התקבלה תביעה ייצוגית בגין ניכוי דמי ביטוח לאומי
רמי אריה, עו"ד רו"ח
עצמאי המשלם דמי ביטוח למוסד לביטוח לאומי, זכאי כי 52% מהסכום ששילם ייחשב כהוצאה מוכרת, לניכוי בחישוב המס על הכנסותיו על ידי פקיד השומה, באותה שנת מס. בתביעה ייצוגית שאושרה כעת, נקבע כי החזר אשר התקבל מאוחר יותר מביטוח לאומי כולל ההצמדה וריבית בגינו – אינו מקטין את סכום ההוצאה המוכרת בשנת המס.
בעניין קירשבלום (ת"צ 58029-11-14, מנחם קירשבלום נ' רשות המסים, ניתן ביום 9.12.2019) נדונה תביעה ייצוגית אשר הוגשה כנגד רשות המיסים, לאחר שהתברר כי תשלומי דמי הביטוח אשר שולמו על ידי נישומים עצמאים בעודף, והוחזרו מאוחר יותר לנישומים חויבו במס על ידי פקידי השומה בגובה סכום ההחזר וכן הוטל מס על הפרשי ההצמדה והריבית שהתקבלו בגין ההחזר מביטוח לאומי.
בכל הנוגע לתובענה בעניין הקרן, קובע סעיף 47א לפקודה כי יחיד אשר שילם דמי ביטוח לאומי, יותר לו ניכוי של 52% מהסכום ששילם. בכל הנוגע לתובענה בעניין התוספת, סעיף 362 לחוק הביטוח הלאומי, שכותרתו "החזרי תשלומי יתר", תשלום היתר יוחזר בצירוף תוספת לפי שיעור עליית המדד.
בהחלטת ביהמ"ש מיום 14.2.2017, אושרה התובענה הייצוגית. נקבע כי לא ניתן לכאורה למצוא בהוראות סעיף 47א לפקודה, המתיר לנישום לנכות 52% מדמי הביטוח ששילם באותה שנה, וסעיף 362 לחוק הביטוח הלאומי, הקובע כי הפרשי ההצמדה והריבית (התוספת) המשולמים על סכום ההחזר, לא יחשבו כהכנסה, תמיכה ב-"מנגנון" אותו מיישמת רשות המיסים.
ביהמ"ש קבע, כי פעולת רשות המיסים, בהטילה מס על סכום ההחזר בשנה בה הוא מוחזר בפועל (להלן: "השנה השוטפת"), נעשית, ללא בסיס בדין, ובכל מקרה היא נעשית באופן שרירותי בלי לבחון מה הייתה השפעת הניכוי בשנה בה שולמו דמי הביטוח ביתר (להלן: "השנה ההיסטורית"). נמצא כי התנהלות זו של רשות המיסים גורמת לכך שלפחות בחלק מהמקרים נגבים מהנישומים סכומים העולים על גובה ההטבה שקיבלו, אם בכלל, בשנה ההיסטורית.
הקבוצה בשמה אושרה התובענה כייצוגית הוגדרה כך: "כל נישום יחיד אשר קיבל החזר מהמוסד לביטוח לאומי של דמי ביטוח ואשר חויב בגינו במס, אם בדרך הכללתו בהכנסתו, ואם בדרך של הפחתת סכום דמי הביטוח שהותר לו בניכוי, על פי סעיף 47א לפקודת מס הכנסה, בשנת קבלת ההחזר, וזאת במסגרת התקופה של 24 חודשים שקדמה למועד הגשת בקשת האישור (26.11.2014)".
יצוין, כי בעקבות החלטת ביהמ"ש לאשר את התביעות הייצוגיות, תיקנה רשות המיסים את חוברת "דע את זכויותיך" המתפרסמת על ידה והמיועדת לציבור הנישומים והמייצגים, באופן שנאמר בה כי קיימת בפני הנישום אפשרות נוספת, והיא תיקון הניכוי הנדרש בשנה ההיסטורית.
עניינו של סעיף 47א לפקודה הוא בניכוי תשלומי דמי הביטוח כהוצאה בשנה שבה הם שולמו וזאת לצורך קביעת ההכנסה החייבת. אין עניינו של סעיף זה במיסוי ההחזר, לא על "בסיס מזומן" ולא על בסיס אחר.
ביהמ"ש אישר את התביעה הייצוגית ופסק על תשלום גמול לתובע המייצג בסכום של 80,000 ש"ח וכן תשלום שכר טרחה לבא כוחו של התובע המייצג בסכום של 620,000 ש"ח כולל מע"מ.
הקבוצה בשמה התקבלה התובענה בעניין הקרן, כל נישום יחיד אשר בהתאם לסעיף 362 לחוק הביטוח הלאומי, אשר קיבל החזר של דמי ביטוח ששילם ביתר בשנה כלשהי ("השנה ההיסטורית") וחויב בגינו במס לפי פקודת מס הכנסה בשנת קבלתו וזאת במסגרת התקופה של 24 חודשים שקדמה ליום 26.11.2014, ובתנאי כי המס שהיה מוטל עליו אילו סכום ההחזר לא היה מנוכה כהוצאה מהכנסתו בשנה ההיסטורית בהתאם לסעיף 47א לפקודת מס הכנסה, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית על פי סעיף 187 לאותה פקודה, היה נמוך מהמס בו חויב בשנה השוטפת.
נקבע, כי רשות המיסים תפעל להשבה אישית לכל אחד מחברי הקבוצה בשמה התקבלה התובענה בעניין הקרן וזאת בסכום כולל (לכל חברי הקבוצה יחד) של 10,306,823 ₪, וכן השבה אישית לכל אחד מחברי הקבוצה בשמה התקבלה התובענה בעניין הפרשי ההצמדה והריבית וזאת בסכום כולל (לכל חברי הקבוצה יחד) של 1,850,054 ₪, הכל בתוספת הפרשי הצמדה וריבית על פי חוק פסיקת ריבית.
|