החברות של ענבל אור – קנס סימלי לעברות מס חמורות

עסקת הטיעון של החברות של ענבל אור - קנס סימלי לעברות מס חמורות

רמי אריה, עו"ד ורו"ח

בפרשת ענבל אור, הועמדו לדין פלילי גם שלל החברות שהיא הקימה ואשר לפי כתב האישום הואשמו בעברות מס רבות וקשות. אלא, שבית המשפט קיבל את עסקת הטיעון וקבע לכל חברה קנס סימלי בסך 1,000 ₪ בלבד, מתוך נימוק לתת העדפה לאינטרס הנושים של החברות על פני רשויות המס ומדינת ישראל.

בפרשת ענבל אור (ת.פ  1015-09-191, מדינת ישראל נגד ענבל אור, ניתן ביום 8.3.2021) דן בית המשפט בהסדר טיעון שעניינו הטלת קנס סמלי בשיעור של 1000 ₪ על כל אחת מן החברות אשר כנגדן הוגשו כתבי אישום.

החברות הואשמו בריבוי עברות על חוק מס ערך מוסף ופקודת מס הכנסה, כגון: אי דיווח על עסקאות, ניהול פנקסי חשבונות כוזבים וכן בעבירות מרמה בנסיבות מחמירות ובעבירות על פי חוק הגנת הצרכן.

למרות ריבוי העבירות וחומרתן, ביקשה המדינה להטיל קנס סמלי על אותן החברות, זאת נוכח הרצון לתת עדיפות לנושים לא מובטחים של החברות, ובייחוד נוכח הפרשנות שניתנה לחוק חדלות הפירעון החדש שנכנס לתוקף לאחרונה.   

ענבל אור פעלה בשוק הנדל"ן והמגורים באמצעות קבוצת חברות בשליטתה. החברה הראשית בבעלותה היא חברת "אור סיטי נדלן מקבוצת ענבל אור" (להלן: "סיטי נדל"ן")  , אשר פעלה בין השנים 2005 – 2016. כמו כן החזיקה אור חברות נוספות אשר עסקו בניהול קבוצות רכישה לרכישת זכויות במקרקעין לטובת פרויקטים שיועדו לדיור. ענבל אור, יחד עם סמנכ"ל הכספים של אור סיטי, הורשעו בשורה של עבירות מס ובעבירות נוספות. 

בהסדר הטיעון הודו החברות באמצעות המפרק שמונה להן, בכתב האישום המיוחס להם. זאת, במסגרת הסדר טיעון עם המדינה להטיל עליהם קנס מופחת של 1000 ₪ כל אחת. בבקשה לאישור הסדר הטיעון טענה המדינה כי חרף החשיבות שיש בקביעת קנסות פלילים לתאגיד בגין עברות מס ועברות לפי חוק הגנת הצרכן, הרי במקרים בהם מדובר בחברות בפירוק, יש לקחת בחשבון את האינטרס של הנושים ובמקרים המתאימים לקבוע קנסות סמליים. כן טענה המדינה, כי בהתאם לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח -2018 אשר נכנס לתוקף לאחרונה, יש להביא בחשבון את אינטרס הנושים במקרה זה.

בית משפט אשר דן בהסכם הטיעון הסכים עם פרשנות זו וקבע כי חרף העובדה שהעבירות שבוצעו פגעו חמורות בערכים המוגנים העומדים בבסיסם וחרף היות העבירות חלק מדפוס פעולה שיטתי ובהיקף נרחב, כפי שמלמד כתב האישום, וחרף העובדה שהקנס אינו עומד בעקרון הלימת העונש הקבוע בסעיף 113 לחוק העונשין, מאחר שהחברות הנאשמות מצויות בהליך פירוק יש להביא בחשבון את אינטרס הנושים ולקבוע לכל אחת מהן קנס סמלי בסך 1000 ₪.

בית המשפט התחשב בעמדת המפרק של החברות, אשר פירט כי לסיטי נדל"ן יש מאות נושים חלשים, חלקם אינם מובטחים, חלקם קשיי יום, צעירים ועולים חדשים שביקשו לקנות דירות מוזלות בקבוצת רכישה ואשר למרבה הצער יקבלו בסופו של יום כ-8% מגובה חובם. לכן, יש הצדקה להפחית ככל הניתן את הפגיעה בהם.

נוכח כל האמור, אישר בית המשפט את הסדר הטיעון שהוגש לפניו בתיק זה וקבע קנס פלילי סמלי בסף 1000 ₪ לכל אחת מן החברות הנאשמות. 

נראה כי מעתה יוכלו מפרקים של חברות, או אנשים חסרי יכולת כלכלית, להתבסס גם על פסק דין זה, גם בהקשר של אישומים פליליים, כדי לבקש ולקבל הסדרי טיעון מקלים. בהחלט יש מקום ליישם את כלל העדיפות גם בבקשות לכופר המוגשות בגין חשד לעברות פליליות ובמקרים רבים נוספים, ועל אחת כמה וכמה, בהקשר של הטלת קנסות אזרחיים.