להיות או לא להיות - עצמאי או חברה בע"מ

להיות או לא להיות - עצמאי או חברה בע"מ

רמי אריה, עו"ד רו"ח

לחברה בע"מ יש יתרונות אך גם חסרונות. כל בעל עסק חייב לעשות את שיקוליו בבואו להחליט על המסגרת המשפטית של העסק אותו הוא עומד להקים או שכבר הקים, לפי הנתונים הספציפיים של עסקו. שיקולים אלו עלולים גם להשתנות לאור גידול בפעילות העסק, גורמי סיכון, כניסת משקיעים, שיקולי מס הכנסה ומיסים אחרים ועוד...

 השאלה מתעוררת במיוחד במקרים הבאים:

■    כאשר מוקם עסק לראשונה, האם להקימו כעצמאי או כחברה בע"מ ?

■    כאשר העסק כבר קיים כעסק עצמאי , האם כדאי להפכו לחברה בע"מ ?

■    כאשר העסק רווחי האם אפשר לחסוך במס הכנסה ע"י הפיכתו לחברה בע"מ?

■    האם אפשר לחסוך גם בתשלומי הביטוח הלאומי ומס הבריאות ?

■  כאשר פעילות העסק כרוכה בגורמי סיכון, האם ניתן להקטין חשיפת בעל העסק לתביעות אם יתאגד כחברה בע"מ ?

■  כאשר מספר שותפים מקימים את העסק, כיצד ניתן להסדיר את היחסים ביניהם בצורה הטובה ביותר ?

■  כאשר הוראות ניהול ספרים מחייבות עקב גידול במחזור ובמספר העובדים מעבר להנהלת חשבונות כפולה ?

■  כאשר בעל העסק מרגיש כי עקב הגידול בפעילות העסק, קשה לו לשלוט על פעילות העסק ועל הפעולות בחשבון הבנק ולעקוב אחרי החיובים וזיכויים של לקוחות וספקי העסק. לכן, הוא זקוק להנהלת חשבונות מקיפה יותר שתנוהל בשיטה הכפולה ולסיוע ופיקוח צמודים יותר של רואה חשבון ?

■  כאשר עסק כבר מאוגד כחברה בע"מ ובעל העסק שואל את עצמו, האם לא כדאי לחזור ולפעול כעצמאי ? 

ההחלטה להיות בעל עסק עצמאי, דורשת חשיבה יזמית, רקימת הרעיון העסקי, נכונות להשקעה הונית כספית להקמה ותפעול העסק, ובעיקר נכונות להשקעת שעות רבות של עבודה בתנאים של אי ודאות לגבי הצלחת העסק.

כל יזם ניגש לפתיחת עסק מתוך ביטחון בהצלחתו ומתוך הנחה כי הרווחיות מהעסק תבטיח את כיסוי ההשקעה ההונית ואת העבודה הקשה. אולם, אין כל ערובה להצלחת העסק, פעמים רבות העסק שנפתח בצפיות גבוהות ניסגר לאחר צבירת הפסדים כבדים וגם בתביעות כלפי בעל העסק.

כבר בפתיחת העסק או לאחר שהעסק גדל ומתרחב כדאי לבדוק: האם להפעיל את העסק כחברה בע"מ ?

סקירה זו נועדה לבחון בתמצית את היתרונות והחסכונות מאספקטים שונים של הפעלת עסק כעצמאי, או הפעלתו כחברה בע"מ.

כאמור, לעיתים הצפיות לרווחים אינן יוצאות לפועל והעסק נקלע לקשיים כספיים גם אז תבוא השאלה: כיצד יגן היזם העצמאי על עצמו באופן האופטימלי ביותר על ידי בחירת צורת המבנה העסקי מראש, כעצמאי או כחברה בע"מ ? בבחינת "הקדם תרופה למכה".

אין באמור בסקירה זו להיות תחליף להתייעצות מקיפה עם רואה החשבון של העסק, שכן השיקולים עלולים להיות שונים בהתייחסות ליתרונות והחסרונות של התאגדות כחברה בע"מ מעסק לעסק.

לעיתים כדאי להקים את העסק ישירות כחברה בע"מ, ולדלג על השלב של "להיות עצמאי", כדאיות זו נוצרת במיוחד בעסק בסיכון גבוה, או בצפי רווחיות גבוה או בשיתוף מספר בני אדם לצורך הקמת העסק (שותפות).

***  הביטוי "עצמאי" במאמר זה משמעותו גם שותפות של עצמאיים.

הגדרת המושג -  חברה בע"מ

בעל עסק רשאי להקים את עסקו בבעלותו הישירה כ-"עצמאי" או להקים "חברה בע"מ" שבאמצעותה הוא יפעיל את עסקו.

"חברה" הינה תאגיד שמקים אדם או מספר בני אדם, אשר נרשם כחוק כתאגיד משפטי לפי חוק החברות הנהוג בישראל. מכוח רישומו זה באמצעות רשם החברות – במשרד המשפטים, רשאי התאגיד לפעול כ"אישיות משפטית עצמאית", אשר לה נכסים מצד אחד והתחייבויות מצד שני. לחברה יכולת להתקשר בעסקאות באמצעות מנהליה.

"בע"מ" – משמעותו "בעירבון מוגבל". דהיינו, לחברה התחייבות מוגבלת לתשלום התחייבויותיה עד לשוויים של נכסיה. לא ניתן לתבוע את בעל החברה בשל התחייבויות החברה.

בעסק עצמאי  - בעל העסק אחראי ישירות לפעילות העסקית ולהתחייבויות העסק.

בחברה בע"מ  - החברה אחראית ישירות לפעילות העסקית ולהתחייבויותיה.

מנהלי החברה מפעילים את החברה אך לא הם וגם לא בעלי החברה אחראים אחריות ישירה להתחייבויות החברה (ראה הבהרות בהמשך)

שלבים בהקמת חברה בע"מ:

1.      בעלי המניות מחליטים להתאגד כחברה בע"מ ובוחרים את שם החברה.

2.      בעלי המניות מחליטים על החלק היחסי שכל אחד מהם יחזיק במניות החברה.

3.   בעלי המניות מאשרים בחתימתם את תקנון החברה, כבסיס לעקרונות הפעילות של החברה.

4.   מסמכי ההתאגדות מועברים לרשם החברות לשם רישום החברה, אישור שם החברה המיועד וקבלת מספר זיהוי לחברה.

5.      תעודת רישום החברה מונפקת על ידי רשם החברות.

6.      בעלי המניות מתכנסים באסיפה כללית ראשונה ובוחרים מנהלים לחברה.

7.  בישיבה הראשונה של מנהלי החברה נקבעים מורשי החתימה בשם החברה אשר מוסמכים על ידי חתימתם בצרוף חותמת החברה, לפעול כל פעולה בשמה של החברה.

1.       הסדרת יחסים בבעלות

עצמאי

ניהול עסק כעצמאי יוצר קשר ישיר בין הבעלים לבין העסק. קיימת זהות בין העסק לבין בעליו. כל עוד העסק מנוהל ע"י בעליו, אזי הבעלות והשליטה על העסק הם ברורים ונשענים על הבעלים. אולם במקרים בהם עלול בעל העסק לצאת מתמונת הניהול, כגון: במקרה של מחלה ונפילה למשכב, הליכי גירושין עם בת הזוג, פטירה או כל סיבה אחרת המונעת אפילו זמנית מבעל העסק לתפקד בעסק, מתעוררות בעיות בהסדרת הבעלות וניהול העסק.

הבעיות נובעות מהשענות העסק העצמאי על הבעלים. לכן כאשר בעל העסק אינו מסוגל לתפקד בעסק, אזי לקוחות העסק ובמיוחד הבנקים ונושי העסק, אינם מכירים אחר במקומו. אדם אחר אינו יכול לחתום, לחייב ולקשור עסקאות בשמו של בעל העסק, אלא לאחר תהליך מורכב, שלעיתים תלוי בדיני ירושה בעת פטירה, וידועות הבעיות של יורשים הנלחמים זה בזה, בדיני גירושים בעת סכסוך עם בת הזוג ובדיני אפוטרופסות,  כאשר בעל העסק מפסיק לתפקד אפילו זמנית.

בשותפות של שני שותפים ויותר הבעיות אף נעשות מורכבות יותר , שכן כל שותף תלוי בשותפות, וכל עימות בין שותפים או אלו שיכנסו בנעליהם, כגון יורשיהם, עלול להביא לפירוק השותפות. גם הסדרים חוזיים בין שותפים, מביאים לעיתים קרובות בעת צרה רק לויכוחים אין סופיים בבתי במשפט, אשר עד למיצויים עלול עסק להתמוטט. 

חברה בע"מ

היחסים בבעלות ושליטה על החברה בע"מ בין בעלי המניות - מוסדרים ע"י חוק החברות. הוראות החוק יחד עם תקנון החברה, מהווים מעין חוזה מכללא, אשר בסעיפיהם השונים מסדירים את היחסים בין בעלי המניות, בינם לבין עצמם, ובינם לבין המנהלים שבחברה.

היות ולחברה אישיות משפטית עצמאית, היא אינה תלויה בפעילותה השוטפת בבעלי מניותיה וביחסים ביניהם . בעלי המניות רשאים לפרוט את מניותיהם, למכור את כולם או חלקן, להעבירם ליורשים ולאחרים, ולא תהא לכך השפעה על ניהול החברה ופעילותה השוטפת, כל עוד לא נתכנסה אסיפת בעלי המניות והחליטה ברוב הנוכחים אחרת.

חוק החברות קובע כי דרוש רוב בעלי המניות (מעל 50%) להחלטות בדבר המדיניות והשליטה על ניהול החברה.  מכאן כי כאשר שני בעלי מניות מחזיקים כל אחד ב- 50% מהמניות נוצר איזון זה כלפי זה ואף אחד מהם אינו יכול לקבל החלטות שליטה בלא הסכמתו של השני.

בחוק החברות נשמרות גם זכויות בעלי מניות המיעוט אשר מחזיקים באחוזים נמוכים במניות.

2.       הקשר מול רשויות המס

עצמאי

העסק ובעליו הנם ישות אחת בפני שלטונות המס. לפיכך מספר ה"עוסק מורשה" במס ערך מוסף של העסק, זהה למספר תעודת הזהות של בעל העסק. גם התיק במס הכנסה הינו על שם בעל העסק, ומספר התיק במס הכנסה זהה למספר תעודת הזהות שלו, כמו גם בביטוח לאומי.

 שלטונות המס אינם מהססים להפעיל סנקציות אישיות אזרחיות ופליליות על בעל העסק בכל מקרה של ליקוי בספרי החשבונות, בדיווחים השוטפים ובביצוע תשלומי המס.

בעל העסק חייב בכל מחויבויות העסק כלפי רשויות המס באופן אישי , ועל כן הן לא יהססו להפעיל כלפיו הליכי גבייה לגביית חובות העסק, לרבות עיקולים גם על חשבונות הבנק הפרטיים או רכב פרטי שאינו קשור לעסק, צו עיכוב יציאה מהארץ וכיוצא בזה.

בחברה בע"מ

התיק במס ערך מוסף, ובמס הכנסה הנו על שם החברה ומספרו זהה למספר החברה ברשם החברות.

ביטוח לאומי כלל אינו פותח תיק לחברה בע"מ, שכן היא אינה מחויבת בתשלום ביטוח לאומי (למעט ביטוח לאומי בגין שכר עובדיה, בגינו נפתח מספר תיק ניכויים נפרד).

לפיכך, סנקציות בגין חובות לרשויות המס יופעלו אך ורק כנגד רכושה של החברה בלבד, ולא כנגד בעל המניות באופן אישי.  רק במקרים של כוונה פלילית בעברות מס כגון אי דיווח על פי חוק וכדומה, יינקטו סנקציות גם כנגד מנהלי החברה שפשעו.

לבעל מניות המחזיק  10% ויותר ממניות החברה, נפתח תיק במס הכנסה בלבד, המוגדר כתיק שכיר בעל שליטה , אשר מחייב הגשת דו"ח שנתי למס הכנסה אחת לשנה, בו תיכלל הכנסתו כשכיר מהחברה. אין הוא מחויב בדיווח חודשי כלשהו ובתשלומים אישיים למס הכנסה, למעט אלו החייבים להיות מנוכים ממשכורתו ממש כמו כל שכיר אחר במשק, זאת במגבלות מסוימות המתייחסות לבעלי שליטה כפי שהוגדרו בדיני המס.

3.       שיעורי מס הכנסה

עצמאי

הרווחים מהעסק העצמאי חייבים במס הכנסה, ללא קשר לשאלה כמה מרווחי העסק מושקעים בחזרה בנכסי העסק, ברכישת ציוד או בהגדלת המלאי והאשראי ללקוחות.

החל מינואר 2022 , יחיד (עצמאי) חייב במס על רווח בסך של 6,450 ₪ בשיעור של 10% בלבד ועד רווח בסך של 9,240 ₪ חל מס בשיעור של 14%, עד רווח בסך של 14,840 ₪ חייב במס בשיעור של 20%, עד רווח בסך של 20,620 ₪ חייב במס בשיעור של 31%, עד רווח בסך של 42,910 ₪ חייב במס בשיעור של 35%, עד רווח בסך של 55,270 ₪ חייב במס בשיעור של 47%, מעל סך של 55,271 ₪ חייב במס בשיעור של 50%.

העצמאי זכאי לניכויים אישיים מהכנסתו החייבת בשל תשלומים לקופות גמל, לקרן השתלמות ולבטוח לאומי. וכן לנקודות זיכוי ולזיכויים בשל תשלומים לביטוח חיים, וזיכויים אישיים נוספים.

תשלומי המסים נעשים באמצעות שובר מקדמות חודשי המשולם בכל 15 לחודש, מקדמה המחושבת לפי אחוזים מתוך מחזור ההכנסות הכללי של העסק. ההתחשבנות הסופית לגבי תשלום המס נעשית עם הגשת הדו"ח השנתי למס הכנסה.

בחברה בע"מ

רווחים חייבים במס של חברה חייבים בשנת 2022 במס חברות בשיעור של 23% בלבד.

רווחי חברה אינם זכאים למדרגות מס, ניכויים אישיים, נקודות מס וזיכויי מס. אולם, מנהל בחברה שבבעלותו, רשאי להחליט ולבחור את הדרך הטובה ביותר למשוך את הרווחים מהחברה שלו, בצורה שתקטין למינימום את מס ההכנסה ואת תשלומי הביטוח הלאומי ומס הבריאות שיחולו על משיכות אלו. כן רשאי מנהל החברה להחליט על השארת חלק מהרווחים בחברה על מנת לשלם מס חברות מוקטן כאמור, או על מנת למשוך דיבידנד בשיעור כזה שלא יהיה חייב בביטוח לאומי ומס בריאות.

האפשרויות העומדות בפני מנהל החברה בע"מ על מנת לצמצם את המיסוי הן:

1.   למשוך משכורות עד תקרת מדרגת המס של 23% בלבד (כיום כ- 14,840 ₪) על מנת לנצל את מדרגות המס הנמוכות ואת נקודות הזיכוי המגיעות לו.

2.    למשוך חלק מהרווחים של החברה כדיבידנד שיהיה חייב ב- 30% מס הכנסה לבעל מניות מהותי (בנוסף למס החברות בשיעור של 23% = מס כולל של 46.1% על הרווח) ובכך לחסוך תשלומי ביטוח הלאומי ומס הבריאות על חלק זה, בתנאי שגובה הדיבידנד לא יעלה על השכר השנתי שמשך ברוטו (ותנאים נוספים).

3.    למשוך את יתרת הרווחים או חלקם כמשכורת נוספת.

4.    להשאיר את הרווחים לצורך השקעה חוזרת בחברה.

4.       שיעורי ביטוח לאומי ומס בריאות

עצמאי

כל הרווחים של עצמאי חייבים בביטוח לאומי ובמס בריאות עד מקסימום הכנסה חייבת של 45,075  ש"ח ברוטו לחודש בינואר 2022.

עד הכנסה חודשית בסך של 6,331 ₪ - דמי הביטוח הם בשיעור של 2.87% ודמי בריאות בשיעור 3.1%.

מהכנסה חודשית בסך של 6,331 ₪ ועד 45,075 ₪, דמי הביטוח הם בשיעור של 12.83% ודמי בריאות בשיעור של 5%.

תשלום דמי הביטוח מוכר לצורכי מס הכנסה בשיעור של 52% מהתשלומים ששולמו בשנת המס.

התשלום מבוצע במקדמות חודשיות מידי 15 לחודש.

חישוב החבות הסופית לביטוח לאומי נעשה על בסיס שנתי - לאחר הגשת הדוח השנתי על ההכנסות מהעסק של העצמאי למס הכנסה.

בחברה בע"מ

רווחים של חברה פטורים מביטוח לאומי וממס בריאות.  

החבות בדמי הביטוח תחול רק על משכורות שיימשכו על ידי בעל החברה העובד בה. גובה המשכורות החייבות בדמי ביטוח נתון לשיקול דעתו של בעליה בהתאם לאופי עבודתו בחברה.

שיעורי הביטוח לאומי הכוללים על המשכורות שימשוך בעל החברה, דומים לשיעור דמי הביטוח לאומי החלים על העצמאי כמו על שכיר אחר. 

בחברה מתחלק תשלום דמי הביטוח בין החלק שבו נושא המעביד לחלק המנוכה משכר העובד. חלק המעביד לביטוח לאומי מוכר כהוצאה מוכרת באופן דומה להכרה בתשלומי העצמאי לביטוח לאומי לפי 52% מהתשלומים ששילם כדמי ביטוח באותה שנת מס.

על רווחי החברה שלא ימשכו כמשכורות - לא משולמים דמי ביטוח לאומי ומס בריאות . מכאן שרווחי החברה שיושקעו חזרה בה כהשקעה ורכישת נכסים, כגון לצורך רכישת ציוד, הגדלת מלאי וכד' – פטורים מדמי ביטוח לאומי.  

גם דיבידנד שיימשך מהחברה, פטור בתנאים מסוימים מחבות בדמי ביטוח לאומי ומס הבריאות.

5.       מוניטין ויציבות

עצמאי

בדרך כלל העסק של העצמאי מבוסס על יכולתו האישית של בעל העסק אשר משקיע בעסק, מנהל אותו ומקיים מגע אישי עם לקוחותיו.

ההתבססות על יכולת ניהול אישית , טובה לקידום העסק בשלבי הרצתו, אך פוגעת לאורך זמן כאשר העסק גדל ובעל העסק אינו יכול לשלוט בכל פרטי פעילות העסק. איבוד השליטה על העסק עלול לגרום לפגיעה בתדמית העסקית. שכן, כדאי לזכור שלכל עסק מצליח יקומו מתחרים עסקיים בבוא העת.

שם העסק הגזור בדרך כלל משמו של בעל העסק מעיד לכאורה על אורך חיים מוגבל לעסק, זאת לעומת שם מסחרי המעיד על יציבות לאורך זמן.

התלות האישית בבעל העסק יכולה לגרום פגיעה קשה בפעילות העסקית, אם וכאשר בעל העסק מפסיק לתפקד בשל סיבות אישיות או בריאותיות.

בחברה בע"מ

מכוח העובדה שכל עסק שגדל מתאגד בדרך כלל בשלב מסוים כחברה בע"מ, קיימת תדמית בציבור כי חברה בע"מ היא בדרך כלל - עסק גדול.

חברה פועלת לפי חוק החברות, לפי תקנון התאגדות מסודר, יש לה משרד רשום ועליה לפעול בהתאם להחלטות אספת בעלי המניות ולהחלטות ישיבות המנהלים (הדירקטוריון). מכאן, שיש לחברה ולעסקיה ניהול מוסדר בחוק, שאינו מבוסס רק על יכולת אישית של אדם אחד בלבד.

חברה בע"מ חייבת על פי חוק החברות בפיקוח של רואה חשבון , אשר לפחות אחת לשנה מבקר את ספרי החשבונות שלה ואת הדוחות הכספיים שלה. פיקוח וליווי שוטפים של בעל מקצוע בתחום הבקרה החשבונאית והייעוץ הכלכלי תורמים לשמירת היציבות העסקית.

עצם הרישום ברשם החברות של שם החברה, מבטיח כי שם החברה יישאר בלעדי לה, שכן, לפי הוראות חוק החברות אסור להקים חברה בשם דומה לשם חברה קיימת.

חברה קיימת כאישיות משפטית נפרדת ובעל ישות עצמאית עסקית. ניתן להחליף את המנהלים וניתן להחליף/למכור/להוריש את מניות הבעלות על החברה, בלי שההחלפה תיפגע בעצם פעילותה. מכאן עולה כי לחברה יש אורך חיים בלתי מוגבל, להבדיל מעסק של עצמאי התלוי באורך פעילותו העסקית, בתפקודו בעסק, במצב בריאותו או בפטירתו.

6.       שיטת ניהול ספרי החשבונות

עצמאי

פנקסי החשבונות שעל כל עסק לנהל נקבעים לפי סוג פעילות העסק. ההוראות שונות לגבי יצרנים, סיטונאים, קמעונאים, בעלי מקצוע חופשי, בעלי מוסכים, מסעדות וכדומה, לפי היקף מחזור ההכנסות של העסק הכולל מע"מ ולפי מספר העובדים בעסק. בהתאם לטבלאות שמתפרסמות מידי שנה, ינהל כל עסק ספרי חשבונות בשיטה המתאימה לו כפי שנקבע.

עצמאי בעל עסק קטן חייב בניהול ספרי חשבונות בשיטה החד צידית, בשיטה זו נרשמים בהנהלת החשבונות רק ההכנסות וההוצאות של העסק, לפי חשבוניות ההכנסה וחשבוניות ההוצאה של העסק.

עצמאי בעל עסק גדול חייב בניהול חשבונות בשיטה הכפולה. ככלל, מדובר בעסקים יצרניים או סיטונאיים או קמעונאיים, שמחזורם השנתי (כולל מע"מ) עלה על סך של 3.8 מיליון ₪ בשנת 2022 או שמספר עובדי העסק עולה על מינימום שנקבע (בקמעונאים 7 מועסקים), וכן מדובר בעסקים נותני שירותים כגון הובלות, מסעדות, מוסכים, מתווכים וכדומה, אשר מחזורם הכספי השנתי עלה על הסכום הקבוע בתוספת להוראות ניהול ספרים.

כל בעל עסק עצמאי חייב לבדוק מידי שנה מחדש, את ספרי החשבונות שעליו לנהל בעסק לפי ההוראות שנקבעו, ולעבור לשיטת ניהול החשבונות בשיטה הכפולה מיד בתחילת השנה אם הוא מחויב בכך. יש לשים לב כי ניהול חשבונות בשיטה שאינה תואמת להוראות ניהול ספרים של רשויות המס, תגרום באופן ישיר לקביעה כי ספרי העסק לא יהיו קבילים לאותה שנת המס.

בחברה בע"מ

כל חברה חייבת לפי חוק החברות בניהול ספרי חשבונות לפי השיטה הכפולה , בשיטה זו נרשמות כל ההכנסות וההוצאות בעסק אך יש בקרה כפולה למניעת השמטות וטעויות על ידי ניהול רישום מקביל של כל התקבולים והתשלומים בהקבלה להפקדות לבנק או לפירעון התשלומים בבנק. בהנהלת החשבונות הכפולה נרשמות כל הפעולות הכספיות בעסק, לרבות רישום כל התנועות בבנקים, רישום כרטיסי לקוח, כרטיסי ספק, כרטיסי עובדים, כרטיסי בעל העסק, כרטיסי רכוש קבוע וכד'.

הרישום בשיטת הנהלת החשבונות הכפולה מאפשר למנהל החברה לפקח על רישום כל ההכנסות שנכנסו לעסק לפי ההפקדות לבנק וחיובי לקוחות, ולפקח על רישום כל ההוצאות בעסק לפי רישומי החובה ושיקים שנפרעו בבנק ולפי זיכויי הספקים והעובדים. מידי תקופה יכול מנהל החברה לקבל מאזן וכרטסת מפורטת של כל חיוביי וזיכויי הלקוחות בעסק או הספקים, ולהיעזר בהתאמות בנקים מדויקות של הפעולות בבנק הנערכות בשיטת הנהלת חשבונות זו, ובכך לפקח באופן מלא על כל הפעילות הכספית בעסק.

הרישום בשיטה הכפולה מאפשר לבעל העסק שצמח, לשמור על שליטה ופיקוח הדוקים על העסק למרות הגידול בהיקפים הכספיים. לקבל נתונים מדויקים על מצב יתרות הלקוחות, הספקים, שקים לגבייה ולפירעון ועוד.

7.       מחיר העלות הכספית

עצמאי

כל עסק חייב בניהול חשבונות. עצמאים בעלי עסקים קטנים מאד יכולים לנהל את הנהלת החשבונות של עסקם בעצמם על ידי רישום בספר תקבולים ותשלומים. רוב העצמאים החייבים בניהול חשבונות בשיטה החד צידית, ישלמו למנהל חשבונות חיצוני עבור שרותיו להגשת הדיווחים למוסדות והפקת תלושי משכורות לעובדי העסק. בנוסף לעלות הנהלת החשבונות השוטפת יש צורך בתשלום עבור עריכת הדו"ח השנתי ועריכת הצהרת ההון אשר ישולם ליועץ המס/רואה החשבון של העסק.

העלות של ניהול החשבונות והגשת הדו"ח השנתי לעצמאי בשיטה החד צידית נעה בין כ – 400   ₪  לכ-1,000  ₪ לחודש, (כולל דו"ח שנתי) תלוי בגודל העסק.

עצמאי החייב בניהול הנהלת החשבונות בשיטה הכפולה, בשל היקף מחזורו הכספי ומספר העובדים בעסק לפי הוראות ניהול ספרים המתפרסמות על ידי שלטונות המס, ישלם עבור הנהלת החשבונות בשיטה כפולה, סכום אשר ינוע מסך של  כ-2,000 ₪ לכ-1,200 ₪ לחודש, תלוי בגודל העסק ומורכבות הנהלת החשבונות שלו.

בחברה בע"מ

עלות רישום חברה בע"מ הנה כ- 2,711 ₪ עבור אגרת רישום ועוד סכום דומה עבור שכר טרחתו של הרושם. בנוסף, יש לשלם מידי שנה עבור אגרה השנתית לרשם החברות סך של כ- 1,543 ₪ לשנה.

חברה בע"מ חייבת לפי חוק החברות בניהול הנהלת חשבונות בשיטה הכפולה, כך שעלות הנהלת החשבונות שלה גבוהה יותר מאשר זו של עצמאי המנהל חשבונות בשיטה חד צידית, אך זהה לעלות הנהלת החשבונות של עצמאי החייב ממילא בניהול החשבונות בשיטה הכפולה לפי הוראות ניהול ספרים. בנוסף, חייבת חברה בע"מ בפיקוח רואה חשבון העולה כ- 8,000 ₪ עד כ-15,000 ₪ לשנה לחברה ממוצעת.

התשלום עבור הנהלת החשבונות הכפולה בצרוף התשלום עבור פיקוח רואה החשבון, גבוה בממוצע פי 3 עד פי 4 מעלות הנה"ח והדיווחים של עצמאי המנהל חשבונותיו בשיטה החד צידית.   אולם, אם העצמאי חייב לפי הוראות ניהול ספרי חשבונות של רשויות המס, בניהול חשבונות בשיטה הכפולה, אזי העלות הכוללת שלהם תהא דומה בדרך כלל לעלות הנה"ח וראיית החשבון של חברה בע"מ.

למרות שעלות ניהול החשבונות של החברה גבוהה ולפעמים משמעותית מעלות הנהלת החשבונות של עצמאי שאינו חייב בהנהלת חשבונות כפולה, הרי לעיתים גם לעצמאי שאינו חייב בחשבונאות כפולה כדאי לנהל את ספרי חשבונותיו בשיטה הכפולה בכדי להשיג פיקוח הדוק יותר על פעילות העסקית שלו, במקרה זה מוצע להתאגד כחברה ולנצל את היתרונות שהחוק מקנה לה.

8.       הכרה בהוצאות עסקיות

עצמאי

הוצאות שהוצאו לצורך ביצוע הפעילות העסקית הנן הוצאות מוכרות במס הכנסה. דהיינו, ניתן להפחית את ההוצאות מההכנסות העסקיות לצורך חישוב הרווח החייב במס שנבע מהעסק. בתנאי שהמדובר בהוצאות שכולן לצורך ייצור ההכנסה, באותה שנת מס ולשם כך בלבד.

מכיוון ועצמאי בעל עסק קטן רשאי לנהל את רישום חשבונותיו בשיטה החד צידית, דהיינו רישום הכנסות והוצאות בלבד ללא התאמות בנקים ועריכת מאזן כולל, קיים סיכון רב יותר כי יושמטו הוצאות בדו"ח העצמאי, אשר לא יקפיד לוודא מלוא רישומם בהקבלה לתשלומים בפועל שהוא משלם לספקי העסק.  אי ביצוע התאמות בנקים יקשה על איתור תשלומים אשר חשבוניות המס בגינן אבדו או טרם הגיעו לעסק.  במיוחד קורה הדבר בהוצאות כגון ביטוחים, הוצאות מימון ומיסי עירייה וכדומה שאינם כוללים מע"מ. בנוסף, עצמאי מוגבל בניכוי הוצאות מימון לרכישת נכסים קבועים מוכרים עד ל- 80% בלבד מההוצאות.

מכיוון והדו"ח השנתי על הפעילות העסקית המוגש למס הכנסה, אינו כולל פירוט מלא של הנכסים העסקיים ושל התחייבויותיו של העסק,  הוא בדרך כלל יתקבל בספקנות רבה יותר ע"י פקיד השומה ובמיוחד באשר דו"ח זה אינו מבוקר ע"י רואה חשבון כפי שהדבר מחויב בדו"ח כספי של חברה.

בהעדר דוח כספי מפורט, נוצר קושי בתביעת הוצאות עתידיות , כגון הפרשה לאחריות המוצר, הפרשה לתביעות צפויות ולהוצאות בשל חובות מסופקים של לקוחות. 

בחברה בע"מ

ההכרה בהוצאות זהה עקרונית בחברה בע"מ כמו אצל עצמאי לרבות ההכרה בהוצאות קניות של סחורות לממכר, החזקת רכב, משרדיות, כיבודים וכיוצא באלו.  

אך בחברה מגוון האפשרויות להכרה בהוצאות מוכרות או לתכנוני מס בכלל, הנו רחב יותר מאשר אצל עצמאי. הוצאות המימון לרבות בשל רכישת רכוש קבוע לעסק מוכרות במלואם בחברה בע"מ. שיטת רישום החשבוניות בשיטה הכפולה בהתאמה כלפי המשיכות בבנקים, מבטיחה רישום כל ההוצאות העסקיות. זאת ועוד, הרישום על בסיס מצטבר מבטיח רישום הפרשות ושערוכים כגון: הפרשי שערוך הלוואות או הפרשות לאחריות ותיקונים, ומאפשר הכרה בהם כהוצאות מוכרות מלאות.

חברה חייבת בתשלום מקדמות מס על חשבון הוצאות מעורבות – "הוצאות עודפות" שיש לה כגון כיבודים, מתנות ונסיעות לחו"ל, שנעשו מעל התקרות המותרות על ידי מס הכנסה. מקדמות אלו הם על חשבון המס השנתי שיוטל על רווחיה החייבים במס לפי הדוחות הכספיים שלה בסופו של דבר.

9.       דיני עבודה וביטוח מנהלים

עצמאי

עצמאי הינו המעסיק של עצמו והוא אינו זכאי להחלת דיני העבודה עליו. העצמאי אינו זכאי לחופשה שנתית, דמי הבראה, פיצויי פרישה וכיוצא באלו הניתנים לשכירים לפי דיני העבודה.

בגין התשלומים לביטוח לאומי זכאי העצמאי לדמי פגיעה בעבודה, קצבאות ותגמולי מילואים באותם שיעורים להם זכאי השכיר, למעט דמי אבטלה המשולמים לשכיר בלבד. כן לא זכאי עצמאי לתשלום פיצויים בעת פירוק עסק המעביד, כמו השכירים.

עצמאי חייב להפקיד לקופת פנסיה - לקבל בגין הפקדות אלו ניכוי וזיכוי בדו"ח השנתי עד התקרות שנקבעו.

בחברה בע"מ

החברה בע"מ הינה המעביד, אך מנהליה הם שכירים בה לכל דבר ועניין. הם מקבלים משכורות כמו כל שכיר אחר, וממשכורות אלו מנוכה מס הכנסה וביטוח לאומי כחוק.

גובה המשכורת נקבע ע"י מנהלי החברה עצמם , לפי שיקול דעתם הנובע בדרך כלל מרווחיות החברה, צרכי מחייתם והאפשרות להשאיר חלק מהרווחים בחברה להשקעה חוזרת, וכך ליהנות ממדרגות המס השולי כמו כל שכיר או עצמאי.

דיני העבודה החלים באופן רגיל על שכיר חלים גם על מנהלי ובעלי החברה המועסקים בה . אולם, לעניין ביטוח לאומי דין בעלי שליטה בחברה הינו כדין עצמאים ולכן גם בעלי שליטה בחברה אינם זכאים לדמי אבטלה או לפיצוי מביטוח לאומי בשל פירוק החברה.

למרות המגבלות המוטלות על בעלי שליטה, עדיין יש לגבי העסקתם בחברה שבבעלותם יתרונות מיסוי, כגון האפשרות לקבל פיצויי פיטורין מלאים הפטורים ממס הכנסה בעת פרישה מהחברה, האפשרות להכיר בהוצאה לביטוח בעלי שליטה ועוד.

חלק המעביד בתשלומים לביטוח פנסיוני ו/או לביטוח מנהלים מהווים הוצאה מוכרת מלאה לחברה, הזכאית לנכות את התשלומים לקרן פנסיה עבור הבעלים ועובדיה האחרים או את התשלומים לביטוח המנהלים שלהם לרבות מרכיב הפיצויים, כהוצאה מתוך הכנסותיה בכפוף לתקרות שנקבעו לבעלי שליטה בחברה. בעלי שליטה רשאים למשוך את כספי התגמולים, כדין החל על שכירים רגילים.

10.  תביעות ופשיטת רגל

עצמאי

היות וזהות בעל העסק העצמאי עם עסקו היא מוחלטת, הרי שתביעות כלפי בעל העסק הנן למעשה תביעות גם נגד בעליו באופן אישי.

לפיכך, חס וחלילה, עלולות תביעות כלפי העסק שהתמוטט גם אם לא באשמתו של בעליו (חוב אבוד של לקוח שלא שילם וכדומה), לגרום לעיקולי חשבונות פרטיים וחסכונות של בעל העסק לרבות עיקולי מיטלטלין אישיים, רכב פרטי ונכסים פרטיים אחרים.

בחברה בע"מ

בתי משפט בישראל מקפידים בדרך כלל על ההפרדה המשפטית בין בעלי המניות לבין החברה שלהם, גם אם הם כיהנו כמנהליה. הפרדה זו חיונית במסגרת הפעילות העסקית המודרנית, ורק במקרים חריגים מרימים את המסך מעל הפרדה זו.

ההפרדה המשפטית בין החברה לבעלי מניותיה, גורמת למצב לפיו תביעות כלפי חברה יכולות לגרום לעיקול הציוד והרכוש הרשום על שמה בלבד. אין אפשרות לתובעים לתבוע ולנקוט הליכי הוצאה לפועל כלפי בעלי מניותיה.  הליכים כאלו כנגד בעלי המניות, יוכלו להינקט אך ורק אם הם טרם שילמו עבור מניותיהם או הם חייבים לחברה בגין מימון שקיבלו ממנה.

הדבר נכון גם לגבי נושים וגם לגבי רשויות המס, המוגבלות בנקיטת סנקציות כלפי בעלי החברה באופן אישי. למעט, סנקציות אישיות בשל מעשים פליליים שעשו או מקרים מיוחדים שנקבעו בדין במפורש, כגון אי הגשת דוח שנתי או הברחת נכסים מהחברה.

היות וגם הנושים מכירים את הכללים בתביעת חברה בע"מ, הם דורשים לעיתים קרובות "ערבויותאישיות" מבעלי המניות של החברה להבטחת חובם ובמיוחד נכון הדבר בקבלת אשראי מבנקים.  ערבויות אישיות אלו מבטיחות את מקבלי הערבויות כביטחון נוסף למקרה שהחברה תהא בקשיים כספיים.  אך אין בכך משום ערעור ההפרדה בין החברה לבעלי מניותיה, אלא ביטחון נוסף הנדרש על ידי הבנק כמו גם בטחונות נוספים אישיים הנדרשים מעצמאי בבואו להגדיל את מסגרת האשראי שלו. מוצע להגביל בסכום את הערבות האישית כך שבעל המניות יהיה חשוף למינימום תביעות אפשריות.

כאמור, אין בהפרדה המשפטית של החברה בע"מ, בכדי למנוע תביעות במישור הפלילי כלפי מנהלים שפעלו בכוונה פלילית או עברו על החוק בגין אי הגשת דוחות לרשויות המס.

סיכום

האם לאחר בחינת האספקטים העיקריים בשיקולים האם לאגד את העסק כחברה בע"מ, נוכל לקבל תשובה חד משמעית מה עדיף ? להיות או לא להיות עצמאי או חברה בע"מ ?

נציב את האספקטים השונים שנבחנו בסקירת זו לתוך טבלה מרוכזת וננסה לבחון להיכן נוטה כף המשקל בהחלטה אם להיות או לא להיות עצמאי או חברה בע"מ ?

מבחינה משפטית, קיים יתרון להפעלת עסק כחברה בע"מ , שכן צורה משפטית זו מכוונת במיוחד לחיים העסקיים המודרניים של היום, לפיהם מרבית העסקים הגדולים מורכבים ממספר שותפים ומשקיעים ומרביתם כבר אינם עסקים משפחתיים העוברים בירושה מדור לדור.

המחוקק מאפשר במודע לבעלי חברות בע"מ לקחת סיכונים עסקיים ללא חשיפה אישית לסיכונים אלו, כדי לעודד צמיחה כלכלית עסקית. הוא מנסה לצמצם את הסיכונים על ידי חיוב בהנהלת חשבונות כפולה ובפיקוח רואה חשבון.

המחוקק מעודד קיום פעילות עסקית כחברה בע"מ, באמצעות קביעת שעור מס הכנסה נמוך ומתן פטור מביטוח לאומי על רווחי החברות לעומת רווחי עצמאים , ובמיוחד על אותם רווחים בחברה אשר ישמשו להשקעה חוזרת בצמיחתה וגידולה.

חסרון אחד עיקרי לחברה בע"מ והוא העלות הכספית של ניהול ספרי החשבונות ועלות הפיקוח של רואה החשבון, לעומת עצמאי אשר חייב בניהול ספרי חשבונות ובדו"ח שנתי פשוטים יותר. עלות זו לחברה עולה כדי פי 3-4 מהעלות לעצמאי. אולם בעסק של עצמאי אשר חייב ממילא בניהול הנהלת חשבונות כפולה לפי הוראות מס הכנסה אין תוספת עלות.

לכן, יעשה בחוכמה כל בעל עסק אם יבדוק את תוספת העלות הכספית כתוצאה מההחלטה על התאגדות במסגרת של חברה בע"מ, היכולה לנוע מסך של כ- 12,000 ₪ עד כ- 18,000 ₪ בממוצע לשנה, האם היא משתלמת, בחיסכון המסים על רווחי החברה, בשליטה טובה יותר על הפעילות העסקית באמצעות הנהלת החשבונות הכפולה ופיקוח צמוד של רואה החשבון של העסק, ובעיקר הקטנת החשיפה האישית שלו לסיכונים אפשריים בעסק.

בהתחשב בעובדה שסקירה זו מהווה מדריך כללי בלבד בהחלטה באם להתאגד כעצמאי או כחברה בע"מ ואינה ממצה את כל האספקטים המשפטיים, החשבונאים והמיסויים לגבי הנושאים הנדונים בה, מוצע לכל בעל העסק להתייעץ עם רואה החשבון שלו, לפני קבלת החלטה סופית בנושא.

בכל מקרה, כדאי להתייעץ עם מומחה מס כדי לקבל את הייעוץ הנכון והמתאים לעסק, כפועל יוצא של הכרת הצדדים המשפטיים, החשבונאיים והמיסויים של העסק הספציפי מצד אחד ושל מסגרת החברה בע"מ מצד שני. הכרה זו תאפשר לו לתת את העצה הטובה ביותר לטובת בעל העסק וקידום עסקיו.