"תושב ישראל" למרות שהעסקים בחו"ל

"תושב ישראל" למרות שהעסקים בחו"ל  

רמי אריה, עו"ד רו"ח

תושב ייחשב ל-"תושב ישראל" לצורך מס הכנסה והביטוח הלאומי, כאשר "מרכז החיים" שלו נמצא בישראל. עסקים בחו"ל וקיומם של מגורים זמינים בשתי המדינות, אינם שוללים תושבות בישראל, כאשר המשפחה בישראל, ויש הגעה בתדירות גבוהה לישראל.

מרכז החיים ייבחן לפי "מירב הזיקות". בשני היבטים: ההיבט האובייקטיבי, הבוחן היכן מצויות מירב הזיקות של האדם מבחינה פיסית, וההיבט הסובייקטיבי, הבוחן את כוונתו של האדם ואת אופן ראייתו את מרכז חייו. היבטים אלה יש לבחון לאור כלל הנסיבות העובדתיות, ובכלל זה זמן שהייה ותדירות הגעה לישראל.

בעניין גולדז'ק (עב"ל 38430-04-18, יעקב גולדז'ק - המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 4.7.2019), דן בית הדין הארצי לעבודה בתביעת גולדז'ק, אשר עלה מפולין לישראל בשנת 1964 ומאז ובמשך שלושים ושמונה שנים - התגורר בישראל, הקים בה משפחה, עבד בה, רכש יחד עם רעייתו דירת מגורים וכן דירה נוספת להשקעה.

בשלהי שנת 2000, עת היה בן 55 לערך, עבר גולדז'ק להתגורר בפולין לצורכי עבודה. משפחתו לא עברה להתגורר עימו בפולין. לכן, הוא חילק את זמנו בין ישראל לפולין באמצעות ביקורים תכופים בישראל.

גולדז'ק הגיע ארצה בממוצע כל עשרה ימים ולמשך מספר ימים, הכוללים בדרך כלל את סופי השבוע. בזמן זה שהה יחד עם רעייתו בדירת המגורים. את חג ראש השנה וחג הפסח נהג לחגוג בישראל בחיק משפחתו ואז היה שוהה בארץ מספר ימים רב יותר.

גולדז'ק ביקר בישראל כעשרים פעמים בשנה ולעיתים אף למעלה מכך. בעת שהותו בארץ, פנה מספר פעמים לקבלת שירותי בריאות בישראל. רעייתו הייתה מגיעה מדי פעם לבקרו בפולין.

גולדז'ק עבד תחילה כשכיר ובהמשך הקים עסק למתן ייעוץ בדבר כדאיות השקעות בנדל"ן בוורשה. בשנת 2002 הוא קיבל אזרחות פולנית, רכש בפולין שלוש דירות (האחת למגורים ושתיים להשקעה), ואלה נרשמו במשותף על שמו ושם רעייתו שנותרה בארץ. כמו כן, היו בבעלותו מספר חשבונות בנק בפולין מסוגים שונים. במהלך שהותו בפולין קיבל מעת לעת שירותי בריאות בה.

גולדז'ק דיווח ושילם למוסד לביטוח לאומי כ-"תושב ישראל" השוהה בחו"ל.

ביום 3.6.2013, הודיע המוסד לביטוח לאומי על שלילת תושבתו רטרואקטיבית, החל מיום 2.1.2010. בתאריכים 24.10.2013 ו- 12.11.2013 הודיע המוסד לגולדז'ק כי המכתב שנשלח אליו המודיע לו על שלילת תושבתו, מקורו בתקלה מחשבית, ולכן הוא מהווה טעות.

גולדז'ק הגיש תובענה בגדרה ביקש לקבוע כי אינו "תושב ישראל" החל משנת 2002, שנת ההגירה שלו לפולין, ולהורות למוסד להחזיר לו את דמי הביטוח אשר שילם החל משנת 2007 (7 שנים שקדמו למועד הגשת התביעה).

בעניין סלמון (עב"ל 46375-09-17, סלומון כהן - המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 18.3.2019) סוכמו אמות המידה לבחינת תושבות של אדם לצורך חוק הביטוח הלאומי. וכך נאמר:

"הלכה פסוקה היא כי על מנת להיחשב כתושב ישראל לצורך קבלת זכויות מהמוסד לביטוח לאומי, על המבוטח להוכיח כי מרכז חייו הוא בישראל וזאת באמצעות בחינת 'מירב הזיקות' .... למבחן זה נקבע שני היבטים: ההיבט האובייקטיבי, הבוחן היכן מצויות מירב הזיקות של האדם מבחינה פיסית, וההיבט הסובייקטיבי, הבוחן את כוונתו של האדם ואת אופן ראייתו על מרכז חייו... היבטים אלה יש לבחון לאור כלל הנסיבות העובדתיות, ובכלל זה זמן שהייה בישראל לתקופה הרלוונטית, קיומם של נכסים בישראל, מקום המגורים הפיזי, מקום בו מתגוררת משפחתו של האדם, אופי המגורים, קשרים קהילתיים וחברתיים, מקום עיסוקו והשתכרותו, מקום האינטרסים הכלכליים, מקום פעילותו או חברותו של האדם בארגונים או מוסדות, מייצגים של האדם עצמו אשר יש בהם כדי ללמד על כוונותיו ומטרת השהייה מחוץ לישראל...".

בית הדין דחה את התביעה וקבע, כי גולדז'ק עבר לפולין לצרכי תעסוקה בלבד, תוך שמירה במשך כל התקופה על זיקות עמוקות ואמיצות לישראל. לאורך כל השנים ביקר גולדז'ק בישראל באופן רציף ותכוף. בכך נתן ביטוי מעשי לעומק זיקותיו לישראל ולמשפחתו אשר נותרה בה.

בהיבט האובייקטיבי, לגולדז'ק יש נכסים בארץ, כגון: דירת מגורים, דירה להשקעה וחשבונות בנק בהם סכומים משמעותיים. בהיבט הסובייקטיבי, גולדז'ק קשור מאד לישראל, כפי שזה בא לידי ביטוי בתדירות הגבוהה של ביקוריו בארץ.

הזיקות הקושרות את גולדז'ק לפולין, הינן בעיקר זיקות עסקיות, הבאות לידי ביטוי בעבודתו שם ובהשקעותיו בה לרבות בתחום הנדל"ן, שהוא תחום עיסוקו.

ממש כפי שכבר ראינו בפסיקות קודמות בעניין מס הכנסה וביטוח לאומי, על מנת להפסיק להיחשב "תושב ישראל" ולהימנע מחבויות מס ודמי בריאות, יש צורך בניתוק מוחלט ככל האפשר מישראל, או להמשיך להיחשב כתושב ישראל, על כל הדיווחים והחבויות הכרוכות בכך.