• הירשמו לערוץ יוטיוב  שלנו, ותוכלו לקבל עדכונים והתראות, לצפות בין היתר בהרצאות מוקלטות, מצגות, ראיונות לתקשורת ועוד ...

    להצטרפות והרשמה  לחץ כאן

     

     

  • סוגיות מיוחדות בהצהרות הון, הנחיות, טיפים, הוראות, הסברים מפורטים, התא המשפחתי, הלוואות ומתנות ממשפחה/חברים ועוד... 
    להרצאה מוקלטת מלאה – לחץ כאן

  • הרצאה מוקלטת ומצגת מקיפה בנושא פעילות עסקית - עצמאי או חברה ?


    לצפייה – 
    לחץ כאן

  • הרצאה מוקלטת ומצגת מקיפה בנושא מיסוי הכנסות בחו"ל (Relocation),  חידושי פסיקה וחקיקה, הכללים החדשים מיום 1.1.2018

    לצפייה - לחץ כאן

  • המהפכה הגדולה במיסוי הנדל"ן ומיסוי הכנסות מהשכרה למגורים ולדירות נופש בשנה האחרונה

    לצפייה בהרצאה המוקלטת ובמצגת המקיפה – לחץ כאן

true
דף הביתקטגוריותביהמ ש שוב ביטל החלטה של ועדת ערר לענייני קורונה

ביהמ"ש שוב ביטל החלטה של ועדת ערר לענייני קורונה

רמי אריה, עו"ד רו"ח

 |  29.06.2022

ביהמ"ש שוב ביטל החלטה של ועדת ערר לענייני קורונה

רמי אריה, עו"ד רו"ח

פעם נוספת, מקבל בית המשפט המחוזי ערעור על החלטה של ועדת ערר קורונה, ופוסק לטובת המערערת – החברה, כשהוא מדקדק וקובע כי אין לוועדת הערר סמכות להרחיב את חזית הטענות של רשות המיסים שאינה מופיעה בהחלטה בהשגה של רשות המיסים, עליה לנמק את החלטתה וכן חלה עליה חובה מוגברת להקפיד על מתן זכות טיעון שוויונית לשני הצדדים. במיוחד בנסיבות בהן עולה כי קביעתה חריגה ומנוגדת ללשון החוק.

סוגיה זו של היעדר מתן החלטה מנומקת והיעדר מתן זכות טיעון ע"י ועדת הערר, נדונה בביהמ"ש המחוזי בעניין חברת מאגמה (עמ"נ 48298-11-21, מאגמה ישראל פרויקטים בע"מ נ' רשות המיסים, ניתן ביום 12.6.2022), אשר הגישה ערעור לביהמ"ש המחוזי על החלטת ועדת הערר לענייני קורונה, שדחתה את הערר שהגישה לקבלת מענק סיוע בעד השתתפות בהוצאות קבועות.

החברה החלה את פעילותה בשנת 2015 כשעיקר לקוחותיה הם מענף המלונאות. במהלך שנת 2019 החליטה החברה על שינוי המבנה הארגוני בה, באופן שהשירותים המסופקים על ידיה לא יבוצעו ויסופקו ע"י עובדיה, אלא ע"י קבלני משנה. לפיכך, חדלו עובדיה מלהיות מועסקים וחלקם החלו לספק לה שירותים כקבלני משנה.

בחודש מרץ 2020 פרצה מגפת הקורונה, כאשר ענף המלונאות, אשר היה מקור עיקרי של הכנסותיה מלקוחות בענף זה, היה אחד מענפי התעסוקה אשר הושפעו באופן משמעותי מההגבלות.

רשות המסים דחתה את בקשת החברה לקבלת מענק לחודשים מאי-יוני 2020, בנימוק כי חלה ירידה בפעילות העסקית בחברה בתקופה שקדמה לתקופת המענק, שאינה כתוצאה של התפשטות נגיף הקורונה. עוד ציינה בהחלטה כי החברה פיטרה עובדים מחודש נובמבר 2019, עובדה המעידה על צמצום פעילות החברה.

ועדת הערר דחתה את טענת רשות המסים וקבעה כי לא נסתרה על ידה ההנחה בדבר קיומו של קשר סיבתי בין הירידה במחזור העסקאות בתקופת הזכאות בהשוואה לתקופת הבסיס לבין השפעתו הכלכלית של נגיף הקורונה. למעשה, ועדת הערר קיבלה את עמדת החברה.

למרות קביעה זו, הוועדה מצאה לנכון לקבוע כי החברה עוסקת ב-"ענף עונתי" וכי מחזורי עסקאותיה מאופיינים בתנודתיות מסוימת, זאת אע"פ שרשות המיסים לא טענה זאת. הועדה בחנה מהו מחזור תקופת הבסיס הראוי, לגישתה, שישקף את הפעילות העונתית של החברה להכרעה בדבר שיעור הירידה במחזורי העסקאות.

כך, ועדת הערר קבעה כי יש לערוך ממוצע של מחזורי העסקאות, החל מחודש מרץ 2019 ועד לפברואר 2020, לפיו חלה ירידה במחזורי העסקאות בשיעור של 35.18% בלבד בין תקופת הבסיס לתקופת הזכאות, ועל כן החברה אינה זכאית למענק.

החברה הגישה ערעור לביהמ"ש, במסגרתו טענה, בין היתר, כי רשות המסים טענה להיעדר קשר סיבתי, טענה אשר נדחתה באופן מלא ע"י ועדת הערר, ועל כן הערר היה צריך להתקבל.

כמו כן, נטען כי לוועדה לא הייתה סמכות להתערב בקביעת מחזור הבסיס הקבוע בנוסחה שבחוק והתערבותה נעשתה באופן שרירותי וללא כל נימוק. בנוסף, נטען כי הסטייה מהנוסחה שבחוק תיעשה במקרים חריגים ומוצדקים בלבד, לאחר מתן זכות טיעון.

מנגד, רשות המסים טענה כי החלטת הועדה סבירה ונכונה ואין מקום לביהמ"ש להתערב בה. לוועדת הערר סמכות להתערב בקביעת מחזור הבסיס בהתאם לסעיף 21(ב) לחוק לסיוע כלכלי המאפשר לוועדה לקבל כל החלטה אחרת במקום הרשות.

מידת והיקף התערבות ביהמ"ש בהחלטות ועדת הערר לענייני קורונה

ביהמ"ש קבע ככלל, כי מידת ההתערבות שלו תהיה מצומצמת, במיוחד למקרים של התערבות בממצאים עובדתיים או בקביעות מקצועיות, שהן בתחום מומחיותה של ועדת הערר. עם זאת, בפס"ד ב.ג. בטחון הצפון (עמ"נ 27710-06-21, ב.ג. בטחון הצפון אבטחת מוסדות, ליווי טיולים ומתן שירותי רפואה בע"מ נ' רשות המיסים, ניתן ביום 3.1.2022), נקבע כי במקרים בהם החלטת ועדת הערר היא שגויה ביסודה או עלולה להוביל לעיוות דין של ממש – מצדיקים התערבות ביהמ"ש בהחלטתה.

כך, ביהמ"ש יתערב, בין היתר, בהחלטות הנגועות בחוסר סבירות מהותי, החלטות בלתי מנומקות, החלטות שהתקבלו בחוסר תום לב מצד ועדת הערר, החלטות שנפל בהן פגם קיצוני כגון השפעת שיקולים זרים או פגיעה בכללי הצדק הטבעי, בהחלטות בהן מתגלית טעות מהותית במסקנה המשפטית, להבדיל מקביעות עובדתיות הנובעת מהערכה שגויה של הממצאים העובדתיים.

כאשר בפני ביהמ"ש מתבסס הרושם כי ועדת הערר לא קיימה כלל דיון בסוגיות מושא הערעור, או שהתייחסותה למכלול הנסיבות או השלכותיהן – הייתה בחסר, או שהמידע שעמד בפניה לצורת קבלת ההחלטה היה חסר – יש מקום להתערבות בהחלטה, גם בממצא עובדתי.

פגיעה בזכות הטיעון של החברה

כאמור, ועדת הערר קיבלה את טענת החברה וקבעה כי קיומו של קשר סיבתי בין הירידה במחזורי העסקאות בתקופת הזכאות בהשוואה למחזורי העסקאות בתקופת הבסיס לבין התפשטות נגיף הקורונה. ואילו דחתה מפורשות את עמדת הרשות.

ניתן היה לצפות שוועדת הערר תורה על קבלת הערר ודחיית עמדת הרשות. אלא שוועדת הערר החליטה לקבוע תקופת בסיס שונה מזו הקבועה בחוק הסיוע הכלכלי בשל ה"תנודתיות המסוימת" בענף עיסוקה של החברה, אותו מצאה ועדת הערר להגדיר כ-"עסק עונתי".

ביהמ"ש קבע, כי בסעיף 21 לחוק ניתנה לוועדת הערר סמכות לאשר החלטה של רשות המסים, לבטלה ולקבל החלטה אחרת במקומה או להחזיר את העניין עם הוראות למנהל. אולם, יש לבחון את אופן הפעלת הסמכות על ידה.

בענייננו, הרשות לא טענה בשום שלב טענות בדבר היות עסקה של החברה "עסק עונתי" ואף לא טענה ל-"תנודתיות" במחזורי העסקאות, לא במסגרת ההחלטה בהשגה ולא בכתב התשובה לערר. בשום שלב וועדת הערר לא העלתה לדיון את הטיעון לפיו "תנודתיות" במחזורי העסקאות או "עסק עונתי" מהווים הצדקה להתערבות במקדם.

ועדת הערר נושאת בתפקיד מעין-שיפוטי. על כן, חובתה להקפיד על מתן זכות טיעון שוויונית, לשני הצדדים הטוענים בפניה, ולהקצות זמן ראוי לשמיעת טענות הצדדים – בוודאי כשמסתמנת פגיעה בזכויות הפרט.

ביהמ"ש קבע, כי בענייננו לא ניתנה לחברה כל הזדמנות לטעון לא באשר לקביעה בדבר היותה "עסק עונתי" כביכול, ולא באשר לתנודתיות מחזור עסקאותיה. לפיכך, יכולת ההגנה של החברה נפגמה מהותית וזכותה להליך הוגן נרמסה. בהתנהלות הוועדה נפל פגם מהותי, היורד לשורשה של ההחלטה, אשר יש בו כשלעצמו כדי לפסול את החלטת הוועדה.

הוועדה אינה רשאית לקבוע קביעות עובדתיות בלא שתישמענה טענות ותובאנה ראיות בפניה. חובת הוועדה לאפשר לחברה לשטוח טענותיה הינה חובה מוגברת, בנסיבות בהן ברור כי קביעה של מקדם השתתפות בהוצאות קבועות הינה חריגה ומנוגדת ללשון החוק.

חוסר סבירות בהחלטת ועדת הערר

הועדה לא נימקה או הסבירה מדוע "תנודתיות ענף עיסוקה" של החברה כביכול, מצדיקה לגישת הוועדה, סטייה מנוסחת החישוב של המענק הקבועה בחוק ובאופן שונה מעמדת הרשות. בנוסף, הוועדה לא נימקה מדוע בחרה בתקופה של שנה שלמה, מדוע סבורה שניתן לעשות ממוצע שנתי, ומדוע נבחרו דווקא החודשים מרץ 2019 עד פברואר 2020, בעוד בחירה בתקופה אחרת הייתה עשויה להביא לתוצאה שונה שהייתה מזכה את החברה במענק.

לפיכך, ביהמ"ש קבע כי יש לראות בהחלטה כזו כהחלטה שרירותית ובלתי סבירה, אשר אינה מגשימה את מטרת המחוקק, אלא עומדת בסתירה לו. שכן, רק במקרים חריגים נתונה הסמכות לסטות מהנוסחה, ואין להפוך את החריג – לכלל.

"תנודתיות" אינה מילת קסם שנועדה לאפשר לרשות או לוועדת הערר – לסטות מגבולות הנוסחה הקבועה בחוק, ולהצדיק בחינה פרטנית ומדוקדקת של הוצאות העסק.

עוד נקבע, כי לא ניתן לקבוע כי עסק מסוים הוא בגדר "עסק עונתי" או עסק שמחזוריו "תנודתיים" רק על סמך בחינת שנת מס אחת. לכל הפחות, נדרשה בחינה של מחזור העסקאות של החברה גם לשנת המס 2018 וזאת לא נעשה.

ביהמ"ש הוסיף וציין כי לרשות המסים, כרשות מנהלית, קיימת חובה לקבוע אמות מידה ברורות לסטייה מנוסחת החישוב של המענק, ולפרסמן לציבור הנישומים. בוודאי בחלוף שנתיים מאז חקיקת חוק הסיוע הכלכלי הנחיות ואמות מידה שכאלו עדיין אינן קיימות.

לכן, אנו ממליצים לבעלי העסקים שתביעתם למענק נדחתה בהחלטת ועדת הערר לענייני קורונה או כאלו שעדיין נמצאים בהליכים לפני החלטה של ועדת קורונה, להתייעץ ולהיעזר  עימנו, כעורכי דין ורואי חשבון אשר להם ניסיון וידע מקצועי רב מאד, בהתדיינויות מסוג זה, כדי שיוגש ערעור מנומק, הכולל את כל הטענות והאסמכתאות הרלבנטיות להצלחה.

 

 

הוסף למועדפים
הקש קוד אימות
 
לא רשומים אירועים לחודש אוגוסט
לא רשומים אירועים לחודש ספטמבר
לא רשומים אירועים לחודש אוקטובר