו היכן מרכז חייו.

סטודנט, למשל, יכול לחיות בחו"ל יותר מחמש שנים ולהיחשב תושב ישראל, אך לעתים הוא מבצע פעולות המצביעות על השתקעות בארץ אחרת. במצב זה סיבת השהייה הראשונית שהייתה זמנית הפכה לשולית והתושבות תישלל. 

ההחלטה בנושא תושבות (לרבות לעניין חוק ביטוח בריאות) מוטלת על פקיד הביטוח והגבייה במוסד לביטוח לאומי, על פי הלכות שנקבעו בבית הדין הארצי לעבודה. החלטה זו אינה תלויה בהחלטתם של גופים אחרים כגון מס הכנסה ומשרד הפנים.

אחד הגורמים שמשפיעים על קביעת התושבות של המבוטח בעודו בחו"ל הוא תשלום דמי הביטוח בארץ. כאשר אין בעובדות המוצגות בפני הפקיד המוסמך במוסד לביטוח לאומי כדי להכריע באופן חד וברור עד לאיזה תאריך נחשב המבוטח תושב ישראל, נקבע תאריך הפסקת התושבות במועד שבו הסתיימה תקופת הביטוח שבעדה שילם המבוטח דמי ביטוח, אך בדרך כלל לא מעבר לחמש שנים רצופות.

בחינת תושבות במהלך חמש השנים הראשונות נעשית בדרך כלל במצבים הבאים:

1.    המבוטח מבקש לדון בתושבותו.

2.   המבוטח תובע קצבה (לעניין קצבאות אזרח ותיק (זקנה) ושאירים קבע המוסד לביטוח לאומי שהתושבות תיבחן בכל מקרה שבו מוגשת תביעה לקצבת אזרח ותיק או לקצבת שאירים, ועולה שהתובע קצבת אזרח ותיק שוהה בחו"ל יותר משנה ממועד זכאותו לגמלה, או המנוח שמכוחו הוגשה תביעה לשאירים שהה בחו"ל יותר משנה).

3. הגיע למוסד לביטוח לאומי מידע שמשפיע על ההחלטה (לדוגמה - המבוטח אינו משלם דמי ביטוח).

4.    תושב חוזר או עולה חדש שאינם גרים בארץ במגורי קבע.

בני זוג וילדים עד גיל 18 השוהים עם המבוטח בחו"ל, ממשיכים להיות מבוטחים על פי חוק הביטוח הלאומי ועל פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי כל עוד הם נחשבים תושבי ישראל, מכוח המבוטח כתושב ישראל.

החל משנת 2017 נישום שהוא תושב ישראל לפי החזקות שבפקודה, שטוען שהוא תושב חוץ, חייב לצרף לדוח השנתי טופס 1348. הוא מתבקש בטופס לענות על שאלות הקשורות לתשלום דמי הביטוח בישראל ולקבלת קצבאות מהמוסד לביטוח לאומי והוא מתבקש לצרף את שאלון התושבות שהוא מסר למוסד לביטוח לאומי.

לאחר תקופה של חמש שנים שבהן לא שהה תושב ישראל בישראל רוב הזמן, המערכת אמורה לבצע בירור באופן אוטומטי, שבסופו עלול להתחיל לגביו הליך של שלילת תושבות. ניתן זמן קצוב לערעור שבו המבוטח עדיין זכאי לשירותי בריאות. יש לצרף לערעור על ביטול התושבות שאלון לקביעת תושבות ממולא וחתום ומסמכים המעידים על מרכז החיים בישראל.

פקיד המוסד לביטוח לאומי רשאי לבחון מחדש בכל עת את התושבות של המבוטח ולהחליט בדיעבד על שלילתה.

מי שאינו מוגדר תושב ישראל על ידי המוסד לביטוח לאומי ואינו עובד בישראל, פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות בישראל (גם על הכנסות פסיביות שהופקו או שנצמחו בישראל).

מוצגים להלן כמה פסקי דין משנת 2018 בנושא התושבות

פסק דין בבית הדין הארצי בעניין מיכאל שליימוביץ - ביום 13.8.2018 דחה בית הדין הארצי את ערעורו של מיכאל שליימוביץ (עב"ל 18308-12-17) על כך שהמוסד לביטוח לאומי שלל את תושבותו משנת 2006, בעיקר בשל שהייה של 80% בחו"ל במשך שנים רבות.

פסק דין בבית הדין הארצי בעניין מיכאל פייגין - ביום 27.3.2018 דחה בית הדין הארצי את ערעורו של מיכאל פייגין שתבע לבטל את תושבותו משנת 2003. בית הדין הארצי קבע כי המבוטח תושב ישראל עד שנת 2013, המועד שבו הגיש את הבקשה לביטול התושבות. עדותו של המבוטח לא הייתה אמינה, הוא לא סיפק נתונים מספקים על מרכז חייו והוא מימש עשרות פעמים את זכותו לשירותי בריאות במימון ציבורי.

פסק דין בבית הדין האזורי בעניין אוהד פיינגבוים - בית הדין האזורי קיבל ביום 16.7.2018 את תביעתו של אוהד פייגנבוים (ב"ל 9166-09-17) ושלל את תושבותו באופן רטרואקטיבי, באופן הצהרתי בלבד, לפי מבחן מרכז החיים, על אף שאשתו עבדה כעמ"י ועל אף ששילם ברציפות את דמי הביטוח במשך כל השנים. התובע לא דרש את דמי הביטוח בחזרה. בית הדין קבע שדמי הביטוח לא מגיעים לו ואף קבע שתושבות אשתו לא תישלל.

נמסר מהמוסד לביטוח לאומי כי לדעתם פסק הדין שניתן בבית הדין האזורי הוא שגוי, אינו תקדימי וכיוון שאין החזר של דמי ביטוח, אין נפקות לתוצאה.

פסק דין בבית הדין הארצי לעבודה בעניין ג'מיל  דלאל - בית הדין הארצי לעבודה (עב"ל 14606-10-17) דחה ביום 16 באפריל 2018 את ערעורו של ג'מיל דלאל לתשלום קצבת אזרח ותיק מאחר שביום שבו הגיע לגיל הפרישה לא היה תושב ישראל.

בית הדין האזורי וגם בית הדין הארצי קבעו כי בבחינת מכלול הנסיבות עולה שבמועד שבו הגיע התובע לגיל המזכה לא היה תושב ישראל, שכן הזיקות המהותיות היו מחוץ לישראל.

בית הדין הארצי הוסיף כדלקמן: חוק הביטוח הלאומי ומרבית ענפיו מושתתים על קשר וזיקה יציבה שבין המבוטחים למדינה.

ביום שבו הגיע המבוטח לגיל המזכה בתשלום קצבת אזרח ותיק ועוד קודם לכן, לא היה המבוטח תושב ישראל, שכן מרכז חייו בזיקות המהותיות האובייקטיביות והסובייקטיביות היה מחוץ לישראל.

זמן השהייה בחו"ל, היעדר דירה או נכסים הקושרים אותו לישראל ומגוריו עם משפחתו מחוץ לישראל נשאו אופי של קבע ולא של ארעיות משנת 2008.

המבוטח עצמו העיד כי אין בכוונתו לשוב לישראל עד אשר יקבל אזרחות קנדית.

בחינת התושבות נעשית במועד הגשת התביעה ואין רלוונטיות לכך שמרבית חייו עבד המבוטח והתגורר בישראל.

בית הדין מסכם וקובע כי "עדיין עיקרון התושבות הוא המסד לקבלת קצבת אזרח ותיק ובתקופת האכשרה לא די".

פסק דין בבית הדין האזורי בעניין בני זוג שעלו מגאורגיה - בדצמבר 2017 קיבל בית הדין את בקשת המבקשים (בני זוג שעלו מגאורגיה בשנת 2012 והבעל מקבל טיפול כימותרפי שאי קבלתו עלול לסכן את חייו) לסעד זמני וקבע כי הם תושבי ישראל לצורך קבלת ביטוח רפואי בלבד, עד למתן פסק דין בתיק העיקרי.

ביום 10 באוקטובר 2018 דן בית הדין האזורי בתיק העיקרי (ב"ל 2208-06-17) ודחה את התביעה להכיר בהם כתושבי ישראל, מאחר שלא נמצאה הצדקה לטיפול הרפואי הממושך בחו"ל של הבעל.

בית הדין שב ומעלה את המבחן שנקבע בפסיקה בעניין התושבות: מבחן "מרכז החיים" הנבחן לפי מרב הזיקות (הלכת ג'אן טייץ). למבחן זה שני פנים - היבט אובייקטיבי והיבט סובייקטיבי.

"אם היה מוכח כי הסיבה להיעדרויות מן הארץ הן סיבות רפואיות סבירות (הגם שייתכן כי בארץ ניתן לקבל טיפול אחר) לא היינו רואים שהתובעים שינו את מרכז חייהם למקום שבו בוצע הטיפול הרפואי – אלה נסיבות שמצדיקות לחרוג מן הספירה המתמטית של ימי שהיה בארץ לעומת השהיה בחו"ל".

לא הוסבר מדוע לא שב המבוטח לישראל לאחר טיפול שעבר בחו"ל, ובחר להישאר מרבית השנה בחו"ל. 

לסיכום - לא נמצא צידוק, גם לא רפואי, להיעדרויות כה ממושכות מישראל בתקופה הנדונה, ועל כן נדחתה התביעה.

לא למותר לציין כי בית הדין אפשר למבוטחים לטעון לתושבות בשנת 2018 (ואילך) "אם בנם הקטן החל לימודיו בבית ספר כאן, אם התובעים שוהים רוב ימי השנה בישראל, ובמידה והתובעת ממשיכה בעבודה באופן סדיר".

דחיית תביעה דחופה לסעד זמני בבית הדין האזורי של קונסטנטין ז'לקו - בית הדין האזורי דחה ביום 11.12.2018 את תביעתו הדחופה לסעד זמני של קונסטנטין ז'ילקו (ב"ל 2442-12-18) וקבע כי אינו תושב ישראל ומשכך אינו זכאי לשירותים לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, זאת, חרף מצבו הרפואי הקשה המצריך טיפולים רפואיים אינטנסיביים. עוד קבע בית הדין כי בשל שלילת התושבות, התשלום המיוחד ששילם התובע לפדיון תקופת ההמתנה אינו רלוונטי, והוא זכאי לבקש החזר של התשלום ששילם.

רציפות הביטוח בישראל

בעקבות הרפורמה במס בשנת 2003 נקבע בסעיף 2 רישה לפקודה כי הכנסות של תושבי ישראל שהופקו או שנצמחו בישראל או מחוץ לישראל, חייבות במס. 

בנושא זה חופף בסיס המס לעניין מס הכנסה לבסיס החיוב בדמי ביטוח. כלומר, כל ההכנסות מהמקורות המנויים בסעיף 2 לפקודה המופקות בחו"ל בידי תושבי ישראל, נכנסות לבסיס החיוב בדמי ביטוח. החיוב בדמי הביטוח נעשה על פי כללי החיוב בדמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות, לפי המעמד הביטוחי של המבוטח באותו המועד.

אם אין למבוטח הכנסות, הוא משלם דמי ביטוח מינימליים.

עובד שכיר של מעסיק ישראלי - כאשר מעסיק תושב ישראל שולח עובד תושב ישראל לחו"ל מטעמו, וחוזה העבודה נקשר בישראל - דינו של העובד כדין עובד שכיר בישראל המשלם דמי ביטוח על פי שיעורי דמי הביטוח הנהוגים בישראל, בהתאם לסעיף 76 לחוק הביטוח הלאומי.

המבוטח השכיר ובני משפחתו זכאים לטיפול רפואי בישראל מכוח חוק ביטוח בריאות ממלכתי כל עוד העובד תושב בביטוח הלאומי. כמו כן הם זכאים לזכויות מכוח חוק הביטוח הלאומי, כפוף לכללים בסעיף 76 ולהוראות שקבע המוסד לביטוח לאומי.

בתנאים מסוימים ניתן לראות גם עובדים שנשלחים מישראל לעבוד בחברות בנות בחו"ל, כשכירים של המעסיק הישראלי ששלח אותם לחו"ל (חוזר ביטוח/1267 מיום 19.12.2000).

ביום 2.6.2014 פרסם המוסד לביטוח לאומי הוראות בחוזר ביטוח/1419 המתייחס למצב שבו טוען עובד שכיר שתשלום אש"ל חו"ל הוא מסווה ל"שכר אמיתי" (למשל, לצורך תביעה לגמלאות לפי בסיס הכנסה גבוה יותר). בחינת הטענה תכלול העברת החומר לביקורת ניכויים במוסד לביטוח לאומי ובמס הכנסה. אם הבסיס יגדל המעסיק יחויב בהפרשים וגם עלול להיות מחויב בהחזר גמלאות לפי סעיף 369 לחוק הביטוח הלאומי.

עובד עצמאי בחו"ל - מדווח למוסד לביטוח לאומי על עצמו והאחריות לדיווח ולתשלום דמי הביטוח מוטלת עליו. יש להבחין בין עובד עצמאי אשר מנהל את עסקיו בישראל ובחו"ל לסירוגין ומבוטח בארץ כעובד עצמאי, ובין מצב שבו כל עסקיו הם בחו"ל והכנסותיו הן בחו"ל.

במקרה הראשון: הוא ימשיך להיות מבוטח כעובד עצמאי כאילו הוא עובד בישראל, והכנסותיו יחויבו בדמי ביטוח כמקור הכנסה של "עובד עצמאי". חשוב לזכור כי זכותו לקבל גמלאות בשל פגיעה בעבודה שאירעה לו בחו"ל כפופה לתנאים שבתקנות הביטוח הלאומי בעניין פגיעה בעבודה של עובד עצמאי שנפגע בחו"ל.

במקרה השני: אדם ששוהה ברציפות בחו"ל מטעם עיסוקו בישראל, ביטוחו לענף נפגעי עבודה כעובד עצמאי מוגבל בדרך כלל לשנה אחת וכפוף לחובת הודעה מראש למוסד לביטוח לאומי. במקרה זה יסווגו ההכנסות שלו כפסיביות ויחויבו בהתאם בדמי ביטוח.

תושב ישראל השוהה בחו"ל באופן ארעי (לא כעובד של חברה ישראלית ולא כ"עובד עצמאי") - חייב לשלם דמי ביטוח לאומי וגם דמי ביטוח בריאות בעד עצמו כל עוד הוא נחשב ל"תושב ישראל השוהה בחו"ל", כמו מבוטח שאינו עובד שכיר ואינו עובד עצמאי, על פי הכנסתו החייבת בדמי ביטוח ועל פי הכללים הנהוגים בארץ.

כל עוד אין למבוטח הכנסות, הוא משלם דמי ביטוח מינימליים. אם מתברר שיש למבוטח הכנסות שלא שולמו בגינן דמי ביטוח, אזי הוא יחויב בהפרשים. כלומר, כל עוד המבוטח מוגדר כתושב ישראל במוסד לביטוח לאומי ויש לו הכנסות שמקורן בסעיף 2 לפקודה, תיבחן חבותו בדמי ביטוח על פי חוק הביטוח הלאומי ותקנותיו. חיוב רטרואקטיבי של דמי ביטוח עלול לשלול זכאות לביטוח בריאות ממלכתי לפי סעיף 58 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי.

המוסד לביטוח לאומי פרסם באתר הביטוח הלאומי בחודש מרץ 2014 את חוזר ביטוח/1417 המפרט את כללי החיוב של הכנסות שכיר בחו"ל.

תושב ישראל השוהה במדינת אמנה לביטחון סוציאלי באופן ארעי - אם המבוטח נמצא במדינה החתומה עם ישראל על אמנה המסדירה מניעת כפל דמי ביטוח לאומי ומשלם שם דמי ביטוח סוציאלי – הוא משלם למוסד לביטוח לאומי בישראל רק דמי ביטוח בריאות, בהתאם לכללי האמנה.

המוסד לביטוח לאומי נהג בעבר לגבות דמי ביטוח בריאות בסכום מינימום, אולם בחן בשנית את ההוראה הזאת וקבע שהחל משנת 2011 תחויב כל הכנסה שאינה חייבת בדמי ביטוח לאומי כיוון ששולמו בגינה דמי ביטוח סוציאלי במדינת אמנה, לפי שיעורי דמי ביטוח בריאות כחוק.

בעל שליטה - תושב ישראל שנותן שירותים בחו"ל לחברות זרות ומקבל את שכרו כבעל שליטה מחברה שהקים בישראל (בדרך כלל מחברה הוקמה למטרה זו בלבד), דומה לעצמאי שנותן שירות אך ורק בחו"ל, ולכן אין ודאות שהוא יוכר במוסד לביטוח לאומי כמי שמעסיקו שלח אותו מטעמו לחו"ל.

לעניין המשך תשלום קצבאות הילדים של בעל השליטה שיוצא לעבוד בחו"ל מטעם החברה הישראלית, פורסם טופס 5023 שמטרתו לבחון קיום יחסי עבודה לצורך המשך הזכאות לקצבת ילדים מעבר לשלושת החודשים שבחוק.

עובד מקומי ישראלי (עמ"י) - אזרח ישראלי השוהה בחו"ל באורח זמני והתקבל לעבודה בנציגות ישראלית בחו"ל במעמד של עובד מקומי ומועסק באורח זמני על פי חוזה מיוחד. במקרה זה חלים חוקי העבודה הישראליים. המוסד לביטוח לאומי מתייחס לעמ"י כאל עובד שכיר בישראל כל עוד הוא נחשב לתושב ישראל במוסד לביטוח לאומי.

בת זוג - כאשר בת הזוג אינה עובדת, היא פטורה בדרך כלל מתשלום דמי ביטוח. מבוטחת בחופשה ללא תשלום מהמעסיק בישראל חייבת בתשלום דמי ביטוח בעד עצמה כי עמדת המוסד לביטוח לאומי היא כי מעמדה כעובדת שכירה הושעה ולא בוטל. כדי שבני זוג יוכרו כידועים בציבור לעניין זכויות וחובות לפי חוק הביטוח הלאומי, עליהם להסדיר את המעמד במוסד לביטוח לאומי.

כאשר בת הזוג עובדת בחו"ל, מעמדה בביטוח הלאומי נבחן באופן עצמאי לפי עבודה שהיא מבצעת בחו"ל. לדוגמה: אם היא עובדת בנציגות רשמית של מדינת ישראל כעמ"י, מעמדה יהיה כשל עובדת ישראלית.

בן הזוג של עובדת בחו"ל שיוצא עמה לחו"ל - חייב לשלם דמי ביטוח בעד עצמו.

מבוטח בשנת שבתון - מעמדו בביטוח הלאומי הוא כשל עובד שכיר שמעסיקו חייב בתשלום דמי הביטוח בעבורו, לפחות לפי שכר המינימום במשק. השבתון בחו"ל נמשך בדרך כלל עד שנה ונועד לעבודת מחקר או להשתלמות מדעית, כפוף לאישור ועדת החופשות של המוסד שבו מועסק המבוטח.

מורה בשנת השתלמות - כאשר ההשתלמות היא בחו"ל, המעסיק מדווח למוסד לביטוח לאומי בחודשיים הראשונים כמקובל בחל"ת. חובת הדיווח ותשלום דמי הביטוח מוטלת על המורה בעבור יתרת התקופה.

מבוטחים שאינם מפורטים לעיל ופטורים מתשלום דמי הביטוח המינימליים

1.        מבוטח בחופשה ללא תשלום בחודשיים הראשונים שבהם המעסיק משלם את דמי הביטוח, כמקובל.

2.        מבוטח שמקבל פנסיה מוקדמת ומשלם הפנסיה מנכה את דמי הביטוח מהפנסיה.

3.        אסיר בחו"ל בתנאים מסוימים.

אמנות לביטחון סוציאלי

האמנות לביטחון סוציאלי מסדירות את רציפות הביטחון הסוציאלי בין שתי המדינות. לכל אמנה תנאים המתאימים לה. מדינת ישראל אינה חתומה על אמנה לביטוח בריאות.

המדינות שישראל חתומה איתן על אמנות לביטחון סוציאלי, שכוללות גם גמלאות, הן: אוסטריה, אורוגוואי, איטליה (מתאריך 1.12.2015), בולגריה, בלגיה (מורחב מיום 1.6.2017), בריטניה, גרמניה, דנמרק, הולנד, נורבגיה, סלובקיה, פינלנד, צ'כיה, צרפת, רומניה, רוסיה (מתאריך 1.10.2017) שבדיה ושוויץ. האמנה עם קנדה (ללא חבל קוויבק) מסדירה מניעת כפל דמי ביטוח לאומי בלבד.

עמדת המוסד לביטוח הלאומי בקשר להכנסות מחו"ל

כאשר מתקבלת הכנסה שמקורה בחו"ל יש לפעול על פי הכללים המפורטים בטבלה שפורסמה בחוזר הביטוח הלאומי 153/2004 בחודש יולי 2004, בעניין ההכנסות בחו"ל.

הערות הכותבת לטבלה להלן

המוסד לביטוח לאומי מפרט באמצעות הטבלה את כללי החיוב בדמי ביטוח:

1.       לכל עיסוק בחו"ל הטבלה מפרטת שלוש אפשרויות של עיסוקים בארץ בו זמנית, ואת ההתייחסות להכנסה בחו"ל במוסד לביטוח לאומי.

הכוונה למעמד המבוטח במוסד לביטוח לאומי, בו זמנית בחו"ל ובארץ, כל עוד המבוטח הוא תושב ישראל על פי קביעת הפקיד המוסמך במוסד לביטוח לאומי (בלי להתייחס לאמנות בין לאומיות לביטחון סוציאלי).

2.       הטבלה מפרטת רק את ההתייחסות להכנסות מחו"ל, על פי מעמדו של המבוטח בחו"ל. אין התייחסות להכנסות בארץ, אם קיימות הכנסות כאלה נוסף על ההכנסות בחו"ל.

3.       לעל"ע = לא עובד שכיר ולא עובד עצמאי = מבוטח שאינו עובד שכיר ושאינו עובד עצמאי, שאין לו הכנסות, או שיש לו הכנסות שאינן מעבודה (הל"ע).

4.       הכוונה לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה של עובדים עצמאיים), התשי"ז-1957. תקנה 2 לתקנות אלה מפרטת את תנאי הזכאות לגמלה לעובד עצמאי, כאשר הפגיעה אירעה בחו"ל.

חיוב ותשלום דמי ביטוח בזמן השהות בחו"ל

להלן ההוראות הקשורות לחיוב בדמי ביטוח של תושב ישראל השוהה בחו"ל, שמופיעות באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי בחודש פברואר 2019.

"תושב ישראל חייב לשלם דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות גם בתקופת שהותו בחוץ לארץ. פיגור בתשלום דמי ביטוח בריאות בתקופת השהות בחוץ לארץ, עלול לפגוע בזכאות לקבלת שירותי בריאות.

דרכים לתשלום דמי הביטוח

·         תושב ישראל השוהה בחוץ לארץ ואין לו הכנסות – ישלם דמי ביטוח מינימליים בסך 175 ש"ח (החל ב-1.1.2019) לחודש.

·         תושב ישראל השוהה בחוץ לארץ, ויש לו הכנסות בחוץ לארץ מעבודה כשכיר שלא באמצעות מעסיק ישראלי - יחויב בדמי ביטוח בהתאם לשומה שתתקבל לגביו ממס הכנסה. שיעור דמי הביטוח הוא 5% דמי ביטוח בריאות ו-7% דמי ביטוח לאומי.

(בעניין זה התקבלה הבהרה נוספת בפגישה שנערכה עם נציגי המוסד לביטוח לאומי ביום 10.1.2018 - אם יש לתושב ישראל הכנסות מחו"ל, יחויב בהתאם לשומה שתתקבל ממס הכנסה. כל עוד לא מתקבלת שומה - הוא יחויב לפי המינימום).

·         תושב ישראל שנשלח לעבוד בחוץ לארץ על ידי מעסיק ישראלי - חובת תשלום דמי הביטוח חלה על מעסיקו.

·         תושב ישראל שמבוטח ב מדינת אמנה (מדינה שעמה יש לישראל הסכם לביטחון סוציאלי) ושילם דמי ביטוח לאומי במדינת האמנה - יחוייב בדמי ביטוח בריאות בלבד."

החל משנת 2014 המוסד לביטוח לאומי עורך בדיקה אוטומטית בעת קבלת שומה של מבוטח שכוללת הכנסה ממשכורת, אם קיים דיווח במקביל על הכנסות שכיר ממקור חיצוני (כגון מטופס 126).

אם לא קיים עיסוק כשכיר במערכת, המבוטח מקבל מכתב לבירור. מבוטח שאינו שולח הסבר בצירוף מסמכים מחויב (בדרך כלל) כברירת מחדל על הכנסה שאינה מעבודה שמקורה ממשכורת בחו"ל.

במקביל, ובהדרגה, אמור המוסד לביטוח לאומי לשלוח מכתבים גם למבוטחים נוספים שקיימת אי התאמה בנתוניהם. 

כאמור לעיל ועל פי סעיף 345 לחוק הביטוח הלאומי, הכנסות מחו"ל חייבות בדמי ביטוח כאשר מקורן בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה בהתאם לכללים הנהוגים במוסד לביטוח לאומי. להלן דוגמאות לסוגי הכנסות מחו"ל:

1.    בסעיף 350(א) לחוק הביטוח הלאומי נקבעו בין היתר הכנסות מחו"ל שאינן חייבות בדמי ביטוח (לדוגמה: ריבית מבנק בשיעור מס מוגבל).

2.    יש פטור מדמי ביטוח לאומי בלבד (ולא פטור מדמי ביטוח בריאות) על הכנסות מחו"ל בגין עבודה שבוצעה בחו"ל, אם מקור ההכנסה הוא במדינה שישראל חתומה עמה על אמנה לביטחון סוציאלי הכוללת מניעת כפל דמי ביטוח לאומי, ונוכו דמי הביטוח הלאומי במדינת האמנה על פי הכללים שבאמנה (עד שנת 2010 מבוטחים אלה חויבו בדמי ביטוח בריאות בסכום מינימום).

לדוגמה, האמנה עם איטליה כוללת מניעת כפל דמי ביטוח לתושב ישראל שעובד באיטליה אצל מעסיק זר, רק מחודש דצמבר 2015.

3.    כאשר מבוטח עובד כשכיר בעבור מעסיק זר, הוא מסווג במוסד לביטוח לאומי כעובד שחייב בדמי ביטוח בעד עצמו [תקנה 1 לתקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח)] לפי ההכנסות בשומה:

א.   אם המבוטח עובד בארץ - הוא משלם דמי ביטוח כעובד עצמאי ומבוטח כעובד שכיר, לרבות לענף דמי אבטלה.

ב.    אם המבוטח עובד בחו"ל - הוא משלם דמי ביטוח כמבוטח בעל הכנסות שאינן מעבודה.

פסק דין בבית הדין האזורי בעניין גביית דמי ביטוח רטרואקטיביים לשנים ישנות

בית הדין האזורי לעבודה קבע ביום 26.6.2017, ב"נסיבות היחודיות של התיק דנן", כי המוסד לביטוח לאומי לא יוכל לגבות את דמי הביטוח שהוטלו על התובע בשנת 2015 בגין שנות המס 2009 ו-2010, בשל הכנסותיו ממשכורת אצל מעסיק זר בגין עבודה שבוצעה בחו"ל (15956-05-15 אריה מיזל נ. המוסד לביטוח לאומי).

נמסר מהמוסד לביטוח לאומי כי הוגש ערעור על פסק דין זה.

גמלאות לשוהים בחו"ל

סעיפים 324(א) ו-65(ב) לחוק הביטוח הלאומי קובעים כי לתושב ישראל שנמצא מחוץ לישראל יותר משלושה חודשים, לא תשולם קצבה בתקופה שעולה על שלושת החודשים, אלא בהסכמת המוסד לביטוח לאומי.

כאשר המבוטח אינו מודיע למוסד לביטוח לאומי שהוא יוצא מישראל לתקופה העולה על שלושה חודשים, הקצבה תופסק כברירת מחדל, גם אם המבוטח זכאי להמשיך ולקבל אותה כאשר הוא שוהה בחו"ל.

הוראות הביטוח הלאומי כאשר מוגשת תביעה לקצבת אזרח ותיק או לקצבת שאירים

בספטמבר 2012 פרסם המוסד לביטוח לאומי חוזר וקבע כללים אחידים לכל מקרה שבו מוגשת תביעה לקצבת אזרח ותיק או לקצבת שאירים. כאשר עולה שהתובע קצבת אזרח ותיק שוהה בחו"ל יותר משנה ממועד זכותו לגמלה (או שהמנוח שמכוחו הוגשה תביעה לשאירים שהה בחו"ל יותר משנה), יועבר התיק לבחינת תושבות. אם התושבות תישלל בדיעבד, יוחזרו דמי הביטוח במלואם.

דמי תאונה למי שמועסק כשכיר אצל מעסיק זר – ישולמו כמי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי

ביום 11.6.2018 דחה בית הדין האזורי את תביעתה של דניאלה אבני לתשלום דמי תאונה (שאינה תאונה בעבודה) בהתאם לשכר ששולם לה בחו"ל על ידי מעסיק הולנדי ונקבע בבית הדין שהיא תקבל את דמי התאונה כעקרת בית (האמנה עם הולנד אינה כוללת ביטוח לתאונות אישיות).

קצבת זקנה חלקית למי שנמצא בחו"ל ולא צבר תקופות ביטוח מספיקות

ביום 23.7.2018 דחה בית הדין האזורי (ב"ל 33023-11-14) את תביעתו של בן דוד שאול לקצבת אזרח ותיק בהיעדר תקופת אכשרה מספיקה בישראל (הוא צבר 110 חודשי ביטוח מתוך 144 החודשים הדרושים לזכאות). בית הדין אישר שהזכאות לקצבת אזרח ותיק חלקית מכוח האמנה עם בלגיה, תהיה רק מיום הכניסה לתוקף של האמנה המתוקנת עם בלגיה.

יציאה לחו"ל למטרת לימודים אינה מזכה בהמשך קצבאות ילדים בישראל

ביום 24.5.2018 דחה בית הדין האזורי לעבודה (ב"ל 11330-03-15) את תביעתה של סגלית פרי לתשלום קצבאות ילדים בעודה נמצאת בחו"ל עם ילדיה למטרת לימודים שלה, כיוון שסיבת היעדרותה מישראל (לימודים) לא נכללה בין התנאים שנקבעו במוסד לביטוח לאומי המאפשרים שיקול דעת של הפקיד.

עולה חדש ותושב חוזר ותיק

העולה החדש והתושב החוזר מצהירים בהגיעם לארץ כי יגורו בישראל במגורי קבע ולאור זאת הם מקבלים מעמד של תושבי ישראל בביטוח הלאומי. אולם, אם מתברר לפקיד הביטוח הלאומי שמרכז החיים של המבוטח לא עבר לישראל אף על פי שהצהיר על כך, התושבות תתבטל רטרואקטיבית מיום הכניסה לארץ.

יחד עם ביטול התושבות מבוטלות הזכויות לפי חוק הביטוח הלאומי ולפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי. יש להניח שהבדיקה בעניינו של אדם זה תתבצע בקפדנות יתר כשיחזור לארץ ויבקש לחדש את תושבותו.

קצבאות לתושב חוזר ותיק (או עולה חדש)

כאשר תושב חוזר ותיק ועולה חדש תובעים גמלה מהמוסד לביטוח לאומי, הם מתבקשים לדווח על הכנסותיהם מכל המקורות, בארץ ובחו"ל, בהתאם לכללים שבכל גמלה.

חשוב מאוד לזכור כי ההכנסות המדווחות לצורך גמלאות כוללות בדרך כלל את ההכנסות מהמקורות המפורטים בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה - גם אם הכנסות אלה פטורות ממס ו/או פטורות מדמי ביטוח, וגם אם אין צורך לדווח עליהן לשלטונות המס.

אי דיווח על ההכנסות עלול להוביל למצב שבו יקבל אדם גמלה שלא כדין והמוסד לביטוח לאומי ידרוש בחזרה את הגמלה בצירוף קנסות והצמדה. במקרים חריגים המוסד נוהג לבחון היבטים פליליים.  

הכנסות של עולה חדש ושל תושב חוזר ותיק – תיקון 168 לפקודת מס הכנסה

חוק הביטוח הלאומי אינו כולל פטור ממבחן הכנסות על הכנסות מחו"ל לעולה חדש ולתושב חוזר ותיק שמגישים תביעה לגמלה.

ולכן, כאשר הם תובעים גמלה מהמוסד לביטוח לאומי, הם מתבקשים לדווח על הכנסותיהם מכל המקורות, בארץ ובחו"ל, בהתאם לכללים שבכל גמלה, גם אם הכנסות אלה פטורות ממס ו/או פטורות מדמי ביטוח, וגם אם אין צורך לדווח עליהן לשלטונות המס.

המידע על ההכנסות האלה עובר למחלקת הגבייה של המוסד לביטוח לאומי לביקורת גבייה. פקיד הגבייה בוחן את ההכנסה בהיבט הגמלה ובהיבט דמי הביטוח.

המוסד לביטוח לאומי מחייב בדרך כלל בדמי ביטוח הכנסות של עולים חדשים ושל תושבים חוזרים ותיקים במקרים שבהם הוגשו תביעות למוסד לביטוח לאומי שבהן נרשמו הכנסות.

נציגי לשכת רואי חשבון נפגשו בעבר עם מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי ועם נציגי מינהל הביטוח והגבייה וביקשו לתקן את חוק הביטוח הלאומי כך שלא יהיה ספק שכל הכנסה שפטורה ממס לפי תיקון 168 לפקודה, תהיה פטורה גם מתשלום דמי ביטוח לאומי.

עמדת לשכת רואי חשבון, היא שהכנסות שמקורן מחו"ל, כמו הכנסות ריבית, דיבידנדים ושכר דירה, וכן הכנסות ממעסיק זר בחו"ל בגין עבודה בחו"ל (שמסווגות בביטוח הלאומי כהכנסות שאינן מעבודה), פטורות מדמי ביטוח לפי סעיף 350(א)(7) בחוק הביטוח הלאומי, כיוון שכולן מסווגות בביטוח הלאומי כהכנסות שאינן מעבודה כעובד או כעובד עצמאי, וההכנסה פטורה ממס לפי כל דין.

הכנסה מפנסיה מוקדמת אינה פטורה אמנם לפי סעיף 350(א)(7) לחוק, אך עמדת הלשכה כי ההגדרה של הפנסיה המוקדמת בסעיף 345ב מאפשרת לפטור מדמי ביטוח גם הכנסה מפנסיה מוקדמת שמקורה בחו"ל, ככל שהיא פטורה ממס לעולה חדש ולתושב חוזר ותיק.

המוסד לביטוח לאומי סבור כי כאשר מבוטח עובד בחו"ל כעובד שכיר או כעובד עצמאי, הכנסתו היא הכנסה של עובד, אף על פי שהוא משלם דמי ביטוח כמי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, ולכן הפטור של סעיף 350(א)(7) לחוק הביטוח הלאומי אינו חל עליו. גם לעניין הפנסיה המוקדמת שמקורה בחו"ל המוסד לביטוח לאומי סבור כי אין פטור מדמי ביטוח על ההכנסה הזאת.

להלן סעיף 350(א)(7) לחוק הביטוח הלאומי:

"לעניין תשלום דמי ביטוח לא יראו כהכנסה –

(7)...הכנסה שאינה הכנסה מעבודה כעובד או כעובד עצמאי, הפטורה ממס לפי כל דין, למעט הכנסה מפנסיה מוקדמת כהגדרתה בסעיף 345ב(א), ולמעט הכנסה שיקבע שר האוצר, בהסכמת שר הרווחה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת."

המוסד לביטוח לאומי דיווח לנציגי לשכות המייצגים בפגישה ביום 10.1.2018 כדלקמן:

·        ברשות המסים קיים פטור מתשלום ומדיווח למשך 10 שנים לעולה חדש בעל הכנסה מחו"ל וכן לתושב חוזר ותיק. בביטוח הלאומי ההכנסה מחויבת בתשלום דמי ביטוח ככל שמתקבלת שומה או אם מתקבל מידע מהמבוטח עצמו.

·        הועלתה השאלה מדוע אין הקבלה בין מתן הפטור על ידי רשות המסים לפטור בביטוח הלאומי. הוסבר כי המוסד לביטוח לאומי אינו נכלל בפטור זה. למוסד לביטוח לאומי יש רשימה סגורה של הכנסות פטורות.

·         המיעוט מאוכלוסייה זו שמגיש תביעות לביטוח לאומי בהן נדרש מבחן הכנסות, מתבקש לדווח על ההכנסה. המוסד לביטוח לאומי מחויב לבצע חישוב וחיוב דמי ביטוח היות וכאמור מדובר בהכנסה חייבת.

·         הובא לידיעת המשתתפים, כי באתר האינטרנט מפורסמת הנחיה כי תושב ישראל השוהה בחו"ל ואין לו הכנסות חייב בתשלום דמי ביטוח בשיעור הקבוע בחוק. אם יש לו הכנסות מחו"ל, יחויב בהתאם לשומה שתתקבל ממס הכנסה. כל עוד לא מתקבלת שומה יחויב לפי המינימום.

הכנסות חברת LLC

בעקבות ישיבות שקיים המוסד לביטוח לאומי עם רשות המסים הגיע המוסד לביטוח לאומי למסקנה כי דין הכנסות מחברת LLC כדין הכנסות שמקורן מדיווידנד של חברה רגילה (ולא של חברה משפחתית) ולפיכך, הוראות סעיף 373א לחוק הביטוח הלאומי אינן חלות על הכנסות אלה ולכן הדיווידנד האמור אינו חייב בדמי ביטוח החל משנת 2008 ואילך.

הכותבת - רואת חשבון, בעלת פרקטיקה פרטית לפתרונות בנושאים הקשורים לחוקי הביטוח הלאומי ומרצה על חוק הביטוח הלאומי. בין תפקידיה הציבוריים: חברת נשיאות לשכת רואי חשבון, יו"ר ועדת הקשר של לשכת רואי חשבון עם המוסד לביטוח לאומי ונציגת הלשכה בכנסת בנושא זה.

 פקס:03-6997435, מייל: [email protected] .

הנוסח המובא לעיל אינו מחליף את החקיקה, את התקדימים מפסקי הדין או את הנוסח המלא של פרסומי הביטוח הלאומי, אלא בא להסב את תשומת הלב לאמור בהם.

כל המידע המוצג במאמר הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת או המלצה לנקיטת הליכים או להימנעות מהם.

הכותבת אינה נושאת באחריות כלשהי כלפי קוראים ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על המידע האמור.

כל הזכויות שמורות © אין להעתיק או לפרסם ללא אישור מהכותבת.

 ט.ל.ח.