כספים שחולטו עקב ביצוע עבירה יותרו כהוצאה

כספים שחולטו עקב ביצוע עבירה יותרו כהוצאה

רמי אריה, עו"ד רו"ח

חילוט כספים שנעשה לאדם עקב עברות מס והלבנת הון, ייחשב כהקטנת ההכנסות שלו בסכום החילוט, ולכן, הוא לא ישלם מס על ההכנסות שנקבעו לו עד גובה סכום החילוט.

אדם אשר הורשע במסגרת הליך פלילי בבית המשפט, וכספיו חולטו לפי חוק איסור הלבנת הון, זכאי להקטין את הכנסתו החייבת במס בגובה הכספים אשר נתפסו.

סוגיה זו נדונה בבית המשפט המחוזי בעניין חיון (ע"מ 7963-04-18, רועי חיון נ' פקיד שומה יחידה ארצית לשומה, ניתן ביום 31.5.2020).

בשנת 2016 הורשע חיון בהליך פלילי בעבירות הנוגעות לשותפות בארגון ועריכה של הימורים ומשחקים לא חוקיים, הלבנת הון והעלמת הכנסות. כחלק מההליך הפלילי חולטו, בין היתר, כספיו בהיקף של כ- 5 מיליון ₪.

בנוסף להליך הפלילי בענייניו של חיון, התקיים גם הליך אזרחי מול רשות המסים, במסגרתו פקיד השומה הוציא לחיון שומות מס לשנות המס 2010-2015, כאשר הכנסותיו של חיון נאמדו בהתאם להפרשי הון בלתי מוסברים על סמך הצהרות הון שהגיש לפקיד השומה.

בשנת 2017 חתם חיון על הסכם שומה עם פקיד השומה, במסגרתו נקבע כי גובה ההכנסות הלא מדווחות אשר הפיק חיון בין השנים 2010-2015 הינו בגובה של כ-6.8 מיליון ₪, וסכום המס עמד על סך של כ-4.6 מיליון ₪.

במסגרת ההליך הפלילי כאמור, חולט סכום של כ- 5 מיליון ₪, המהווים כ-74% מסך תוספת ההכנסה אשר יוחסה לחיון במסגרת שומות המס.

לפיכך, טען חיון, כי הוא זכאי להפחית את הכנסתו החייבת בסכום החילוט, בדרך של הפחתת ההכנסה או לחילופין בניכוי כהוצאה.

מטרת החילוט היא להפקיע מידי העבריין את פירות הפעילות האסורה, כך שפעילות זו תהיה לא כדאית, ותרתיע אחרים מלעבור על החוק. ואולם, ע"פ חוק לא ניתן לחלט מידי העבריין יותר משווי הרכוש אשר הושג כתוצאה מביצוע העבירה. כלומר, הפגיעה באמצעות חילוט לא יכולה לחרוג מבחינה כספית מעבר להיקף פירות הפעילות האסורה.

ביהמ"ש קבע, כי מעשה החילוט לפי חוק איסור הלבנת הון היה בפירות העבריינות, כלומר, רכוש שהושג כתוצאה מביצוע העבירה. בידי חיון נוצרה הכנסה מארגון ועריכת הימורים ומשחקים אסורים, הכנסה זו לא "התאפסה" בעקבות מתן צו החילוט.

עם זאת, ביהמ"ש ציין כי בגישה זו, עלול להיות מוטל מס על התעשרות שלא נותרה, בסופו של יום, בידי חיון. יתרה מזאת, לקופה הציבורית נכנסים כספי החילוט וגם כספי המס. לפיכך, יש לבחון שיקולים אלה, הראויים לבוא לידי ביטוי במסגרת האיזון בנושא התרת ההוצאה.

ביהמ"ש קבע, כי באיזון בין שני ערכים כבדי משקל, מצד אחד החתירה להטיל מס באופן המוצדק מבחינה כלכלית ורק על התעשרות אמיתית וממומשת, ומנגד הצורך שלא לגרום לסיכול מדיניות ציבורית באמצעות מערכת המס, יש להתיר בניכוי הוצאה את גובה הסכום המחולט. שכן, תוצאה אחרת תגרום לגביית יתר של מסים ולעיוות כלכלי מובהק. כמו כן, הפגיעה בקניינו של האזרח תהיה בלתי מידתית ומיותרת.

באשר לעיתוי ההכרה בהוצאה, במקרה דנן, ביהמ"ש קבע כי יש להיצמד למועד החילוט בצו בית המשפט (בשנת 2017), למרות שהחלק הארי של הכסף לא היה בידי חיון כבר משנת 2013. המשמעות היא, כי ההוצאה בגובה החילוט בסל של 5 מיליון ₪, תותר כהוצאה עסקית בשנת 2017, אשר תקוזז כהפסד עסקי שניתן לקזז משנת המס 2018 ואילך.

ביהמ"ש הוסיף, כי ההפסד לא ישמש להפחתת הכנסה אחרת שהושגה אגב ביצוע עבירה, במטרה למנוע "חיסוי מס" לפעילות עבריינית עתידית.

מדובר בתקדים בעל השלכות על כלל הנאשמים הפליליים אשר כספם חולט. לפיו כספים אשר הופקו מפעילות עבריינית ואשר חולטו על ידי המדינה מכוח חוק איסור הלבנת הון. כספי החילוט יותרו מעתה כהוצאה, אלא אם פסיקה זו תתהפך בערעור שמן הסתם יוגש לבהמ"ש העליון על ידי רשות המיסים בעניין זה.