מוסדות כספיים ומלכ"רים – פסע אחד לפני תהום...
ארז שגיב , עו"ד ורו"ח סולומון תמיר, רו"ח ומשפטן
בעשור האחרון עדים אנו לתופעה גוברת אצל שלטונות מע"מ, לפיה מבוטלות הטבות המס ההיסטוריות שהיו מקובלות בעסקאות יצוא מוצרים ושירותים עם תושבי חוץ. די אם נבחין בהליך שחיקתו (עד גוויעתו הכמעט מוחלטת בתיקון 23 לחוק מע"מ), של סע' 30(א)(5) לחוק מע"מ, אשר שימש עם חיקוקו "תורן" לרצונו המפורש של המחוקק להטיב את עסקת השירות הניתנת לתושב חוץ (יצוא שירותים).
נראה כי המטרה הבאה המסומנת "לטיפול" על ידי רשות המיסים, הינה תקנה 6ד לתקנות מע"מ, העוסקת בחיוב הקונה בתשלום המס בשל שירותים מיובאים.מחוקק מע"מ, ער היה לעובדה כי גביית המס מאת המוכר או נותן השירות אינה ישימה ואף מסורבלת במקרים מסוימים. לפיכך, הוענקה למחוקק המשנה, באמצעות סעיף 21 לחוק מע"מ, הגושפנקא להתקין תקנות לפיהן תגולגל חבות המס לפתחו של הצרכן. על פי הוראה זו, האחרון אף יידרש להעביר את המס לשלטונות במסגרת דיווחיו השוטפים.
התקנה קובעת בין היתר כהאי לישנא: "כאשר נעשית עסקה בישראל, והמוכר או נותן השירות הוא תושב חוץ, תחול חובת תשלום המס על הקונה...".
כאשר מדובר בעוסק שהוא בעמדת "הקונה" או "מקבל השירות", הבעיה מתמצת לעניין הטכני בלבד. שכן, סעיף 6ג(ד)(1) מורה על הוצאת חשבונית מס עצמית. נתיב זה כאמור, מסתכם בעלות ממשית אפסית לעוסק, שהרי בצד אחד יידרש להעביר את מס העסקאות הנקוב בחשבונית, ומנגד יוכל לתבוע את ניכוי מס התשומות בשלה.
הסדר מעין זה אינו חל על מוסדות כספיים ומלכ"רים, אלו נדרשים לדווח על העסקה במתווה הדיווח הנקבע לעניין "עסקת אקראי". המשמעות היא, על המוסד הכספי או המלכ"ר להעביר לאוצר את מס העסקאות הנובע מן העסקה, כשמנגד התשומה המקבילה – תישלל. כך, הופכת סיטואציה זהה אצל מוסד כספי ועוסק לחסרון מובהק בידי המוסד הכספי, עקב מוגבלותו לתבוע את מע"מ התשומות בקיזוז.
נמצאנו למדים, כי "עסקה בישראל" (הגדרה רחבה הלוכדת ברשתה עסקאות רבות), מקימה חבות מע"מ הרובצת לפתחם של הבנקים וחברות הביטוח. מהלך שיש בו לייקר את העסקה באופן ניכר (עקב תוספת המע"מ).
כעת ניצבים אנו בפתחו של עידן בו רשות המיסים תיתן דעתה על סוגיה זו. רוח הדברים מרמזת כי שומות עתירות מס יושתו על הבנקים וחברות הביטוח, בגין אי עמידתם הדווקנית בהוראות התקנה.
אנחנו סבורים כי קיימים נימוקים משפטיים התומכים בהסרת רוע הגזירה ובאפשרות להתגונן למול טיעוני רשות המס. נסקור חלק מהם בקצרה:
· פירוש מרחיב למושג "חשבונית" הכלול בסעיף, ככולל בגדרו גם חשבונית של תושב חוץ (INVOICE).
· ניתוב נכון ומתוכנן מראש של אופי מתן השירות, כך שעיקרו ייחשב כשירות הניתן בחו"ל.
· קבלת השירות על ידי חברה (שהיא "עוסק") בשליטת הבנק, שבה יתאפשר לקזז את מס התשומות.
· חלוקה מתודית בין "שירות" בהקשר לטובין ובין "שירות" טהור, יביא לפילוח נכון של מקום העסקה על פי ההגדרות שבסעיפים 14 ו-15 לחוק מע"מ.
· הפניית השירות בהסכם ישירות לצרכן תושב חוץ (באם קיים כזה).
אנו ממליצים לבנקים, לחברות ביטוח ולמלכ"רים להיערך כראוי בקשר למגמות הנ"ל. היערכות מתאימה תביא לחיסכון כספי ניכר, וכפי שנאמר: "סוף מעשה במחשבה תחילה".
ארז שגיב, עו"ד ורו"ח – מומחה למיסוי, לשעבר מנהל המחלקה המקצועית ברשות המסים
סולומון תמיר,רו"ח ומתמחה- מומחה למע"מ, לשעבר ממונה צוות בקורת חשבונות מכס ומע"מ פורת, שגיב, שלומי – עורכי דין ונוטריון