שיהוי בלתי סביר בהוצאת שומות על ידי מע"מ

שיהוי בלתי סביר בהוצאת שומות על ידי מע"מ

רמי אריה, עו"ד רו"ח

אפילו אם יש סמכות לרשויות המס להוציא שומות מס בתקופת זמן שהוגדרה בחוק, הרי הוצאת שומות שנים רבות לאחר שנות המס, אינה סבירה ואינה תקינה. כך אם מדובר בשיהוי לא סביר בטיפול בשומות, לא יהיה מקום לפסוק הוצאות לטובת הרשות, גם אם הערעור ידחה.

כך נקבע בעניין חברת י.פ.ה.ע (ע"מ 54994-05-19, י.פ.ה.ע. סחר ושירותים בע"מ נ' מנהל מס ערך מוסף, ניתן ביום 10.11.2019), אשר עסקה בתחום הבנייה, והייתה רשומה במשרדי מע"מ מיום 1.5.1997. החברה חדלה לפעול לפני כ- 18 שנים.

החברה הגישה ערעור על החלטת מנהל מע"מ מיום 7.4.2019, בגדרה דחה את ההשגה אשר הגישה, וחייב אותה בשומת תשומות בסך של 167,934 ₪ לגבי שנות המס 1998-1999 וכן בשומת עסקאות בסך 255,718 ₪ לשנת המס 1993.

בנימוקי ההחלטה בהשגה, פירט מנהל מע"מ כי החברה הורשעה באי הגשת 56 דוחות. בעקבות הרשעתה הגישה החברה דוחות תקופתיים, אשר בוקרו ע"י מנהל מע"מ. בעקבות הביקורת הוצאו לחברה השומות לשנים 1999-1998.

לטענת החברה, נחקר מנהלה 8 פעמים במהלך שנת 2004, ואף שננקטו נגד החברה הליכים פליליים, לא טרח מנהל מע"מ לסיים את ההליך האזרחי ולא קבע לחברה שומות. בשל כך, עקב התיישנות בספרי לקוחותיה וספקיה של החברה, נגרם לה נזק ראייתי, ואין באפשרותה להוכיח את התשומות ואת העסקאות עליהן דיווחה.

בבקשה להפקדת ערובה, טען מנהל מע"מ כי קיים חשש ממשי באשר ליכולתה של החברה לשלם את חוב המס והוצאות המשפט ככל שהערעור ידחה, ועל כן יש לחייבה בהפקדת ערובה לתשלום ההוצאות. מנהל מע"מ ציין כי החברה אינה פעילה בשנים האחרונות ואינה מדווחת למע"מ.

אומנם, הכלל הוא לחייב להפקיד ערובה להבטחת הוצאותיו של הנתבע כאשר יש חשש שמא תשמש האישיות המשפטית הנפרדת של חברה התובעת ככלי להימנע מתשלום הוצאות המשפט, ככל שהתביעה תדחה וככל שיפסקו הוצאות לטובת הנתבע.

יחד עם זאת, מסורה לבית המשפט, הסמכות לפטור מהפקדת ערובה באחד מהשניים:

1.       בנסיבות מיוחדות המצדיקות את ההימנעות מהחיוב בהפקדה.

2.       בנסיבות שבהן הוכיחה החברה המערערת את יכולתה לעמוד בתשלום ההוצאות.

בית המשפט קבע, כי בענייננו מתקיים חריג מהחריגים המצדיקים סטייה מהכלל המחייב בהפקדת ערובה. שכן, השומות נקבעו כאמור לשנים 1999-1998, כעשרים שנה לאחר התקופה בה עוסקות השומות. כפי שעולה מטיעוני הצדדים, החקירה הפלילית נערכה ע"י מנהל מע"מ בשנת 2004.

בית המשפט לא ראה מקום להרחיב במסגרת ההחלטה על החובות המנהליות המוטלות על מנהל מע"מ, על משמעות השיהוי הבלתי סביר לכאורה בהוצאת השומות, בשים לב לסמכויותיו של מנהל מע"מ לקבוע שומות בהעדר דוח, במיוחד בשעה שכתב אישום הוגש נגד החברה ובעל מניותיה לפני שנים רבות.

אך בנסיבות האמורות, ונוכח השיהוי הבלתי סביר לכאורה בטיפול בשומות, בית המשפט סבר כי לא יהיה מקום לפסוק הוצאות לטובת מנהל מע"מ, גם אם הערעור ידחה.