חוק ביטוח בריאות אינו חל אוטומטית על אזרחי ישראל בחו"ל
רמי אריה עו"ד , רו"ח
תושב ישראל שחזר לארץ לאחר ששהה בחו"ל שנתיים או יותר, לאחר 1 במרס 2001, ולא שילם דמי ביטוח בריאות למוסד לביטוח לאומי, או שפיגר בתשלומים יותר מ-12 חודשים, תישלל ממנו הזכות לקבלת שירותים רפואיים בארץ על-פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי.
כדי להיות זכאי מחדש לשירותים הרפואיים, עליו לחכות תקופת המתנה של חודשיים על כל "שנת היעדרות" מן הארץ.
כשנת היעדרות מן הארץ נחשבת שנה שבהמלכה התגורר תושב ישראל 182 ימים לפחות, גם לא רצופים, מחוץ לישראל. כתקופת המתנה של חודש תיחשב שהייה בארץ של 25 ימים רצופים לפחות בחודש.
מינימום תקופת ההמתנה הוא 4 חודשים ומקסימום התקופה - 18 חודשים.
מי שחזרו להתגורר בארץ והוכרו כתושבי ישראל, חייבים גם הם
בתקופת המתנה עד לקבלת שירותים רפואיים
מי שהתגורר בחו"ל וחדל להיות תושב ישראל, ולאחר מכן חזר להתגורר בארץ והוכר כתושב ע"י המוסד לביטוח לאומי, לא יהיה זכאי לקבל שירותים רפואיים בארץ על-פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, אלא לאחר תקופת המתנה של חודשיים על כל שנה שגר בחו"ל לאחר 1 במרס 2001.
כשנת היעדרות מן הארץ נחשבת שנה שבמהלכה התגורר תושב ישראל 182 ימים לפחות, גם לא רצופים, מחוץ לישראל. כתקופת המתנה של חודש תיחשב שהייה בארץ של 25 ימים רצופים לפחות בחודש.
מינימום תקופת ההמתנה הוא 4 חודשים ומקסימום התקופה - 18 חודשים.
אפשר לפדות את תקופת ההמתנה בתשלום מיוחד
מי שחייבים בתקופת המתנה, כפי שמוסבר למעלה (ובמיוחד מי שחייבים בתקופת המתנה ארוכה), שהוכרו כתושבי ישראל, יכולים לפדות את תקופת ההמתנה באמצעות תשלום מיוחד הקבוע בחוק, כיום 8,250 שקלים, ויוכלו לקבל את השירותים הרפואיים בתום 6 חודשים מיום התשלום.
ניתן לשלם את התשלום המיוחד גם בעת השהות בחו"ל, 6 חודשים לפני ההגעה לארץ, ולהיות זכאי לשירותים הרפואיים עם ההגעה לארץ. ובתנאי שהמבוטח הוכר כתושב ישראל.
הקושי הוא בעובדה שאין הגדרה ברורה של מיהו "תושב ישראל" בחוק הביטוח הלאומי. קיימת פסיקה נרחבת בשאלת פרשנות מונח זה לעניין חוק הביטוח הלאומי, אלא שהיא קובעת כללים ומבחנים אותם יש לבדוק באופן ספיציפי לכל אדם ומשפחתו.
עצם התשלום לביטוח לאומי ולמס בריאות אינו נותן אוטומטית זכאות להינות מהטבות חוקים אלו. הרלבנטיות היחידה לתחולת אלו , היא רק בכך שהחוקים הרלבנטיים חלים עליהם. דהיינו, מדובר אכן ב-"תושב ישראל".