הכנסות מהשכרת מקרקעין בחו"ל לא חייבות בדמי ביטוח

הכנסות מהשכרת מקרקעין בחו"ל אינן חייבות בדמי ביטוח

רמי אריה, עו"ד רו"ח

הכנסה מדמי שכירות מהשכרת מקרקעין מחוץ לישראל, אשר אינה הכנסה מעסק כמשמעה בסעיף 2(1) לפקודה, פטורה מתשלום דמי ביטוח למוסד לביטוח לאומי. זאת, בין אם ההכנסה דווחה למס הכנסה ב-"מסלול הרגיל" לפי סעיף 121 לפקודה, ובין אם דווחה ב-"מסלול המיוחד" תוך תשלום שיעור מס קצוב או מוגבל.

סוגיה זו של חבות בדמי ביטוח בגין הכנסות מהשכרת מקרקעין מחוץ לישראל, נדונה בבית הדין הארצי לעבודה בעניין אולך (עב"ל 60019-12-20, המוסד לביטוח לאומי – ברוך מרדכי אולך, ניתן ביום 4.1.2022).

אולך תושב ישראל בעל אזרחות ישראלית ושוויצרית, אשר סווג לצורך סעיף 345 לחוק הביטוח הלאומי כ-"מי שאינו עובד ואינו עצמאי" (מובטל), קיבל במהלך השנים 2014 – 2016 הכנסות מדמי שכירות עבור נכסים שהיו לו בשוויץ.

אולך שילם בגין הכנסות אלו מס בשוויץ וכלל אותן גם בדו"חות השנתיים שהגיש לרשות המיסים בישראל. בהתאם לאמנה למניעת כפל מס בין ישראל לשוויץ, הוא לא נדרש לשלם מס בישראל על הכנסתו מהמקרקעין בשוויץ, מאחר שהמס ששילם על ההכנסה בשוויץ גבוה מהמס שיש לשלם בגינה בישראל.

המוסד לביטוח לאומי דרש כי אולך ישלם דמי ביטוח בגין הכנסות אלה. לגישת המוסד, הפטור בסעיף 350(א)(7) לחוק מפנה ל-"מסלול המיוחד" של תשלום מס של 15% בסעיף 122א לפקודה ולא לכלל הכנסות מדמי שכירות בחו"ל הכוללות הכנסות עליהן משולם מס במסלול הרגיל. משכך, הפטור מדמי ביטוח יחול רק על הכנסות עליהן משולם מס לפי "המסלול המיוחד", בעוד אולך בחר במסלול "המיסויהרגיל" שבסעיף 121 לפקודה.

מנגד, אולך טען בין היתר, כי כפי שהמוסד אינו גובה דמי ביטוח מהכנסה הנובעת מהשכרת נכסי מקרקעין שאינה עולה כדי עסק בישראל, בין אם שולם על ידם מס לפי שיעור המס השולי בסעיף 121 לפקודה ובין אם שולם עליהם מס בשיעור מוגדר (10% על נכס בישראל) לפי סעיף 122 לפקודה, כך גם אין לגבות דמי ביטוח על השכרת נכסים בחו"ל שאינה עולה כדי עסק.

סעיף 345(א) לחוק מסדיר את מתכונת חישוב ההכנסה של עצמאי ושל מי שאינו עובד ואינו עצמאי ממנה יגבו דמי ביטוח, כדלקמן:

"עובד עצמאי יראו כהכנסתו השנתית את הכנסתו מהמקורות המפורטים בפסקאות (1) ו - (8) של סעיף 2 לפקודת מס הכנסה, ומי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי יראו כהכנסתו מהמקורות המפורטים בסעיף 2 האמור, והכל – בשנת המס שבעדה משתלמים דמי הביטוח (להלן – השנה השוטפת), ולאחר שנוכו ההוצאות הקשורות במישרין בהשגת ההכנסה".

בניגוד להנחת המוצא של בית הדין האזורי, ההכנסה השנתית של מבוטח בכשירותו כ-"מי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי", במובחן מהכנסה המסווגת כהכנסתו של "עובד עצמאי", כוללת את כל מקורות ההכנסה הכלולים בסעיף 2 לפקודה ואינה מוגבלת להכנסה לפי סעיפים 2(2) ו – 2(8) לפקודה. דמי שכירות, אף אם השכירות מיועדת למגורים ואינה מהווה "עסק", מהווים מקור הכנסה לפי סעיף 2 לפקודה.

עם זאת, סעיף 350(א) לחוק פוטר מדמי ביטוח הכנסות שונות ובהן:

"(7) הכנסה מדמי שכירות שחלות עליה הוראות סעיף 122 לפקודת מס הכנסה, הכנסה מדמי שכירות מחוץ לישראל שחלות עליה הוראות סעיף 122א לפקודת מס הכנסה ...".

נישום יחיד (במובחן מתאגיד) שיש לו הכנסות משכירות בארץ או מחוצה לה, שאינן מסווגות כ-"הכנסה מעסק כאמור בסעיף 2(1) לפקודה", עומדת הברירה לבחור בין אחד משני אלה:

1.       "המסלול הרגיל" לפי סעיף 121 לפקודה, שבו יכללו הכנסות מדמי שכירות במסגרת כלל הכנסותיו המדווחות ותשלום המס בגינן בהתאם לשיעור המס השולי הנגזר מהכנסותיו בניכוי הוצאות וזיכויים למיניהם.

2.        "המסלול המיוחד" לפיו משולם בגין הכנסות משכירות מס בשיעור קצוב ("מוגבל" כהגדרת המוסד) המפורט בסעיפים 122 [10%] ו – 122א [15%] לפקודה.

כאמור לעיל, סעיף 350(א)(7), פוטר מדמי ביטוח "הכנסה מדמי שכירות מחוץ לישראל שחלות עליה המסלול של 15% מס".

אולך טען כי הפטור מדמי ביטוח חל על כל סוג הכנסה מהשכרה של נכסים בחו"ל, לרבות כאלו שההכנסה מהם דווחה לפי המסלול הרגיל.

בחוזר אשר הופץ ע"י המוסד (חוזר כללי 52/08; חוזר ביטוח 1368), יש טבלה המתייחסת לתיקון 103, בה מצוין בין היתר כי לעניין הכנסות מדמי שכירות למגורים בארץ "לא חל שינוי" ואגב הפניה לחוות דעת משפטית נכתב כי "הכנסות מדמי שכירות למגורים בארץ ימשיכו להיות פטורות ללא הגבלה". החוזר הוסיף והבהיר כי עד לתיקון 103 הכנסות מדמי שכירות שמקורן בחו"ל היו חייבות בדמי ביטוח ולאחריו הן "פטורות באופן גורף, בין אם מדובר בהשכרה למגורים ובין אם שלא למגורים", אם "חל עליהן שיעור מס מוגבל".

בית הדין קבע, כי המוסד העלה לראשונה בדיון מספר טעמים לעמדתו לפיה הפטור מדמי ביטוח חל רק בגין דמי שכירות מחו"ל עליהן הוטל מס ב-"מסלול המיוחד" תוך הרחבה ניכרת של חזית הדיון. נקבע כי דין הטענות להידחות על הסף נוכח עיתוי העלאתן.

בית הדין הוסיף והבהיר כי המוסד לא העלה נימוק כלשהו של ממש להבחנה הנטענת על ידו בין משכיר בארץ לבין משכיר בחו"ל. יתר על כן, לא פורט טעם של ממש להבחנה בין הכנסה המדווחת ב-"מסלול המיוחד" לבין הכנסה המדווחת ב-"מסלול הרגיל", על אף שענייננו באותו מקור הכנסה.  

לסיכום, בית הדין הארצי דחה את ערעור המוסד, וקבע כי הכנסה מדמי שכירות מהשכרת מקרקעין מחוץ לישראל, שאינה הכנסה מעסק כמשמעה בסעיף 2(1) לפקודה, פטורה מתשלום דמי ביטוח לפי סעיף 350(א)(7) לחוק, בין אם דווחה למס הכנסה ב-"מסלול הרגיל" ובין אם דווחה ב-"מסלול המיוחד 15% מס".