• הירשמו לערוץ יוטיוב  שלנו, ותוכלו לקבל עדכונים והתראות, לצפות בין היתר בהרצאות מוקלטות, מצגות, ראיונות לתקשורת ועוד ...

    להצטרפות והרשמה  לחץ כאן

     

     

  • סוגיות מיוחדות בהצהרות הון, הנחיות, טיפים, הוראות, הסברים מפורטים, התא המשפחתי, הלוואות ומתנות ממשפחה/חברים ועוד... 
    להרצאה מוקלטת מלאה – לחץ כאן

  • הרצאה מוקלטת ומצגת מקיפה בנושא פעילות עסקית - עצמאי או חברה ?


    לצפייה – 
    לחץ כאן

  • הרצאה מוקלטת ומצגת מקיפה בנושא מיסוי הכנסות בחו"ל (Relocation),  חידושי פסיקה וחקיקה, הכללים החדשים מיום 1.1.2018

    לצפייה - לחץ כאן

  • המהפכה הגדולה במיסוי הנדל"ן ומיסוי הכנסות מהשכרה למגורים ולדירות נופש בשנה האחרונה

    לצפייה בהרצאה המוקלטת ובמצגת המקיפה – לחץ כאן

true
דף הביתמדורים מקצועייםמס הכנסהמיסוי מוניטין ורווחי הוןתמליל הרצאה מיסוי הכנסות עבודה

תמליל הרצאה: מיסוי הכנסות עבודה

28.01.2006

מיסוי הכנסות עבודה

רמי אריה , עו"ד רו"ח

תמליל חופשי של הרצאה

בלשכת עורכי הדין – מחוז ת"א, יום רביעי 11 ינואר 2006; 16:00-19:00

 

פס"ד החברה הכלכלית אילת 8/2003 . ביהמ"ש מסתכל על תלושי המשכורת שהוצאו על ידי החברה הכלכלית אילת לעובדים שעבדו בפועל בעיריית אילת כתלושי שכר פיקטיביים. חוזרים למבחנים של פס"ד כפר רות (כנ"ל פס"ד הקלדניות, רשות השידור). המבחן הוא: האם העובד הספציפי של חברת כח האדם הוא עובד שלה או של מי שהתקשר עם חברת כח האדם. יש השלכות לבטל"א, וגם למס הכנסה. לדוגמא – על מי החובה לנכות במקור. יש לזכור כי קיימים פס"ד הקובעים כי לא ניתן לגבות המס פעמיים.

בכל מקום שיש שומות ניכויים והייתה הגדלה של הכנסה ניתן לחזור למס הכנסה ולבטל"א ולבקש הפרשים. לדוגמא – כשתובעים דמי פגיעה מבטל"א והייתה ביקורת קודם לכן אצל המעסיק והגדילו את השכר ניתן לתבוע דמי פגיעה גבוהים יותר.

אם אני מעסיק חברות כח אדם לפחות אני יכול לבקש מאותן חברות אישורים שהן משלמות מס הכנסה ובטל"א בגין אותם העובדים, זאת כדי למנוע את הבעייתיות שכרוכה באפשרות שיקבע כי אותם עובדים הם עובדים שלי.

איך מתייחסים לעובד שסגרנו איתו שהוא יוציא חשבוניות ופתאום הוא תובע מאתנו פיצויי פיטורין?

סעיף גדרון בחוזה העבודה  – תמיד טוב להכניס בחוזה עבודה. במידה והעובד יתבע אותי כמעביד, הוא ישפה אותי בגובה 1/3 מכל סכום ששילמתי לו. זה תפס בביה"ד הארצי לעבודה.

פיצויי הפיטורים האלו, האם אני יכול לקבל עליהם פטור ממס (כפי שמקבל עובד שכיר) או לא? היו עיתונאים של עיתון דבר שהיו מגיעים 3 פעמים בשבוע והוציאו חשבוניות. כשהעיתון התפרק הוכר להם פיצויי פיטורין פטורים ממס עד התקרה כמו לעובדים שכירים.

יצא חוזר מס הכנסה מאוגוסט 2004 שמדבר על הנושא הזה של פיצויי פרישה , כאשר הוא אומר שאני חייב ללכת לפי יחסי עובד מעביד. נתבסס על תצהיר של המעביד ששילם, ואם יש ספק נסתמך על פס"ד הצהרתי בין אותו עובד ומעביד. ניתן להוריד את החוזר הזה מאתר האינטרנט של רשות המסים.

החוזר אומר שאם היה עצמאי ודיווח כנגד חשבונית ובפועל הוא היה שכיר אז נבדוק את ההוצאות שהוא תבע ולא נכיר לו בהם. כלומר לא ניתן לאחוז בשור גם מהזנב וגם מהקרניים. בעצם למה לא? יש מאמרים שאומרים שיש הוצאות מוכרות גם לשכירים.

בסה"כ לא מסובך להגיש תביעה לביה"ד לעבודה להכיר כשכיר, ובדיון הראשון להגיע לפשרה שהוא שכיר.

 

האם באמת לשכירים לא מוכרות הוצאות מוכרות? יש ויש, כי בסעיף 4 לתקנות הוצאות רכב נאמר במפורש שלא יוכרו הוצאות רכב כנגד הכנסת עבודה. ובתקנות מס הכנסה ניכוי הוצאות מסוימות נקבע שלא יוכרו הוצאות מעבר למה שהמעסיק ניכה.

פס"ד דניאל שחר קובע שבכל נושא של תיקוני דו"חות יש התיישנות של 6 שנים. ניתן לטעון אפילו שהתיקון בחבות מס (להבדיל מהחזר מס) זה 3 שנים + 1 שנה.

 

טענה : אם בפועל הוא היה מלכתחילה עובד שכיר, אז כל ההוצאות בפועל היו הוצאות של המעביד, ולכן אולי יש לעשות תיקון בדוחות של המעביד ולהכיר בהוצאות אצלו או לחלופין להכיר בהוצאות אצל העובד בטענה כי זהו הסכם מיוחד וניכנס לחריג שבסעיף 2 (2) לפקודה - זו טענה טובה לדעת רמי אריה.

 

כסף בביטוח מנהלים אני רוצה למשוך את מרכיב הפיצויים – למה שלא אעזוב את החברה ל-3 חודשים ואח"כ אחזור אליה, או שאפתח תיק תוך כדי הזמן הזה שירותים לחברה שלי כעצמאי?

פס"ד סילבן שטרית, מאומץ באותו חוזר. היה אדריכל שפעל כחברה והוא סגר את החברה ומשך פיצויי פיטורין פטורים ממס ודיבידנד בפירוק במס מופחת ואחרי עשרה ימים הקים חברה אחרת. ביהמ"ש קבע שזו עסקה מלאכותית לעניין דיני המס. האדריכל טען שהוא היה צריך לסגור את החברה הקודמת כי גמר את מכסת המכרזים שיכול היה להשתתף בה במשרד השיכון לאותה שנה. השופטת ברכה אופיר תום אומרת הכל טוב ויפה, אבל למה הטיעון הזה עלה רק שנתיים וחצי לאחר תחילת הדיונים בתיק.

צא ולמד, שאם היה טעם מסחרי אמיתי זה היה עובר.

 

אם לא נותקו יחסי עובד-מעביד בפועל - אין זכאות לפיצויי פרישה. לא משנה אם הוא לא מושך תלוש משכורת, הוא בפועל המשיך לעבוד בחרה.

אולם אם היה ניתוק יחסי עובד-מעביד, בגמירות דעת מלאה, ואח"כ חזרתי והכל נכון - זה לא משנה. הבדיקה של מס הכנסה לפי החוזר היא עד 3 חודשים של חזרה.

 

פס"ד קבוצת חול - היה קואופרטיב של כריית חול. היו 9 בעלי מניות עבודה וקיבלו משכורת, בין אם עבדו ובין עם לא עבדו. ביהמ"ש אמר שזה לא הוצאות משכורת, מה שיש פה זה חלוקת דיבידנדים. אין כאן כל קשר לעבודה בפועל.

המשמעות היא שלעניין כל דין זה לא הכנסת עבודה. דוגמא: מישהו משך לעצמו תלוש משכורת של 10 נטו, אח"כ הורדתי ל-4 ונפגעתי בעבודה.  

אפשר לבקש את הכרטיס של בעלי המניות. אם נראה שהבנאדם הקטין בפועל את התלוש אבל בפועל במשיכה בפועל הוא המשיך למשוך 10 נטו. המל"ל קיבלו. כי הטעות היא בתלושים. אבל זה יותר מזל משכל. הוא משך את זה כהלוואת בעלים.

 

יש 3 סוגי משיכות של בעלי שליטה מחברה. משכורות, דיבידנדים, הלוואת בעלים. הבעיה באחרון היא שמס הכנסה מנסה למשוך את זה למשכורות או לפחות כדיבידנד. כשיתרת בעלי המניות בחובה ומשכו כסף תראה לנו שמדובר בהלוואות או משכורת מוסווית שלא שולמו עליה מסים כחוק.

 

פס"ד גדות – שומת מס הכנסה מחייבת לעניין בטל"א.

מה שחשוב שכשעושים הסכמים של בעלי שליטה וקובעים את ההכנסות וחלוקתם יש להעמיד את זה על בסיס מהותי. אם אדם מושך 50 א"ש ומגיע 3 שעות כל חודש זה לא משכורת. חייבים לעבוד לפי מהות.

 

העסקת קרובי משפחה

כאשר מעסיקים קרובי משפחה, יש להקפיד עמם הכי הרבה. כל מה שחל על העובדים האחרים יש להחיל על הקרוב. גם דמי הבראה, מתנה, תוספת יוקר – הכל להחיל עליהם.

 

זה חשוב גם לעניין בטל"א. הגדרה של בטל"א לעובד שכיר זה לרבות בן משפחה שממלא מקום של עובד אחר.

 

יש לדעת אריה 3 מבחנים להעסקה. לפי פס"ד צבי גרוסקופ :

(1)      האם מדובר בעזרה משפחתית או בעבודה בפועל  - התקיימותם של יחסי עובד מעביד.

(2)      האם הנחיצות של העבודה הייתה כזו שהיה צריך להביא עובד חלופי במקום אותו בן-משפחה. בודקים זאת אם למשל אשה יצאה לחופשה האם החליפו אותה.

(3)      האם השכר הוא שכר ראוי. כי יש תמריץ לשלם לבני משפחה יותר.

 

לכך התייחסו בפס"ד קלס. עד מאי 2003 עשו חישוב לבנ"ז שעבדו ביחד בחישוב מאוחד. ההפרש מס הוא בין 40 ל-50 א"ש לכל שנה. טובה שטרסברג-כהן אומרת שלא ייתכן שנתייחס לכולם כגנבים. השאלה היא שאלה של נטל ההוכחה. חזקת התלות היא לא חלוטה, אלא ניתנת לסתירה.

ניתן כיום לבקש החזרי מס אחורה ככל שניתן להרים את נטל ההוכחה שהם לא תלויים – 6 שנים אחורה.

מס הכנסה "אימץ" את פס"ד קלס עם המון סייגים בחוזר שהוציא.

פס"ד פלם שעוסק במס רכישה - לפי סעיף 9 בחוק מסוי מקרקעין יש הקלה היום פטור לדירת מגורים יחידה אך רואים את 2 בני הזוג כאחד. פס"ד פלם אומר שמכיוון שהבעל רכש דירה לפני הנישואים ועוד דירה אחרי הנישואים – אל תערבבו בין השניים.

התוצאה שלו הוא שבכל מקום שיש הסכם מימון בין בני זוג שמפריד בזכויות מקרקעין וזכויות אחרות ההתייחסות ביניהם צריכה להיות נפרדת לא משנה מה אומרים החוקים.

החל מיום 1.1.04 נכנס לתוקף סעיף 66ה לפקודה שאומר שמס הכנסה נותן חישוב נפרד בתנאי שבנ"ז השני לא מרוויח יותר מ-2000 ש"ח לחודש. בקיצור לא נתנו כלום.

 

השאלה היא האם נחסמה דרכה של החישוב נפרד בין בנ"ז שעבדו יחד, ואז יצא בג"ץ אברהם מרדכי סע' 13 לבג"ץ והנשיא ברק אומר ממתי התחולה של סעיף 66ה בתוקף. האם הוא בתוקף לכל 2002 או חל רק על חצי השנה השניה של 2002.

ואז הוא אומר בסעיף 13 שהוא רוצה להגיד שהדיון בעתירה מיותר, כי מאז פס"ד קלס הרי נפתחו בפני בני זוג העבודים יחד - מסלול אלטרנטיבי והוא מסלול רון קלס. כלומר לדעת רמי אריה סעיף 66ה שקבע מגבלות שונות הוא סעיף שנועד לתת הקלה. הוא חזקת הקלה הוא נועד להקל כאשר יש בעיה עם הרמת נטל ההוכחה לפי סעיף 66 ד.

נכון שיש תקנה 24 לתקנות ביטוח לאומי הוראות מיוחדות בשל תשלום דמי ביטוח ואומר ש-2 בנ"ז שעובדים בעסק צריכים לשייך 1/3 לאשה, ו-2/3 לבעל.

רמי אריה : תקנה זו מתייחסת לשותפים בעסק, אך מה קורה אם אינם שותפים בעסק. הוא עובד 12 שעות ביממה והיא עובדת רק 6 שעות. אז יכול להיות שיש ביניהם יחסי עובד מעביד. האם לא ניתן לומר שיחסי עובד-מעביד לא יכולים להתקיים בין בעל לאשה?

האם שותף יכול להיות שכיר של השותפות (לדוגמה עשו מישהו שותף ב-2% ואח"כ פיטרו אותו – האם יכול לטעון שהשכר הזה היה משכורת)? רמי אריה זוכר שיש פס"ד כזה בבה"ד לעבודה שה"שותף" הוכר כשכיר.

פס"ד שדות בעליון - מדבר על כך ששותפות היא אישיות משפטית נפרדת. גם אם היא לא רשומה. יצא ב-2003. ובעקבותיו יצא חוזר מס הכנסה שמדבר על שותפות. הוא גם לא פוסל את הטענה שיתכן שניתן יהיה לראות עסק עצמאי כנפרד מבעליו.  זה פס"ד בעניין מס (זכות מכירה לפי סעיף 104 לפקודה);

יש מאמר בנושא שותפויות של ארז אורעד מרשות המיסים באתר של רמי אריה.

 

ניתן לראות את כל טפסי מס הכנסה וגם את כל החוזרים באתר של מס הכנסה.

 

הגדרה של הכנסת עבודה – סע' 2(2) לפקודה

עבודה

חוק (מס' 22)

תשל"ה- 1975

חוק (מס' 129) תשס"ב- 2002

                 (2)   (א)   השתכרות או ריווח מעבודה; כל טובת הנאה או קצובה שניתנו לעובד ממעבידו; תשלומים שניתנו לעובד לכיסוי הוצאותיו, לרבות תשלומים בשל החזקת רכב או טלפון, נסיעות לחוץ לארץ או רכישת ספרות מקצועית או ביגוד, אך למעט תשלומים כאמור המותרים לעובד כהוצאה; שוויו של שימוש ברכב או ברדיו טלפון נייד שהועמד לרשותו של העובד; והכל - בין שניתנו בכסף ובין בשווה כסף, בין שניתנו לעובד במישרין או בעקיפין או שניתנו לאחר לטובתו;

חוק (מס' 129) תשס"ב- 2002

(ב)   שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע את שוויו של השימוש ברכב או ברדיו טלפון נייד שהועמד כאמור לרשות העובד; 

 

 

יש 4 רכיבים של הכנסת עבודה.

(1)      השכר בפועל

(2)      החזרי הוצאות שמחזירים לעובד

(3)      טובות הנאה שניתנים לעובד.

(4)      שווי שימוש.

היום כל מה שחייב בהכנסת עבודה לפי 2(2) חייב בבטל"א.

טובות הנאה – סע לסוף שבוע מגיע לך בונוס- זה טובת הנאה; כנ"ל מתנות, זה כאילו קיבל כסף בפועל.

 

שווי שימוש – אם אתה מקבל רכב מהעבודה, אך משתמש בו לצרכים פרטיים – יש טבלה שווי שימוש לפי הקוד שקבוע שם (זה נמצא ברשיון הרכב);

 

מה מהותו של אותו תשלום שמקבל עובד:

(1)      שכר/טובת עבודה

(2)      דוגמא – העובד נוסע לביהמ"ש וחוזר. מה אני צריך לעשות עם המונית שאני משלם לו? זה הוצאה שעיקרה טובת המעביד. אני מבחין בין הוצאות שעיקרן טובת העובד – חייבות במס הכנסה ובטל"א מלא ובין הוצאות שהן טובת המעביד פרופר. יש עוד אחד ביניים – טובות הנאה לעובדים שלא יכולים לזהות מי מהעובדים קיבל אותה – זה נקרא הוצאות עודפות (דוגמא – אם אני בא לעובדים ואומר להם בחירה, מי רוצה לקבל מנוי במכון הכושר ברגע שנתתי מנוי – זו הכנסת עבודה. אבל אם אני בא למכון הכושר אני משלם לך גלובלי לא משנה מי מהעובדים מגיע או לא – זו הוצאה עודפת אין מה לחייב את העובדים במס הכנסה או בטל"א; לא משלמים על זה בטל"א בזכות פס"ד גדות (אומר שמשלמים בטל"א רק לפי סעיף 2(2) לפקודה);

עיריית בת-ים נ' פ"ש – פ"ש עתיק יומין. העיריה נתנה לעובדים מלגות וקורסים לילדים של העובדים. פס"ד קואופרטיב דן – היו נותנים מדים לעובדים.

ביהמ"ש אומר שבגדי החורף היות שניתן להשתמש בהם לא רק בנהיגה זה בעיקרם טובת העובד בגדי הקיץ ניתן להשתמש בהם לפי צרכי העבודה זה טובת המעביד.  ב-2 המקרים זה הוצאה מוכרת, אך במקרה שזה טובת העובד הוא יספוג המס.

אם זה השתלמות והולך להשתלמות בענין אחר ממה שאני מתעסק בו. כמובן שזה טובת הנאה כי זה טובת העובד. אך אם זה השתלמות בדיני עבודה  – אז זה טובת המעביד שעיסוקו בכך.

 

2 פס"ד שמדברים על לימודים":

ינואר 2005 בנק יהב . הוא שלח אותם ללמוד תואר ראשון אקדמאי והשתתף במימון של 75% ומה אמרו שזה רכישת השכלה אקדמאית והוציאו לבנק שומות בשל העובדה שלא חייב את עובדיו במס. המחוזי בי-ם אומר שבבדיקה של התנאים של משלוח ללימודים מדובר על טובת המעביד ולא העובד ולכן לא צריך לחייב במס הכנסה ולא על בטל"א. משום שלבנק הייתה וועדה שהחליטה מי הולך ללמוד ומי לא, ההשתלמות הייתה ב-75% בלבד. הם אישרו את הלימודים לתואר רק בתחומים שנוגעים לפעילות הבנק. הכי חשוב כל העובדים חתמו על התחייבות לעבוד כמספר שנות הלימודים לאחר תום הלימודים. ביהמ"ש אומר בסוף שזה לא ייחשב תקדים. יש ערעור של רשות המסים על הקביעה הזו. אך הקביעה מאד נכונה כי היא הולכת לפי העקרון האם יש לזה רלוונטיות ישירה למעביד או לא.

 

במאי 2005 פס"ד אמיר מאיר – 3 רו"ח (מחוזי נצרת) שלמדו משפטים, לתואר עריכת דין. ותבעו את כל ההוצאה הזו בספריהם כעצמאים. ביהמ"ש קובע שההוצאות לא מוכרות בכלל.

רמי : 2 פסה"ד משתמשים בדיוק ב-2 המבחנים. ביהמ"ש אומר שאם הם היו עוברים לעבוד בעריכת דין זה יצירת מקור הכנסה חדש. כמו כן תבעו את כל הסכום.

יכלו לעשות הסכם של פיצוי לשותפות. כלומר אם מסתכלים אחד לאחד לפס"ד בנק יהב  זה חופף.

 

בתיקון 147 לפקודה בתוקף מיום 1.1.06 מסיים לימודים אקדמאים בתואר 1, 2, או לימודי תעודת הוראה יכול לקבל ½ נק' זיכוי שניתנת בשנה העוקבת לשנות לימודיו לא יותר מ-3 שנים.  זה בערך זיכוי מס שנתי של 1,000 ש"ח. זכאות לתואר קובעת.

האם יש סתירה בין זאת לבין ההבהרה שהייתה לגבי רו"ח שלומדים תואר שני במשפטים. אומרים שרו"ח מרחיב את השכלתו אך לא יכול לעבור. זו הייתה הוראה של טלי ירון אלדר, אך זה לא עבר בוועדת פסיקה. פעם היה מנהג שהיו מקבלים 50%. יש על זה אגב דיון כיום במחוזי.

 

וועדת פסיקה זו פרשנות של רשויות המסים, לא יותר טובה מהפרשנות שלנו. אם הלימודים רלוונטיים להכנסה שלי – אז הכירו, ואם לא – לא הכירו. האם ניתן לקבל גם הכרה בהוצאות המוכרות שלי וגם זיכוי? למה לא?  אין שום מניעה להיכר גם בזה וגם בזה. בפרקטיקה עדיף שלא לתבוע את כל ההוצאה.

 

סוגי תשלומים ממעביד לעובד ומשמעות לצרכי מס

האופציה של בעלי השכר הנמוך – לקבל פיצויי פרישה של למעלה מ-100% ומכיוון שזה לא עד התקרה זה פטור.

האופציה של בעלי השכר הגבוה. הפיצויים מעבר לתקרה חייבים במס. והיו מוסיפים לו את החלק החייב באותה שנה והיה מגיע מהר מאד ל-50% מס. ואז יש לו אופציה של פריסה. דו כיוונית – עד 6 שנים אחורה אם העלו לו את המשכורות הפיצויים שלו קופצים – יתכן וכדאי לעשות דווקא פריסה אחורה וכד' (אם היו לו עילות של פטורים וכאלה – אם למשל היה נכה 100% בשנות העבר) – מסיבות אחרות. על כל 4 שנות עבודה ניתן לקבל שנת פריסה אחת.

או קדימה – הוא אומר שאני לא הולך להרוויח הרבה בעתיד. בפריסה משלמים את כל המס מראש לפי שיעור המס האומדני, אך בכל שנה עליו להגיש דו"ח – ואז יכול להיות שתהיה תוספת חבות או החזר.

חוץ מהפריסה יכול אדם לא למשוך את הפיצויים למשוך את קופת הפיצויים ובלבד שתוך 12 חודש הוא ימצא מעביד שימשיך להפריש בעבורו (זה בתנאי שזו קופ"ג שמית ולא מרכזית).

 

כנ"ל יש פריסה של שבח מקרקעין. ניתן לפרוס עד ל-4 שנים אחורה, ולהנות משיעורי המס הנמוכים ונקודות הזיכוי וכד'.

 

מה דינו של מענק הפרישה?

אם אומרים שהוא הוני, זה אומר שהמס המרבי לא יהיה יותר גבוה מ-20% מ-1.1.06, או מ-25% מ-1.1.03. גם אם אדם עשה פריסה ב-2001 ל-6 שנים קדימה ב-2001 אמרו לו אמדן המס שלך הוא 31%.

אז אם כך, מהשנה השלישית מס רווחי הון הוא 25% - ולכן השיעור מס גבוה מדי.

פס"ד כבלי ציון.

זה לא היה משמעותי עד 31.12.02, כי אז מס רווחי הון היה 50%.

פס"ד חפץ שהתקבל בשנת 72 ופס"ד פרמה שארפ. באותם פס"ד ישנים ביהמ"ש בודק מהם התשלומים הללו בגין פיצויי הפיטורין. הוא בא ואומר שכל תשלום בגין ניתוק יחסי עובד מעביד (חפץ – פיצוי בגין הפרת חוזה עבודה) נכנס לגדר הגדרת מענק פרישה. פדיון חופשה, פיצוי על זה שלא עבדו בפועל – על זה הם סתם שילמו 50% מס. כי הם יכלו לקבל עד 10 א"ש פטור.

כל פדיון שלא היה משולם בשוטף (פדיון דמי הבראה) זה לא שייך לניתוק יחסי עובד מעביד.

מענק הסתגלות, שווי טובת הנאה של הרכב, כל השמות הללו – זה פיצויי פיטורין.

מעל 100% ולא יותר מתקרת הפטור - צריכים ללכת לקבל אישור פטור ממס הכנסה.

 

דוגמא

העובד צריך ללכת למס הכנסה ולומר שהוא מקבל 6 א"ש וכן פדיון מחלה חד פעמי עוד 20 א"ש. עבד 10 שנים ï 60 א"ש זה פחות מ-100,000 – פטור – יקבל אישור על פטור. והמעסיק לא ינכה לו במקור.

אסור (למרות שעושים) לפדות לעובד ימי חופשה. צריך לומר לו צא לחופשה. ולכן יש התיישנות של שנתיים – כדי לחתוך לו את זה. הרעיון הוא שכל סכום שמשולם שניתן לקבל אותו רק בעת עזיבה – שייך לפיטורין.

 

מה הנפקות של החלוקה הזו ולמה כדאי לנו לחלק?

כשאני רוצה לחלק בהסכם פשרה בין המעביד לעובד, האפשרויות הן:

הכנסת עבודה (הפרשי שכר, שעות נוספות וכאלה)

תשלומים בשל ניתוק יחסי עובד מעביד: כאן היתרון הוא שאין ביטוח לאומי. זה תומך בזה שזה הוני כי בטל"א תמיד טען שזה הוני. על הבראה יש בטל"א.

תשלומים הוניים : זה המצנחי זהב. לפי פס"ד עוף חיפה הוא אומר שזה הכנסה הונית (שם מדובר על הוצאה הונית) והמס הוא של 20%. שבוע הבא יהיה מאמר בגלובס איך לתכנן את התביעות מראש.

תשלומים בשל חבלה או מוות – עגמת נפש – פיצויים בגין עגמת נפש – פיצויים בגין חבלה או  מוות פטורים ממס לחלוטין (דוידוביץ' אברהם נ' פ"ש – פס"ד חדש מינואר 2005); ביהמ"ש הכיר רק בחלק מהסכם הפשרה. בפס"ד דוידוביץ עגמת הנפש לא הייתה כתובה בתביעה המקורית אך הוא הכיר רק בכ-1/2.

יש פטור ממס עד תקרה - על פיצויי הלנת שכר.

כל מה שייכנס לניתוק יחסי עובד מעביד – מס הכנסה יכיר בפריסה.

בהכנסת עבודה מבחינים בין הכנסת פירות (סע' 2 לפקודה וזה מס רגיל) והעץ שנותן את הפירות זה הון.

אם אדם קונה חנות ומשכיר אותה – דמי שכירות חייבים במס רגיל, כשמוכר החנות – זה מס הוני.

פיצויי הפיטורין זה כריתת העץ של העובד שנתן לו פירות  - ולכן זה מענק הוני. גם בפקודה זה כתוב – מענק הון בשל פרישה או מוות.

לא צריך לחכות לעליון. הולכים לפקיד השומה ולבקש אישור במקור של 20% יגיד לך לא? עושים המרצת פתיחה שיביאו ניכוי במקור מוקטן ואח"כ נתמודד לגופו של עניין.

 

הייתה שאלה של אופציות לעובדים – האם 50% מס או 35% והיו סוגרים באמצע. עד שבא חגי כץ וגם זכה. וכל אלה שקיבלו אופציות לעובדים יכולים לקבל החזרי מס. השאלה היחידה לגבי מענק הפרישה היא האם יש לינאריות - האם ללכת לפשרה או לא.

 

לגבי תשלומים הוניים – מנכ"ל שפורש;

פס"ד שלמה שרון – דצמבר שנת 2004 , דיבר על מוניטין ודיבר על האפשרות שמנהל חברה שמוכר את המניות שלו יכול לראות כחלק ממרכיב התמורה בשל המניות כמוניטין שלו, שהלקוחות מזהים אותו ולא את החברה. כי למניות אין שום ערך. אז ניתן לקבל 20% מס בלבד ללא לינאריות. בעוד שבמכירת מניות רגילה משלמים לינאריות.

 

מוניטין ניתן לקבל כהוצאה מוכרת על פני עשר שנים – 10% לכל שנה – טוב גם לקונה. ולפשרות בינהם.

עגמת נפש – זה אמנם פטור אצל העובד, אך אין לו שום קשר ליחסי עובד מעביד. אך זה איניצידנטלי לעסק.

 

סע' 369 של חוק הבטל"א

המטפלת לא מוכנה לתת את הפרטים האישיים שלה לבטל"א מה אני יעשה אני לא מוכנה לוותר עליה. מה הנזקים שיהיו?

התשובה היא שסעיף 369 לחוק הבטל"א אומר שמעביד שלא דיווח ולא שילם דמי בטל"א בשל עובדו רשאי הבטל"א לחזור אליו על כל הקצבאות שישולמו לאותו עובד וגם את דמי הביטוח.

פנה לאריה מעביד קיבלתי הודעת צד ג' מביה"ד לעבודה מישהי שהייתה עוזרת בית (פס"ד כוכבי נ' בטל"א נ' חביב 2700/02) היא עבדה בשנים 72-77 ועכשיו היא הגיע לגיל 60 וביקשה קצבת זיקנה. ואז יגיד להם המל"ל שצריך תקופת הכשרה של עבודה של 12 שנה של 144 חודש. תמלא את שמות המעבידים.

 

המל"ל יגיד לה שהוא דוחה את הבקשה כי לא דיווחו עליה. ולכן אם את רוצה תפני לבי"ד לעבודה. תובעת את המלל. המל"ל מוציא הודעת צד ג' לפי 369 לחוק. לפי כל רשימת המעבידים שרשמה בטופס דרישה לקצבת זקנה.

אחת הבעיות הקשות בחוק זה שאין התיישנות. יש הוראת התיישנות כשצריך לקבל גמלאות ואין הוראת התיישנות כשצריך לשלם.

קצבת ילדים – זה 3 חודשים התיישנות. דמי פגיעה – תוך שנה. לעניין תשלומים אין התיישנות בכלל.

פס"ד מתניה לוי המטפלת דרשה קצבה היא נפגעה בעבודה ודיווחו עליה על חלק התקופה שעבדה. אך הוא דיווח עליה כעובדת שכירה. הוא שילם עליה כפול ממה שהיה צריך לשלם בפועל.

אריה טען בבהמ"ש בעניין כוכבי , ש"רשאי" משמע "לא חייב" – משמע חייב שימוע, ולא הגיוני לחזור למעבידים ל-30 שנה. לפני 30 שנה לא רשמו בטל"א את פרטי המעבידים. תיאורטית זה קרה. בשנים 70-75 לא היו רושמים פרטי מעבידים.

עד החצי שנה האחרונה ניתן היה לדווח בעילום שם. ההחלטה לתת פרטים הייתה בין היתר בשל הטענה שהוא מאפשר לקלוט נתונים על עובדי משק בית מבלי פרטים.

 

כל מעביד כנ"ל נחשף לתביעת שיפוי מלאה ואם משהו יקרה לעובד מסוים המעביד נחשף לתביעה מלאה.

 

צו סיווג מבוטחים ומעבידים – נותן הגדרות לפרי לנסרים – האם יסווג לעובד שכיר או עצמאי.

איך מתייחסים לטלה-מרקטים שעובדים מהבית? הצו מתייחס לחברות כח אדם שמירה מורים מדריכי דרך, 7 הרצאות מראש או ל-1/4 שנה.

להבדיל ממ"ה, שאצלו החבות הראשונה היא של העובד והמעביד הוא המנכה במקור, בבטל"א החבות הסופית היא של המעביד. לא יכולים לדרוש מהעובד להשלים דמי ביטוח.

 

שכר דירקטורים

להיכן מסווגים את שכר הדירקטורים?

יש חוו"ד משפטית של רות הורן. הרעיון הוא שואלים מה מעמדו של דירקטור בחברה. בכל חברה יש דירקטור. בזה עוסק פס"ד צבי גרוסקופ. הטענה של אריה הייתה שדירקטור הוא לא שכיר. הוא אורגן של החברה.

בטל"א טענו בפס"ד צבי גרוסקופ – בפועל עובד במעמדך מגיע ל- 15 א"ש ה-10 א"ש הנותרים זה שכר דירקטורים ודיבידנד מוסווה. ולכן לא מגיעים לך דמי אבטלה על 25 א"ש.

שכר דירקטורים יש חוו"ד שכאשר דירקטור שהוא או שכיר או עצמאי פטור מדמי ביטוח לאומי אם הוא מובטל ואין לו הכנסות פסיביות – זה כן חייב בביטוח לאומי.

יש תקנות דירקטורים בחברות ממשלתיות יש תקנות ני"ע – שכרו צריך להיות סביר.

 

מי שלא עובד בכלל לא יהיה פטור כדירקטור מבטל"א. יש כאלה שעובדים את עבודתם כדירקטורים למשלח יד אם מישהו חבר במספר דירקטוריונים זה יהיה משלח יד.

 

מע"מ

פרילנסרים שיש להם שכר – כשהפרי-לנסר מוציא לי חשבונית זו חשבונית פיקטיבית שלא הוצאה כדין לפי סע' 38 לחוק מע"מ. אין כאן עסקה בכל לפי חוק מע"מ. כשאני מסכם עם חב' כח אדם אני משלם להם את המשכורת באופן ישיר מה אני בעצם – אני מעסיק שלהם. אם אני מפקח עליהם, אני משלם לעובדים את השכר. אותו ראיס מוציא לי את החשבוניות בגין עסקאות שנעשו לכאורה אך מי שבנה אלה עובדים שכירים שלי אז למה קיזזת מס תשומות בחשבוניות? אריה: מע"מ במקרה הזה בסדר. שוב הולך לפי השיטה כל עוד משולם המע"מ ב-2 הצדדים זה בסדר.

בפס"ד סלע ו-ד"נ כ.ו.ע. אומר מע"מ שלא מעניין אותנו בכלל כי אתה שילמת משכורות. בודקים מי המעביד בין מי למי התקיימו יחסי עובד מעביד (דוגמא – פס"ד כפר רות) פס"ד גל מחוזי היום – ריכך את זה.

אין לזה השלכה למס הכנסה – למס הכנסה הכירו כי זה הוצאות משכורת. החשבוניות הפיקטיביות הן – כי חברת הקבלנית לקחה קבלן משנה. למעשה אמר אריה שמי שניהל את כל הרישומים זו החברה שלי – אתם טוענים שזו הייתה משכורת – קיבלו את זה ב-80% מהסך הכל בלא הרווח הקבלני.

שכר

הוצאה של משכורות שלא נוכה בגינה מס במקור לא יכולה להוות הוצאה מוכרת.

שכר משלמים עליו מס על בסיס מזומן.

יש המון רשויות מקומיות שאחרו בתשלומי שכר הן ממשיכות להוציא שכר חודש בחודשו ונשארות חייבות ומזמינים אותן לחקירות הן אומרות שלא שילמו את תלושי השכר – אז אין מה להזמין לחקירות.

ניכוי במקור מנכים משכר שמשולם - לא מתלוש שכר אינפורמטיבי.

 

לעניין תשלומים בסעיף 18 א בפס"ד דיקלה ביהמ"ש מבחין – כדי שיהיה הוצאה מוכרת למעבידים אם מדובר בתשלומי שכר רגילים לעובדים רגילים שאינם בעלי שליטה אפשר לרשום את ההוצאה כהוצאה מוכרת אפילו אם לא שולמה, למעט, הוצאות סוציאליות. הוצאות אלה יש לשלם לעובד או לקופ"ג במהלך השנה בלבד. כלומר תשלומים סוציאליים כדי שיוכרו למעבידים צריכים להיות משולמים. בפס"ד דיקלה דיברו על מענק יובל.

לגבי בעלי שליטה עובד בסיס מזומן כדי שהוצאה של בעל שליטה תוכר - התשלום צריך להתבצע במהלך השנה וכן עד 30 במרץ בשנה שלאחריה.

 

תקנות שווי רכב

יש חובה למעבידים כשיש רכב צמוד לעשות שווי רכב. כיום מדברים על כך שיגדילו שווי רכב בהוראות החדשות. כיום זה נקבע לפי המחיר של הרכב ביום שהוא נמכר ע"י היבואן לקונה. הקושי הולך לטוב ולרע.

 

לפעמים יש עובדים שמקבלים רכב וזה טובת המעביד ולא טובת העובד. לדוגמא, רכבי סיור ואבטחה של חברת שמירה, קווי חלוקה, סוכני מכירות. עד 3.5 טון יש בעיה.  מעל זה משאית ואין בעיה.

 

יכול להיות שהמעביד צריך לעשות מגבלות.

רכבי מאגר – אין שום הגיון לעשות לגביהם תיאום. אין על זה פסיקה. הוא אומר שאם זה רכב מאגר או שזה משמש טובת המעביד באופן מובהק, אין צורך לתאם 9.9 אלף קמ' ראשונים. התקנות מיועדות לתת אמדן של הוצאה פרטית לעומת עסקית. ואריה כבר העביר זאת בדיון שומות מול המחלקה המשפטית של רשות המסים. ולגבי עובדים שנסעו הביתה והקריאות היו כל יומיים שלושה ומשום שיש כאן כמות קריאות גבוהה הרי מדובר בטובת המעביד.

אריה: התקנות הן כמו חזקות.

 

מס הכנסה באו לביקורת לחברת הייטק ואמרו שזה רכבים של עובדי ההיטק. הם מתכנתים ולכן כשזה ליסינג אנו רואים את כל הליסינג כמשכורת מלאה. גם שם הגיעו בפשרה ועל זה הם בונים היום. רוצים להעלות את שווי הרכב לעובדים מהטענה שרובו של השימוש הוא פרטי והם צודקים. אבל לא בכל המקרים. ושיש מקרים שמדובר ברכבי מאגר או אותו מנכ"ל של חברת השמירה שיש לו וולוו ישן ורוצים לתת לו שווי טובת הנאה של 4 א"ש ובסוף התפשרו במקום קוד 6 לקוד 3.

אפילו כשיש תקנות, רואים את כל הסעיפים והתקנות כחזקות ניתנות לסתירה – פלס, אינטרבילדינג, דבורה שכטר.

 

החזרי מס לשכירים – סע' 10

לגבי הוצאות מוכרות לשכירים. סע' 2(2) שמדבר על מסוי הכנסת עבודה.

עבודה

חוק (מס' 22)

תשל"ה- 1975

חוק (מס' 129) תשס"ב- 2002

                 (2)   (א)   השתכרות או ריווח מעבודה; כל טובת הנאה או קצובה שניתנו לעובד ממעבידו; תשלומים שניתנו לעובד לכיסוי הוצאותיו, לרבות תשלומים בשל החזקת רכב או טלפון, נסיעות לחוץ לארץ או רכישת ספרות מקצועית או ביגוד, אך למעט תשלומים כאמור המותרים לעובד כהוצאה; שוויו של שימוש ברכב או ברדיו טלפון נייד שהועמד לרשותו של העובד; והכל - בין שניתנו בכסף ובין בשווה כסף, בין שניתנו לעובד במישרין או בעקיפין או שניתנו לאחר לטובתו;

חוק (מס' 129) תשס"ב- 2002

(ב)   שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע את שוויו של השימוש ברכב או ברדיו טלפון נייד שהועמד כאמור לרשות העובד;

 

אריה : למעשה מה שכתוב בתקנות סותר את מה שכתוב בפקודה. כלומר יכול להיות שנסיעות לחו"ל יותרו כהוצאה (ד"ר לילי וולף) רופאת שיניים שנסעה לחול להשתלמות והכירו לה בזה כהוצאה מוכרת.

 

סע' 17 מדבר על הוצאות מוכרות בייצור הכנסה ולא מבחין בין הכנסה להכנסה – כל הכנסה לפי סע' 2 לפקודה. כלומר סע' 17 לא מגביל הכנסה לשכירים.

 

יש מה שנקרא התנדבות (פס"ד ביגלמן ) הוא תובע את הוצאות הרכב שלו רטרואקטיבית. האם הנושא של הנושא של הנסיעה ברכב שלך היה חיוני. או התנדבת לנסוע כשכיר עבור מעבידך. וביהמ"ש לא השתכנע שאכן היה הכרח לבצע הנסיעות במסגרת העבודה. ולכן מבחן ההתנדבות הוא רלוונטי.

כלומר אם אני שכיר ואני קונה צרכי משרד והולך איתם למשרד – תהיה השאלה האם אתה קנית אותם בהתנדבות או שהיית מפסיד את מקום העבודה שלך כי אם לא היית מביא את צרכי המשרד היו מסתכלים על כך בעין לא יפה.

אם אני נוסע להשתלמות מקצועית , מתחייב לאינטרנט כי אני מחויב לפי העבודה, או קונה ספרות מקצועית – אין שום סיבה שלא יכירו בכך כהוצאה מוכרת. ויש תמיכה לכך בנובמבר 2005 ובהנחיה – הו"ב אומרים שכל מי שמגיש בקשה להכרה בהוצאות לימודים יש לקלוט את הבקשה ולהקפיא את הדיון עד להכרעה בבנק יהב. אומרים "עצמאי או שכיר". כלומר מס הכנסה מאמץ את התפיסה שגם שכיר יכול לתבוע את ההכרה בהוצאה זו.

אריה לא מוצא שום סיבה בעולם שלא יכירו בחולצות לבנות ומכנסיים שחורות כהוצאה לעו"ד שכירים.

 

כשהשכיר ממלא דו"ח שנתי – אתה צריך לומר שיש לי טופס 106 הכנסתי היא כך וכך והיו לי הוצאות ללימודים לתואר שני כך וכך אני מבקש להכיר 50% היו לי הוצאות לקניית חולצות לבנות עוד כך וכך אני מבקש להכיר 80%, גלימות – מבקש להכיר מלא. ואז יש סיכוי טוב שיקלטו את זה ולא יתעקשו במיוחד כשהמייצג משדר את זה. אבל בכל מקרה לתת פירוט בדו"ח לשם גילוי נאות.

כל מייצג יכול לשדר – פונה לשע"מ יש טופס ייפוי כח למייצג יש רישום מייצג לראשונה. זה גם מע"מ וגם מש"ח. ויש מערכת מייצגים לבטל"א. מומלץ להירשם לכך.

כ"כ יש אפשרות שניתן להוריד ממחשבי שעם את הטופס 106 של העובדים. היום כל מייצג יכול להכנס למחשבי של שעם ולהוריד טופס 106 של כל השנים אחורה שדווחו ע"י המעבידים שלהם.

אחרי פס"ד אפרת רונן מס הכנסה היה נותן את המידע לאחר קשיים רבים.  כיום בעקבות בקשה של אריה מותר לכל מיצג להוריד טופס 106 לשכירים ישר ממחשב מ"ה.

 

 

 

 

 

רשם באופן חופשי:     עדי בר-לב, עורך-דין

 

בר-לב, מובשוביץ ושות', עורכי-דין
רח' יבניאלי 4 גבעתיים
טל: 03-7321519 אי-פקס: 050-8965755
אי-מייל: [email protected]

 

הוסף למועדפים
הקש קוד אימות
לא רשומים אירועים לחודש נובמבר
לא רשומים אירועים לחודש דצמבר
לא רשומים אירועים לחודש ינואר