החזקה כי ירידה בהכנסות – נבעה ממשבר מגפת הקורונה

החזקה כי ירידה בהכנסות – נבעה ממשבר מגפת הקורונה

רמי אריה, עו"ד רו"ח

קיומו של משבר כלכלי משמעותי במקביל לסגרים והגבלות עקב הקורונה, ואף משבר אמוציונלי שנגרם מהם, כמו גם קיומה של מלחמה, יוצר חזקה בסיסית, כי הנזק בעת המשבר נגרם עקב הקורונה או המלחמה, ולאו דווקא מנסיבות ערטילאיות אחרות או משתנים אפשריים אחרים. זאת, כל עוד לא יוכח אחרת.

ניזוקים אשר נפגעו ממשבר הקורונה או מפעולות מלחמה או איבה, המעוניינים להגיש תביעה לקבלת פיצויים, נדרשים ע"י רשות המיסים להוכיח את הנזקים שנגרמו להם, להוכיח ולהראות ראיות שיוכיחו את הקשר הסיבתי בין הנזקים לבין משבר הקורונה או פעולות המלחמה.

זאת, למרות שבפסיקת בתי המשפט והחלטות ועדת ערר, נקבע כי כשיש ירידה בהכנסות בעת משבר, ברירת המחדל היא כי הירידה בהכנסות נובעת מהמשבר.

כך, בעניין חברת עדירן (ע"מ 16032-04-14, עדירן פיורה השקעות (1996) בע"מ נ' מנהל מס רכוש וקרן הפיצויים, ניתן ביום 8.1.2015) אשר יוצגה על ידי משרדנו בפני ועדת הערר ובפני ביהמ"ש המחוזי בת"א, אשר עסקה בבניית דירות בנהריה, והגישה למנהל מס רכוש וקרן הפיצויים תביעה לפיצוי בגין ירידת ערך הדירות עקב מלחמת לבנון השנייה, אשר דחה את תביעתה.

הן רשות המיסים והן ועדת הערר, קבעו כי החברה לא הוכיחה קשר סיבתי בין ירידת ערך הדירות שהחברה בנתה לבין המלחמה, וכי בהחלט ייתכן כי הירידה נבעה מגורמים שונים ומגוונים, ואין לדעת מה היה משקלה של המלחמה בירידה, אם בכלל.

ביהמ"ש המחוזי קיבל את ערעור החברה וקבע כי ועדת הערר שגתה בהחלטתה, בין היתר, בעניין הוכחת הקשר הסיבתי בין הנזק לבין המלחמה, כך שניתן להסיק כי הנזק נגרם מהמלחמה, כאשר לא ניתן להצביע על גורמים ספציפיים אחרים אשר גרמו לנזק, כדלקמן:

"הוועדה מציבה רף הוכחה גבוה מדי, אם לא בלתי אפשרי. אין לדרוש כי כל אזרח שניזוק נזק עקיף ביישוב ספר בעתות מלחמה יציג בפני המנהל או בפני הוועדה ניתוח מקרו ומיקרו כלכלי מקיף וממצה על מנת להראות כי נזקו נגרם דווקא כתוצאה מהמלחמה .

אמנם ייתכנו מקרים בהם יימצאו גורמים ספציפיים אחרים, מלבד המלחמה, אשר יסבירו את השינוי בשווי הנכס, כולו או מקצתו. אולי בסמיכות זמנים לפעולת מלחמה חלו תמורות בשווקים (מקומיים או בינלאומיים), בצד ההיצע או בצד הביקוש, שלא היו קשורות למלחמה, או הורגשו בשוק השפעות עונתיות. במקרים האלה תביעה לפיצויים עלולה להידחות, או להתקבל רק בחלקה. אולם כאשר לא ניתן להצביע על גורמים כאמור ולזהותם, ופרוץ המלחמה בסביבה הגיאוגרפית הקרובה היה מלווה בירידת מחירים בשוק המקומי, מותר להסיק כי השינוי בשווי הנכס נבע מהמצב המלחמתי".

ביהמ"ש קבע, כי ברירת המחדל לירידה בהכנסות ולנזק היא המשבר הכלכלי עקב המלחמה, ורק אם נמצא גורם ספציפי אחר שגרם לירידה בהכנסות – יישלל הקשר הסיבתי.

נזכיר כי הפסיקות בנושא נזקים עקב פעולות מלחמה או איבה, מהוות כרגע את אבן הדרך לפסיקות של ועדות ערר קורונה. באשר מדובר באותן נוסחאות לפיהם קיבלו הניזוקים את הפיצויים והמענקים ומדובר באותו סעיף של דרישת הקשר הסיבתי.  

נקבע, לא פעם, כי מטרת חוק המענק היא לאפשר לניזוק לקבל פיצוי ולא להכביד בהוכחת הנזק והקשר הסיבתי על כל גורמיו האפשריים והפוטנציאליים. אין לסכל את הגשמת תכלית החוק ע"י הצבת רף ראייתי גבוה מדי בעניין הקשר הסיבתי.

כך גם בעניין חברת מדיטרניין (ערר 100/16, פי.אר.אס מדיטרניין בע"מ נ' מנהל מס רכוש וקרן פיצויים, ניתן ביום 19.7.2020),  אשר הגישה תביעה לפיצויים בעקבות מבצע "צוק איתן".

ועדת הערר קבעה כי החברה הוכיחה, אף מעבר לנדרש, כי נגרם לה נזק בר פיצוי, וכי הראיות שהציגה מעידות היטב על הנזקים שנגרמו לפעילותה עקב המבצע. לעומת זאת, המנהל לא פירט ונימק כדבעי מדוע שווי הנזק מסתכם דווקא לסכום נמוך יותר.

באשר למידת ההוכחה הנדרשת מתובע הפיצויים, חזרה ועדת הערר על הקביעה בעניין עדירן, וקבעה כי אין לדרוש שכל אזרח אשר ניזוק נזק עקיף בעתות מלחמה יציג בפני רשות המסים ניתוח מקיף וממצה על מנת להראות, כי מלוא נזקו לפרטי פרטיו, נגרם כולו כתוצאה מהמלחמה.

אנו סבורים, כי פסקי הדין הנ"ל, משליכים גם לגבי תביעות נזק אחרות לפיצוי בגין פעולות מלחמה ואיבה, לרבות אלו המוגשות עקב השלכות הקורונה. שכן, העיקרון הבסיסי הוא כי ניזוק זכאי לפיצוי בגין נזקיו עקב מלחמה או הקורונה, בלי שיידרש להמציא פירוט לכל שקל שהפסיד, שאינו תמיד אפשרי.

למשרדנו ניסיון רב בהגשת תביעות פיצויים בגין נזקי מלחמה, איבה וקורונה מאז מלחמת לבנון השנייה בשנת 2006, וכן בניהול הליכים משפטיים בפני ועדות הערר.  אנו עומדים לרשותכם לכל שאלה או הבהרה  בהקשר לתביעות ונזקים שנגרמו לבעלי העסקים עקב המצב הביטחוני או מגפת הקורונה, על מנת למצות את סכומי הפיצויים המרביים אותם ניתן לקבל לפי החוק והתקנות.