מענקי קורונה לעסק שהפסיק זמנית לפעול עקב הקורונה

מענקי קורונה לעסק שהפסיק זמנית לפעול עקב הקורונה

רמי אריה, עו"ד רו"ח

למרות שבחוק מענקי הקורונה, נקבע כי עסק אשר לא היו לו מחזורי עסקאות בתקופת מענק ייחשב כעסק סגור שאינו זכאי למענק, קובעות ועדות הערר לענייני קורונה, כי ככל שמדובר בעסקים שהפסיקו לפעול באופן זמני, כגון: בענפי התיירות, אירועים, חדרי כושר ואפילו קבלנים, וכן עסקים שמטבעם הם עסקים עונתיים - הם יהיו זכאים למענקים.

סוגיה זו נדונה בוועדת הערר לענייני קורונה בעניין חוסאם (ערר 1036-21, חוסאם מוסלמאני נ' רשות המסים, ניתן ביום 8.7.2021), אשר עוסק בתחום התיירות למדינת ירדן.

חוסאם הגיש בקשה לקבלת מענק בעד השתתפות בהוצאות קבועות עבור החודשים מרץ – אפריל 2020. אולם, רשות המסים דחתה את הבקשה. בין היתר, בטענה כי מחודש נובמבר 2019 לא היו לעסק הכנסות והוצאות כלל, דבר המעיד על שינוי בתחום פעילות העסק ואף על סגירת העסק.

לטענת חוסאם, מדובר בעסק עונתי, אשר עיקר פעילותו מתרכזת בחודשים מרץ עד ספטמבר, בחודשים נובמבר – דצמבר 2019 אמנם לא הייתה פעילות, אך זו חזרה בחודש ינואר, והייתה אמורה להתחדש במלוא העוצמה בחודש מרץ 2020, אך משבר הקורונה גדע את הפעילות בבת אחת.

חוסאם הוסיף וטען, כי גם לאחר פרוץ משבר הקורונה, על אף שעסקו נפגע בצורה קשה עקב הפסקת התיירות לחלוטין, הוא המשיך לפרסם ולהוציא הוצאות רבות בירדן, בין היתר בגין הזמנת חדרים במלון בירדן והוצאות פרסום ושיווק העסק, במטרה לסגור עסקאות עם לקוחות לתקופה בה ענף התיירות יוכל לחזור לפעילות.

הוצאות אלה אינן מותרות לקיזוז במע"מ ולכן לא דווחו בדוחות התקופתיים למע"מ. אך מאחר שההוצאות מוכרות לצרכי מס הכנסה, הן דווחו בדוח רווח והפסד לשנת 2019 שהוגש למס הכנסה.

מנגד, רשות המסים טענה, כי חוסאם מוחרג מהגדרת עוסק משני טעמים:

1.  ע"פ סעיף 5(11) להחלטת הממשלה – הוא דיווח על מחזור עסקאות בשיעור אפס בשלושת החודשים שקדמו לחודש מרץ 2020.

2.  ע"פ סעיף 8 להגדרת "עוסק" בחוק התכנית לסיוע כלכלי - עוסק שחלה ירידה ניכרת בהוצאות שהוציא לצורך ייצור הכנסה בעסקו בשל הפסקת פעילות העסק ודיווח על מחזור עסקאות בשיעור אפס לגבי תקופת הזכאות, יראו בו כמי שדיווח על סגירת עסקו.

אין חולק כי ההגבלות הנרחבות אשר הוטלו על ענף התיירות מחודש מרץ 2020 בשל נגיף הקורונה, הובילו להפסקה מידית של פעילות ענף התיירות הנכנסת לישראל והתיירות היוצאת ממנה, ולפגיעה כלכלית קשה בעסקים המשתייכים לענף זה. חוסאם אשר מפעיל עסק של תיירות יוצאת למדינת ירדן, משתייך לענף זה והמגבלות שהוטלו שיתקו הלכה למעשה את פעילותו העסקית. 

סעיף 5 להחלטת הממשלה מיום 24.4.2020, מגדיר "עוסק" כ-"חייב במס כהגדרתו ב חוק מס ערך מוסף ", אך מחריג מהזכאות למענק עוסקים העונים לאחד עשר מצבים המפורטים בהחלטה. כך, בסעיף 5(11) להחלטה מוחרג מהגדרת עוסק מי שדיווח על מחזור עסקאות בשיעור אפס בשלושת החודשים שקדמו לחודש מרץ 2020.

מסיכומי הדיווח למע"מ של חוסאם עולה כי בחודש ינואר 2020 הוא דיווח על מחזור עסקאות בסך 2500 ₪. הרשות טענה כי יש להתעלם מדיווח זה מאחר שחוסאם טען שהוא עסק עונתי.

בעניין א.ל (ערר 1030-21, א.ל אולם אירועים נ' רשות המסים, ניתן ביום 24.3.2021) נקבע כי ייתכנו מקרים בהם עוסקים ידווחו על עסקאות אפס בשלושת החודשים שקדמו לקורונה, ועדיין תהא הצדקה לראות בהם כעוסקים שנפגעו בשל משבר הקורונה, בין היתר, כי מדובר ב-"עסקים עונתיים", אשר מטבעם אינם פעילים בחודשי החורף אשר קדמו לקורונה, ועדיין ספגו פגיעה כלכלית בתקופות הזכאות כתוצאה ממשבר הקורונה.

ועדת הערר קבעה, כי אין לקבל את טענות הרשות בכל הנוגע להחרגת חוסאם מהגדרת עוסק, כיוון שהכנסתו של חוסאם דווחה בחודש ינואר 2020 לרשות המסים כדין ושילם עבורה מע"מ בסך 425 ₪. רשות המסים אשר ביקשה לסתור אמיתותה של הכנסה זו, לא הביאה כל ראיה לבסס טיעון זה.

סעיף 8 להגדרת עוסק המופיע שבסעיף 7 לחוק התכנית לסיוע כלכלי, מחריג מזכאות למענק עוסק שחזקה כי סגר את עסקו כיוון שחלה ירידה ניכרת בהוצאות שהוציא לצורך ייצור הכנסה בעסקו בשל הפסקת פעילות העסק, ודיווח על מחזור עסקאות בשיעור אפס לגבי תקופת הזכאות.

באשר לטענת הרשות בדבר התקיימות החזקה כי חוסאם סגר את עסקו מוכח היעדר דיווח על הכנסות והוצאות בתקופת הזכאות, קבעה ועדת הערר, כי ב"כ הרשות טען בעצמו כי אין מקום להסתמך על הוראת החוק, שאינו רלוונטי למענקי מרץ – אפריל 2020, כך שמטעם זה ניתן לקבוע כי חוסאם לא מוחרג מהגדרת עוסק בהתבסס על תנאי הקיים בחוק התכנית לסיוע כלכלי אך לא קיים בהחלטת הממשלה.

יתרה מזאת, אילו החוק היה חל בענייננו, הוועדה סבורה שהחזקה הקבועה בחוק התכנית לסיוע כלכלי אינה חזקה חלוטה אלא חזקה הניתנת לסתירה, לפיכך הנטל לסתירתה מוטל על העורר.

בענייננו, נקבע כי חוסאם הצליח לסתור חזקה זו באמצעות הצגת ראיות המעידות על כך שאין לראות בו כמי שסגר את עסקו בתקופת הזכאות, ואף לאחריה. הוצאותיו לא הופיעו בסיכומי הדיווח למע"מ מאחר שאינן מותרות לקיזוז במע"מ, אולם הן דווחו בדו"ח השנתי למס הכנסה והוצגו בדוח רווח והפסד לפי חודשים לשנת 2020. לפיכך, לא ניתן להגדיר את העוסק כמי שסגר את עסקו ולהחריגו מהגדרת עוסק מטעם זה.

לסיכום, ועדת הערר קבעה כי יש לקבל את הערר במלואו וחוסאם זכאי לקבלת מענק בעד השתתפות בהוצאות קבועות. נחזור ונזכיר כי לפי חוק המענק ניתן להגיש בקשות מתוקנות למענק, במקרים שבהם הבקשות לא הוגשו באופן נכון.