חברה בית או משפחתית – יתרונות מיסוי היחיד לחברה

חברה בית או משפחתית – יתרונות מיסוי היחיד לחברה

רמי אריה, עו"ד רו"ח

ביום 1.1.2018 נכנס לתוקף תיקון 245 לפקודת מס הכנסה, לפיו שונתה הגדרת "חברה בית" והוכנסו תיקונים בהגדרת "חברה משפחתית". מדובר בשני סוגי חברות אשר המיסוי עליהם יהיה כמיסוי יחיד במישור בעלי המניות שלהן, לפי התנאים שנקבעו בחוק. לשיטת מיסוי זו יש יתרונות מסוימים, בעיקר במימוש נכסי נדל"ן בשיעור מס מופחת של יחיד, בניגוד לשיעור המס הנצבר במכירה מחברה.

כעת הוציאה רשות המיסים את חוזר מס הכנסה 2/2019 המבהיר את השינויים בהוראות סעיף 64 לפקודה לעניין " חברת בית " וכן את השינויים בהוראות סעיף 64א לפקודה בנושא "חברה משפחתית".

בחוזר מובהר כי תיקון 245 לא חולל שינוי במנגנון המיסוי של חברת בית ונשמר מנגנון "ההשקפה" לפיו הרווח או ההפסד של חברת בית ייכללו במסגרת דוחותיהם של בעלי המניות בה.

במסגרת התיקון, נותר בעינו התנאי שדורש כי חברת בית תהיה חברת מעטים, ונוספו שישה תנאים נוספים כדי להיחשב כחברה בית. עוד נוספו הוראות כניסה ויציאה ממעמד של חברת בית, בדומה להוראות החלות לגבי חברה משפחתית.

תנאים (מצטברים) על מנת להיחשב חברת בית:

1.       חברת מעטים- נדרש כי חברת בית תהא חברת מעטים כמשמעותה בסעיף 76 לפקודה.

2.       בשליטתם של חמישה בני-אדם לכל היותר.

3.       איננה "בת חברה".

4.       לא חברה שיש לציבור ענין ממשי בה.

5.    מספר בעלי המניות- מספר בעלי המניות בחברת בית תהיה 20 לכל היותר . יראו קרובים כהגדרת המונח "קרוב" בפסקאות (1)או (2)בסעיף 88 לפקודה, כאדם אחד.

6.   זהות בעלי המניות- לא תוכר חברת בית, אם בין בעלי מניותיה יש תאגיד שקוף שיש באפשרותו לבחור בכל שנת מס את אופן המיסוי שלו. סייג אחד לפיו מותר לתאגיד שקוף מסוג אגודה שיתופית חקלאית להיות בעלת מניות בחברת בית.

7.       מבחן הנכסים - חברה בית נדרשת להחזיק לפחות באחד מהנכסים הבאים:

           7.1          בנין - אין הכוונה לנכסי נדל"ן באופן כללי, אלא דווקא לבניינים.

7.2      קרקע - חברה בית רשאית להחזיק בקרקע, בתנאי שעל הקרקע הושלמה בניית בנין בתוך חמש שנים ממעוד התחלת החזקת החברה בקרקע.

7.3    מזומנים - מזומנים שהושקעו בחברה אשר מיועדים לשמש אותה לצורך רכישת בנין, מזומנים שמקורם ברווחי חברת בית אשר שולם בגינם מס.

7.4      מניות בחברת בית – חברת בית רשאית להחזיק במניות של חברה שמקיימת את כל התנאים להגדרת חברת בית.

7.5        מניות איגוד מקרקעין שנרכשו

8.   מבחן העיסוק- חברת בית חייבת לעסוק אך ורק בהחזקה של בניינים או קרקע שעתיד להיבנות עליה בניין. הכוונה היא לעיסוק שבאמצעותו החברה מפיקה הכנסות מדמי שכירות.

במידה שלחברת הבית אין עיסוק בהחזקה של בניינים או קרקעות, העיסוק צריך להיות בחברת בית מוחזקת, או בחברה שהיא איגוד מקרקעין מוחזקת. ככל שחברת בית מפיקה הכנסות הנלוות להכנסות מדמי שכירות, אשר נובעות משירותים הניתנים לשוכרים מכוח הוראה חוקית או רגולטורית, והן לא מהותיות ביחס להכנסות מדמי שכירות, לא יראו בכך כהפרה של התנאי האמור.

חברה תושבת חוץ

חברת תושבת חוץ רשאית להיחשב כחברת בית, בתנאי שהיא תאגיד שקוף גם במדינה או במדינות שבהן היא תושבת. שימו לב להתייחסות רלוונטית זו לגבי חברות L.L.C . כל אחד מבעלי מניותיה שהוא "תושב ישראל" או "תושב", יצרף לדוח שלו את דוח החברה כאמור ולא יהיה צורך בפתיחת תיק מס הכנסה לחברה בישראל.

חוקי עידוד

במסגרת התיקון נוסף תנאי האוסר על חברה להיחשב כחברת בית אם חל עליה חוק לעידוד השקעות הון, למעט הטבות לבניין להשכרה למגורים לפי פרק שביעי 1 לאותו חוק המעניק הטבות במס לגבי בניינים להשכרה.   נזכיר כי סעיף 53ג לפרק שביעי 1 מעניק הטבות מס משמעותיות לבעלי בניין להשכרה למגורים, בתנאים המפורטים בו, בדרך של פחת מואץ ושיעורי מס מופחתים על הכנסות מההשכרה ומשבח.

כניסה למעמד של חברת בית – תותר בתנאי שהבקשה תוגש תוך שלושה חודשים מיום התאגדותה , באמצעות הודעה לפקיד השומה.

יציאה מתחולת סעיף 64 לפקודה  

1.       חברת בית רשאית להודיע, לא יאוחר מחודש לפני תחילת שנת מס (עד ליום 30.11 של השנה שקדמה לשנת המס הרלוונטית), על חזרתה מבקשתה להיחשב כחברת בית. אם הודיעה החברה כאמור, היא תחדל מלהיות חברת בית מתחילת שנת המס העוקבת לשנת הודעתה.

2.       יציאה כתוצאה מאי עמידה בתנאים.

הסדר המס החל על חברת בית

1.    לייחס לבעלי המניות את הכנסתה החייבת ואת הפסדיה של חברת הבית, וזאת לפי חלקם   של בעלי המניות בזכויות בחברת הבית. ייחוס כזה ייתן יתרון בעיקר כשמדובר בהפסדים.

2.  הכנסה חייבת כוללת גם שבח כמשמעותו בחוק מיסוי מקרקעין, בדומה לדין בחברה משפחתית . ייחוס כזה מאפשר מס שבח מופחת משמעותית במכירת הבניינים.

3.      יש לייחס את מלוא ההכנסה ואת מלוא ההפסד, לפי העניין, ולא ניתן לעשות ייחוס חלקי .

חברה משפחתית

טרם התיקון, נדרש במסגרת סעיף 64א(א) לפקודה, כי חבריה של חברה משפחתית יהיו בני משפחה אשר לפי סעיף 76(ד)(1) רואים אותם כאדם אחד. התיקון קובע כי חבריה של חברה משפחתית יהיו "קרובים לפי פסקאות (1)או (2) להגדרה "קרוב" בסעיף 88". התיקון מרחיב את ההגדרה של חברה משפחתית בכך שהוא מאפשר שחבריה של חברה משפחתית יהיו בני משפחה שהם צאצא של אח או של אחות ואח או אחות של הורה. זאת, נוסף על ההגדרה שהייתה טרם התיקון .