• הירשמו לערוץ יוטיוב  שלנו, ותוכלו לקבל עדכונים והתראות, לצפות בין היתר בהרצאות מוקלטות, מצגות, ראיונות לתקשורת ועוד ...

    להצטרפות והרשמה  לחץ כאן

     

     

  • סוגיות מיוחדות בהצהרות הון, הנחיות, טיפים, הוראות, הסברים מפורטים, התא המשפחתי, הלוואות ומתנות ממשפחה/חברים ועוד... 
    להרצאה מוקלטת מלאה – לחץ כאן

  • הרצאה מוקלטת ומצגת מקיפה בנושא פעילות עסקית - עצמאי או חברה ?


    לצפייה – 
    לחץ כאן

  • הרצאה מוקלטת ומצגת מקיפה בנושא מיסוי הכנסות בחו"ל (Relocation),  חידושי פסיקה וחקיקה, הכללים החדשים מיום 1.1.2018

    לצפייה - לחץ כאן

  • המהפכה הגדולה במיסוי הנדל"ן ומיסוי הכנסות מהשכרה למגורים ולדירות נופש בשנה האחרונה

    לצפייה בהרצאה המוקלטת ובמצגת המקיפה – לחץ כאן

true
דף הביתמדורים מקצועייםביטוח לאומיביטוח לאומי טיפים ודגשים חשובים

ביטוח לאומי - טיפים ודגשים חשובים

אורנה צח-גלרט, רו"ח

 |  27.12.2022

 

טיפים לסוף שנת 2022 - בהיבט הביטוח הלאומי

רו"ח אורנה צח-גלרט

 

תוכן

עמוד

נתונים לדיווח ולתשלום דמי ביטוח

3

שיעורי דמי הביטוח הרגילים בגיל 18 עד גיל פרישה

3

גיל פרישה

4

מקדמות דמי ביטוח בסכום מינימום למי שאין הכנסות חייבות בדמי ביטוח

6

מתחזים לעובדי הביטוח הלאומי או לאתר הביטוח הלאומי

7

הוראת קבע, קיזוז, הסדר תשלומים ותשלום בכרטיס אשראי בעסקה בודדת

7

התרת דמי הביטוח הלאומי בניכוי לצורכי מס והסדרת חובות בדמי ביטוח

8

מוקדי תמיכה למעסיקים ולמייצגים

9

עובד עצמאי

10

מענקי קורונה לעצמאים ולבעלי שליטה והפרשי שומות לשנים 2020 ו-2021

11

עצמאי שאינו כלול בהגדרת "עובד עצמאי"

14

החיוב בדמי ביטוח של מבוטח שאינו עובד שכיר

14

חובת רישום לענף פגיעה בעבודה וחובת תשלום למיצוי זכויות לגמלאות דמי לידה והורות

16

חישוב מחדש של גמלה או חסימת הגמלה והשומה בפגיעה בעבודה (גמלה חוסמת)

17

תיקון מקדמות דמי ביטוח של עצמאי

19

פיגור בתשלום דמי ביטוח לפי סעיף 366 לחוק הביטוח הלאומי

21

תחזוקה ושימור העסק בתקופת חופשת לידה והורות

21

העברת תלוש משכורת כאשר למבוטח יש הכנסות נוספות החייבות בדמי ביטוח

22

הפחתת דמי הביטוח הלאומי בחישוב דמי הביטוח

22

חישוב דמי ביטוח בעבור שנים קודמות

22

עיסוקים מעורבים והוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח

22

הכנסות פסיביות אשר אינן חייבות בתשלום דמי ביטוח על פי סעיף 350(א) לחוק הביטוח הלאומי

23

הכנסות ממערכת סולארית ביתית

24

חלוקת הכנסות שאינן מעבודה בין בני זוג בשנה השוטפת ובשנתיים שקדמו

24

פנסיה מוקדמת וקצבת אובדן כושר עבודה

25

סוגיות ביישום התוספת הראשונה של צו סיווג מבוטחים

26

תיקוני חקיקה קבועים החל מיולי 2021 לזכאות לדמי אבטלה - תזכורת

29

מבוטח שכיר בביטוח הלאומי ומעסיקו

30

חוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987

31

אחריות המעסיק

31

חיוב בדמי ביטוח של הכנסת עבודה וניכוי הוצאות מהכנסת עבודה

34

תזכורת לכללי פריסת שכר ותשלום הטבות

38

תשלום דמי ביטוח בתקופת חל"ת ובתקופת חל"ד והטבות שכר בתקופות האלה

40

פתיחת תיק ניכויים וחובות דיווח וטפסים

41

טופס 100 חודשי פרטני וטופס 100 ייעודי

43

טופס 126 מקוון שמועבר לביטוח הלאומי ודוחות רבעוניים

49

עדכון סיווג עובד והפרשי שכר שליליים – שידור "קובץ זיכויים" ממערכת השכר

50

תיאום דמי ביטוח מראש והחזר דמי ביטוח בדיעבד

51

פגיעה בעבודה בעת אירוע שמארגן המעסיק לעובדים

55

דגשים בביקורת ניכויים של הביטוח הלאומי

56

בעל שליטה בחברת מעטים בחוק הביטוח הלאומי

60

עסקים משפחתיים בהיבט הביטוח הלאומי

62

זכאות לדמי אבטלה לבעלי מניות בחברה ולקרובי משפחה

63

החזר דמי ביטוח כתוצאה משינוי מעמד בדיעבד

64

הכנסות חברת LLC וחברת S CORPORATION

64

חברת בית וחברה משפחתית

64

חברות ארנק ומשיכות יתר של בעלי מניות

66

פסיקה בשנת 2022 בנושא תושבות ושהות בחו"ל

68

פטור ממס הכנסה לנכים בשל נכותם

69

תיקון התקנות להגדלת תגמולי המילואים

70


 

המאמר מתמקד בנושאים שונים הקשורים לביטוח הלאומי שדובר בהם בשנת 2022 ומבוסס על המידע הידוע לכותבת ביום כתיבתו.

לפני שימוש במידע יש להתעדכן בחוק ובאתר הביטוח הלאומי. המידע במאמר נועד להסב את תשומת הלב לאמור בו ואינו מהווה ייעוץ או חוות דעת.

הביטוח הלאומי – הכוונה למוסד לביטוח לאומי.

דמי ביטוח – הכוונה לדמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות, גם יחד.

הכנסה שאינה מעבודה – הכנסה פסיבית – הכוונה להכנסה של מבוטח שאינה מעבודתו כעובד שכיר ואינה מעיסוקו כעובד עצמאי (הל"ע).

בכל מקום במאמר שרשום החוק, הכוונה לחוק הביטוח הלאומי.

בכל מקום שרשום בלשון זכר הכוונה גם בלשון נקבה, אלא אם נרשם במפורש בלשון נקבה.

   

נתונים לדיווח ולתשלום דמי ביטוח

 

2014

2015

2016

2017

2018

2019

2020-2021

2022

 

ש"ח לחודש

ש"ח לחודש

ש"ח לחודש

ש"ח לחודש

ש"ח לחודש

ש"ח לחודש

ש"ח לחודש

ש"ח לחודש

ההכנסה המרבית לתשלום דמי ביטוח

43,240

43,240

43,240

43,240

43,370

43,890

44,020

45,075

הכנסה מרבית לעניין שיעור מופחת *

5,453

5,556

5,678

5,804

5,944

6,164

6,331

6,331

השכר הממוצע במשק, לעניין תשלום דמי ביטוח

9,089

9,260

9,464

9,673

9,906

10,273

10,551

 

10,551

 

 

שיעורי דמי הביטוח הרגילים בגיל 18 עד גיל פרישה

 

 

עובד עצמאי

%

מי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי

%

פנסיה

מוקדמת

%

 

עד 12/16        מ-1/17

 

 

 

 

 

 

 

סך הכל שיעור מופחת * של דמי ביטוח

9.82

5.97

9.61

3.49

 

 

 

 

 

סך הכל שיעור מלא של דמי ביטוח

16.23

17.83

12.00

11.79

 

  (*) שיעור מופחת - עד הכנסה בשיעור 60% מהשכר הממוצע.

 

 

 

 

שיעורי דמי ביטוח בעבור עובדים שכירים בשנים 2019 ועד 2023 (דוגמאות)

 

 

מופחת (באחוזים)

מלא (באחוזים)

 

סה"כ

עובד

מעסיק

סה"כ

עובד

מעסיק

טור 1 בטופס 102 (1)

 

 

 

 

 

 

עובדים "תושבי ישראל" שמלאו

להם 18 שנה וטרם הגיעו ל"גיל הפרישה"

7.05

3.50

3.55

19.60

12.00

7.60

טור 2 בטופס 102 (2)

 

 

 

 

 

 

בעלי שליטה "תושבי ישראל" שמלאו להם 18 שנה וטרם הגיעו ל"גיל הפרישה" (1)

7.00

3.49

3.51

19.17

11.79

7.38

טור 3 בטופס 102 (דוגמאות)

 

 

 

 

 

 

אישה וגבר מעל "גיל הזכאות" לקצבת

אזרח ותיק, שאינם מקבלים קצבת אזרח ותיק

3.58

3.10

0.48

7.12

5.00

2.12

מבוטחים המקבלים קצבת נכות כללית או קצבת נכות מעבודה, בעלי אישור לפטור מהביטוח הלאומי

3.58

3.10

0.48

7.12

5.00

2.12

אישה וגבר מתחת לגיל פרישה, שנעשו לראשונה תושבי ישראל מעל גיל 62 (6)

4.06

3.24

0.82

10.23

7.28

2.95

אישה וגבר מעל גיל זכאות, שנעשו לראשונה תושבי ישראל מעל גיל 62 (6)

3.58

3.10

0.48

7.12

5.00

2.12

נשים וגברים בין גיל 67 ל"גיל הזכאות" לקצבת אזרח ותיק שאינם מקבלים קצבת אזרח ותיק (3) (4)

6.62

3.37

3.25

16.82

9.86

6.96

אישה בין "גיל פרישה" לבין "גיל מרבי לביטוח אבטלה" (67) שאינה מקבלת קצבת אזרח ותיק מהביטוח הלאומי

6.66

3.38

3.28

17.19

10.07

7.12

נשים וגברים שמקבלים קצבת אזרח ותיק מהביטוח הלאומי (4)

0.48

-

0.48

2.12

-

2.12

תורם איברים (5) וחיילים בשירות סדיר

3.95

0.40

3.55

14.60

7.00

7.60

 

(1)     חיוב בשיעור 0.1% נוסף למעסיק בשנת 2019 - בהוראת שעה לחמש שנים - עד דצמבר 2023.

(2)     בעלי שליטה בחברת מעטים אינם מבוטחים לענף אבטלה ולענף זכויות עובדים בהליכי חדלות פירעון של מעסיק ואינם משלמים לענפי ביטוח אלה.

(3)     נשים בגיל 62 עד גיל 67 זכאיות לקבל דמי אבטלה (ככל שעומדות בתנאי החוק) ולכן שיעורי דמי הביטוח הלאומי כוללים גם תשלום דמי ביטוח לאומי לענף אבטלה: 0.21% בשיעור מלא לעובד, 0.16% בשיעור מלא למעסיק, 0.01% בשיעור מופחת לעובד, 0.03% בשיעור מופחת למעסיק.

(4)     מקבל קצבת נכות מעבודה שזכאי לקבל קצבת אזרח ותיק אך בחר לקבל קצבת נכות מעבודה, הוא כמו מבוטח שמקבל קצבת אזרח ותיק.

(5)     תורם איברים אשר קיבל פטור מתשלום דמי ביטוח בריאות מהביטוח הלאומי. קוד האוכלוסייה (עובד) בביטוח הלאומי של תורם איברים הוא 16.

(6)     מינואר 2022 גיל הגברים נשאר 62 וגיל הנשים עולה בהדרגה לפי חוק גיל פרישה. גיל פרישה לילידות שנת 1960 הוא 62 ועוד 4 חודשים.

 

גיל פרישה

 

גיל פרישה לגברים הוא 67. גיל הפרישה לנשים מפורט בטבלאות גיל הפרישה והוא גיל 62 עד יום 31.12.2021 לנשים שנולדו מחודש מאי 1947 ועד דצמבר 1959.

 

חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"ב-2021 מעלה את גיל הפרישה לנשים החל מיום 1.1.2022 באופן הדרגתי עד גיל 65 לאישה שנולדה בחודש ינואר 1960 ואילך. התיקון בחוק כולל מנגנון שיפוי בעיקר לנשים בעלות שכר נמוך שמתקשות להשתלב בשוק העבודה.

טבלת גיל פרישה לנשים לפי מועד לידתן

חודש ושנת לידה

גיל פרישה

מתאריך

עד תאריך

שנים

חודשים

-

6/44

60

-

7/44

8/44

60

4

9/44

4/45

60

8

5/45

12/45

61

-

1/46

8/46

61

4

9/46

4/47

61

8

5/47

12/59

62

-

1/60

12/60

62

4

1/61

12/61

62

8

1/62

12/62

63

-

1/63

12/63

63

3

1/64

12/64

63

6

1/65

12/65

63

9

1/66

12/66

64

-

1/67

12/67

64

3

1/68

12/68

64

6

1/69

12/69

64

9

1/70

ואילך

65

-

גיל זכאות לנשים, לפי תאריך לידתן (ללא שינוי בחוק החדש)

חודש ושנת לידה

גיל זכאות

מתאריך

עד תאריך

שנים

חודשים

-

6/39

65

-

7/39

8/39

65

4

9/39

4/40

65

8

5/40

12/40

66

-

1/41

8/41

66

4

9/41

4/42

66

8

5/42

12/44

67

-

1/45

8/45

67

4

9/45

4/46

67

8

5/46

12/46

68

-

1/47

8/47

68

4

9/47

4/48

68

8

5/48

12/48

69

-

1/49

8/49

69

4

9/49

4/50

69

8

5/50

ואילך

70

-

 

גיל פרישה לעניין חוק הביטוח הלאומי הוא הגיל, שהחל ממנו זכאי מבוטח שעומד בתנאי הזכאות (לרבות במבחן הכנסות), לקבל קצבת אזרח ותיק (זקנה). במקביל, החל מגיל זה אין זכאות לגמלאות שונות, כמו, קצבאות נכות כללית ודמי תאונה. הזכאות לדמי אבטלה ולגמלת ניידות היא גיל 67 לגברים ולנשים.

החל מגיל פרישה מבוטח אינו משלם דמי ביטוח לאומי ובריאות על הפנסיה שלו ועל הכנסות פסיביות שונות ששילם בעדם דמי ביטוח לפני גיל הפרישה. החל מגיל פרישה שיעורי דמי הביטוח הלאומי נמוכים יותר בשל ענפי ביטוח שכבר אינם רלוונטיים החל מגיל פרישה (דמי ביטוח לענף אבטלה משולמים עד גיל 67, גם לנשים).

להעלאת גיל הפרישה לנשים יש חשיבות רבה הן לעניין הזכויות שלהן לפי חוק הביטוח הלאומי והן לעניין תשלום דמי הביטוח.

תמצית השיפוי שניתן לפי חוק הביטוח הלאומי

העלאת גיל הפרישה עלולה להשפיע לרעה על חלק מהנשים שמתקשות בגיל זה להשתלב בשוק העבודה. החוק כולל כלי סיוע משלימים לנשים בעלות שכר נמוך. כלי הסיוע המשלימים אמורים להפחית את הפגיעה בנשים אלה. הגדלת הסכום שאינו פוגע בזכאות לקצבת אזרח ותיק בגיל פרישה חלה על נשים וגם על הגברים.

1.       חוק הביטוח הלאומי תוקן כך שתקופת הזכאות לדמי אבטלה לאישה שנולדה מיום 1.1.1960 ואילך ומלאו לה 60 שנים ולאישה שנולדה ביום 1.1.1960 שמלאו לה 57 וטרם מלאו לה 60, תוארך ל-300 ימים במקום 175 כיום, בהגבלות שונות, שמפורטות בחוזר מספר 1474 מיום 29.12.2021 בשם שינויים בחוק אבטלה במסגרת העלאת גיל הפרישה לנשים. כדי לקבל את ההארכה, יש לעמוד בכל מגבלות הזכאות לדמי האבטלה. התיקון בחוק מאריך למובטלות האלה את שנת הזכאות לדמי האבטלה מ-12 חודשים ל-18 חודשים, כדי שיוכלו לנצל את כל התקופה. ההטבה רלוונטית גם לעצמאיות שכלולות בתוספת הראשונה בצו סיווג מבוטחים (כמו שחקניות, מורות דרך, מדריכות, מורות ומרצות ועוד).

 

2.       החל מינואר 2022 לוח ט' בחוק הביטוח הלאומי נשאר רק לבחינת הכנסה של תלויים ושאירים.

לוח ט1' הגדיל מינואר 2022 בשתי פעימות את סכום ההכנסה המרבית שאותה רשאים מבוטחים (נשים וגברים) להשתכר בין גיל הפרישה לגיל הזכאות בלי שהקצבה שלהם תיפגע (עד גיל הזכאות יש מבחני הכנסה לזכאות לקצבה על פי החוק). סכום ההכנסה עולה גם עבור מבוטחים שמקבלים גמלת זקנה מיוחדת לפי הסכם.

 

להלן הסכומים בלוח ט1':

 

  • בשנת 2022 - סכום ההכנסה המרבית ליחיד ללא תלויים הוא 6,749 ש"ח לחודש (63.97% מהשכר הממוצע) וליחיד עם תלוי אחד הסכום הוא 9,000 ש"ח לחודש (85.3% מהשכר הממוצע). בתוספת עבור תלוי נוסף לא חל שינוי.
  • החל מיום 1.1.2023 ואילך - בחישוב לפי השכר הממוצע בשנת 2022 - סכום ההכנסה המרבית ליחיד ללא תלויים יהיה 7,750 ש"ח לחודש (73.45% מהשכר הממוצע) וליחיד עם תלוי אחד 10,333 ש"ח לחודש (97.93% מהשכר הממוצע). בתוספת עבור תלוי נוסף לא חל שינוי.

 

בשל העלאת גיל הפרישה נשים שממשיכות לעבוד במשכורת ששוללת את הקצבה, יקבלו תוספת דחיית פרישה נמוכה יותר בשל העלאת גיל הפרישה. ההקטנה תשפיע על הזכאות כבר מההגדלה הראשונה של 4 חודשים בשנת 2022 כיוון שחוק הביטוח הלאומי מאפשר מתן 5% תוספת דחיית קצבה רק אם יש למבוטח 9 חודשי עבודה לפחות שבהם נשללה הקצבה בתוך 12 חודשים. הנושא נבחן בפסיקה לגבי גברים שנשללה מהם התוספת בהעלאת גיל הפגישה בשנת 2004 בארבעה חודשים.

 

בעת הכנת משכורות, חשוב מאד לשים לב למשכורת של עובד שמביא אישור למעסיק שהוא זכאי לקבל קצבת אזרח ותיק בגיל פרישה (שבו יש מבחן הכנסות). אם ההכנסה של העובד גבוהה מדי לפי מבחן ההכנסות מעבודה, בהתאם למספר התלויים שיש לו – רצוי להפנות את העובד לביטוח הלאומי (העובד חייב להודיע על שינוי בשכרו לביטוח הלאומי). בביקורת ניכויים הביטוח הלאומי בודק התאמה בין הפטור שהמעסיק נתן לעובד במשכורת, לבין הזכאות של העובד לקצבה בפועל, ומחייב את המעסיק ככל שמתברר שהעובד לא קיבל את הקצבה.

 

3.       מבוטחת שמלאו לה 62 וטרם מלאו לה 62 וארבעה חודשים ונולדה בין השנים 1960 ועד 1966, שאין לה הכנסות מעבודה או ממשלח יד ואינה בחל"ת, תהיה זכאית למענק מעבר בשל העלאת גיל הפרישה, אם היא תענה לקריטריונים שקבע התיקון. מדובר במענק בסכום שלא יעלה על 4,000 ש"ח לחודש במשך 4 חודשים.

את המענק יש לתבוע בטופס שיקבע הביטוח הלאומי. כל ההסברים נמצאים באתר הביטוח הלאומי.

מענק מעבר לא נחשב כהכנסה לעניין כל דין.

מקדמות דמי ביטוח בסכום מינימום למי שאין הכנסות חייבות בדמי ביטוח

מבוטחים במעמד של "לא עובד ולא עובד עצמאי" (ללא הכנסות חייבות בדמי ביטוח), תלמיד להשכלה גבוהה כמפורט בתקנות, תלמיד ישיבה, עובד בחל"ת, מי שמצוי בהכשרה מקצועית ומי שמשלם דמי ביטוח בריאות בלבד, משלמים מקדמות דמי ביטוח בסכום מינימום, בהתאם לסיווגם הביטוחי.

לגבי סטודנט להשכלה גבוהה בחוץ לארץ – חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 231), התשפ"ב-2022 מיום 7.6.2022, מסמיך את שר הרווחה להתקין תקנות בדבר תשלום דמי ביטוח מופחתים בדומה לסטודנטים בישראל, גם לתלמידים במוסדות להשכלה גבוהה בחוץ לארץ לשנים 2022 ו-2023. יש לעקוב אחר הפרסומים לגבי התקנת התקנות (ההפחתה בתשלום דמי הביטוח אמורה להיות רטרואקטיבית).

המקדמות הרבעוניות נגזרות מן השכר הממוצע שהוא 10,551 ש"ח בשנים 2020 עד 2022. בסיס המינימום שלפיו מחושבים דמי ביטוח לאומי למבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי שאין לו הכנסות - הוא 4,749 ש"ח לרבעון (15% כפול שכר ממוצע לכל חודש), ולתלמיד (לרבות תלמיד ישיבה) ולמי שמצוי בהכשרה מקצועית – 1,583 ש"ח לרבעון (5% כפול שכר ממוצע בכל חודש).

דמי ביטוח בריאות מחושבים בסכום קבוע של 104 ש"ח בחודש בשנים 2019 ו-2020 ו-106 ש"ח בשנת 2022.

 177 ש"ח לחודש בשנים 2019 ו-2020 ו- 179 ש"ח לחודש בשנת 2022.

 128 ש"ח לחודש בשנים 2019 ו-2020 ו-130 ש"ח לחודש בשנת 2022.

הביטוח הלאומי שולח למבוטחים שיש להם תקופות ביטוח חסרות בשנים קודמות הודעה לתשלום המינימום האמור לרציפות ביטוח. כל מבוטח שעבד, אפילו יום אחד, בחודשים שהביטוח הלאומי דורש ממנו תשלום, ישלח לביטוח הלאומי תלוש משכורת, או טופס 106 שבו מצויין חודש העבודה הרלוונטי, או את אישור המעסיק. ככל שיש טעות במספר הזהות, למשל, יש לשלוח את אישור המעסיק.

לפעמים עובד החל לעבוד בסוף החודש ותלוש המשכורת של החודש הבא כולל את המשכורת בחודש הקודם (כהפרש שכר). למשל, העובד החל לעבוד ביום 30.4.2021 והמעסיק רשם את המשכורת של יום זה בתלוש לחודש מאי 2021. הביטוח הלאומי שלח לעובד הזה דרישה לתשלום מינימום בעד חודש אפריל 2021. העובד אמור לשלוח את תלוש המשכורת של חודש מאי 2021 שבו מופיעה ההשלמה של חודש אפריל, לרבות הסבר, ודרישת התשלום תבוטל.

מתחזים לעובדי הביטוח הלאומי או לאתר הביטוח הלאומי

לעתים יוצר קשר עם המבוטח בטלפון או בדרך אחרת כמו הודעת SMS אדם שמתחזה לפקיד הביטוח הלאומי כדי לקבל פרטים על מספר חשבון בנק או פרטי כרטיס אשראי, או מזדהה כעובד הביטוח הלאומי ומבקש להגיע למשרדי הביטוח הלאומי במהירות (כדי לפרוץ לבית).

דוגמה, ביום 19.5.2022 פרסם הביטוח הלאומי אזהרה על הונאה טלפונית שמטרתה גישה לחשבון הבנק וגניבת כספים מדוברי רוסית (מדי פעם מתפרסמת אזהרה דומה גם למבוטחים אחרים).

1.        פרטי חשבון בנק/כרטיס אשראי יש להעביר בכתב ולא בטלפון לפי ההוראות שבאתר הביטוח הלאומי בדרך מאובטחת. הביטוח הלאומי אינו שולח קישורים להודעות שלו עם בקשה לתשלום.

2.        אין למסור פרטים אישיים או קוד אימות!!!

3.        פקיד הביטוח הלאומי אינו דורש להגיע במהירות לביטוח הלאומי.

4.        המייצג מתבקש להנחות את המיוצג להפנות אליו את מי שמתקשר ללא מסירת פרטים על המייצג: פרטי המייצג מופיעים במערכת ייצוג לקוחות ולכן אין למסור את מספר הטלפון של המייצג. המידע על החובות של המבוטח נמצא במערכת ייצוג לקוחות ולכן המייצג יודע אם יש חוב בביטוח הלאומי.

הוראת קבע, קיזוז, הסדר תשלומים ותשלום בכרטיס אשראי בעסקה בודדת

הוראת קבע לביטוח הלאומי למקדמות שוטפות של מבוטח יחיד יכולה להיות בבנק או בכרטיס אשראי.

למעסיק יש הרשאה לחיוב חשבון הבנק (זו אינה הוראת קבע).

הביטוח הלאומי אינו רשאי להשתמש בפרטים של כרטיס האשראי או של החשבון בבנק לצורך תשלום חובות, אלא אם המבוטח או המעסיק ביקשו זאת במפורש מהפקיד או במערכת ייצוג לקוחות.

לא לשכוח לצרף בקשה לביטול קנסות מנומק, כי לביטוח הלאומי אין אישור בחוק לבטל קנסות שסכומם מעל 10% מהשכר הממוצע.

אפשר להעביר כספים לביטוח הלאומי גם בהעברה בנקאית.

מקדמות שוטפות של יחיד

הוראת קבע לתשלום מקדמות בשנה השוטפת אפשר לבצע כאמור בבנק או בכרטיס אשראי. המקדמה שמשולמת בהוראת הקבע בחודש ינואר בכל שנה בעבור חודש דצמבר בשנה שקדמה לה, מוכרת כניכוי לצורכי מס בשנה הקודמת, שבעבורה שולמה המקדמה.

בקשה להוראת קבע בכרטיס אשראי יש להעביר לביטוח הלאומי בטופס שנמצא באתר הביטוח הלאומי באינטרנט או דרך קובץ ייצוג לקוחות.

 

בחוזר מיום 22.4.2014 פרסם הביטוח הלאומי שתי אפשרויות לביצוע הוראת קבע בבנק. אפשרות אחת היא לקבל את הטופס חתום מהבנק (ניתן להגיש את הבקשה להקמת הרשאה לחיוב חשבון גם באמצעות אתר האינטרנט של הבנק). האפשרות השנייה - לחתום על טופס הרשאה בסניף הביטוח הלאומי שיפנה לבנק במקום המבוטח.

בחוזר מיום 7.10.2015 הודיע הביטוח הלאומי שבהוראת קבע בחשבון בנק אפשר לתת הרשאה כללית ללא הגבלות ואפשר להגביל את ההוראה לתקרת סכום או למועד פקיעת תוקף.

הסדר חובות בהסכמי תשלומים

כאמור לעיל, הוראת קבע קיימת אינה חלה באופן אוטומטי על הפרשי שומות ו/או על תשלומים אחרים שאינם מקדמות שוטפות של יחידים. המבוטח אמור לבקש להחיל עליו את הוראת הקבע, לצורך הסכם תשלומים. הביטוח הלאומי עורך הסכם תשלומים לבקשת החייב גם באמצעות הקטנת קצבה שהמבוטח מקבל בפועל (קצבת אזרח ותיק, קצבת ילדים, קצבת נכות מעבודה וגמלת ניידות).

מועד התשלום הראשון של הוראת הקבע בהסכם תשלומים מקבל באופן אוטומטי דחייה של 30 יום ממועד ביצוע ההסכם. מועדי התשלומים של הוראת הקבע רשומים בהסכם התשלומים שמפיק הביטוח הלאומי. חשוב לשים לב לכך לקראת סוף שנת המס, ככל שיש חשיבות לתשלום בתוך שנת המס.

תשלום באמצעות הוראת קבע לחיוב חודשי בכרטיס אשראי מאפשר למבוטח שלא לחרוג מהסכם המסגרת הקיים בינו לבין חברת האשראי.

כל תשלום במסגרת הסכם התשלומים מוכר לצורכי מס הכנסה בהתאם למועד התשלום בפועל.

הוראת קבע חדשה מחליפה את הוראת הקבע הקיימת גם למקדמות וגם להסכם תשלומים.

הסכם תשלומים מבטל את העיקולים שיש למבוטח, למעט העיקולים הממשיים כמו עיקול על הרכב, שיבוטלו רק בסיום ההסדר.

הסדר תשלומים בהמחאות - אפשר לערוך הסכם תשלומים בהמחאות בתיאום מוקדם עם פקיד הגבייה בסניף או באמצעות קובץ ייצוג לקוחות למייצג מורשה. יש להקפיד על מועד התשלום הראשון שממנו מתחיל ההסכם. יש להעתיק את מספרי ההמחאות על ההסכם ולשלוח מיד לביטוח הלאומי. מי שעורך הסכם ולא שולח את ההמחאות צפוי לסנקציות. מייצג שלא שולח את ההמחאות לאחר שערך הסדר תשלומים דרך מערכת ייצוג לקוחות, צפוי לסנקציות עד כדי ניתוק ממערכת ייצוג לקוחות.

תשלום בכרטיס אשראי בעסקה בודדת על ידי היחיד או המעסיק

הסכום לתשלום בכרטיס אשראי בעסקה בודדת ניתן לביצוע בביטוח הלאומי בתשלום אחד, כאשר החלוקה לתשלומים היא של חברת האשראי, או בתשלומי קרדיט. יום הערך בביטוח הלאומי של תשלומים שבוצעו באמצעות כרטיס אשראי הוא יום התשלום שבו בוצעה העסקה, גם לעניין התרת ההוצאה לצורכי מס הכנסה.

תשלום של עסקה בודדת בכרטיס אשראי נעשה לפי תנאי הכרטיס, כולל לעניין חריגה מהמסגרת של כרטיס האשראי וחסימת המסגרת.

בכל הודעה על מקדמות דמי הביטוח מודפס ברקוד לסריקה בטלפון חכם. ברקוד זה מאפשר כניסה לאתר התשלומים של הביטוח הלאומי, ומאפשר תשלום בכרטיס אשראי לפי פרטי המבוטח.

קיזוז החזר של בן זוג מחוב של מבוטח

הביטוח הלאומי מסר כדלקמן:

·         לפני ביצוע קיזוז בין בני זוג הביטוח הלאומי שולח הודעה עם אפשרות להתנגד.

·         גם אם ההודעה על ההתנגדות מתקבלת לאחר ביצוע הקיזוז - משיבים את הסכום שקוזז לבן הזוג ממנו נלקח הכסף.

 

התרת דמי הביטוח הלאומי בניכוי לצורכי מס והסדרת חובות בדמי ביטוח

הביטוח הלאומי מפיק אישור על תשלום דמי הביטוח בשנת הכספים לצורכי דיווח למס הכנסה. האישור כולל תשלומים בעד דמי ביטוח לאומי ששולמו או קוזזו מגמלאות בשנת המס. האישור כולל את הזיכויים (קרן בלבד) בגין הפרשי שומה בשנת המס ואת יתרת הנטו לרישום בדוח למס הכנסה.

במערכת ייצוג לקוחות יש מסך מיוחד המפרט את הסכומים שמופיעים באישור לצורכי מס הכנסה לשנה הרלוונטית (פירוט הסכומים המותרים בניכוי לשנת המס).

בחוברת דע את זכויותיך לשנת 2021 (סעיף 52) מפורטות ההוראות לקבלת הניכוי לצורכי מס. להלן כמה נקודות חשובות מתוך החוברת:

1.       מדובר בדמי ביטוח לאומי בשל הכנסות שאינן ממשכורת לרבות תשלומים בשל הכנסה מקצבה.

2.       רק 52% מדמי הביטוח הלאומי שחוייבו וששולמו בפועל מותרים בניכוי לצורכי מס. דמי ביטוח הבריאות, קנסות והפרשי הצמדה על פיגורים אינם מותרים בניכוי.

3.       יש לנכות מהתשלומים החזרים שהתקבלו מהביטוח הלאומי, קרן בלבד, ללא ריבית והפרשי הצמדה (האישור של הביטוח הלאומי כולל את הקרן בלבד). אולם, אם ההחזרים גבוהים מהתשלומים יש לרשום 52% מהסכום העודף בשדות 250/270.

4.       אפשרות נוספת היא לתקן את הניכוי בשנת המס שעבורה התקבל ההחזר מהביטוח הלאומי.

5.       בדוח המשודר באופן מקוון יש שני שדות לרישום הניכוי בשל תשלומי הביטוח הלאומי: 030/089, השדה הרגיל שמופיע גם בטופס 1301, ו-130/189, למי ששילם כעצמאי השנה לביטוח הלאומי עבור הכנסות בשנים קודמות (לפי בן הזוג המשלם), לבחירת הנישום.

דמי ביטוח המשולמים שלא על פי דרישת חיוב של הביטוח הלאומי, נחשבים לתשלום ביתר ואינם כלולים בתשלומים המותרים בניכוי לצורכי מס הכנסה.

באישור השנתי לצורכי מס נכללים תשלומים ששולמו עד סוף שנת המס בשנה השוטפת בגין החיובים הבאים:

1.       חיוב לתקופה רטרואקטיבית עם מועד חיוב עתידי לתשלום עד יום 14 בפברואר בשנת המס הבאה.

2.       הפרשי שומה שמועד החיוב העתידי לתשלומם הוא עד 14 בפברואר בשנת המס הבאה.

3.       מקדמת חודש דצמבר של השנה השוטפת שמועד תשלומה הוא 15 בינואר בשנת המס הבאה.

4.       מקדמת חודש דצמבר בשנה השוטפת המשולמת בהוראת קבע בבנק או בכרטיס אשראי.

5.       הגדלת מקדמות שמועד החיוב העתידי בגינן הוא עד 3 במארס בשנה הבאה.

 

ייתכנו תקלות בקליטת התשלומים אשר משולמים ביום האחרון של שנת המס והם נקלטים באישור השנתי של שנת המס הבאה. אם המועד לתשלום הוא עד 14 בפברואר בשנה העוקבת, או עד 3 במארס לעניין מקדמות, אזי יש לשלוח לביטוח הלאומי את צילום הקבלה, כדי לתקן את האישור.

מומלץ תמיד להסדיר את כל השינויים בעיסוקים, את הגדלת המקדמות וכל התשלומים לפני תום שנת המס. בשנת 2022 מומלץ לסיים את כל השינויים עד יום חמישי, 29.12.2022.

ריכוז נקודות חשובות:

·         תשלום דמי הביטוח באמצעות הסדר תשלומים מכל סוג (בהמחאות, בהוראת קבע בכרטיס אשראי, בהוראת קבע בבנק או בקיזוז מגמלה) מותר בניכוי לצורכי מס רק בשל התשלומים ששולמו עד תום שנת המס.

·         תשלום ששולם בעסקה בודדת בכרטיס אשראי מותר במלואו בניכוי במועד ביצוע העסקה (אף אם חולק לתשלומים או בקרדיט).

·         הוראת קבע קיימת אינה חלה באופן אוטומטי על הפרשי שומות ו/או על תשלומים אחרים שאינם מקדמות שוטפות. המבוטח אמור לבקש להחיל עליו את הוראת הקבע.

·         מועד התשלום הראשון של הוראת הקבע מקבל באופן אוטומטי דחייה של 30 יום ממועד ביצוע ההסדר. מועדי התשלומים של הוראת הקבע רשומים בהסכם התשלומים שמפיק הביטוח הלאומי.

·         הביטוח הלאומי עורך הסדר תשלומים לבקשת החייב לרבות באמצעות הקטנת קצבה שהמבוטח מקבל בפועל (קצבת אזרח ותיק, קצבת ילדים, קצבת נכות מעבודה וגמלת ניידות).

·         תשלום באמצעות הוראת קבע לחיוב חודשי בכרטיס אשראי מאפשר למבוטח שלא לחרוג מהסכם המסגרת הקיים בינו לבין חברת האשראי.

·         כדאי לבחון את חבות המס של המבוטח כאשר משלמים תשלומים עתידיים בשנה השוטפת.

מוקדי תמיכה למעסיקים ולמייצגים

מוקד תמיכה למעסיקים במספר טלפון 02-5393722, ומוקד סיוע טכני לשידור קבצים במספר טלפון 02-6709970. הרחבה בהמשך, בנושא טופסי 100 ובנושא תיאום דמי ביטוח.

מוקד תמיכה למערכת ייצוג לקוחות בטלפון 02-6463251. מספר הטלפון למוקד למייצגים (לנושאים הקשורים למבוטחים שאינם שכירים ולגמלאות מחליפות שכר) הוא 08-6509933. מספר הפקס הוא 02-6709093.

עובד עצמאי

להלן הגדרת עובד עצמאי בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי:

"עובד עצמאי", לעניין שנת מס פלונית או חלק ממנה - מי שעסק באותה תקופה במשלח ידו שלא כעובד (להלן - משלח יד), והתקיים בו אחד מאלה:

1.       הוא עסק במשלח ידו, לפחות 20 שעות בממוצע ;

2.       הכנסתו החודשית הממוצעת ממשלח ידו לא פחתה מסכום השווה ל-50% מהשכר הממוצע ;

3.       הוא עסק במשלח ידו לפחות שתים עשרה שעות בשבוע בממוצע והכנסתו החודשית הממוצעת ממשלח ידו לא פחתה מסכום כאמור בלוח א' ; ..." (15% מהשכר הממוצע).

כלומר, "עובד עצמאי" על פי סעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי, הוא מי שעוסק בשנת מס פלונית (או חלק ממנה) במשלח ידו שלא כעובד שכיר (בקשר לאותו משלח היד, כמו למשל עובד לפי התוספת הראשונה בצו סיווג מבוטחים), ומתקיים בו אחד לפחות מהקריטריונים לעיל. מי שמתקיימת בו אחת החלופות לעיל נחשב "עובד עצמאי" בביטוח הלאומי.

מבוטח מוגדר גם כעובד עצמאי על פי התוספת השנייה לצו סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים, לדוגמה: נהג מונית (כאשר לא מתקיימים יחסי עובד ומעסיק) ומי שעובד רק בביתו - בתנאים שמפורטים בצו.

על פי פסק דין של בית הדין האזורי לעבודה בת"א מיום 4 בדצמבר 2003 (רוזנבאום חיים נ' הביטוח הלאומי, בל/001176/02) נקבע, שההכנסה שעל פיה נקבע מעמדו של העובד העצמאי בהגדרה שבסעיף 1 לחוק, תהיה ההכנסה שלפי השומה, לפני הפחתת ההפקדה בקופת גמל ודמי הביטוח הלאומי, המותרים בניכוי. כלומר, על פי ההכנסה בשומה, ולא על פי ההכנסה החייבת בדמי ביטוח.

שותף בשותפות - עצמאי

ביום 16.2.2022 קבע בין היתר בית הדין האזורי (סע"ש 48102-02-20) בעניין משה כהן נ' א.מ.ע.י. נדל"ן בע"מ וישי בנין כי שותף בשותפות אינו יכול להיחשב כעובד של השותפות.

מענק לספורטאי בעד זכייה בתחרות

תיקון 259 בפקודת מס הכנסה מיום 8.2.2022 הוסיף את סעיף 9(31) לפקודת מס הכנסה. על פי הסעיף, החל מינואר 2021 מענק לזוכה בתחרות או אליפות כמפורט בסעיף, כמו תחרות אולימפית למשל, במקומות ראשון, שני או שלישי, יהיה פטור ממס. אין התייחסות לחוק הביטוח הלאומי בתיקון החוק. יש לעקוב אחר פרסומי הביטוח הלאומי.

רישום עובד עצמאי והאחריות לדיווח ולתשלום דמי הביטוח

האחריות על הדיווח לביטוח הלאומי ולתשלום דמי הביטוח חלה רק על העצמאי. אי רישום כ"עובד עצמאי", או אי תשלום דמי הביטוח במועד, או דיווח על הכנסה נמוכה מדי לצורך תשלום מקדמות, יכולים בתנאים מסוימים, לשלול זכויות לגמלאות, כולן או חלקן.

על פי תקנות הרישום, עובד עצמאי חייב להירשם תוך 90 ימים מהיום שבו החל לעבוד כ"עובד עצמאי", אך עליו להירשם מיד כדי להיות מבוטח לענף פגיעה בעבודה. סעיף 77 בחוק הביטוח הלאומי קובע לעניין ביטוח נפגעי עבודה, שלגבי עובד עצמאי, התנאי לגמלה הוא שהמבוטח היה בעת הפגיעה רשום בביטוח הלאומי כעובד עצמאי, או שעשה את המוטל עליו כדי להירשם.

מבוטח שלא עשה את המוטל עליו כדי להירשם כעובד עצמאי, אינו מבוטח בענף נפגעי עבודה. אם לא שולמו דמי הביטוח כעובד עצמאי, ככל הנראה לא תהיה גם זכאות לגמלה לשמירת היריון ולדמי לידה והורות. המבוטח אחראי להודיע לביטוח הלאומי על כל שינוי בסיווגו הביטוחי.

לעניין תשלום דמי ביטוח בשיעורים הנכונים – יש לעדכן את העיסוק כעצמאי וגם את העיסוק כשכיר. אם העצמאי הפסיק לעבוד כעובד שכיר כשהחל לעסוק במשלח ידו כעצמאי – יש להודיע זאת לביטוח הלאומי כדי לעדכן את שיעורי דמי הביטוח לעצמאי, כהכנסה ראשונה בסדר העיסוקים.

ביום 26.1.2021 דחה בית הדין (ב"ל 13945-12-18) את תביעתו של אהרון חיימוב לתשלום דמי פגיעה כיוון שבמועד הפגיעה הוא לא היה רשום בביטוח הלאומי כעובד עצמאי (היה רשום כעצמאי שאינו עונה להגדרה), ולא עשה את המוטל עליו כדי להירשם לפי תקנה 2 לתקנות הביטוח הלאומי (רישום), תשכ"ג-1963 (רישום, הגשת דין וחשבון, או תשלום דמי הביטוח).

הביטוח הלאומי פרסם ביום 5.4.2021 חוזר ביטוח 1438 שמפרט את ההלכות החשובות שמוזכרות בפסק הדין בעניין חובת הרישום כעובד עצמאי שעונה להגדרת עובד עצמאי לפני אירוע של פגיעה בעבודה.

החוזר מבהיר, שבית הדין חזר והדגיש שהאחריות לרישומו של מבוטח כעובד עצמאי מוטלת על המבוטח עצמו ולא על המייצג, כפי שנקבע בעניין שמעון הניג ובעניין מיכאל כהן בבית הדין הארצי לעבודה (הניג - עב"ל 324/97. כהן - עב"ל 212/09, 23.3.2010).

ביום 28.12.2021 דחה בית הדין האזורי (ב"ל 8081-05-21) את תביעתו של יורי גוריונוב לתשלום דמי פגיעה בעבודה, מאחר שלא היה רשום כעובד עצמאי ביום קרות התאונה. הוא טען שהסתמך על המייצג שלו. המייצג טען ששלח פקס לביטוח הלאומי לפני מועד התאונה, אך לא הציג הוכחה לשליחת הפקס. הלכת בית הדין הארצי קובעת עמדה ברורה ועקבית בשאלת מחדל של מייצג ברישום מבוטח כעובד עצמאי ולכן בית הדין דחה את התביעה.

 

 

מענקי קורונה לעצמאים ולבעלי שליטה והפרשי שומות לשנים 2020 ו-2021

משבר הקורונה יצר זכאות למענקים שונים בחקיקה חדשה לאורך המשבר. רשות המסים והביטוח הלאומי פרסמו הוראות הקשורות למענקים האלה (לא מדובר על מענקי האומיקרון). להלן כמה נקודות חשובות בעניין המענקים בדוחות לשנים 2020 ו-2021.

 

המענקים הסוציאליים, מענקי הוצאות קבועות ומענק עידוד תעסוקה

 

ככלל, כל המענקים ששולמו במשבר הקורונה חייבים במס וחייבים בדמי ביטוח, למעט מענקים שפטורים לפי החוק.

 

על אף הוראות כל דין, המענק הסוציאלי לסיוע לעצמאים ולבעלי שליטה (להלן המענק הסוציאלי) נחשב להכנסה לעניין פקודת מס הכנסה ואינו נחשב כהכנסה לעניין החיקוקים האמורים בסעיף 16(א) לחוק מענק עבודה (מס הכנסה שלילי). אלה החוקים שלגביהם המענק הסוציאלי אינו נחשב להכנסה: חוק הביטוח הלאומי, חוק ביטוח בריאות ממלכתי, חוק הבטחת הכנסה, חוק המזונות וחוק התגמולים לאסירי ציון ובני משפחותיהם. אין התייחסות בתיקון לחוק לחוקים אחרים כמו נפגעי פעולות איבה או למשל להסכם הניידות.

 

בהוראת השעה לחודשים מרץ ואפריל 2020, בתקנות שעת חירום, המענק לעסק הקטן נכלל כחלק מהמענק הסוציאלי לעצמאי, ולכן הוא פטור מתשלום דמי ביטוח. החל מהמענק של חודשים מאי-יוני 2020 ואילך, המענק לעסק הקטן כלול במסגרת ההוצאות הקבועות ולכן חייב בתשלום דמי הביטוח.

 

רשות המסים פרסמה ביום 3.8.2020 וביום 14.12.2020, בהקשר למענקים, כדלקמן:

 

1.       התקבול בגין המענק הסוציאלי (מענק סיוע לעצמאי ולבעל שליטה) הוא הכנסה חייבת לפי הפקודה ואינו חייב בביטוח לאומי [סעיף 18לה(א) כמפורט בסעיף 16(א) לחוק מענק עבודה].

2.       התקבולים בגין מענק ההוצאות ובגין מענק עידוד התעסוקה הם הכנסה חייבת לפי הפקודה וחייבים בביטוח לאומי. אין הוראה מקבילה למענק הסוציאלי לעיל.

3.       מענק הוצאות קבועות ומענק הוצאות לעצמאים בעלי עסק קטן (להלן: מענקי הוצאות קבועות) מהווים הכנסה חייבת במס בהתאם למקור בגינו התקבלו. לדוגמה, עוסק שהמחזור שלו נפגע כתוצאה מהתפשטות נגיף הקורונה, המקור הינו מעסק או ממשלח יד, והמענק יחוייב במס בהתאם לסעיף 2 לפקודה. מענק סיוע לעצמאים בתקופת הקורונה יראו כהכנסה לפי סעיף 2(1) לפקודה.

 

לשכת רואי חשבון פרסמה טבלה מפורטת של כל המענקים, כולל חבות במס הכנסה, במס ערך מוסף ובדמי ביטוח.

 

מענק הסתגלות מיוחד לבני 67 ומעלה עד ספטמבר 2021

 

מענק הסתגלות מיוחד ניתן לעובד בן 67 ומעלה, שהופסקה עבודתו לחלוטין מכל המעסיקים, לאחר 3 חודשי עבודה לפחות כשכיר, כפוף להכנסתו מפנסיה, עד סוף ספטמבר 2021. המענק פטור מתשלום דמי ביטוח (בדומה לקצבת אזרח ותיק) וחייב במס הכנסה (בדומה לדמי אבטלה).

 

הדיווח על המענקים בטופס 1301

 

רשות המסים פרסמה הסברים למילוי טופס 1301 בהקשר למענקים, בהוראות ביצוע מס הכנסה מספר 05/2021 ביום 15.3.2021 וגם בחוברות "דע את זכויותיך".

 

1.       בחלק ג (הכנסות מיגיעה אישית החייבות בשיעורי מס רגילים) נוסף סעיף 7 – מענקי "קורונה":

 

א.      מענק סיוע לעצמאים, תוספת לעסק הקטן (מרץ אפריל בלבד), מענקים אחרים שאינם חייבים בביטוח לאומי. שדות 001, 002.

ב.      מענק לשכיר בעל שליטה. שדות 099, 110.

ג.        מענק השתתפות בהוצאות קבועות לעסק לרבות "פגיעה ממושכת", מענק עידוד תעסוקה, מענקים אחרים החייבים בביטוח לאומי. שדות 007, 013.

 

הדגשים: שדות שנוספו הם למילוי סכום המענק לכל אחד מבני הזוג ויש לרשום בטופס 1301 את ההכנסות בשדות הרלוונטיים לאחר הקיזוזים והפטורים שהותרו לפי פקודת מס הכנסה.

 

2.       מענק הסתגלות מיוחד לבני 67 ומעלה מהביטוח הלאומי יש לרשום בשדה 194/196.

 

3.       דמי אבטלה שקיבל שכיר שהופסקה עבודתו (כולל חל"ת) בעקבות משבר הקורונה יש לרשום בשדה 194/196.

 

4.       בהמשך לבקשת לשכת רואי חשבון, בתיאום עם הכותבת, עודכנו ההוראות במס הכנסה, כולל בחוברת דע את זכויותיך, כך שמענק אבטלה ממושכת ומענק חזרה לעבודה שהתקבלו מביטוח לאומי לא נחשבים כהכנסה".

 

הפרשי דמי ביטוח בעקבות שומות לשנים 2020 ו-2021

 

המענקים שרשומים בשדות 013/007 חייבים במס וגם בתשלום דמי ביטוח ויש להם השלכה על הגמלאות. הביטוח הלאומי אמור לחבר את שדות 170/150 (הכנסת העצמאי) עם שדות 013/007 (יתרה או אפס) ולחייב בדמי ביטוח את התוצאה לפי הכללים הרגילים. להלן כמה נקודות לתשומת לב:

 

1.       הוספת המענק לסכום ההכנסה מעסק ומשלח יד בשומה יכול לשנות עיסוק עצמאי שאינו עונה להגדרה לעיסוק של עצמאי שעונה להגדרת עובד עצמאי.

 

2.       הפסד מעסק בדוח האישי אפשר לקזז בטופס 1301 מהמענק החייב במס (ככל שהיה). יש להביא בחשבון בקיזוז ההפסד את ההשפעה של המענק על החבות בדמי הביטוח ועל הגמלאות (בין היתר גם קיזוזים מדמי אבטלה).

3.       כשיש הפסד מעסק בשומה וגם מענק חייב בדמי ביטוח בסעיף 7ג (שלא קוזז מההפסד) - הביטוח הלאומי קולט את שדה 150 כאפס, ואת המענק קולט כהכנסה חייבת בדמי ביטוח.

4.       עובד עצמאי, שאין לו הכנסה חייבת בדמי ביטוח, והוא אינו שכיר בו זמנית, משלם בדרך כלל דמי ביטוח לפי הכנסת מינימום של 25% מהשכר הממוצע. לא יהיו הפרשי דמי ביטוח בשל המענק החייב בדמי הביטוח, אם המענק של העצמאי האמור אינו עולה על 25% מהשכר הממוצע (השכר הממוצע בשנים 2020 עד 2022 הוא 10,551 ש"ח לחודש).

5.       עצמאי שלא היה רשום כעצמאי בביטוח הלאומי בכל שנת המס, לא היו לו בשומה הכנסות ממשלח יד וקיבל מענק חייב בדמי ביטוח – המענק אמור להיקלט בביטוח הלאומי כהכנסה שאינה מעבודה. עצמאי שהיה רשום בביטוח הלאומי בחלק משנת המס, המענק נכלל בחודשים אלה יחד עם ההכנסה בשומה.

6.       כאשר המבוטח קיבל גמלאות שקשורות להכנסה החייבת בדמי ביטוח, לדוגמה: דמי לידה, דמי פגיעה בעבודה ותגמולי מילואים (לעניין בסיס הגמלה), קצבת אזרח ותיק בגיל פרישה (לעניין מבחן הכנסות), דמי אבטלה (לעניין קיזוז הכנסות) והקטנת קצבת נכות כללית (בשל הכנסות ממשלח יד) – הביטוח הלאומי עורך התחשבנות לאחר קבלת השומה. יש לבחון אם ההתחשבנות כוללת את המענק החייב בדמי ביטוח (סעיף 7ג בטופס 1301) ומומלץ לעדכן את המבוטח שצפויה התחשבנות חדשה. במקרה של שומה מיטיבה בחסימת שומה בפגיעה בעבודה - יש לפנות לסניף.

7.       ככל שמענק מגיע לביטוח הלאומי בשומה מסעיף 7ג – הוא אמור להיות מובא בחשבון באופן אוטומטי לצורך מבחן הכנסות בגמלאות ולחישוב הבסיס לגמלאות מחליפות הכנסה.

8.       הכנסה מעסק או ממשלח יד מקוזזת מדמי האבטלה בחישוב יומי לפי סעיף 176 לחוק הביטוח הלאומי (גם לעצמאי שאינו עונה להגדרה), בשלב הראשון בהתאם למידע שקיים בביטוח הלאומי (לעצמאי שאינו עונה להגדרה ייתכן מצב שבו לא ישלם מקדמות כי ההכנסה נמוכה מ-25% מהשכר הממוצע וההכנסה תקוזז מדמי האבטלה). הקיזוז נעשה רק בימים שהעיסוק העצמאי של המובטל פתוח בביטוח הלאומי.

הביטוח הלאומי מביא בחשבון בהתחשבנות של דמי האבטלה כל הכנסה של עצמאי ממשלח יד, שמגיעה אליו בשומה ממס הכנסה לביטוח הלאומי בשדות 170/150, 013/007, למעט חריגים בצו סיווג מבוטחים.

 

9.       הביטוח הלאומי פרסם ביום 9.11.2020, שהמענק הסוציאלי פטור מתשלום דמי ביטוח, ולכן המענק לא יגרום לחישוב מחדש של דמי אבטלה למבוטח שהוא שכיר ועצמאי וקיבל דמי אבטלה בזמן משבר הקורונה.

השפעת מענקים על הגמלאות

 

הביטוח הלאומי בחן במחלקה המשפטית את הפטור מדמי הביטוח של המענקים הסוציאליים, לבקשת לשכת רואי חשבון, וקבע ביום 21.12.2020 כי המענקים שחל עליהם סעיף 16 לחוק מס הכנסה שלילי (המענקים הסוציאליים) אינם נחשבים כהכנסה בביטוח הלאומי גם לעניין חישוב גמלאות לפי חוק הביטוח הלאומי (כמו למשל מבחני הכנסה לקצבת אזרח ותיק). לגבי חלק מזכאי הבטחת הכנסה (הורה עצמאי) אין זכאות לכפל בין הגמלה לבין המענק. לא התקבלה הבהרה לגבי גמלאות שאינן לפי חוק הביטוח הלאומי כמו נפגעי פעולות איבה וגמלאות ניידות שעל פי הסכם הניידות.

 

בשונה מהמענקים הסוציאליים לעיל, נקבע בהסכם בין הביטוח הלאומי לממשלה, כי המענק והתוספת למענק ב מענקים למובטלים שצברו תקופת אבטלה ממושכת וחוזרים למעגל התעסוקה , מובאים בחשבון לעניין גמלאות הביטוח הלאומי כהכנסה מעבודה או ממשלח יד.

 

מענקים חייבים בתשלום דמי ביטוח והמענק ותוספת למענק למובטלים שחוזרים למעגל העבודה, משפיעים על זכאות לגמלאות, הן כבסיס לגמלה והן כהגדלת ההכנסה במבחן הכנסות לגמלה (כפוף, כמובן, לתקרה המרבית לגמלאות).

 

דמי אבטלה

בשנת 2022 היו עדיין שאלות רבות בקשר לדמי האבטלה ולהלן כמה נקודות חשובות:

קבלת דמי אבטלה במשך חודש מלא - לפי סעיף 348(ד) לחוק הביטוח הלאומי, אם המובטל מקבל דמי אבטלה בעד חודש מלא - ניכוי דמי הביטוח הלאומי מדמי האבטלה מחושב כאילו ההכנסה הייתה בסכום המזערי (מינימום). ניכוי דמי הביטוח הלאומי מדמי האבטלה הוא בסכום מזערי ודמי ביטוח בריאות מנוכים בשיעור מופחת ומלא (למעט חריגים).

קבלת דמי אבטלה בחודש חלקי - לפי תקנה 10 לתקנות (הוראות המיוחדות לתשלום דמי ביטוח), מחוסר עבודה פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי, למעט כשהוא מקבל דמי אבטלה בעד חודש מלא. אין פטור מקביל לדמי ביטוח בריאות ולכן מנוכים מדמי האבטלה דמי ביטוח בריאות בשיעור מופחת ומלא על פי החוק.

החיוב בדמי ביטוח למובטל שמקבל דמי אבטלה ויש לו הכנסות פסיביות בסכום נמוך - הביטוח הלאומי מסר כי בחודש יולי 2021 בוצע תיקון של דרישות תשלום דמי הביטוח למובטל שמשתלמים לו דמי אבטלה, שלא עבד כשכיר או כ"עובד עצמאי" באותו החודש (אפילו יום עבודה אחד), ויש לו במקביל הכנסות שאינן מעבודה בסכום שאינו עולה על 25% מהשכר הממוצע:

נערכת הבחנה בין זכאות לדמי אבטלה עבור חודש מלא וחלקי:

-          מבוטח שמשתלמים לו דמי אבטלה במשך חודש מלא (מנוכים מדמי האבטלה דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות) - אינו מחוייב בדמי ביטוח לאומי ובדמי ביטוח בריאות נוסף על דמי הביטוח הלאומי והבריאות שנוכו מדמי האבטלה.

-          מובטל שמקבל דמי אבטלה במשך חודש חלקי (מנוכים מדמי האבטלה דמי ביטוח בריאות בלבד) - מחוייב בדמי ביטוח לאומי בלבד על ההכנסות שאינן מעבודה כאמור, היות ודמי ביטוח הבריאות נוכו מדמי האבטלה (לא נוכו דמי ביטוח לאומי מדמי האבטלה).

הסבר על חישוב מחדש של דמי אבטלה בעקבות הכנסה ממשלח יד

·         הכנסה ממשלח יד מקוזזת מדמי האבטלה בחישוב יומי לפי סעיף 176 לחוק הביטוח הלאומי (גם לעצמאי שאינו עונה להגדרה), בשלב הראשון בהתאם למידע שקיים בביטוח הלאומי.

·         עצמאי שאינו עונה להגדרה שיש לו הכנסה שאינה עולה על 25% מהשכר הממוצע ומקבל דמי אבטלה במשך חודש מלא, פטור מתשלום דמי ביטוח באופן אישי ולכן אינו מחוייב במקדמות. ההכנסה ממשלח יד מקוזזת מדמי האבטלה בשלב ראשון בהתאם למידע שקיים בביטוח הלאומי.

·         הקיזוז נעשה רק בימים שהעיסוק העצמאי של המובטל פתוח בביטוח הלאומי.

·         בשלב השני הביטוח הלאומי מעדכן את הקיזוז מדמי האבטלה לפי ההכנסות ממשלח יד בשומה.

·         הביטוח הלאומי מביא בחשבון בהתחשבנות של דמי האבטלה כל הכנסה של עצמאי ממשלח יד, שמגיעה אליו בשומה ממס הכנסה לביטוח הלאומי בשדות 170/150, 013/007.

·         הביטוח הלאומי אינו מקזז הכנסות ממשלח יד מדמי אבטלה רק במקרה אחד: ממקבל דמי אבטלה לפי צו סיווג מבוטחים, שהחל לקבל דמי אבטלה בתקופת החירום של משבר הקורונה, ולא המציא לביטוח הלאומי טופס 857 (עולה בעקיפין מחוזר ביטוח 1480 מיום 3.11.2020).

·         הכנסה פסיבית אינה משפיעה על דמי האבטלה.

 

עצמאי שאינו כלול בהגדרת "עובד עצמאי"

קיימים מצבים שבהם אדם נחשב עצמאי אצל רשויות המס, אך בביטוח הלאומי ההכנסה מסווגת כהכנסה פסיבית. המצבים הללו מתקיימים כאשר יש הכנסה ממשלח יד או מעסק אך לא מתקיימים התנאים שבהגדרת "עובד עצמאי" בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי. מי שלא מתקיימים בעניינו התנאים אינו מוגדר "עובד עצמאי" והכנסותיו כעצמאי נחשבות להכנסה של מבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי (הכנסה פסיבית), שחייבת בדמי ביטוח בשיעורים של מי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, למעט הכנסה שאינה עולה על 25% מן השכר הממוצע, הפטורה מתשלום.

לדוגמה, נניח למשל שלמבוטח בן 40 יש משכורת חודשית ממוצעת בסך של 10,000 ש"ח והוא אינו רשום כ"עובד עצמאי". הכנסתו ממשלח ידו כעצמאי בכל שנת המס היא 35,000 ש"ח ושעות עבודתו הן חמש שעות בממוצע בשבוע. מאחר שאינו עונה להגדרת עובד עצמאי, ההכנסה נחשבת להכנסה פסיבית. ההכנסה החייבת בדמי ביטוח בשיעור של 12% היא בסכום ההכנסה שעולה על סכום בשיעור של 25% מן השכר הממוצע. ההכנסה שחייבת בדמי ביטוח אינה מבוטחת לעניין פגיעה בעבודה. לכן, אם המבוטח נפגע במהלך עיסוקו כעצמאי או בדרך לעיסוקו העצמאי, אזי הפגיעה הזו לא תוכר כפגיעה בעבודה, והמבוטח לא יקבל דמי פגיעה גם בעבור המשכורת שלא יקבל בתקופת אובדן הכושר.

החיוב בדמי ביטוח של מבוטח שאינו עובד שכיר

סעיף 345 - חישוב הכנסתו השנתית של מבוטח אחר (שאינו עובד שכיר).

"(א) עובד עצמאי יראו כהכנסתו השנתית את הכנסתו מהמקורות המפורטים בפסקאות (1) ו-(8) של סעיף 2 לפקודת מס הכנסה, ומי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי יראו כהכנסתו השנתית את הכנסתו מהמקורות המפורטים בסעיף 2 האמור, והכול - בשנת המס שבעדה משתלמים דמי הביטוח (להלן - השנה השוטפת) ולאחר שנוכו ההוצאות הקשורות במישרין בהשגת ההכנסה.

(ב)   (1)   ההכנסה בשנה השוטפת תיקבע על פי השומה הסופית של ההכנסה כאמור לאותה שנה לפני כל פטור, ניכויים וזיכויים לפי פקודת מס הכנסה (להלן - ההכנסה בשומה), בהפחתת סכומים אלה:

(א) סכומי דמי ביטוח ומס מקביל המותרים בניכוי מההכנסה בשומה לפי סעיף 47א לפקודת מס הכנסה;

(ב)   סכום שהותר בניכוי לפי סעיף 47(ב)(1) לפקודת מס הכנסה;..."

ואולם כל עוד לא נערכה שומה סופית כאמור ישולמו מקדמות על חשבון דמי הביטוח בהתאם להוראות שנקבעו בתקנות, ודין המקדמות לעניין חוק זה כדין דמי ביטוח; בתקנות כאמור ייקבעו גם התנאים והכללים שלפיהם תקודם הכנסה של שנות כספים קודמות, כפי שנקבעה בתקנות, לצורך תשלום המקדמות בשנה השוטפת.

(2)   לגבי מבוטח שלא נערכה לו שומה כאמור והוא חייב על פי התקנות להגיש דין וחשבון על הכנסתו, תיקבע ההכנסה לפי הדין וחשבון של המבוטח...".

החיוב בדמי ביטוח של מבוטח שאינו עובד שכיר הוא שנתי (או לעצמאי, בהתאם לתקופה שבה העיסוק העצמאי פתוח בביטוח הלאומי באותה השנה) ומבוצע בהתאם לשומת המס של המבוטח, כאמור בסעיף 345 בחוק הביטוח הלאומי.

בית הדין הארצי לעבודה פסק ביום 18.12.2007 בעניינם של עורכי דין עצמאיים (עב"ל 1353/04 ישע פרימס ואח' נ' הביטוח הלאומי) שהשיגו על גובה המקדמות שבהן חייב אותם הביטוח הלאומי. עמדת בית הדין הארצי היא ש"הכנסת עובד עצמאי לצורך חישוב דמי ביטוח היא הכנסה שנתית ולא הכנסה חודשית", כפי שנקבע בסעיף 345(א) לחוק הביטוח הלאומי. זאת, בשונה מהגדרת הכנסת "עובד", המחושבת לפי הכנסה חודשית (סעיף 344 לחוק הביטוח הלאומי).

החבות בדמי ביטוח היא על ההכנסות בשומה של המבוטח לפני כל פטור, ניכויים או זיכויים לפי פקודת מס הכנסה, למעט ניכויים בשל תשלומים לקופת גמל ודמי ביטוח לאומי, המותרים בניכוי לצורכי מס. מי שאין לו הכנסות ואינו פטור מתשלום דמי ביטוח, משלם דמי ביטוח מינימליים.

כל עוד לא נערכה שומה סופית, המבוטח משלם מקדמות על חשבון דמי הביטוח על פי הצהרה, או לפי שומה אחרונה המצויה במערכת הביטוח הלאומי.

 

פסק דין חנן גרין – מסירת מידע לביטוח הלאומי

ביום 13.5.2019 דחה בית הדין הארצי לעבודה (עב"ל 4308-10-18) את ערעורו של חנן גרין וקבע שפירוט השומה חיוני לקביעת דמי הביטוח. כל עוד המערער אינו מוסר את המידע לביטוח הלאומי, יהיה חיוב של דמי ביטוח לפי המידע הקיים בביטוח הלאומי מכוח סעיף 357 לחוק הביטוח הלאומי.

קביעת מעמד המבוטח העצמאי ומיצוי זכויות לגמלאות

מומלץ לבחון את ההתאמה בין המעמד האמיתי של כל מבוטח למעמד שהוא מבוטח לפיו בביטוח הלאומי, כדי למנוע שלילת גמלאות בעת הצורך, או לחלופין - כדי למנוע תשלום מיותר.

חשיבות הבדיקה לפני סוף שנת המס בשל האפשרות לתקן מעמד בתוך שנת המס.

קידום שומה והפרשים בעקבות קבלת מידע בביטוח הלאומי

הביטוח הלאומי מחייב בהפרשי שומה לשנים קודמות בעת קבלת שומה ממס הכנסה. אולם, יש מקרים שבהם נוצרים הפרשים לשנים קודמות בעקבות קבלת מידע חדש בביטוח הלאומי. לדוגמה, מטופס 126, כאשר עיסוקיו של המבוטח אינם מעודכנים במחשב הביטוח הלאומי.

עצמאי שאינו רשום יקבל הודעה על דרישת דמי הביטוח החל משנת השומה ועד מועד ההודעה (לרבות מקדמות לשנה הנוכחית).

כאשר עצמאי מקבל הודעה על קביעת מעמדו כעובד עצמאי וחולק על כך, עליו לפנות מיד לביטוח הלאומי לשינוי המעמד (בטופס 6101). אם המידע נכון, תיקון לשנים קודמות יתקבל רק עם קבלת השומה לשנים אלה.

מועד שינוי הסיווג של עובד עצמאי

בסעיף 5 לחוק הביטוח הלאומי נקבע שמי שחדל להיות עובד עצמאי והפך למבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי נחשב לעובד עצמאי עד ליום שבו הודיע לביטוח הלאומי, או שהביטוח הלאומי הודיע לו, על היותו למבוטח כאמור. הביטוח הלאומי רשאי, לפי שיקול דעתו ולבקשת העובד העצמאי, לראותו כעובד עצמאי או כמבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי למרות ההודעה האמורה או אף בהיעדרה.

ביום 26.12.2017 דחה בית הדין הארצי לעבודה (עב"ל 16519-11-15) את ערעורה של רחל ברוך קונפינו לשינוי מעמד רטרואקטיבי מ"עובדת עצמאית" למי ש"אינה עונה להגדרת עובד עצמאי". על פי הלכת רד משנת 1997, קיימת חזקה לפיה עובד עצמאי נחשב במעמד זה עד שהוא מודיע לביטוח הלאומי על השינוי, אך זוהי חזקה שניתנת לסתירה. הערעור נדחה משום שלא עלה בידי המבוטחת להוכיח את טענותיה בדבר הצורך בסיווג רטרואקטיבי שונה ממה שהצהירה עליו בדיעבד.

ביום 4.1.2015 דחה בית הדין האזורי לעבודה (ב"ל 3593-06-13) את תביעתו של עמי הופמן, שביקש לשנות באופן רטרואקטיבי את סיווג ההכנסה מהשכרת נדל"ן שסווגה בביטוח הלאומי כהכנסה מעסק לסיווג של הכנסה שאינה מעבודה. בית הדין האזורי לעבודה קבע כי המבוטח דיווח על היותו עצמאי כל השנים, שילם דמי ביטוח בהתאם והיה מבוטח לענפי ביטוח שחלים על מבוטחים עצמאים לרבות ביטוח נפגעי עבודה. לאור זאת, שינוי הסיווג נעשה אף שנה קודם למועד שפנה לביטוח הלאומי, והכול לפי הוראות החוק.

 

שינוי עיסוק עצמאי או סגירת עיסוק עצמאי בדיעבד – הוראות הביטוח הלאומי

הביטוח הלאומי פרסם ביום 28.5.2018 חוזר ביטוח/1457 (חוזר גל"ש/1440) בנושא סגירת עיסוק עובד עצמאי בדיעבד, וכן שינוי עיסוק בדיעבד מעובד עצמאי שעונה להגדרה למי שאינו עונה להגדרה ומעצמאי שאינו עונה להגדרה לעובד עצמאי שעונה להגדרה, ופרסם עדכון לחוזר בחודש מאי 2019 שכולל הבהרות בדבר מצבים חריגים.

החוזר פונה למייצגים בבקשה שלא לעכב את הבקשות האלה ולפנות לביטוח הלאומי בזמן אמת, ככל שניתן. הביטוח הלאומי מצפה מהמייצג לנהוג בנאמנות, בזהירות וביושר כלפי המבוטח וכלפי הביטוח הלאומי. שימוש לרעה באופן שיטתי בהוראות האלה יועבר לבחינת המשרד הראשי (יבוצעו שליפות ממוקדות לפי מבוטחים או לפי מייצגים).

שינוי מקדמות אינו משנה את מעמדו של המבוטח בביטוח הלאומי. כלומר, שינוי סוג מעובד עצמאי שכלול בהגדרת עובד עצמאי למי "שאינו עונה להגדרה", או ההיפך, מחייבים דיווח של המבוטח בטופס בל/6101 (דין וחשבון רב שנתי שנמצא באתר הביטוח הלאומי להורדה או לדיווח מקוון), כאשר חישוב ההכנסה הוא לכל השנה (או לכל התקופה שבה המבוטח רשום).

המייצג אינו רשאי לחתום על טופס שינוי סוג מ"עובד עצמאי" למבוטח "עצמאי שאינו עונה על ההגדרה", או על בקשה לסגירת עיסוק של "עובד עצמאי" בביטוח הלאומי. פעולות אלה אי אפשר לבצע בקובץ ייצוג לקוחות על ידי המייצג.

חובת רישום לענף פגיעה בעבודה וחובת תשלום למיצוי זכויות לגמלאות דמי לידה והורות

הביטוח הלאומי פרסם חוזר ביטוח מספר 1468 ביום 27.5.2019 וחוזר ביטוח 1438 ביום 5.4.2021 שנועדו להסביר למבוטחים שעוסקים במשלח ידם כעצמאים כדלקמן:

1.       יש חשיבות גדולה לרישום בביטוח הלאומי של "עובד עצמאי העונה להגדרה" למיצוי זכויות לגמלאות בשל פגיעה בעבודה וגמלאות אימהות (דמי לידה והורות וגמלה לשמירת היריון).

2.       כל עוד עצמאי אינו רשום בביטוח הלאומי כעובד עצמאי (שעונה להגדרה), או שלא עשה את המוטל עליו כדי להירשם כעובד עצמאי (שעונה להגדרה) - הוא אינו מבוטח לענף פגיעה בעבודה בעיסוקו העצמאי.

3.       חובת הרישום כעובד עצמאי לפני אירוע פגיעה בעבודה חלה גם על עצמאי שרשום בביטוח הלאומי כעצמאי שאינו עונה להגדרה, אשר הפך לעונה להגדרה. עליו לתקן את העיסוק בדחיפות.

4.       על פי הפסיקה, האחריות להירשם בביטוח הלאומי מוטלת על המבוטח ולא על המייצג שלו.

5.       יש חשיבות גדולה לתשלום דמי הביטוח ללא דיחוי בעיקר לגמלאות אימהות.

6.       כאשר עצמאי נרשם בעיסוק של "עובד עצמאי שעונה להגדרה" בדיעבד, הוא מקבל דרישת תשלום לתאריך עתידי של 60 יום ממועד הוצאת הדרישה. לעניין זכאות לגמלאות אימהות כמו דמי לידה והורות וגמלה לשמירת היריון, יש חשיבות לתשלום דמי ביטוח לפני הלידה/שמירת היריון, גם אם מועד החיוב העתידי טרם הגיע.

7.       למייצגים - מומלץ למסור את חוזר 1468 וחוזר 1438 לכל לקוח חדש שפותח תיק עצמאי במס הכנסה ובמס ערך מוסף ומבקש לחכות עם ההודעה לביטוח הלאומי על פתיחת העיסוק, או שהוא מבקש להירשם בעיסוק של "עצמאי שאינו עונה להגדרה".

 

חשיבות עדכון מעמד ותשלום דמי הביטוח לגמלאות דמי לידה והורות – סעיף 50 לחוק הביטוח הלאומי

יש חשיבות רבה לעדכון מעמד מבוטחת בהיריון כ"עובדת עצמאית" אם היא עונה על הגדרת "עובדת עצמאית": הרישום ובעיקר חובת תשלום דמי הביטוח כעובדת עצמאית חייבים להתבצע לפני היום הקובע לשמירת ההיריון או הלידה.

הדבר נכון גם לכל מי שבכוונתו לתבוע דמי לידה והורות, לרבות בן הזוג שמתכוון לצאת לחופשת לידה ולתבוע דמי לידה, להורה מאמץ, להורה מיועד ולמשפחות אומנה.

חשוב לזכור כי אם יש חוב של דמי ביטוח לפני היום הקובע, בשל סדר זקיפת תשלומים, התשלומים המאוחרים מכסים את החוב הישן, ולכן החוב מיוחס לתקופה שלפני הלידה.

לפי סעיף 50 לחוק הביטוח הלאומי, פיגור בתשלום דמי ביטוח של עובד עצמאי או של עובדת עצמאית עלול לגרום לשלילת דמי לידה והורות, דמי אימוץ וגמלה לשמירת היריון. מדובר בחוב שקיים ביום הלידה/שמירת היריון שבגללו אין למבוטח/ת תקופת אכשרה מספיקה לזכאות לגמלה כעובדת עצמאית (למעט חוב מקדמות לחודש האחרון לפני הלידה/שמירת היריון, שמועד תשלומו לפי החוק הוא אחרי הלידה/שמירת היריון). כיוון שביקורת החוב נעשית פעמים רבות באופן אוטומטי, מומלץ מאד לבדוק את הסיבה לשלילת הגמלה.

בחוב של דמי ביטוח, על פי סדר זקיפת תשלומים, תשלום דמי הביטוח מכסה קודם כל את חובות העבר. החוב יעבור לתקופה הקודמת ללידה ולא תהיה למבוטחת תקופת אכשרה מספיקה לדמי הלידה (10 חודשים מתוך 14 שלפני היום הקובע, או 15 חודשים מתוך 22 החודשים שלפני היום הקובע, ולשמירת היריון או לדמי לידה חלקיים: 6 חודשי ביטוח כעובדת עצמאית מתוך 14 החודשים שקדמו ליום הקובע).

כבר בפסק הדין בעניין ורדינה שומלה בבית הדין הארצי מיום 18.7.1999 (עב"ל 393/97) קבע בית הדין הארצי שאת המילים "שילמה דמי ביטוח" ו"שולמו דמי ביטוח" שבסעיף 50(א) לחוק הביטוח הלאומי, יש לפרש כפעולה שבעבר, דהיינו, שהתשלום נעשה בפועל לפני "היום הקובע" (יום הלידה בפסק הדין).

 

הלכת רונית אזולאי - ביום 10.12.2017 דחה בית הדין הארצי לעבודה (עב"ל 23629-06-16) את תביעתה של רונית אזולאי לתשלום גמלה לשמירת היריון ודמי לידה מאחר שדמי הביטוח שולמו רק לאחר הלידה. בית הדין דחה גם את תביעתה להענקה מטעמי צדק כיוון שלא נבצר ממנה לשלם את דמי הביטוח. המבוטחת דיווחה לביטוח הלאומי על היקף עבודה והכנסה שלפיהם נקבע שהיא אינה עונה להגדרת עובד עצמאי, וקיבלה הודעה שהיא אינה מבוטחת לענף נפגעי עבודה ודמי לידה והיא מתבקשת להודיע ללא דיחוי אם יחול שינוי בהכנסותיה או בהיקף עבודתה כדי שתהא מבוטחת כעובדת עצמאית.

המבוטחת עדכנה את הביטוח הלאומי על השינוי בהיקף עבודתה כעצמאית רק לאחר הלידה רטרואקטיבית ולכן חויבה בדמי ביטוח, אך התביעות לגמלת שמירת היריון ולדמי לידה נדחו, לרבות התביעה להענקה מטעמי צדק.

לדעת בית הדין סעיף 50 וסעיף 58 לחוק הביטוח הלאומי מתנים את הזכאות לתשלום דמי הלידה ולגמלה לשמירת היריון (בהתאמה) בכך שהמבוטחת שילמה דמי ביטוח מהכנסתה כעובדת עצמאית בעד פרק הזמן הנקוב בסעיף.

התנאי ליישום תקנות הענקה מטעמי צדק הוא כי אי תשלום דמי הביטוח הוא תוצאה של "נבצרות" שהיא הימנעות מסיבות אובייקטיביות, ולא בשל סיבות כגון: אי ידיעה על חובת הרישום או התשלום, או בשל טעות, שכחה או מעשים (או מחדלים) של המייצג או נציג אחר שטיפל בעניין. אמנם ההיריון היה רב סיכון, אך עצם העובדה שהמבוטחת הגדילה את היקף העבודה ואת הכנסתה אינה מצביעה על נבצרות מלטפל בענייניה.

 

חישוב מחדש של גמלה או חסימת הגמלה והשומה בפגיעה בעבודה (גמלה חוסמת)

לפי תקנה 12 לתקנות המקדמות, גמלה, למעט גמלה כאמור בתקנה 11 (גמלה חוסמת), תחושב מחדש על פי ההכנסה שנקבעה בשומה עצמית לגבי אותה שנה שוטפת. אם חושבה מחדש מקדמה לפי תקנה 4, וההכנסה שעל פיה חושבה המקדמה משמשת יסוד לחישוב תגמולי מילואים שטרם שולמו, יחושבו מחדש תגמולי המילואים על פי ההכנסה האמורה .

כלומר, לאחר שתגיע שומה לביטוח הלאומי (בדרך כלל התהליך אוטומטי והשומה מגיעה ממס הכנסה לביטוח הלאומי), המקדמות יתעדכנו רטרואקטיבית והמבוטח יקבל הודעה על הפרשי דמי ביטוח לחובה או לזכות.

לאור הנ"ל, כאשר המבוטח מגיש תביעה לגמלה, כמו קצבת אזרח ותיק או קצבת נכות כללית, יש לוודא שההכנסה המשמשת כבסיס למקדמות בשנה הרלוונטית לגמלה משקפת את ההכנסה האמיתית המשוערת של המבוטח, כדי שהגמלה לא תישלל בשל הכנסות גבוהות מדי.

גמלה חוסמת

על פי תקנה 11 לתקנות המקדמות, ההכנסה החייבת בתשלום מקדמות דמי ביטוח של עובד עצמאי ברבעון שקדם לפגיעה בעבודה, היא הבסיס להכנסה שממנה מחושבת גמלה בעת פגיעה בעבודה, או פגיעה בעת התנדבות מוכרת לפי חוק הביטוח הלאומי, המזכה בדמי פגיעה לתקופה של 90 ימים לפחות, בין שהם רצופים ובין שאינם רצופים, או פגיעה המזכה בקצבת נכות מעבודה, בקצבת תלויים או במענק לנכה ולאלמנה (חריגים רק לפי הפסיקה).

בעקבות פסק דין של בית הדין הארצי לעבודה (עב"ל 377/03 לוי סלומון נ' הביטוח הלאומי) הדן בפרשנות של תקנה זו, קבע הביטוח הלאומי כי לגבי מבוטח שנפגע בעבודה בחודשיים הראשונים של שנת מס, יופעלו כללי "גמלה חוסמת" הן על השנה שבה אירעה הפגיעה והן על השנה שקדמה לה.

שומה מיטיבה וסטייה מתקנה 11 בתקנות המקדמות

כשהשומה והגמלה נחסמות, הביטוח הלאומי מגדיל בדרך כלל באופן אוטומטי את ההכנסה בשנה שעל פיה נקבע הבסיס לדמי הפגיעה, כאשר נמצא בידו (עוד מלפני הפגיעה) מידע שמיטיב עם המבוטח. שומה מיטיבה זו מגדילה גם את הבסיס לגמלאות. הנפגע רשאי להוכיח כי מסר מידע מיטיב עוד לפני הפגיעה.

חוזר ביטוח 1438 מיום 5.4.2021 חוזר ומדגיש את החשיבות הרבה של עדכון מקדמות דמי הביטוח של עובד עצמאי, ומשמעות הגמלה החוסמת בענף פגיעה בעבודה. החוזר מתבסס על פסק דין בעניינו של אסי דהן בבית הדין הארצי לעבודה וחוזר על ההלכות בעניין תקנה 11. ביום 15.3.2021 דחה בית הדין הארצי (עב"ל 46432-10-20) את ערעורו של אסי דהן וקבע שאת גמלת הנכות מעבודה יש לשלם בהתאם להכנסות המינימום, בהתאם למידע בטרם קרות הפגיעה.

פסקי דין בעניין חסימת השומה ושומה מיטיבה

ביום 25.2.2016 דחה בית הדין הארצי לעבודה את ערעורו של יורי דורושקביץ (עב"ל 32864-10-14) בעניין תיקון הבסיס לתשלום הגמלאות שקיבל בגין פגיעה בעבודה לפי השומה לשנת 2011, כיוון שהדוח הוגש לאחר מועד הפגיעה בעבודה. המבוטח לא נתן כל הסבר מדוע לא היה ביכולתו לעדכן את תשלום המקדמות בשנת 2011 לפני מועד התאונה.

בית הדין הארצי קבע, שסבירות תקנה 11 וחוקיותה נבחנו ואושרו בפסיקה נרחבת (שפורטה בפסק הדין) ואין לסטות מפסיקה זו. תכלית התקנה על פי הפסיקה:

1.        למנוע עריכת מניפולציות בשומה.

2.        הגנה על מבוטחים עצמאים שהכנסתם ירדה כתוצאה מפגיעה בעבודה.

3.        לתמרץ מבוטחים עצמאים לעדכן בזמן אמת את שיעור הכנסתם.

סטייה מתקנה 11 לתקנות יכולה להיות בשני מצבים:

1.       כאשר המבוטח מסר לביטוח הלאומי או למס הכנסה טרם קרות התאונה וללא קשר אליה דוח עדכני בנוגע להכנסותיו. לכן, אם המקדמות של המבוטח לא עודכנו בגלל בירוקרטיה או בשל זמן תגובה של המערכת, אין לזקוף זאת לחובת המבוטח.

2.       במקרים חריגים שבהם מועד הפגיעה בעבודה אינו ברור. כמו מקרה שבו הפגיעה היא תוצאה של מקרוטראומה שנקבע בדיעבד, לפי שיקול רפואי, ובמועד הגשת הדוח העדכני לא ידע המבוטח כי תהיה לדוח השפעה על שיעור גמלאותיו בגין הפגיעה בעבודה.

בית הדין הארצי חוזר על ההלכות שנקבעו ולפיהן השפעה על שומה יכולה להיות בצד ההכנסות וגם בצד ההוצאות (לכן דוח מע"מ אינו משקף את ההכנסה).

ביום 2.8.2021 קיבל בית הדין הארצי (עב"ל 39248-06-20) את ערעורו של הביטוח הלאומי בעניין גב' נינה דיקנסקי וקבע כי הכנסת המערערת לצורך דמי הפגיעה והתשלומים הנוספים בעקבות הפגיעה ישולמו לפי הבסיס למקדמות ששילמה לפני התאונה ולא לפי הדוח השנתי שהגישה בסמוך לפני תאונת העבודה.

המבוטחת היא עובדת עצמאית, שנפגעה בתאונה ביום 26.10.2016, הוכרה כנפגעת בעבודה ונקבעו לה אחוזי נכות רפואית כתוצאה מהפגיעה.

·         בחודש מרץ 2015 היא הגישה בקשה להקטין את המקדמות כעצמאית לסכום של כ-74,000 ש"ח בממוצע שנתי.

·         בחודש יולי 2015 היא הגישה דוח שנתי למס הכנסה לשנת 2014. ההכנסה כעצמאית בשומה הייתה בסך של כ-136,000 ש"ח.

·         המקדמות לשנת 2015 (לאחר ההפחתה) חושבו בסכום דומה גם בשנת 2016.

·         בחודש אוקטובר 2016 היא נפגעה בתאונה.

·         לאחר התאונה (ולפני הגשת התביעה לביטוח הלאומי) היא הגישה דוח למס הכנסה לשנת 2015. ההכנסה בדוח הייתה בסך של כ-185,000 ש"ח.

 

הביטוח הלאומי חישב את הגמלאות לפי הבסיס למקדמות שהמבוטחת שילמה לפני הפגיעה לפי תקנה 11(א) לתקנות המקדמות (גמלה חוסמת), לפי הלכת אידלמן (עב"ל 511-09 מיום 9.6.2011).

 

המערערת טענה שיש לחשב את הבסיס לגמלאות לפי שומה מיטיבה שהיא אחת משתיים: או לפי שומת 2015 שהוגשה למס הכנסה לפני הגשת התביעה, או לפי שומת 2014 שהוגשה למס הכנסה לפני התאונה (אך לאחר הקטנת המקדמות לשנת 2015), וכי בהלכה הקודמת בעניין אידלמן הבקשה לשינוי מקדמות הוגשה והוחלה על אותה השנה שבה נפגע המבוטח, ואילו בעניינה הבקשה הוגשה בגין שנה קודמת, ולכן לא קיימת הצהרה מטעמה על היקף הכנסותיה בשנת התאונה.

 

בית הדין קובע כי הביטוח הלאומי רשאי שלא לפעול בהתאם לתקנה 2(א)(1) לתקנות המקדמות בנסיבות של שינוי יזום של מקדמות על ידי המבוטח לפי תקנה 4 לתקנות המקדמות. השינוי יתבצע רק לאחר שתוגש השומה, לאחר שנת המס, ותיערך התאמה לשומה. לעמדת בית הדין הארצי: "לא ניתן על ידי המשיבה כל טעם מדוע לא עדכנה את תשלום המקדמות כבר במהלך שנת 2015... הגם שההליך של בקשת שינוי המקדמות והתאמתן להכנסות היה מוכר לה". כאמור, בית הדין הארצי קיבל את עמדת הביטוח הלאומי לחשב את המקדמות לפי הבסיס למקדמות ששולמו בשנת 2016, ולא לפי השומה לשנת 2014 שהתקבלה לפני הפגיעה ולאחר הקטנת המקדמות.

 

ביום 21.8.2022 דחה בית הדין האזורי (ב"ל 51808-12-21) את תביעתו של גלעד וזאנה לגבי אופן חישוב בסיס הכנסתו ששימשה לחישוב מענק נכות מעבודה, וקבע כי הקטנת המקדמות בעקבות סגירת המשק נוכח התפרצות נגיף הקורונה אינה מהווה עילה לסטות מתקנה 11 לתקנות מקדמות. המבוטח בעל מסעדה שרשום כעובד עצמאי בביטוח הלאומי. בשנת 2020 הוגבלה פתיחת עסקים ועסקי מזון בפרט בשל התפרצות הקורונה. לכן הוא הקטין את המקדמות בחודש אפריל 2020. בחודש אוגוסט 2020, אירעה לו תאונת דרכים שהוכרה כתאונת עבודה.

הוא הוכר בהמשך כנכה בשיעור 10% לצמיתות, קיבל מענק חד פעמי שנקבע לפי הכנסותיו המדווחות למקדמות טרם התאונה.

לפי קביעת בית הדין, הקטנת המקדמות נעשתה בעיצומו של הסגר הראשון. התאונה ארעה כ-5 חודשים לאחר הקטנת המקדמות. למרות שהמשק חזר לעבודה סדירה בתחילת מאי, לא פנה המבוטח להגדיל המקדמות. שינוי מקדמות ביוזמת המבוטח הוא אקט שמשנה את מערך הזכויות בביטוח הלאומי, לרבות כיסוי ביטוחי שזכאי המבוטח, על כן יש להקפיד על ההוראות, אף שאין מדובר ב"חברת ביטוח פרטית".

"השפעת הכרעה כגון זו המבוקשת, תהא רחבת היקף ועשויה להשליך על מעגל מבוטחים רחב, המקטינים את המקדמות בשל שינוי זמני בשכרם או בנסיבות אלו או אחרות". "נכון כי שרר חוסר ודאות בתקופה בה התפרץ נגיף ה'קורונה', והמדינות פעלו בדרך שלא הלכו בה קודם לכן, לרבות סגירת המשק ופגיעה בחופש העיסוק וחופש התנועה באופן ישיר. אך אין נסיבות אלו מצדיקות מתן פתח לשינוי רטר' בחישוב ההכנסה הקובעת לגמלה. פתיחת פתח למבוטחים עצמאיים לשנות רט' את הדיווח על הכנסתם בפועל בנסיבות אלו, עלולה להיות מדרון חלקלק שיש לו השפעות רבות נוספות". בית הדין דחה את התביעה וקבע כי בנסיבות העניין, אין מקום לסטות מהוראות תקנה 11 והגמלה החוסמת חלה.

ביום 28.4.2022 דחה בית הדין האזורי את תביעתו של שחר רצאבי (ב"ל 7921-12-20) לחישוב גמלאות בשל פגיעה בעבודה (שקרתה ביום 4.11.2018) לפי שומת 2017 (הדוח לשנת 2017 הוגש למס הכנסה ביום 21.11.2018), ולא לפי המקדמות שקבע הביטוח הלאומי בתחילת שנת 2018, לפי שומת 2016 (התובע לא הגיש טופס לשינוי מקדמות לשנים 2017 או 2018). לעמדת בית הדין, טענת אותנטיות השומה המאוחרת, כשלעצמה, לא יהיה בכוחה להביא לסטיה מתקנה 11 לתקנות (הלכת דורושקביץ). בית הדין מרכז כמה הלכות של בית הדין הארצי שבהם ניתן לסטות מתקנה 11 לתקנות והמבוטח אינו עומד בחריגים האלה.

תיקון מקדמות דמי ביטוח של עצמאי

ההכנסה שעל פיה מחושבות המקדמות בשנה השוטפת נקבעת על פי אחת מהאפשרויות הבאות:

1.    לפי הצהרה עדכנית על ההכנסות.

2.    אם לא הייתה הצהרה עדכנית – לפי שומת המס האחרונה שהתקבלה בביטוח הלאומי עד תאריך 31.12 בשנת המס הקודמת.

 

עד קבלת השומה ממס הכנסה, המקדמות מחושבות על פי ההכנסה העדכנית ביותר שהתקבלה בביטוח הלאומי עד יום 31.12 של השנה הקודמת. עם קבלת שומה ממס הכנסה, הביטוח הלאומי יערוך את חישוב ההפרשים בדמי הביטוח ובגמלאות, ולא אמור לשנות את הבסיס למקדמות במהלך שנת המס.

 

לאור האמור לעיל יש חשיבות רבה למעקב אחר הכנסות המבוטח במהלך שנת המס.

 

אם הכנסות המבוטח בפועל שונות מההכנסה שעל פיה חושבו מקדמות דמי הביטוח, אפשר להגדיל או להקטין את המקדמות באמצעות טופס מיוחד שנועד למטרה זו, שנמצא באתר הביטוח הלאומי באינטרנט (טופס 672), או בקובץ ייצוג לקוחות על ידי המייצג.

בהתאם לתקנות, שינוי מקדמות אפשרי פעם אחת בכל רבעון: ארבע פעמים בשנה.

ככלל, עצמאי שלא מקטין את המקדמות ומתברר לפי השומה כי ההכנסה שלו קטנה יותר ממה ששילם בעדה מקדמות דמי ביטוח, יקבל את דמי הביטוח העודפים בחזרה צמודים למדד.

התנאים להוכחת הצורך בשינוי בשיעור המקדמה מצויים בתקנה 4 לתקנות הביטוח הלאומי (מקדמות), התשמ"ד-1984 והם: שומה לשנה הקודמת, שינוי מקדמות במס הכנסה, שינויים במחזור העסקאות שדווחו לצורכי מס במהלך שלושה חודשים רצופים בשנה השוטפת מול הדיווחים המקבילים למס הכנסה בשנה הקודמת, או נימוקים משכנעים אחרים, כמו אישור רפואי המצביע על ירידה בכושרו התפקודי של המבוטח או הודעת מייצג על ההכנסה המשוערת הצפויה לשנה השוטפת, או ירידה בהכנסות כמו בשל משבר הקורונה.

כלומר, ההוראות בתקנות מאפשרות את השינוי בבסיס ההכנסה שמשמש למקדמות לפי קריטריונים ברורים שמפורטים בתקנה. התקנה אינה מאפשרת להמציא סכום הכנסה ללא מגבלה.

הקטנת מקדמות מחייבת חתימה של המבוטח על טופס בשל מגבלות הגמלה החוסמת (המבוטח חייב לדעת את המשמעות של הקטנת המקדמות ולאשר את ההקטנה בחתימתו). המייצג אינו רשאי לחתום על הטופס ורשאי למסור הודעה על ההכנסות הצפויות.

הביטוח הלאומי מקטין את המקדמות רטרואקטיבית מתחילת השנה והמבוטח מקבל החזר של דמי הביטוח ששולמו ביתר. הגדלת מקדמות מבוצעת מתחילת השנה והמבוטח אמור להשלים את דמי הביטוח. תשומת לב לאישה בהיריון, כפי שמובהר בהמשך.

שינוי מקדמות אינו משנה את מעמדו של המבוטח בביטוח הלאומי. כלומר, שינוי סוג מעצמאי שאינו כלול בהגדרת עובד עצמאי ל"עובד עצמאי", או ההיפך, מחייבים דיווח של המבוטח בטופס בל/6101 (דין וחשבון רב שנתי).

מבוטח שמגדיל מקדמות באופן עקבי מדי שנה ובסוף כל שנת מס מגיש שומה נמוכה באופן משמעותי מההצהרה שמסר לביטוח הלאומי, מוזמן לבירור בביטוח הלאומי. כאשר ההגדלה נעשתה על ידי מייצג, המייצג מוזמן לבירור בביטוח הלאומי. הביטוח הלאומי בודק אם הייתה הגדלת כיסוי ביטוחי שלא בהתאם לתקנות.

כאשר מבוטח משלם מראש מקדמות (בדרך כלל בחודש דצמבר), עליו לבקש מפקיד הביטוח הלאומי לעכב את החזר התשלום שבוצע ביתר, כדי שהתשלום לא יוחזר אוטומטית למבוטח. המייצג רשאי לעכב החזר במערכת ייצוג הלקוחות.

תשלום בפועל בתוך שנת המס השוטפת (עד 31.2), של הגדלת מקדמות לשנה השוטפת, ייכלל באישור השנתי לשנה השוטפת רק אם מועד החיוב העתידי שלו הוא עד יום 3 במארס בשנת המס הבאה (חיוב עתידי של מקדמות הוא 60 ימים).

יש לשים לב שלא לדחות את הגדלת המקדמות ליום האחרון של השנה, ובמיוחד בשנת 2022 שבה 30.12.2022 הוא ביום שישי ו- 31.12.2022 הוא ביום שבת.

יש לזכור שנשים עצמאיות בהיריון, החייבות דמי ביטוח או המגדילות מקדמות, חייבות לשלם את הפרשי דמי הביטוח ואת המקדמות עוד לפני הלידה או לפני שמירת ההיריון והדבר נכון גם לכל מי שבכוונתו לתבוע דמי לידה (היולדת, בן הזוג שמתכוון לצאת לחופשת לידה במקום בת זוגו, הורה מאמץ, הורה מיועד ומשפחות אומנה). זאת כדי שהגמלה לא תישלל, בחלקה או במלואה, עקב פיגור בתשלום דמי ביטוח לפי סעיף 50 לחוק הביטוח הלאומי.

במקרים שבהם נשללה הזכאות לדמי לידה או לגמלה לשמירת היריון ממבוטחת רק בשל הגדלת מקדמות בשנה השוטפת שלא שולמה בזמן, יש לפנות לסניף.

שינוי מקדמות על ידי המייצג

המייצג רשאי לשנות את המקדמות מיידית דרך מערכת ייצוג לקוחות רק כאשר המבוטח רשום בביטוח הלאומי כעובד עצמאי - ומצהיר במערכת ייצוג לקוחות כדלקמן: "אני מצהיר שההגדלה/ההקטנה בוצעה על-פי בקשת הלקוח".

רצוי שהמייצג יקבל את בקשת הלקוח בכתב (עדיף להחתים את הלקוח על טופס הקטנת המקדמות. במקום להעביר את הטופס לביטוח הלאומי, המייצג ישמור את הטופס אצלו). לא מומלץ להסתפק בשיחה טלפונית עם הלקוח או בהבטחה להעביר בעתיד למייצג את הטופס החתום. יש לשמור את ההוכחות שלפיהן נקבעה ההכנסה המתוקנת. אין צורך להעביר את ההוכחות האלה לביטוח הלאומי (לפעמים הביטוח הלאומי מבקש את ההוכחות לשינוי המקדמה. הנושא נדון בימים אלה עם הביטוח הלאומי לגיבוש הוראות אחידות).

הביטוח הלאומי נערך בימים אלה לשלוח הודעות לפני ביצוע הקטנת מקדמות במערכות שלו, כדלקמן: הודעה למייצג על הקטנת המקדמות שעשה הלקוח בעצמו, והודעה ללקוח על הקטנת המקדמות שעשה עבורו המייצג. מבוטח שמקטין מקדמות, שאין לו מייצג רשום בביטוח הלאומי, יקבל הודעה לפני ביצוע ההקטנה. יש לעקוב אחר הפרסומים.

חשוב במיוחד שהלקוח ידע ויאשר את הפעולה של ההגדלה וההקטנה של המקדמות, מהסיבות להלן:

1.        גם כאשר השינוי במקדמות נעשה על ידי המייצג, יש להגדיל או להקטין את הבסיס למקדמה לפי אחת מארבע האפשרויות שהתקנה מפרטת. המייצג צריך להיות משוכנע שההכנסה החדשה מבוססת על אחת מהאפשרויות שבתקנות או על אומדן הכנסה צפוי אמיתי.

2.        יש אפשרות לשנות מקדמות רק פעם אחת ברבעון וזה יהיה הבסיס לגמלאות בפגיעה בעבודה, ככל שהשומה תיחסם.

3.        אם הלקוח ייפגע בתחילת שנת המס הבאה, והשומה תיחסם, ייחסמו שתי השנים והבסיס לגמלה יכלול את הרבעון בשנה הקודמת.

4.        הלקוח אינו יכול להתחרט לאחר ביצוע הפעולה.

5.        בהגדלת מקדמות הלקוח אמור לשלם את ההגדלה מתחילת השנה ויש להיערך לכך. אישה בהיריון תשלם מיד את ההפרש, וגם מי שרוצה לשלם לפני סוף שנת המס.

6.        הגדלת מקדמות ברבעון האחרון של השנה חשובה כי זו הצהרה עדכנית ואלה יהיו המקדמות גם בשנת המס הבאה ולא השומה האחרונה שהגיעה לביטוח הלאומי.

 

פיגור בתשלום דמי ביטוח לפי סעיף 366 לחוק הביטוח הלאומי

סעיף 366 לחוק הביטוח הלאומי כולל סנקציות נגד מי שלא שילם דמי ביטוח (למעט חריגים, כגון מי שנפגע בעת התנדבות מוכרת שאין לו סנקציה כלל, ומי שתובע דמי לידה והורות, שחל עליו סעיף 50 לחוק, שם הסנקציה חמורה יותר).

מסעיף 368 לחוק עולה כי עם עריכת הסכם תשלומים, החוב הוסדר מיום עריכת הסכם התשלומים ואילך, וכפוף לעמידה בו. על פי הסעיף, אי תשלום דמי ביטוח, לרבות הפרשי דמי ביטוח, במועד הנקוב בדרישה, יוצר עומק פיגור בדמי ביטוח שעלול לשלול גמלה באופן מלא או באופן חלקי. כלומר, כל עוד לא הוסדר החוב:

1.    במקרה של שלילה חלקית יקבל המבוטח, לדוגמה, 75% מהגמלה בקיזוז חלק מהחוב.

2.    במקרה של שלילה מלאה לא תשולם גמלה.

 

הפיגור בתשלום דמי הביטוח נבחן מהיום שבו דמי הביטוח היו אמורים להשתלם ולא מהמועד שבו נשלחה הדרישה לתשלום. כלומר, בכל תביעה לגמלה (למעט באוכלוסיות מיוחדות, לדוגמה, נכים קשים בעלי הכנסות נמוכות), נערכת ביקורת גבייה כדי לבדוק אם קיים פיגור בתשלום דמי ביטוח ששולל גמלה באופן מלא או באופן חלקי.

ביום 24.9.2019 דחה בית הדין הארצי את ערעורה של ויויאן סוידאן (עב"ל 43967-01-16) ופסק כי בדין נשללה זכאותה לתשלום גמלת שאירים בשל חוב דמי ביטוח של בעלה המנוח לפי הוראות סעיף 366 לחוק הביטוח הלאומי. בפועל היה חוב לחברות שהיו בבעלות המנוח, אך כיוון שלא הוכח שהתקיימו יחסי עבודה, המנוח היה עצמאי, שלא דיווח ולא שילם את דמי הביטוח.

תחזוקה ושימור העסק בתקופת חופשת לידה והורות

ככלל, תכלית דמי הלידה לפי סעיף 49 לחוק הביטוח הלאומי היא לשהות בבית עם התינוק (החופשה היא עבור התינוק). הביטוח הלאומי משלם למבוטחת דמי לידה בעד פרק הזמן שלרגל ההיריון או הלידה היא אינה עובדת או עוסקת במשלח ידה. חשוב להדגיש כי מותר לקבל הכנסה אך אסור לעבוד. הביטוח הלאומי רשאי לפי סעיף 56 בחוק הביטוח הלאומי לשלול את הזכאות לדמי לידה כולם או מקצתם למי שעבדו בזמן שמקבלים דמי לידה.

 

לכן, כאשר העצמאי או העצמאית חייבים לבצע פעולות הכרחיות בזמן חופשת הלידה לצורך תחזוקה ושימור העסק, עליהם לפנות לביטוח הלאומי ולבקש אישור מראש. הבקשה לשימור ולתחזוק העסק נועדה לניהול עובדים, להוצאת חשבוניות ועוד פעולות שלא ניתן לדחות.

 

עובדת עצמאית יכולה לוותר על דמי הלידה ולהמשיך לעבוד באופן מלא. עובדת שכירה חייבת לצאת לחופשת הלידה מכוח חוק עבודת נשים. שכירה בחופשת לידה, שהיא גם עצמאית שבוחרת לעבוד כעצמאית בחופשת הלידה בלי לקבל אישור מראש על שימור העסק, הביטוח הלאומי מסר כי ישלול ממנה דמי הלידה גם כעובדת שכירה כי כאמור, בתקופה שבה היא זכאית לדמי הלידה כשכירה היא אינה יכולה לעבוד ללא תיאום מראש עם הביטוח הלאומי למטרת שימור העסק, בין אם היא עצמאית שעונה להגדרה או שאינה עונה להגדרה. לכן החשיבות של הפניה לביטוח הלאומי לבקשה לשימור העסק. יש גם אפשרות שלאחר התקופה הראשונה, אישה כזאת תתחלף עם בן הזוג בהתאם לכללים של תשלום דמי הלידה לאב.

 

בעלי השליטה הם שכירים ולכן חלים עליהם דיני העבודה שאוסרים על מעסיק להעסיק את העובד בזמן חופשת הלידה, אך ככל שיש פעולות הכרחיות דינן לעניין תשלום דמי הלידה כדין עצמאים.

 

בהתאם לפסיקה, בתקופה שבה מבוטחת זכאית לגמלה לשמירת היריון מהביטוח הלאומי היא אינה רשאית לעבוד (גם אם העבודה היא לצורך שמירה על העסק) וככל שהיא תעבוד בתקופה הזאת - הגמלה תישלל.

 

לאור שאלות רבות של עצמאיות ובעלות שליטה שחייבות לעשות פעולות הכרחיות בעסק בזמן חופשת הלידה במטרה לשמור על העסק, התקבלה הבהרה מהביטוח הלאומי ביום 2.12.2019:

 

"תכלית דמי הלידה היא מתן פיצוי כספי בשיעור ההכנסה הרגילה, בתקופה בה האם או האב נדרשים להפסיק את עבודתם ולשהות בבית לשם הטיפול בילד. עם זאת, לעיתים קיים צורך אצל עצמאים במהלך תקופה זו, לבצע פעולות הכרחיות לשם תחזוקה ושימור העסק. אנו לא מעניקים אישור גורף ולא קיים כלל אחיד לגבי כלל המבקשות והמבקשים. על עצמאית או עצמאי החייבים לעבוד ולבצע פעולות הכרחיות בעסק במהלך תקופת לידה והורות (חופשת לידה), לפנות לסניף שלהם באופן מסודר ולציין מה העבודה ההכרחית לקיום העסק. בפניה יש לפרט את היקף השעות או הימים הנדרשים לכך ביחס למשרתם הרגילה. כל מקרה נבחן באופן פרטני ועל פי רוב ניתן אישור לבקשה".

 

טופס 381 נועד לבקשה לשימור ותחזוק העסק במהלך תקופת חופשת לידה והורות לעצמאית. כל עצמאית אמורה לקבל את הטופס יחד עם ההודעה על דמי הלידה. הטופס נמצא באתר הביטוח הלאומי. היולדת מתבקשת לפרט את המטלות/העיסוקים במהלך יום עבודה רגיל לפני הלידה ואת הפעולות ההכרחיות לשימור העסק בזמן חופשת הלידה. למשל, אם יש עובדת מחליפה - כמה זמן נדרש לבצע את הפעולות ההכרחיות.

 

במשך 6 השבועות הראשונים שאחרי הלידה היולדת אמורה לטפל בתינוק (משכב לידה) ולכן מומלץ לדחות את הפעולות ההכרחיות לשימור העסק להמשך חופשת הלידה.

העברת תלוש משכורת כאשר למבוטח יש הכנסות נוספות החייבות בדמי ביטוח

מבוטחים שחייבים בתשלום דמי ביטוח בעד עצמם כעצמאים או כבעלי הכנסות פסיביות, שהם גם שכירים בו זמנית, יעבירו תלושי משכורת לביטוח הלאומי (לתחום גבייה מלא שכירים בסניף). זאת, כדי שהמידע הקיים במחשב הביטוח הלאומי יהיה מעודכן.

כאשר המידע אינו מעודכן או אינו מאומת, המבוטח משלם בשלב הראשון דמי ביטוח בשיעור המלא במקום גם בשיעור המופחת, או משלם דמי ביטוח בשיעור מופחת בעוד שהיה אמור לשלם רק בשיעור המלא.

הביטוח הלאומי אינו מחייב עובד עצמאי בתשלום מקדמות כאשר משכורתו מעל ההכנסה המירבית. בתחילת השנה הביטוח הלאומי שולח למבוטחים אלה מכתב שבו הוא מבקש מהם לעדכן אם חל שינוי, ולצרף 3 תלושי שכר עדכניים או לעדכן על הפסקת העבודה כעובד שכיר.

 

הפחתת דמי הביטוח הלאומי בחישוב דמי הביטוח

הפחתת ניכוי דמי הביטוח הלאומי שמותרים בניכוי מהשומה מופעלת כבר בשלב חישוב המקדמות. זאת מתוך מגמה לחשב את הבסיס לחישוב דמי הביטוח באופן קרוב ככל האפשר לחישוב העתידי שיבוצע בעת קבלת השומה מרשות המסים. בדרך זו המבוטח "נהנה" מההפחתה כבר בשלב חישוב המקדמות.

ככל שההכנסה החייבת שתיווצר בסופו של דבר בשומת מס הכנסה גבוהה יותר מההכנסה שלפיה נקבעו מקדמות דמי הביטוח, דמי הביטוח יוגדלו בהתאם להכנסה חייבת זו, וינוכו מההכנסה דמי ביטוח לאומי המחושבים תיאורטית, אף שטרם שולמו בפועל. בהתאמה יחולו הדברים על קיטון בהכנסה החייבת.

בעת חישוב דמי הביטוח על הכנסות שאינן מעבודה, הביטוח הלאומי מחשב בשלב הראשון את בסיס ההכנסה החייבת בדמי הביטוח, ובשלב הבא מפחית את הסכום הפטור (25% מהמשכר הממוצע).

חישוב דמי ביטוח בעבור שנים קודמות

הביטוח הלאומי אמור לשלוח הודעות על הפרשי שומה לאחר קבלת השומה ממס הכנסה. אם המעמד של המבוטח הוא של עובד שכיר וגם של עובד עצמאי, כדאי לבדוק אם סכום המשכורת מעודכן ברישומי הביטוח הלאומי (סכום זה משפיע על החישוב בשיעור המופחת או המלא של דמי הביטוח).

הכנסות נכים מתקבלות בביטוח הלאומי בסכום אחד ללא פירוט ובדרך כלל נשלח למבוטח מכתב המבקש את הפירוט. יש לבדוק קליטת ההכנסות כאשר הנכה הוא בן/ת הזוג. רצוי ומומלץ לשלוח את הפירוט וההסברים עם אסמכתאות. ברירת המחדל של הביטוח הלאומי, כשאין מידע אחר, היא לחייב את המבוטח כעצמאי.

עדכון גמלאות בעקבות הפרשי דמי ביטוח

עדכון הפרשי השומה אמור לעדכן גם את הגמלאות שהתקבלו מהביטוח הלאומי, למעט במקרה שהשומה חסומה בשל "גמלה חוסמת" בפגיעה בעבודה. בגמלאות: דמי פגיעה, אימהות ותגמולי מילואים, הביטוח הלאומי עורך חישוב משולב של הפרשי דמי ביטוח והפרשי גמלאות.

בדמי אבטלה: ההכנסה בשומה קובעת את הקיזוז מדמי האבטלה. מובטל שקוזזו הכנסות מדמי האבטלה וההכנסה ממשלח יד בשומה תהיה אפס או הפסד, אמור לקבל בחזרה את דמי האבטלה שקוזזו.

עיסוקים מעורבים והוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח

סעיף 344 קובע את כללי החיוב בדמי ביטוח של עובד שכיר, סעיף 345 קובע את כללי החיוב בדמי ביטוח של עובד עצמאי ושל מי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי וסעיף 345ב בחוק קובע את הכללים לפנסיה מוקדמת. אופן החיוב בדמי ביטוח של מבוטח בעל עיסוקים מעורבים נקבע בסעיף 371 ובתקנות שהותקנו לפיו ובסעיף 345ב בחוק בכל הקשור לפנסיה מוקדמת.

 

סדר העיסוקים הוא: עובד שכיר, עובד עצמאי, הכנסות שאינן מעבודה (שאינן פטורות מתשלום דמי ביטוח) ולבסוף, פנסיה מוקדמת. הרחבה בהמשך המאמר בנושא תיאום דמי ביטוח לעובד שכיר או למקבל פנסיה מוקדמת שיש לו הכנסות נוספות.

 

"הכנסה אחרת" - הכנסה מהמקורות המפורטים בסעיף 2 לפקודה, אשר אינה הכנסה מעבודתו של המבוטח כעובד שכיר ואינה הכנסה מעבודתו כ"עובד עצמאי". למען הסר ספק, את דמי הביטוח משלם מבוטח שהוא עובד שכיר ו/או "עובד עצמאי" גם על "הכנסתו האחרת", גם אם ההכנסה האחרת פחותה ממחצית סך הכנסותיו.

הכנסה אחרת עד סכום של 25% מהשכר הממוצע פטורה מתשלום דמי ביטוח (על פי חוזר הביטוח הלאומי, חובת התשלום אינה מן השקל הראשון אלא על ההכנסה העולה על 25% מן השכר הממוצע).

הכנסות פסיביות אשר אינן חייבות בתשלום דמי ביטוח על פי סעיף 350(א) לחוק הביטוח הלאומי

בסעיף 350(א) לחוק הביטוח הלאומי מפורטת רשימה של הכנסות אשר אינן חייבות בתשלום דמי ביטוח. להלן דוגמאות:

דיבידנד, ריבית ודמי ניכיון משנת 2008

על פי סעיף 350(א)(6) לחוק הביטוח הלאומי, ההכנסות שלהלן אינן חייבות בתשלום דמי ביטוח:

1.    הכנסות מדיבידנדים שחל עליהן שיעור מס מוגבל בסעיף 125ב לפקודה (למעט הכנסה בחברה משפחתית, בחברת בית ובחברה שקופה). בין היתר, פטורה מתשלום דמי ביטוח הכנסה מדיבידנד שמקבל בעל מניות מחברה (לרבות בעל שליטה).

2.    הכנסות ריבית ודמי ניכיון שחל עליהן שיעור מס מוגבל בסעיפים 125ג(ב) ו-125ג(ג) לפקודה. ריבית המחויבת בשיעור מס שולי חייבת בדמי ביטוח.

דמי שכירות והכנסות פטורות ממס משנת 2008

על פי סעיף 350(א)(7) לחוק הביטוח הלאומי, ההכנסות שלהלן אינן חייבות בתשלום דמי ביטוח:

1.    הכנסות מדמי שכירות שחל עליהן מס בשיעור מוגבל:

בארץ - לפי סעיף 122 לפקודה (הכנסות ממגורים בלבד, החייבות במס בשיעור 10%). מחו"ל - לפי סעיף 122א לפקודה (כל שכר דירה שבמסגרת הסעיף: הכנסות בניכוי פחת וניכוי בשל פחת החייבות במס בשיעור 15%).

8.       הכנסה שאינה הכנסה כעובד שכיר או כ"עובד עצמאי" הפטורה ממס לפי כל דין, לרבות שכר דירה פטור ממס מהשכרה למגורים, למעט הכנסה מפנסיה מוקדמת כהגדרתה בסעיף 345ב(א) לחוק הביטוח הלאומי, ולמעט הכנסות ששר האוצר יקבע בעתיד בתנאים שבסעיף.

הרחבות בעניין שכר דירה

בחוזר הביטוח הלאומי (כללי 219/04 מיום 26.10.2004) הוצגה הבהרה בהתאם לחוות דעת משפטית, שעל פיה הכנסות משכר דירה למגורים בישראל (שרשומות בשומה כהכנסות הל"ע – אינן מיגיעה אישית), פטורות מדמי ביטוח ללא הגבלת סכום. הכנסות מדמי שכירות למגורים בישראל פטורות ללא הגבלה, בהתאם לאותה חוות דעת משפטית, גם משנת 2008 ואילך לפי חוזר ביטוח/1368 ממאי 2008.

להלן הבהרות נוספות הקשורות לחוזר 219/04 ועל הטיפול בפועל בביטוח הלאומי בנושא שכר הדירה למגורים בישראל:

1.       הפטור מדמי ביטוח לפי החוזר על הכנסות מהשכרת דירה למגורים בישראל אינו מוגבל בשלב זה בגובה ההכנסה מדמי השכירות (באופן שונה מהוראות מס הכנסה), ובלבד שמדובר בדירת מגורים בישראל המושכרת למטרת מגורים (אין מדובר בהשכרה למגורים לטווח קצר). מדובר בהכנסות שאינן מעבודה, ואינן מעסק או ממשלח יד (הל"ע).

2.       הטיפול בביטוח הלאומי כל עוד אין שינוי - כדי להפחית מהשומה הכנסה מהשכרת דירה למגורים שחויבה בשיעור מס שולי, המבוטח מעביר לפקיד הגבייה בסניף את העתק הדוח שהגיש למס הכנסה עם הנספח המעיד על חישוב ההכנסה משכר הדירה, את שומת המס ואת הסכמי שכר הדירה.

3.       השכרת דירת מגורים למשרד, או לגן ילדים, או לטווח קצר, או שהיא הכנסה מעסק, אינה פטורה מתשלום דמי ביטוח.

 

4.       הכנסות משכר דירה למגורים שהיו פטורות מדמי ביטוח והפכו להכנסות מעסק בעקבות דיוני שומות בעקבות הלכת לשם ובירן בבית המשפט העליון - בישיבה בביטוח הלאומי נמסר לנציגי המייצגים, כי פסיקת העליון קובעת גם לביטוח הלאומי וככל שפקיד השומה יקבע את סיווג ההכנסות האלה מעסק, גם הביטוח הלאומי יתייחס להכנסה כהכנסה מעסק, כפוף למבחני הגדרת עובד עצמאי שבסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי.

 

5.       פסק דין בנושא דמי ביטוח על הכנסות מהשכרת מקרקעין בחו"ל:

ביום 4.1.2022 דחה בית הדין הארצי את ערעורו של הביטוח הלאומי על פסק דינו של בית הדין האזורי בעניינו של ברוך מרדכי אולך (עב"ל 60019-12-20). בית הדין הארצי קבע כי המבוטח אינו חייב בתשלום דמי ביטוח בגין הכנסות שקיבל מהשכרת נכסי מקרקעין שבבעלותו המצויים בשווייץ.

מדובר בתלמיד ישיבה תושב ישראל שמסווג כמבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי. הוא קיבל בשווייץ הכנסות משכר דירה למגורים (לטענתו) ודיווח על ההכנסות למס הכנסה. המס ששילם בשווייץ היה גבוה מהמס בישראל ולכן לא שילם מס בישראל. הוא טען להתאמה בין שכר הדירה שפטור מדמי הביטוח בישראל על פי ההוראות הפנימיות של הביטוח הלאומי, לשכר הדירה שקיבל בשווייץ ולכן טען ששכר הדירה בשווייץ, שחייב בשיעור מס שולי בישראל, פטור גם הוא מתשלום דמי הביטוח.

בית הדין הארצי קבע כאמור כי הכנסה מדמי שכירות מהשכרת מקרקעין מחוץ לישראל, שאינה הכנסה מעסק כמשמעה בסעיף 2(1) לפקודה, פטורה מתשלום דמי ביטוח לפי סעיף 350(א)(7) לחוק הביטוח הלאומי, בין אם דווחה למס הכנסה במסלול הרגיל ובין אם דווחה במסלול המיוחד.

בשלב זה הביטוח הלאומי מקפיא דרישות תשלום של מבוטחים שחייבים בדמי ביטוח בשל הכנסות מדמי שכירות בחו"ל ולא מחזיר דמי ביטוח, עד שיגבש את עמדתו. לצורך הקפאת דרישות תשלום ומניעת פעולות אכיפה, יש להמציא הוכחות שמדובר בהכנסה משכירות בחו"ל כמו דוח שנתי, חוזים מתורגמים, הפקדות מתאימות ועוד.

הכנסות ממערכת סולארית ביתית

במסגרת החוק לעידוד השקעה באנרגיות מתחדשות (הטבות מס בשל הפקת חשמל מאנרגיה מתחדשת), התשע"ז-2016, נקבע בסעיף 2(ד)(4) לחוק האמור כי "לא יראו בהכנסה ממכירת חשמל כהכנסה של הצרכן הביתי לעניין חוק הביטוח הלאומי וחוק ביטוח בריאות ממלכתי". הגדרת "צרכן ביתי" בסעיף 1 בחוק האמור: יחיד או נציגות הבית המשותף, המחויבים בתעריף ביתי או בתעריף עומס זמן (לבתים המשמשים למגורים בלבד).

החוק חל על צרכן ביתי שהוא יחיד או נציגות הבית המשותף המחויב בתעריף ביתי ולא חל על הכנסה ממכירת חשמל שהיא הכנסה מעסק או ממשלח יד. מדובר במתקן להפקת חשמל המחובר כדין לרשת החשמל ומחובר לבית המשמש למגורים בלבד, כמפורט בסעיף 2 בחוק האמור. הכנסה בשיעור מס סופי של 10% כוללת גם הכנסות מייצור אנרגיה מתחדשת ו/או מהשכרה למתקן אנרגיה מתחדשת .

מחוברת דע את זכויותיך לשנת 2021 - הכנסה ממכירת חשמל שהופק באמצעות מתקן להפקת חשמל מאנרגיה מתחדשת בשנת 2021 :

·         עד סכום של 24,200 ש"ח לשנה – פטור ממס ומשודר בסעיף 43 בחלק י' בטופס 1301 – הכנסות ורווחים פטורים.

·         סכום מעל 24,200 ש"ח ועד 99,893 ש"ח מחויב ב-10% מס מהשקל הראשון ומשודר בסעיף הכנסה מחוק אנרגיות מתחדשות – מס בשיעור של 10%. התקרה שנקבעה היא גובה מחזור עוסק פטור במע''מ .

·         הכנסה הכנסה מעל 99,893 ש"ח מחויב בהתאם לשיעור המס השולי ומשודר בסעיף 12 בטופס 1301 – הכנסות אחרות שאינן מיגיעה אישית .

הוראות הביטוח הלאומי מיום 22.1.2017 מבהירות כי הפטור מדמי ביטוח לפי החוק האמור ניתן עד לסכום הנקוב בסעיף 1 בחוק מס ערך מוסף בהגדרה "עוסק פטור" וההכנסה מובאת בחשבון לעניין גמלאות, כגון, הבטחת הכנסה.

ההוראות קובעות שבמקרים שבהם ההכנסה עברה את הסכום הפטור לעיל, הסניף יעביר את הטיפול במקרה לתחום הביטוח במשרד הראשי.

חלוקת הכנסות שאינן מעבודה בין בני זוג בשנה השוטפת ובשנתיים שקדמו

חוזר מספר 242/2004 מחודש דצמבר 2004 והבהרות נוספות של מנהל הביטוח והגבייה בביטוח הלאומי, מפרטים את דרך הטיפול בחלוקת הכנסות שאינן מעבודה המשותפות לשני בני הזוג בשנה השוטפת ובשנתיים שקדמו לה, שמקורן מנכסים הרשומים על שם שני בני זוג, או על שם אחד מהם. דגש לפני סוף שנת המס שהאפשרות לחלק את ההכנסה אפשרית רק בשנה השוטפת ובשנתיים שקדמו לה.

על פי החוזר, כאשר הנכסים רשומים על שם אחד מבני הזוג הפסיקה מבחינה בין בני זוג שנישאו לפני 1.1.1974, שאז חלה חזקת השיתוף, כלומר, קיים שיתוף קנייני בנכסים של בני הזוג, ובין בני זוג שנישאו לאחר מועד זה, שאז חל "הסדר איזון משאבים", לפיו, כל בן זוג שומר על קניינו בנפרד והזכות למחצית הרכוש קיימת רק במועד גירושין או מות, למעט מקום שבו יש כוונה של בני הזוג לשתף זה את זה בנכסים.

החוזר כולל גם הסברים לגבי מקרים חריגים כמו למשל כאשר הצהרת כוונת השיתוף היא רק לחלק מהנכסים או כשבני הזוג משנים את הצהרת כוונת השיתוף. במקרים אלה לא מספיקה ההצהרה ויש להוכיח את ההפרדה המבוקשת.

תשומת לב לחלוקת ההכנסות בין בני הזוג, כאשר מבוטח מקבל גמלה התלויה במבחן הכנסות כמו בקצבת אזרח ותיק או בקיזוז תוספת תלויים אצל נכה כללי, כדי שהזכויות לא ייפגעו.

פנסיה מוקדמת וקצבת אובדן כושר עבודה

"פנסיה מוקדמת" מוגדרת בסעיף 345ב לחוק כקצבה המשתלמת מכוח חיקוק או הסכם עבודה לעובד או למי שהיה עובד בטרם הגיעו לגיל פרישה, לאחר שפרש מעבודתו פרישה מוחלטת או חלקית, לרבות קצבה המשתלמת כאמור בשל נכות או בשל אובדן כושר עבודה מלא או חלקי.

משלמי הפנסיה המוקדמת, לרבות חברות הביטוח, חייבים לנכות דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות ממלוא הקצבה (או הפנסיה) המשולמת מכוח חיקוק או הסכם עבודה לגמלאים בפרישה מוקדמת, לרבות "פנסיה" המשולמת בשל נכות או בשל אובדן כושר עבודה מלא או חלקי. אולם, האחריות לתשלום דמי הביטוח מוטלת על המבוטח.

בפנסיה/קצבה שמקורה בפוליסה שאינה כלולה בהגדרה של "פנסיה מוקדמת" בסעיף 345ב לחוק הביטוח הלאומי (להלן: פוליסה פרטית), אין חובת ניכוי במקור של דמי ביטוח, וההכנסה חייבת בדמי ביטוח באופן אישי על ידי המבוטח, לפי סעיף 345 לחוק הביטוח הלאומי, עד גיל פרישה.  

הביטוח הלאומי בנה תהליך שבודק בעת קליטת טופסי 126 אם נוכו דמי ביטוח מהפנסיה (כולל קצבת אובדן כושר עבודה), ומחייב בדמי ביטוח את המבוטחים שאינם פטורים מתשלום. הכללים פורסמו לראשונה בחוזר ביטוח מספר 1461 מיום 3.3.2019 ועודכנו בחוזר ביטוח מספר 1469 מיום 15.7.2019. הביטוח הלאומי מפרסם בתחילת כל שנה איגרת למשלמי הפנסיה המוקדמת שכוללת ריכוז של הכללים הרלוונטיים למשלמי הפנסיה וקצבת אובדן כושר עבודה. במסגרת התהליך שולח הביטוח הלאומי מכתבי בירור לגבי ההכנסה שהתקבלה בדיווחים, והמבוטח מחויב בדמי ביטוח באופן אוטומטי לאחר המתנה של 60 ימים לתגובה, אלא אם יוכיח קודם לביטוח הלאומי, שדמי הביטוח נוכו או שהוא פטור מתשלום.

הביטוח הלאומי מסר כי פנסיית שאירים שמדווחת בטופס 126/106 בהתאם לכללים של מס הכנסה בסוג משרה 8 בטופס 126, היא הכנסה פטורה מתשלום דמי ביטוח (גם לפני גיל פרישה).

הכללים העיקריים לניכוי על ידי משלם הפנסיה הם:

·         דמי ביטוח מנוכים מפנסיה מוקדמת על פי סעיף 345ב לחוק הביטוח הלאומי עד גיל פרישה, על פי חוק גיל פרישה, בגבולות ההכנסה המרבית לתשלום דמי ביטוח, לפי שיעור מופחת ושיעור מלא.

·         פנסיה מוקדמת נחשבת מעסיק משני לעניין ניכוי דמי הביטוח, גם אם לצורכי מס הכנסה הפנסיה היא המעסיק העיקרי.

·         בטופס 126 לשנים 2019 ואילך יש הפרדה בין פנסיה מוקדמת (45,04) לבין קצבת אובדן כושר עבודה (46,24). פנסיה מפוצלת בטופס 126 לפי מקור הקצבה המשולמת (מפוליסת שכיר, מפוליסה פרטית ומגמלת סיעוד). קצבת אובדן כושר עבודה מפוצלת בטופס 126 לפי מקור התשלום (מכוח חוק או שלא מכוח חוק).

 

פנסיה מחו"ל לפני גיל פרישה

פנסיה מחו"ל היא הכנסה שמקורה בסעיף 2 לפקודה ולכן היא חייבת בדמי ביטוח עד גיל פרישה, כהכנסה שאינה מעבודה. לפי עמדת הביטוח הלאומי, לפנסיה מוקדמת מחו"ל כהגדרתה בסעיף 345ב בחוק הביטוח הלאומי כפנסיה מוקדמת (ממעסיק לשעבר או על פי חוק), אין פטור בסעיף 350(א) לחוק הביטוח הלאומי.

תשלום דמי ביטוח מהכנסה שמקורה מפיצוי בגין אובדן כושר עבודה

חוזר ביטוח 1469 האמור קבע, שבעקבות החלטת בית הדין הארצי לעבודה (עב"ל 14089-05-13) הכנסה של עובד עצמאי מאובדן כושר עבודה תסווג כהכנסה ממקור 2(5) - פאסיבי, ולא ממקור 2(1) או 2(8) – אקטיבי, החל משומות 2017 ואילך. ההכנסות מאובדן כושר עבודה של עובד עצמאי יסווגו כהכנסות ממקור 2(5) לפקודה.

מי שהכנסתו אינה כלולה בגדר סעיף 345ב לחוק הביטוח הלאומי אלא בסעיף 345 לחוק הביטוח הלאומי, חייב לשלם את דמי הביטוח בעד עצמו בהתאם לכללים שבחוק ובתקנות.

ביום 6.3.2022 דחה בית הדין הארצי את ערעורו של פלוני (עב"ל 8596-12-20) וקבע כי על הביטוח הלאומי לסווג את ההכנסה הנוספת של המערער מקרן הפנסיה בגין אובדן כושר עבודה כקצבה לפי סעיף 2(5) לפקודת מס הכנסה, דהיינו, שלא כהכנסה ממשלח יד או מעבודה. לעניין הקיזוז מקצבת הנכות הכללית בפסק הדין, יש הרחבה בהמשך המאמר.

ביום 12.4.2022 דחה בית הדין האזורי (ב"ל 57880-08-19) את תביעתו של רמי עטיה לפטור מתשלום דמי ביטוח על תקבולי אובדן כושר עבודה רטרואקטיביים שמקורם מפוליסת פרט. בית הדין הזכיר את הלכת מילוא בבית הדין הארצי שקובעת כי תשלומים בגין אובדן כושר עבודה הם קצבה לפי סעיף 2(5) לפקודה. על פי קביעת בית הדין, דרישת דמי ביטוח בשנת 2019 לשנים 2016 עד 2018 - אינה בגדר שיהוי.

 

פנסיה וקצבת אובדן כושר עבודה מקוזזים מתוספת תלויים של נכה כללית, והוראת שעה לשנת 2022

 

סעיף 195 לחוק הביטוח הלאומי קובע כי "נכה" הוא מי שאין לו כושר להשתכר מעבודה או ממשלח יד, או שכושרו להשתכר כאמור צומצם עקב ליקוי ב-50% או יותר, ואין לו הכנסה בפועל מעבודה או ממשלח יד, או שהכנסתו אינה עולה על המפורט בהגדרה. הכנסה מעבודה או ממשלח יד - הכנסה חודשית, בפועל, לפי סעיף 2(1), (2) או (8) לפקודת מס הכנסה.

 

נכה כאמור זכאי לקצבת נכות כללית, וככל שיש לו אישה ו/או ילדים, הוא זכאי, בתנאים מסויימים, גם לתוספת בגינם הקרויה "תוספת תלויים". כל שיש לנכה הכנסה חודשית שלא מעבודה או ממשלח יד – תנוכה הכנסה זו שקל לשקל – מתוספת התלויים, עד גובה קצבת יחיד מלאה. נכה שלא ימסור לביטוח הלאומי מידע על הכנסותיו – ייווצרו לו חובות לאחר שהמידע יגיע לביטוח הלאומי. בחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"ב-2021 נקבע לשנת 2022 בלבד, כי הכנסות שאינן מעבודה עד סכום של 11.37% מהשכר הממוצע לא יקוזזו מתוספת התלויים בנכות כללית (1,200 ש"ח).

 

ביום 6.3.2022 דחה בית הדין הארצי לעבודה את ערעורו של פלוני (עב"ל 8596-12-20) וקבע, שסיווגה של הכנסה כקצבה המשולמת על ידי קרן הפנסיה בגין אובדן כושר עבודה אינו חידוש בבחינת ההלכה הפסוקה ולכן אין מקום לשנות את קביעת בית הדין האזורי שקצבה מקרן פנסיה בגין אובדן כושר עבודה אינה בבחינת "הכנסת עבודה". יש לסווג הכנסת אובדן כושר עבודה מחברת ביטוח כקצבה לפי סעיף 2(5) לפקודה, היא אינה הכנסת עבודה או משלח יד, ולכן יש להפחיתה מתוספת התלויים שקל לשקל. המבוטח נשוי ואב לשני ילדים קטינים, עבד כשכיר עד 7/2010, עבר אירוע לב וקיבל מהביטוח הלאומי קצבת נכות כללית מלאה, וככל הנראה גם תוספת תלויים. המבוטח קיבל מקרן הפנסיה בה בוטח קצבת אובדן כושר עבודה. בשנת 2018 בחן הביטוח הלאומי (ככל הנראה לאחר שקיבל מידע מחברת הביטוח בטופס 126) את גובה קצבת הנכות הכוללת, תוך שהוא מנכה את מלוא קצבת אובדן כושר העבודה מתוספת התלויים ויצר חוב למבוטח. על כך היה הערעור, שכאמור נדחה.

 

ביום 20.3.2022 קבע בית הדין הארצי לעבודה את ערעורה של אורנית צימר וקיבל את עמדת הביטוח הלאומי, שקצבת השאירים היא הכנסה לפי סעיף 2(5) לפקודת מס הכנסה לעניין חישוב קצבת הנכות הכללית ותוספת התלויים המשולמת למערערת ולכן יש לנכות את הקצבה מתוספת התלויים.

 

סוגיות ביישום התוספת הראשונה של צו סיווג מבוטחים

 

ה תוספת הראשונה של צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים), תשל"ב-1972 (להלן: צו סיווג מבוטחים, או הצו) קובעת, שאם מבוטח נכלל בגדר התנאים שקבע הצו – הוא נחשב כעובד שכיר לעניין הביטוח הלאומי, ללא צורך במבחנים נוספים.

 

בתוספת הראשונה של הצו מפורטים המבוטחים, שכל עוד הם ממלאים את תנאי העבודה הרשומים בצו, מי שחייב בתשלום גמול העבודה הוא המעסיק לעניין הביטוח הלאומי ולכן הוא מדווח ומשלם את דמי הביטוח כאילו היה המבוטח עובד שכיר. מדובר בנותני שירותים שמקובל להתייחס אליהם כעצמאים לעניין מס הכנסה, כמו:

מורים, מרצים, מדריכים, שומרים, שחקנים, מורי דרך, ספורטאים, עובדי ניקיון, חצרנים, מתקיני מכשירי גז, מחלקי גז, מתקיני תריסים, ממלאי תפקידים דתיים ועוד, והכל בתנאים הרשומים בצו.

 

 

אחריות המעסיק על מי שמוגדר בחוק הביטוח הלאומי כעובד שכיר

 

בהתאם לחוק הביטוח הלאומי, המעסיק (לרבות מעסיק לפי הצו) אחראי לתשלום דמי הביטוח בעד העובד. עליו לנכות מהעובד את חלקו בדמי הביטוח הלאומי והבריאות, ולהעביר אותם לביטוח הלאומי יחד עם חלק המעסיק בדמי הביטוח הלאומי. אם מתברר שהמעסיק לא דיווח על העובד או שלא שילם את דמי הביטוח לביטוח הלאומי, הביטוח הלאומי דורש ממנו לשלם את כל דמי הביטוח, כולל את חלק העובד המגולם.

 

הביטוח הלאומי משלם לעובד שכיר גמלה, גם אם המעסיק לא דיווח עליו או לא שילם את דמי הביטוח בעדו, ובלבד שהעובד מוכיח שהוא עבד. הביטוח הלאומי רשאי לחזור למעסיק ולתבוע ממנו החזר גמלאות ששילם ו/או ישלם לעובד בהתאם לכללים שבסעיף 369 בחוק הביטוח הלאומי.

 

לאור האמור לעיל, מי שמשלם לנותן שירות בעבור שירות שהוא מקבל באופן אישי, חייב לבחון כדלקמן:

1.       אם מתקיימים יחסי עבודה לפי חוקי העבודה - מי שיש לו את כל הסממנים של עובד שכיר לפי משפט העבודה, נחשב ל"עובד" לפי סעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי, כפי שקבע בית הדין הארצי ביום 21.8.2001 בעניין כבהד מוהנד (עב"ל 327/99).

לדוגמה, ביום 29.4.2020 הכיר בית הדין האזורי בד"ר מרדכי אש כעובד שכיר לצורך זכאות לדמי אבטלה, אף על פי שהוא דיווח במשך שנים רבות כעצמאי (35651-08-16).

דוגמה נוספת, ביום 3.4.2022 הכיר בית הדין האזורי בפנינית גריידי כעובדת שכירה של חברת אל על חברת נתיבי אויר לישראל בע"מ (סע"ש 4877-05-18) בהיותה מדריכת כושר בחדר הכושר של החברה, החל מתחילת שנת 1996 ועד לסוף שנת 2017. בית הדין קבע שמגיעים לתובעת פיצויי פיטורין, פדיון חופשה, דמי חגים ודמי הבראה, הפרשות מעסיק לפנסיה ותשלום שכר בתקופת אבל. בית הדין דחה את תביעתה לפיצוי על חלק המעסיק בדמי הביטוח הלאומי, שכן בהסכמי ההתקשרות שנחתמו איתה מדי שנה בשנה הוסכם בין הצדדים מפורשות, כי התובעת תישא בעצמה ועל חשבונה בכל התשלומים לביטוח הלאומי.

במקרה הזה התקיימו יחסי עבודה והם גוברים על צו סיווג מבוטחים.

2.       אם לא מתקיימים יחסי עובד ומעסיק, המשלם חייב לבחון אם תנאי העבודה מחייבים אותו לנכות מנותני השירות האלה דמי ביטוח כעובדים שכירים ולדווח עליהם לביטוח הלאומי, בהתאם לצו סיווג מבוטחים.

3.       חברות אינן כלולות בצו סיווג מבוטחים (הכוונה שהסכם ההתקשרות נכרת עם החברה).

 

רשימת כל נותני השירותים בתוספת הראשונה בצו סיווג מבוטחים והתנאים לביטוח לפי הצו:

1.        גובה שאינו מעסיק עובדים ואין לו מקום לניהול עסק משלו הפתוח לקהל - הגמול משולם בעד פעולות גבייה המבוצעות בעיקרן על פי רשימה אישית קבועה, או באזור מגורים מוגדר מראש מאת המעסיק.

 

2.        עובד ניקיון או חצרן, למעט מי שעיקר עיסוקו בגננות, שאינם מעסיקים עובדים - אם תחום העבודה וזמני ביצועה נקבעו מראש. המעסיק הוא מי שחייב בתשלום גמול העבודה.

הבהרה לעניין עובדי משק בית - עובדי משק בית כלולים במסגרת צו סיווג מבוטחים, אולם בדרך כלל מתקיימים יחסי עבודה וממילא הם מוגדרים כשכירים.

 

3.       מתקין מכשירי גז לבישול, מחלק גז, מרכיב ומתקין תריסים - בתנאי שאינם מעסיקים עובדים ואין להם מקום לניהול עסק משלהם הפתוח לקהל - בכל תנאי העסקה, למעט כאשר ביצוע העבודה נעשה על פי התקשרות ישירה עם הצרכן המעסיק.

 

4.      שומר - אם תחום השמירה נקבע מראש. המעסיק הוא מי שחייב בתשלום גמול העבודה.

 

5.      ממלא תפקידים דתיים מטעם מוסדות דת, לרבות משגיח כשרות ומנקר בשר - אם משתלם גמול בעד העבודה. המעסיק הוא מי שחייב בתשלום גמול העבודה. הבהרה לעניין ממלאי תפקידים דתיים - הם בדרך כלל שכירים ואינם עצמאים.

 

6.        (א) מרצה וכן אחרים המועסקים באמצעי תקשורת ציבוריים, (ב) וכן מורה או מדריך - אם הסכם העבודה נערך מראש לתקופה של רבע שנה לפחות או למתן סדרה של שבע הופעות, או שבע הרצאות או שבעה שיעורים לפחות, הכול לפי העניין. המעסיק הוא מי שחייב בתשלום גמול העבודה.

 

הבהרה לעניין מרצים, מורים ומדריכים - תנאי הצו נבחנים למרצים (כולל באקדמיה), מורים (כולל בקורסים) ומדריכים, לרבות מדריכי ספורט ומדריכים במתנ"סים (להלן לשם הקיצור: מרצים), לפי כמות ימי ההרצאה/הוראה/הדרכה: סדרה של 7 הרצאות לפחות במשך 12 חודשים רצופים מיום ההרצאה הראשונה (עולה מחוזר ביטוח מספר 1456 ביום 1.5.2018 בעניין האמנים) או הסכם מראש לתקופה של רבע שנה לפחות.

לפי עמדת הביטוח הלאומי שנמסרה לנציגי המייצגים, על המשלם להיערך לניכוי דמי הביטוח לפי הצו כבר בתשלום הראשון, או לתקן את הדיווח אם התברר בדיעבד שנותן השירות כלול בתנאי הצו, כדי שמעמד המבוטח כעובד שכיר יהיה מעודכן.

 

לדוגמה, חברה הזמינה מרצה לארבע הרצאות בחודש פברואר 2022 ולכן לא התייחסה למרצה כעובד שכיר לפי הצו. בחודש ספטמבר 2022, הזמינה שוב את אותו מרצה לארבע הרצאות נוספות (סך הכל 8 הרצאות בתוך שנה מההרצאה הראשונה ולכן המרצה כלול בצו סיווג מבוטחים). הביטוח הלאומי מסר שהוא מצפה מהחברה לתקן את טופס 102 של חודש פברואר 2022 וכמובן לדווח בעד ספטמבר 2022 על המרצה לפי הצו (בחוזה דיווח נפרד מספר 9).

 

לעניין מאמן כושר במכון כושר – מדובר בדרך כלל במדריכים שכירים בחדר כושר. אם לא מתקיימים יחסי עבודה (שאז הם עובדים שכירים), מדובר במדריכים עצמאים לצורכי מס הכנסה, שמנהל חדר הכושר משלם להם את התמורה בעד העבודה ולכן הם כלולים בצו סיווג מבוטחים, ככל שהם מקיימים את התנאים שבצו.

מטפלים (כמו קלינאית תקשורת למשל) – הביטוח הלאומי מסר שמדובר בעצמאים שהצו אינו חל עליהם.

 

7.      מורה דרך (עד 31.8.2020 - למעט מורה דרך המדריך תיירים בכלי רכב שבבעלותו), מלווה רפואי ומלווים אחרים בטיולים המאורגנים על ידי מוסדות, גופים ציבוריים ומשרדי נסיעות - אם משתלם גמול בעד העבודה. המעסיק הוא מי שחייב בתשלום גמול העבודה.

 

הבהרה לעניין מורי דרך - לפעמים מורי הדרך הם שכירים (מקבלים תלוש משכורת), אך ברוב המקרים הם עצמאים במס הכנסה, וככל שהם כלולים בסוג העבודה המפורט בצו סיווג מבוטחים - הם נחשבים עובדים שכירים אצל "מעסיקים" רבים מאד, רק לעניין הביטוח הלאומי.

 

8.      חבר מושב עובדים או מושב עולים, המועסקים במסגרת תקציבית של הסוכנות היהודית לארץ ישראל ברכוש המשותף להם או לאגודה שיתופית של המושב - בכל תנאי העסקה. המעסיק הוא האגודה השיתופית של המושב.

 

9.        חונכים וסומכות מטעם משרד הסעד או רשות מקומית - הדרכת עקרות-בית לייעול תפקידן במשק הבית ובקיום היחסים התקינים עם ילדיהן .  המעסיק הוא מי שחייב בתשלום גמול העבודה.

 

10.  השוכר "מולה" מבעל מלטשה ליהלומים ועיקר עיסוקו הוא בשביל בעל המלטשה בתוך שטח המלטשה, בתנאי שאינו מעסיק עובד - בכל תנאי העסקה. המעסיק הוא מי שחייב בתשלום גמול העבודה.

 

11.    עבודות משרד, שירותים, תעשיה ומסחר, אם מבצע העבודה הופנה לעבודה לפי התקשרות בינו לבין אדם שעיקר עיסוקו במשלוח ובהפניית עובדים, וגמול העבודה משתלם לו על ידי מי שהפנה אותו, למעט מי שנשלח כאמור על ידי שירות התעסוקה. המעסיק הוא מי שחייב בתשלום גמול העבודה לפי ההתקשרות.

 

12.    חלוקת דברי דואר בתחומי רשויות מקומיות, שיש בהן בית דואר, כמשמעותו במדריך הדואר, התשל"ז-1977 – אם חלוקת דברי דואר נעשית על פי הסכם בין המחלק לבין משרד התקשורת. המעסיק הוא מי שחייב בתשלום גמול העבודה.

 

13.    כל הופעה אמנותית או בידורית של אמן, או הנחיה במופע, לרבות משחק, שירה, דקלום, הקראה, נגינה, ניצוח, ריקוד, פנטומימה, לוליינות וקוסמות וכן כל הופעה בכל אחד מאלה לצורך הקלטה או צילום למעט הקלטה או צילום לצרכי פרסומת, אם הסכם העבודה בכתב נערך מראש לתקופה של רבע שנה לפחות או לסדרה של חמש הופעות לפחות; ובהופעות באמצעי תקשורת ציבוריים - כשלא חל האמור בסעיף 6(א) - הסכם העבודה בכתב נערך מראש למתן סדרה של שלוש הופעות בחודש לפחות. המעסיק הוא מי שחייב בתשלום גמול העבודה לפי ההסכם.

 

הבהרה לעניין שחקנים ואמנים - בהופעות לצורך הקלטה או צילום – המפיקים הם המעסיקים לפי ההגדרות שבצו. להסברים נוספים יש לפנות לאיגודים המקצועיים.

 

14.    ספורטאי העוסק בפעילות ספורטיבית, במסגרת אגודת ספורט או מטעמה. לעניין זה, "אגודת ספורט" - חבר-בני-אדם העוסק בענף או בענפי ספורט מסויימים, בין שהוא פועל באופן עצמאי ובין אם הוא מסונף לגוף ספורט אחר - אם נחתם הסכם העסקה בכתב שנערך מראש. המעסיק הוא מי שחייב בתשלום גמול ההעסקה.

 

הבהרה לעניין ספורטאים - כדי שספורטאי יבוטח כעובד שכיר לעניין גמלאות הביטוח הלאומי ויהיה זכאי לקבל דמי אבטלה, עליו לעמוד בקריטריון הקבוע בתוספת הראשונה בצו סיווג מבוטחים: קיום הסכם העסקה מראש בכתב. המעסיק הוא מי שחייב בתשלום גמול ההעסקה.

 

הביטוח הלאומי בודק גם אם יש תשלום שכר בפועל, כי עמדת הביטוח הלאומי היא שיחסי עובד ומעסיק מטיבם מחייבים מתן תמורה בעבור ביצוע העבודה (כלומר, יש להראות תלושי שכר ותשלום שכר בפועל, שאינו נמוך משכר המינימום). הביטוח הלאומי בוחן גם התאמה בין השכר להיקף המשרה (למשל, בהיקף עבודה של שליש משרה צריך להראות משכורת של שליש משכר המינימום לפחות) וזכאות לתנאים סוציאליים.

 

15.  החל מיום 1.9.2020: איש צוות מקצועי, הנמנה עם עובדי הצוות הטכני או האמנותי בהפקה קולית או חזותית (בנוסח הצו אין החרגה של הקלטה או צילום לצורכי פרסומת, כמו שיש לגבי האמנים), אם הסכם העבודה בכתב (כולל הסכם שנכרת לפני 1.9.2020), נערך מראש לתקופה של רבע שנה לפחות או לסדרה של חמישה ימי הפקה לפחות; ובהופעות באמצעי תקשורת ציבוריים – הסכם העבודה בכתב נערך מראש לסדרה של שלושה ימי הפקה בחודש לפחות (למעט אם חל עליהם הצו להלן שחל גם על המורים והמדריכים). המעסיק הוא מי שחייב בתשלום גמול העבודה לפי ההסכם.

 

הבהרה לעניין עובדי הבמה וההפקות - תנאי הצו של עובדי הבמה זהים לתנאי הצו של האמנים. יש לפנות לאיגודים המקצועיים להדרכה.

 

תיקוני חקיקה קבועים החל מיולי 2021 לזכאות לדמי אבטלה - תזכורת

 

כפל תשלום בעד ימי חופשה (ששולמו או שלא שולמו) לזכאות לדמי אבטלה תיקון חוק קבוע מיולי 2021

 

סעיף 320(ז) לחוק הביטוח הלאומי קובע שלא יהיה אדם זכאי לדמי אבטלה בעד תקופה שהוא זכאי, בין היתר, לדמי חופשה שנתית המשתלמים לפי חוק חופשה שנתית, או לפי הסכם קיבוצי, או חוזה עבודה. כלומר, תשלום לעובד בעד ימי חופשה בתקופה שהעובד זכאי לדמי אבטלה, שולל את הזכאות לדמי אבטלה.

 

חוק הביטוח הלאומי תוקן בתיקון קבוע מיום 1.7.2021 ואילך, וקבע ככפל עם דמי אבטלה גם את דמי החופשה שטרם שולמו. כלומר, החל מיום 1.7.2021, דמי אבטלה לא ישולמו למובטל שזכאי לימי חופשה, גם אם לא ניצל אותם והם לא שולמו לו. למען הסר ספק לגבי החל"ת, נוסף סעיף 320(ז)(4ב) לחוק למובטלים בחל"ת. הסעיף קובע שאין זכאות לדמי אבטלה למבוטח בחופשה ללא תשלום בעד ימי החופשה הצבורים שהמבוטח זכאי להם, בין ששולם בעדם שכר ובין שלא שולם (הובהר מהביטוח הלאומי שהכוונה למובטלים חדשים בלבד).

 

תנאי סף לזכאות לדמי אבטלה בזמן חל"ת (מספר ימי חל"ת ואי זכאות לשכר) – תיקון חוק קבוע מיולי 2021

סעיף 177א בחוק הביטוח הלאומי קבע כחוק קבוע מיום 1.7.2021, שלא ישולמו דמי אבטלה לעובד שהעסקתו הופסקה ביוזמת המעסיק בשל הוצאתו לחל"ת, אלא אם מתקיימים שני תנאים (כמובן שלצורך זכאות לדמי אבטלה חייבים להתקיים כל התנאים המזכים בדמי אבטלה):

 

1.    העובד הוצא לחופשה ללא תשלום ביוזמת המעסיק - מיום 1.7.2021 ואילך נדרשים 30 ימי חל"ת רצופים לפחות ביוזמת המעסיק. בספירת ימי החל"ת הרצופים נכללים גם ימי שישי, שבת וחגים.

את מספר ימי החל"ת ניתן לחשב בעזרת מחשבון שנמצא באתר הביטוח הלאומי (יש לציין במחשבון את היום הראשון של החל"ת).

 

2.    העובד אינו זכאי לשכר בתקופת החל"ת.

 

 

 

לאור התיקונים לעיל, מובהר באתר הביטוח הלאומי, כדלקמן:

 

·     תקופת החל"ת המזכה בדמי אבטלה למי שיוצא לחל"ת מיום 1.7.2021 ואילך, היא 30 יום רצופים לפחות.

·     בתקופת החל"ת המעסיק אינו יכול לזמן את העובד לעבודה כלשהי, גם אם מדובר בימים בודדים, בלי לפגוע בדמי האבטלה.

·     תשלום דמי האבטלה מתחיל רק לאחר ניכוי ימי החופשה שנותרו אצל המעסיק (הביטוח הלאומי הבהיר, כי האישור העקרוני של דמי האבטלה מחייב תקופת חל"ת רצופה של 30 ימים לפחות, ותשלום דמי האבטלה מתחיל רק לאחר ניכוי ימי החופשה כאמור).

·     עובד שיצא לחל"ת מיוזמתו (גם אם החל"ת מוצדק) מיום 2.7.2021 ואילך – אינו זכאי לדמי אבטלה. כלומר, מחודש יולי 2021 ואילך, אין תשלום דמי אבטלה בחל"ת מוצדק (לעניין חל"ת של נשים אחרי לידה הביטוח הלאומי מסר, שיש יוזמת חקיקה, אך טרם הושלם הליך חקיקה מלא. החוק הקיים לא מאפשר תשלום דמי אבטלה במקרים שהיו רואים בעבר כמוצדקים בנסיבות מאד ספציפיות. הביטוח הלאומי דוחה תביעות לדמי אבטלה של נשים בחל"ת אחרי לידה היות שלפי חוק עבודת נשים המעסיק אמור לקלוט אותן בחזרה לעבודה, ולכן הן לא עונות להגדרת "מובטל" בחוק הביטוח הלאומי).

 

מבוטח שכיר בביטוח הלאומי ומעסיקו

קיימת חשיבות רבה לבחינה של מעמד העובד השכיר בביטוח הלאומי לאור השוני בחוק בין העובד השכיר לעובד העצמאי. מומלץ לשים לב למבחנים שקבעה הפסיקה ולצו הביטוח הלאומי בדבר סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים שהתקין הביטוח הלאומי, כיוון שמעמד המבוטח השכיר נבחן בעת הבקשה לגמלה ולא בעת הרישום על ידי המעסיק.

מי שנחשב למעסיק לפי חוק הביטוח הלאומי חייב לפי חוק הביטוח הלאומי:

1.       לנכות מהעובד את חלקו בדמי הביטוח הלאומי ובדמי ביטוח הבריאות ולהעביר אותם לביטוח הלאומי ביחד עם חלקו של המעסיק בדמי הביטוח הלאומי, לפי סעיף 342 בחוק הביטוח הלאומי.

2.       לדווח על נתוני השכר ועל דמי הביטוח במועדים שקבעו סעיף 355 בחוק הביטוח הלאומי ותקנות הגבייה.

הגדרת "עובד" בחוק הביטוח הלאומי

הגדרת "עובד" בחוק הביטוח הלאומי כוללת כמה סוגים. להלן פירוט הסוגים העיקריים:

1.        עובד העובד אצל מעסיקו כשכיר ומתקיימים יחסי עבודה (לרבות בני משפחה על פי ההגדרה שבסעיף 1 בחוק הביטוח הלאומי, שמחייבת את קרוב המשפחה לצורך הגדרתו כעובד שכיר – לעבוד בעבודה סדירה, נחוצה וחיונית, שבכל מקרה עובד אחר היה עושה אותה).

2.        נותן שירות, שהוא עצמאי ברשות המסים, אך נחשב לעובד שכיר כלפי הביטוח הלאומי בלבד, בהתאם לתוספת הראשונה בצו הביטוח הלאומי בדבר סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים, בהתקיים התנאים הקבועים בצו, כמו מרצים, מדריכים, אמנים, שחקנים ומורי דרך.

3.        לעניין תשלום דמי ביטוח רואים כעובד גם את מי ששכרו נקבע בחוק, או בהחלטת הכנסת או על פיה, ואת החייב בתשלום השכר רואים כמעסיקו.

4.        קבלן המבצע עבודות בנייה שלא הודיע לביטוח הלאומי על העסקת קבלן-המשנה, יראו אותו כאילו הוא המעסיק של עובדי קבלן המשנה.

5.        אחרים כמו למשל, עובד חייב בעד עצמו (למעסיק אין תיק ניכויים בישראל), עובד לשעה ועובד בקיבוץ.

6.        לעניין עובד במשק בית – יש כללים מיוחדים שלפיהם לעניין הביטוח הלאומי עובד משק בית הוא שכיר, כולל לפי התוספת הראשונה בצו סיווג מבוטחים. אתר הביטוח הלאומי מפרט מי שייך לקבוצה שמדווחת כמשק בית ומי נחשב לנותן שירות עצמאי או שהוא עובד שכיר שלא במסגרת משק הבית.

הבהרה חשובה של הביטוח הלאומי שפורסמה לאחרונה באתר הביטוח הלאומי, לעניין דיווח ותשלום דמי ביטוח בעבור עובדים זרים במשק בית סיעודי – יש אפשרות בתנאים מסוימים לקבל פטור מהדיווח בעד העובד הזר, אך יש חובה לשלם את דמי הביטוח בעבור העובד הזר בכל מקרה.

 

 

המבחנים לקביעת יחסי עבודה

המבחנים לקביעת יחסי העבודה התפתחו במהלך השנים על פסיקת בית הדין הארצי לעבודה. בחודש אפריל 2021 פרסם בית הדין הארצי לעבודה פסק דין בנושאי ההכרה ביחסי העבודה בדיעבד (דיון מורחב של שבעה שופטים בארבעה ערעורים, ע"ע 15868-04-18 כותה נ' עיריית רעננה, מיום 7.4.2021). בית הדין הארצי קובע שיש לבחון בדיעבד קיום יחסי עובד ומעסיק, לבחון את המשמעות הכספית (קביעה של הנזק הממוני) ואם יש לחייב את המעסיק בפיצוי בלתי ממוני (ניתן לראשונה).

ביום 8.10.2021 קיבל בית הדין האזורי את תביעתו של גיא נוי (ב"ל 31496-12-18) להכיר בתאונה שעבר כתאונה בעבודה במסגרת עבודתו כמנופאי. בית הדין קבע כי העובדה שאף מעסיק לא דיווח על העובד כעובד שכיר בביטוח הלאומי במועד התאונה, אין בה כדי להעיד על כך שבמועד האירוע לא היה כזה, והיא אינה אמורה לשלול ממנו זכאות להכרה בפגיעתו כפגיעה בעבודה.

חשוב לציין, שהעובדה שהעובד מקבל כל חודש תלוש משכורת ומדווח כשכיר, אינה, כשלעצמה, תנאי מספיק לכך שמתקיימים יחסי עבודה.

כאשר מתקיימים יחסי עבודה, המעסיק חייב לפרט את רכיבי המשכורת בתלוש השכר ולדווח כחוק על העובד.

ביום 6.7.2021 דחה בית הדין האזורי (ב"ל 13858-11-19) את תביעתם של זוהר סורוצקי (האב) ויקיר סורוצקי (הבן) וקבע כי הבן אינו עונה להגדרת "עובד" בחוק הביטוח הלאומי, ולכן המעסיק (האב) אינו זכאי להחזר תגמולי המילואים מהביטוח הלאומי. בית הדין קיבל את עמדת הביטוח הלאומי, שהבן נתן שירות ללקוח של העסק כעובד עצמאי, ללא קשר לעסק האב, והעסק שימש רק כ"צינור" להעברת כספים מהלקוח לבן. לכן הבן אינו עונה על הגדרת "עובד" בחוק.

 

חוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987

חוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987 ותקנות שכר מינימום (נוער עובד וחניכים), התשמ"ח-1987 קובעים שלכל עובד מגיע שכר שאינו נמוך משכר מינימום שנקבע בחוק.

שכר המינימום יכול להיות לשעה, ליום או לחודש, ואינו כולל שעות נוספות, תוספת ותק, החזרי הוצאות, מענקים על בסיס שנתי ועוד. שכר המינימום כולל רכיבי שכר קבועים המפורטים בחוק שכר מינימום ותלוי גם בחלקיות המשרה.

החל ממשכורת חודש דצמבר 2017 שכר המינימום הוא 5,300 ש"ח לחודש. שכר המינימום ליום מחושב לפי שתי אפשרויות: למי שעובד 6 ימים בשבוע שכר המינימום הוא 212 ש"ח ליום ולמי שעובד 5 ימים בשבוע שכר המינימום הוא 244.62 ש"ח ליום. שכר המינימום לשעה משתנה גם הוא לפי שתי אפשרויות: לפי היקף עבודה של 186 שעות חודשיות שכר המינימום הוא 28.49 ש"ח לשעה, ולפי היקף של 182 שעות חודשיות שכר המינימום הוא 29.12 ש"ח לשעה.

שכר המינימום לנוער נמוך יותר וכך גם שכר מינימום לבעלי יכולת עבודה מופחתת (אנשים עם מוגבלויות).

שכר המינימום בחוק הביטוח הלאומי

1.       סעיף 348(ב) בחוק הביטוח הלאומי קובע כי מבוטח שהכנסתו אינה מגיעה לסכום ההכנסה המזערית כאמור לגביו בלוח י"א, ישולמו דמי הביטוח כאילו הכנסתו היא הסכום המזערי האמור. לוח י"א בחוק קובע לגבי עובד שכיר כי ההכנסה המזערית של עובד שכיר לחודש היא סכום השווה לשכר מינימום. כלומר, יש התאמה בין משכורת מינימום לפי חוקי עבודה, למשכורת מינימום לפי חוק הביטוח הלאומי. הכנסה זו היא גם ההכנסה המבוטחת לעניין גמלאות מחליפות שכר.

2.       שכר המינימום רלוונטי גם לכללי פריסת שכר. המבחן לפריסה הוא רבע משכר המינימום.

3.       שכר המינימום רלוונטי גם לתשלום של המעסיק בחל"ת בהסכמת המעסיק בחודשיים המלאים הראשונים.

אחריות המעסיק

המעסיק אחראי לתשלום דמי הביטוח בעד העובד, לפי סעיף 342 בחוק הביטוח הלאומי. זכויות העובד אינן נפגעות בשל אי דיווח של המעסיק או אי תשלום דמי הביטוח, זאת, לפי סעיף 365 בחוק הביטוח הלאומי. לכן, הסנקציות מופעלות בדרך כלל רק נגד המעסיק, למעט חריגים.

על פי האיגרת שפרסם הביטוח הלאומי למעסיק, ועל פי חוק ההתיישנות, המעסיק חייב לשמור נתוני שכר עבודה עד 7 שנים לאחור. במעבר מתוכנת שכר לאחרת על המעסיק לדאוג להעברת נתוני השכר עד 7 שנים לאחור.

 

אין לדווח על גילום קיבוצי ברשימה מרוכזת. דיווח מרוכז של קבוצת עובדים ביחד כאמור, גורם לכך שתלושי השכר שנמסרים לעובדים אינם כוללים את כל רכיבי השכר (עבירה לפי חוק הגנת השכר, התשי"ח-1958), וכתוצאה מכך הביטוח הלאומי אינו יכול למצות עם תובעי הגמלאות את כל זכויותיהם, ואינו משלם גמלאות בשל הטבות אלה (ברשות המסים קיימת הוראה דומה). 

דוגמה לאי מיצוי זכויות בשל שיהוי בהגשת תביעה לתוספת גמלה בשל הטבת חשמל חינם (ששולמו בגינה דמי ביטוח בגילום קיבוצי) מצויה בפסק דין של בית הדין הארצי לעבודה בעניינם של שני עובדי חברת החשמל (מיום 13.8.2014, 45477-09-11, 45521-09-11).

קריאת מצב חשבון של מעסיק

להלן כמה נקודות חשובות הקשורות למצב חשבון של המעסיק בביטוח הלאומי:

1.       בהתאם לסעיף 353(א) בחוק הביטוח הלאומי, מועד תשלום דמי הביטוח יהיה לגבי עובד שכיר – היום ה-15 בחודש שאחרי תקופת התשלום (למעט אם השר קבע מועד אחר, או אם יש אורכה למעסיק הספציפי בשל תשלום בהוראת חיוב). דחייה במועדים לפי סעיף 353(ב) בחוק הביטוח הלאומי תהיה אם בחמשת הימים שקדמו למועד האמור היו 3 ימי מנוחה לפחות והוא יהיה ביום החול הרביעי שמתום ימי המנוחה הבאים ברצף.

2.       חיוב דמי הביטוח נרשם בחשבון המעסיק במועד החוקי לתשלום לפי סעיף 353 לחוק. אם אין דיווח – נוצרת קביעה בהיעדר דוח.

3.       קביעה בהיעדר דוח מתבטלת עם הגשת הדוח.

4.       מול כל חיוב אמור להיות זיכוי.

5.       תשלום שבוצע לאחר המועד החוקי, כולל הפרשי הצמדה וקנסות לפי סעיף 364 לחוק הביטוח הלאומי.

6.       דין קנס והפרשי הצמדה כדין דמי ביטוח כמפורט בסעיף 364(ג) לחוק הביטוח הלאומי.

7.       קנס והפרשי הצמדה שאינם משולמים הופכים לקרן דמי ביטוח בהתאם לסדר זקיפת תשלומים לפי סעיף 354 לחוק הביטוח הלאומי.

הסנקציות שמעניק חוק הביטוח הלאומי לביטוח הלאומי כנגד מעסיק שלא פעל לפי החוק

1.       קביעות דמי ביטוח כמפורט בסעיפים 357 ו-358 בחוק הביטוח הלאומי. יש לשים לב, שהקביעות הן תמיד גבוהות מהתשלום הרגיל של המעסיק כדי שהדוח יוגש והקביעה תתבטל. הביטוח הלאומי בודק פעם בחודש אם המעסיק הגיש את הדוח ומחייב בקביעות. הביטוח הלאומי פרסם כי אם יהיו שתי קביעות בהיעדר דוח במשך חצי שנה למייצג שמכין את המשכורות ללקוח שלו, הביטוח הלאומי יחסום למייצג את האפשרות לערוך הסכם תשלומים במערכת ייצוג לקוחות אצל המעסיק הספציפי והוא חייב לפנות לסניף.

2.       חיוב בקנסות והפרשי הצמדה לפי סעיפים 356 ו-364 בחוק הביטוח הלאומי (הקנסות גבוהים מאד כיוון שהם כוללים מרכיב של ריבית).

3.       גילום חלק העובד בעת ביקורת ניכויים בשיעור המס השולי של העובד וגם בשיעור דמי הביטוח.

4.       פעולות אכיפה וגבייה לפי סעיף 367 בחוק הביטוח הלאומי.

5.       חיוב מעסיק בהיוון הגמלה שמקבל העובד לפי סעיף 369 בחוק הביטוח הלאומי, כפוף לתקרה.

 

סעיף העונשין בחוק הביטוח הלאומי

לפי סעיף 398 לחוק הביטוח הלאומי (סעיף העונשין), אם נעברה עבירה לפי הסעיף בידי חבר בני אדם, יואשם בה גם כל אדם אשר בשעת ביצוע העבירה היה בו חבר מנהלה, מנהל, שותף (למעט שותף מוגבל), או עובד האחראי למעשה נושא העבירה, אלא אם הוכיח שניים אלה (אין סעיף זה גורע מאחריותו הפלילית של אדם לפי כל חוק אחר):

1.       שהעבירה נעשתה שלא בידיעתו.

2.       שהוא נקט בכל האמצעים הסבירים למנוע את ביצוע העבירה.

לפי סעיף זה, מי שלא שילם לביטוח הלאומי דמי ביטוח בעד עובדו כאמור בחוק הביטוח הלאומי, דינו – מאסר של שנה אחת או קנס לפי חוק העונשין. מי שגרם במרמה או על ידי העלמת עובדה למתן גמלה לפי חוק הביטוח הלאומי, או להגדלתה, דינו מאסר שנה אחת. ומי שלא מילא חובה המוטלת עליו בחוק זה או על פיו (למעט חובת תשלום דמי הביטוח), דינו קנס בשל כל אדם שלגביו נעברה העבירה.

 

 

חשיבות הרישום המדויק ומשיכת המשכורת האמיתית לחשבון הבנק

כאשר מדובר בזכאות לגמלה שתלויה במספר ימי העבודה בפועל, הביטוח הלאומי מייחס חשיבות רבה לאימות הפרטים הרשומים בטופס התביעה לגמלה. זאת, כיוון שהביטוח הלאומי מבסס על נתון זה את החלטת הזכאות לגמלה. ימי העבודה בפועל כוללים את מספר הימים שבעבורם שולם שכר, לרבות ימי מחלה, ימי חופשה וחג.

אם מספר הימים הרשום בתלוש אינו משקף את מספר ימי ההופעה לעבודה בפועל (לרבות ימי מחלה, חופשה וחג ששולם בעבורם שכר), אזי הביטוח הלאומי עלול לשלם גמלה (לדוגמה: קצבת נכות כללית או דמי אבטלה) שלא כדין, או למנוע תשלום ממי שזכאי לו. כך גם כאשר אין התאמה בסוג המשרה: חודשית או יומית, חלקית או מלאה.

לעניין דמי אבטלה – תקופת האכשרה לדמי אבטלה כוללת חודש שבו העובד עבד יום אחד לפחות כעובד שכיר באותו החודש.

כאשר עובד תובע גמלה מהביטוח הלאומי הוא מתבקש לקבל מהמעסיק אישור על תקופת ההעסקה ועל השכר בהתאם לדרישות של כל גמלה. משנת 2022 המעסיק משדר לביטוח הלאומי טופס 100 ייעודי על פי דרישה (לאחר שהתקבל אישור מהעובד).

הביטוח הלאומי נוהג לבחון אם יש התאמה בין השכר שנקוב בתלוש לשכר ששולם בפועל, כיוון שלעמדתו, תכליתה של גמלה מחליפת שכר היא לשמור על רמת החיים בהתאם להכנסה שהמבוטח הורגל אליה.

הביטוח הלאומי בודק פערים בין השכר בתלוש לבין ההפקדות בבנק כדי לבדוק אם מדובר בשכר פיקטיבי.

תזכורת קצרה לפעולות חשובות לביצוע בסוף שנת המס 2022 על ידי המעסיק

1.       הסדרת חובות של מעסיקים בסוף שנת 2022 מאפשרת ביטול קנסות לזכאים. מומלץ מאד להסדיר חובות.

2.       לבדוק שאין קביעות ושכל הדוחות הוגשו, לרבות טופסי 102, 100 חודשי וייעודי וטופסי 126. עיכוב במשלוח טופס 100 ייעודי לגמלאות, עלול לעכב טיפול בתביעה של עובד לגמלה.

3.       לבדוק תיאום דמי ביטוח בשנה השוטפת. לא ניתן לפטור עובד מתשלום דמי ביטוח ללא אישור מהביטוח הלאומי או טופס 644 (טופס 644 מתאים רק לתיאום בשיעור המופחת).

4.       מעסיק עיקרי חייב לבדוק שיש לו הצהרה של העובד שהוא המעסיק העיקרי.

5.       מעסיק חייב לוודא שברשותו נמצאים כל האישורים מהביטוח הלאומי לעובדים שיש להם פטור מלא או חלקי מתשלום דמי הביטוח, כולל בשל תיאום דמי ביטוח. מומלץ לקראת סיום השנה לוודא שהעובד קיבל במהלך כל השנה את הקצבה (אולי במהלך השנה הפטור בוטל והעובד לא הודיע למעסיק, או שמשכורתו גדלה באופן ששולל את הזכאות לקצבה ולא הודיע לביטוח הלאומי).

6.       לבדוק נכונות פטור של משכורות מדמי ביטוח לפי חוזר הביטוח הלאומי בנושא. למשל תמורת חופשה לעומת פדיון חופשה.

7.       בדיקת רכיבי פריסת שכר – הפרשי שכר ופריסת שכר נוסף. חשוב מאד לתקינות טופסי 100 חודשי וייעודי. לבדוק סיווג רכיבי שכר ובמיוחד לבדוק כל בונוס אם הוא חודשי או שהוא תשלום נוסף שחייב בפריסה.

8.       בדיקת כל ההטבות וזקיפת רכיבי השכר במשכורת, כמו נופש, שווי רכב, ארוחות, מתנות ועוד.

9.       בדיקה שאין ניכוי הוצאות ברוטו מהמשכורת לעניין תשלום דמי הביטוח (ייתכן הבדל בין מס הכנסה לביטוח הלאומי. הוצאות רכב פרטיות אינן מותרות בניכוי גם לצורכי מס הכנסה).

10.   התאמת טופסי 102 וטופס 617 לטופס 100 חודשי, לרבות בדיקת משובים של טופסי 100.

11.   בדיקת התאמה בין השכר שנקוב בתלוש לשכר ששולם בפועל (לפי הפסיקה, תכליתה של גמלה מחליפת שכר היא לשמור על רמת החיים בהתאם להכנסה שהמבוטח הורגל אליה). הביטוח הלאומי בודק פערים בין השכר בתלוש לבין ההפקדות בבנק גם כדי לבדוק אם מדובר בשכר פיקטיבי.

12.   למלא טפסים בהקפדה, לרבות ימי עבודה, סיווג עובד כחודשי/יומי/שעתי, שכר מינימום, פריסת שכר ועוד.

13.   הקפדה על ציון קרובי משפחה ובעלי שליטה בתביעות לגמלאות. לא למלא טופס תביעה במקום עובד.

14.   לבדוק אם נותני שירותים עצמאים כלולים בתוספת הראשונה בצו סיווג מבוטחים.

 

 

חיוב בדמי ביטוח של הכנסת עבודה וניכוי הוצאות מהכנסת עבודה                          

סעיף 344 לחוק הביטוח הלאומי מחייב בדמי ביטוח הכנסת עבודה מהמקורות המפורטים בסעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה. הכנסת העובד השכיר היא חודשית ועל כן ההכנסה המרבית או התקרה לשיעור המופחת מחושבות לכל חודש בנפרד ולא ניתן להעביר יתרה של תקרה שלא נוצלה לחודש אחר.

 

סעיף 344(א) בחוק הביטוח הלאומי קובע כדלקמן:

 

"344. (א)      יראו כהכנסתו החודשית של עובד את הכנסתו בעד החודש שקדם ל-1 בחודש שבו חל מועד התשלום, מהמקורות המפורטים בסעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה; ..."

 

המקורות המנויים בסעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה הם כדלקמן:

 

" 2. (2)(א)      השתכרות או רווח מעבודה, כל טובת הנאה או קצובה שניתנו לעובד ממעבידו, תשלומים שניתנו לעובד לכיסוי הוצאותיו, לרבות תשלומים בשל החזקת רכב או טלפון, נסיעות לחוץ לארץ או רכישת ספרות מקצועית או ביגוד אך למעט תשלומים כאמור המותרים לעובד כהוצאה; שוויו של שימוש ברכב שהועמד לרשותו של העובד; והכל - בין שניתנו בכסף ובין בשווה כסף; בין שניתנו לעובד במישרין או בעקיפין או שניתן לאחר לטובתו; "

 

בתקנה מספר 2 לתקנות הביטוח הלאומי (תשלום ופטור מתשלום דמי ביטוח), התשנ"ה-1995, נקבע כדלקמן:

"לא ישולמו דמי ביטוח מהכנסת עובד הפטורה ממס לפי הפקודה למעט הכנסה לפי סעיף 9(5)… לפקודה".

 

כלומר, יש התייחסות בתקנות לפטור מתשלום דמי ביטוח לאומי רק להכנסות פטורות, למעט סעיף 9(5) לפקודה.

כפי שיוסבר להלן, הוצאות מותרות לעובד לפי סעיף 17 לפקודה אינן מותרות בניכוי לעניין חיוב בדמי הביטוח על ידי המעסיק.

מהי הכנסת עבודה לפי סעיף 2(2) לפקודה?

·         השתכרות או רווח מעבודה.

·         שווי שימוש ברכב.

·         כל טובת הנאה או קצובה שניתנו לעובד ממעסיקו.

·         תשלומים שניתנו לעובד לכיסוי הוצאותיו... למעט תשלומים כאמור המותרים לעובד כהוצאה.

קובץ הפרשנות לפקודת מס הכנסה (החבק) מתייחס לתשלומים לכיסוי הוצאות במסגרת התייחסות לסעיף 2(2) לפקודה בעמוד ב/11 ומבדיל בין שני סוגי הוצאות:

·         הוצאה שהיא לטובת המעסיק.

·         הוצאה שהיא לטובת העובד ומוכרת כהוצאה לעובד לפי סעיף 17 לפקודה.

נקבע שם כי "אם החזיר המעביד לעובד סכום שהוציא האחרון עבור קניית מעיל עבודה המשמש אותו לעבודתו בלבד והנושא סמל של המעביד, לא ייחשב סכום ההחזר להכנסה. אולם, אם נועד המעיל לשמש את העובד לצרכיו הפרטיים (גם אם יכול הוא להשתמש בו לעבודה), יראו בכך הכנסה בידו".

החבק מבדיל בין הוצאה לטובת המעסיק שלגביה לא ייחשב סכום ההחזר להכנסה, לבין הוצאה שמותרת בניכוי לעובד לפי סעיף 17 לפקודה, המשתלמת על ידי המעסיק, שם יש בפקודה "קיצור דרך". במקום לראות בכל ההחזר הכנסה שממנה תנוכה ההוצאה בהתאם לסעיף 17 לפקודה, בחר המחוקק להפחית את ההכנסה מלכתחילה בסכום הזהה לסכום ההוצאה המותר בניכוי.

פסק דין בבית המשפט העליון בעניין ניכוי הוצאות מהכנסת עבודה

בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים נתן את דעתו בנושא דמי חבר ודמי טיפול בפסק דין פ"ש פתח תקוה נגד שירותי בריאות כללית (ע"א 3844/15 מיום 15.12.2016).

השאלה במוקד הערעור הייתה אם יש לראות את דמי הטיפול המקצועי או את דמי החבר עד גובה דמי הטיפול המקצועי (להלן: "דמי הארגון") שמשלמת חברה בגין עובדיה למוסדותיה של ההסתדרות, כחלק מחישוב השכר והכנסת העבודה שבגינם מחויבת החברה במס שכר ובמס מעסיקים.

בפסק הדין קובע בית המשפט העליון שתכלית סעיף 2(2) לפקודה היא באופן כללי כי הכנסה הנובעת לנישום כתוצאה מקיום יחסי עובד ומעסיק ומשתלמת לו משום קיומם של יחסים אלה – היא הכנסת עבודה, כולל כל טובת הנאה המגיעה מן המעסיק לעובד כחלק מיחסי העבודה ביניהם, למעט המפורט בחריג.

"כאמור יש לפרש את החריג לסעיף 2(2) לפקודה בדרך תכליתית, על פיה כל תשלום או טובת הנאה המועברים מהמעסיק לעובד כחלק מיחסי העבודה ביניהם נכנסים בגדריה של הכנסת העבודה, למעט תשלומים הבאים בגדרי החריג, אשר לו יש לתת פירוש מצמצם, בשל אותה תכלית של החוק".

דמי הארגון הם חלק בלתי נפרד מן השכר. העובדה שהכסף אינו מגיע בפועל לעובד אין פירושה כי הכסף לא שולם לו כחלק משכרו, שכן הכסף שולם להסתדרות בעבור העובד ובשם העובד לצורך מתן השירות לעובד. המעסיק משמש רק "צינור" להעברת הכספים. אין לראות את התשלומים האלה כהחזר הוצאות מן המעסיק לעובד ולכן יש לראותם כחלק מהגדרת הכנסת העבודה, בין שהם מותרים לעובד כהוצאה ובין שלאו.

הפרשנות הזאת אמורה, להיטיב לכאורה עם העובדים, כיוון שאין פגיעה בגובה ההפרשות הפטורות ממס ובתגמולי הביטוח הלאומי הנגזרים מהגדרת הכנסת העבודה לפי סעיף 2(2) לפקודה.

כלומר, מפסק הדין עולה כי אין להתיר הקטנת הכנסת העבודה לעניין חישוב דמי הביטוח, כדי לא לפגוע בגמלאות הביטוח הלאומי הנגזרות מגובה הכנסת העובד.

עמדת הביטוח הלאומי בקשר לניכוי הוצאות של שכירים

בהסתמך על פסק הדין של בית המשפט העליון מדצמבר 2016, פרסם הביטוח הלאומי ביום 1.1.2017 את עמדתו בקשר לניכוי הוצאות של שכירים.

להלן מתוך החוזר של הביטוח הלאומי:

בהתאם לסעיף 344 לחוק הביטוח הלאומי, הכנסתו של עובד שכיר נקבעת על פי סעיף 2(2) לפקודה. מכאן כי ככל שמדובר בהוצאה לפי סעיף 17 לפקודה (סעיף אליו לא מפנה סעיף 344 לחוק), הרי שאין היא רלוונטית לעניין חישוב ההכנסה לעניין חוק הביטוח הלאומי.

סעיף 2(2) לפקודה כולל חריג שאינו נכלל בהגדרת הכנסת עבודה: "למעט תשלומים כאמור המותרים לעובד כהוצאה".

הפירוש שנותן הביטוח הלאומי לחריג האמור בסעיף 2(2) לפקודה הוא, שהחריג נועד להקל על השכיר שלא יצטרך להגיש דוחות למס הכנסה כדי לנכות הוצאות המותרות לו בניכוי, ויוכל לנכות אותן ישירות מהמשכורת באמצעות המעסיק.

דמי החבר ששולמו משכרו של העובד (על ידי המעסיק המשמש כ"צינור" בין העובד לבין הארגון), אינם בגדר החזר הוצאות מהמעסיק לעובד ולכן יחויבו כהכנסת עבודה אף על פי שהן מותרות בניכוי ממשכורתו.

החוזר מביא את פסק הדין של בית המשפט העליון שלעיל כבסיס לעמדתו, שכן נקבע בפסק הדין כי יש לפרש את החריג לסעיף 2(2) לפקודה בדרך תכליתית, על פיה כל תשלום או טובת הנאה המועברים מהמעסיק לעובד כחלק מיחסי העבודה ביניהם נכנסים בגדרה של הכנסת העבודה, למעט תשלומים הבאים בגדר החריג, אשר לו יש לתת פירוש מצמצם, בשל אותה תכלית של החוק.

לעניין דמי הארגון קבע בית המשפט, כי הם אינם בגדר החריג, ויש לראותם כחלק מהכנסת העבודה של העובד, בין שהם מותרים בניכוי לעובד כהוצאה ובין שלאו.

החוזר מפרט את דרכי הטיפול של עובד הביטוח הלאומי שבודק תלוש משכורת של עובד:

1.       ביקורת ניכויים - מבקר הניכויים יבדוק כי דמי הביטוח (חלק העובד וחלק המעסיק) שולמו משכר הברוטו, לפני ניכוי הוצאות.

2.       בקשות להחזר דמי ביטוח במשכורת - פקיד מעסיקים ידחה בקשות להחזר דמי ביטוח בגין ניכוי הוצאות דמי חבר רטרואקטיביים.

3.       בקשות להחזר דמי ביטוח בעקבות הגשת דוח למס הכנסה - פקיד מעסיקים ידחה בקשות להחזר דמי ביטוח בעקבות התרת ההוצאות לשכיר בדוח שהגיש למס הכנסה.

 

פסק דין בעניין אלביט מערכות בע"מ בבית הדין האזורי

ביום 22.3.2022 דחה בית הדין האזורי את התביעה של אלביט מערכות בע"מ נגד הביטוח הלאומי וקבע שעליה לשלם את שומת הביטוח הלאומי במלואה לשנים 2014 עד 2017 (ב"ל 47947-02-20), כולל את הרכיב שהיה במחלוקת: הפחתת ניכויי רשות משכר ברוטו (מס הכנסה לא התייחס לרכיבים אלה בשומת הניכויים שלו בשנים אלה).

מדובר לפי פסיקת בית הדין ברכיבי שכר שנוכו על ידי אלביט משכר הברוטו של העובדים כתוצאה משימוש ברכב החכר (ליסינג), בהיקף העולה על הזכאות בהתאם להסכם הליסינג, המהווה חלק מהסכם העבודה, כדלקמן:

1.       התחשבנות בגין צריכת דלק של העובד מעבר למכסה המרבית בהתאם להסכם ההחכר שנחתם בין אלביט לעובד.

2.       התחשבנות בגין מרכיב עלות הרכב לעובדים שהחזירו את הרכב לפני תום התקופה שנקבעה בהסכם ההחכר.

3.       התחשבנות בגין מרכיב עלות הרכב לעובדים שבחרו לעשות שימוש ברכב יקר מזה שלו היו זכאים לפי תפקידם באלביט.

4.       תשלום בגין נסיעות פרטיות בכבישי אגרה.

5.       תשלום בגין שימוש ברכב החכר בתקופת חופשה ללא תשלום, או בגין החלק היחסי של הרכב לעובד שמועסק במשרה חלקית.

6.       תשלום קנסות משטרה.

אלביט טענה שכל הרכיבים הם חלק משווי השימוש ברכב, ומדובר למעשה בניכוי הוצאה של המעסיק עצמו, שיש לו אינטרס לספק פתרון תחבורתי זמין לעובדיו. בית הדין דחה את עמדת המעסיקה שהרי מדובר בחיוב העובד מחוץ ומעבר להסדר ההחכר, ולא בחיובים שנעשים בגדרו של ההסדר. כל הנ"ל אינם חלק מהאינטרס של המעסיק ואין מדובר בעלות המעסיק, כי נסיעות עבודה אינן מקוזזות.

נימוק נוסף של בית הדין הוא שלפי הוראות החקיקה עובד שכיר אינו יכול לנכות הוצאות. הכנסת עבודה שאליה מפנה סעיף 344 לחוק הביטוח הלאומי נעשית לפי ההגדרה בסעיף 2(2) לפקודה (לפני ניכוי הוצאות, קיזוזים או פטורים), והחריג שבסעיף 2(2) לפקודה המאפשר תשלומים המותרים לעובד כהוצאה אינו מפנה לסעיף 17 לפקודה.

 

עובדים בתקופת בחירות – דין מיוחד

הביטוח הלאומי פרסם ביום 22.9.2022 חוזר מעסיקים מספר 1502 בנושא דיווח ותשלום דמי ביטוח עבור עובדים במערכת הבחירות לכנסת ה-25 שיתקיימו ביום 1.11.2022, על פי חוק מיסוי תשלומים בתקופת בחירות, התשנ"ו-1996 ועל פי תקנות מיסוי תשלומים ביום הבחירות, התשנ"ו-1996 (הוראות הדין המיוחד). עבור תשלומים שחל עליהם הדין המיוחד הם בעד עבודה או שירות בשל הבחירות, שנעשו בתקופת הבחירות שנקבעה, בעד הובלה או הסעת נוסעים והחזרי הוצאות כפי שקבעו החוק והתקנות.

התשלום הכולל למקבל אחד לפי הוראות הדין המיוחד אינו עולה על 18,000 ש"ח ואינו מהווה הכנסה חייבת בדמי ביטוח למעט בעבור ענף נפגעי עבודה (כל עוד לא נעשה במסגרת עסקו, משלח ידו או עבודתו של מקבל התשלום). לכן, מדובר בתשלום שאינו שולל זכאות לדמי אבטלה ואינו נחשב לתקופת אכשרה לגמלאות.

רשות המסים פרסמה את ההוראות ביום 26.7.2022.

 

הכנסות עובד שכיר הפטורות מתשלום דמי ביטוח

הביטוח הלאומי פרסם חוזר מעסיקים 1479 ביום 21.2.2019 בתחולה מיום 1.1.2019 המפרט את המצבים שבהם הכנסת עובד שכיר פטורה מתשלום דמי ביטוח.

החוזר הזה מחליף כל חוזר קודם בנושא הכנסות פטורות ומדגיש כי מרבית רכיבי השכר חייבים בתשלום דמי ביטוח. אין לפטור רכיב שכר שאינו מצוין בחוזר כפטור מתשלום דמי ביטוח ללא קבלת אישור מראש ובכתב מהביטוח הלאומי.

יש לקרוא את כל החוזר לפני כל פעולה בעניין כיוון שהחוזר מדגיש כי מעסיק שלא ידווח על ההכנסות המלאות של העובד יחויב בקנסות ובהפרשי הצמדה וגם חשוף לתביעה להחזר גמלאות בהתאם לסעיף 369 לחוק הביטוח הלאומי.

להלן בקצרה רשימת רכיבי המשכורת הפטורים מתשלום דמי ביטוח, המפורטים בחוזר:

תשלומים סבירים המשולמים לעובד על פי דין עקב ניתוק מוחלט של יחסי העבודה – פיצויי פיטורין, פדיון ימי מחלה, פדיון ימי חופשה, מענק שנים עודפות לעובדי השירות הציבורי ותשלומים אחרים כגון, פיצוי בגין אי תחרות ודמי הסתגלות (תשלום פיצוי בגין אי מתן הודעה מוקדמת לפי החוק חייב בתשלום דמי ביטוח ויש לייחס אותו לתקופה שבעדה שולם).

החזרי הוצאות שהוציא העובד לצורך המעסיק – מותנה ברישום ההוצאה בספרי המעסיק לפי קבלות (החזר הוצאות אחזקת רכב פרטי של העובד חייב בתשלום דמי הביטוח).

מימון לימודים לעובד – רק כאשר הם מהווים שמירה על הרמה המקצועית הקשורה לתחום עיסוקו של העובד.

מימון בגדי עבודה – רק אם הם משמשים רק לעבודה (כמו סרבל או מדים) או שיש עליהם לוגו של העסק.

עלות ביגוד הנדרש לעובד על פי דין כמו גלימת עורך דין – יותרו כפטורים רק 80% מההוצאה.

הפרשות המעסיק לקרן השתלמות, קופת גמל, פנסיה ופיצויים – פטורים רק כשהם במגבלת התקרה הקבועה בפקודת מס הכנסה. מעל התקרה יש לזקוף שווי הטבה.

מימוש אופציות במסלול הוני בלבד ומיסוי הוני – בהקצאות משנת 2003 בלבד.

פיצויי הלנת שכר לרבות ריבית והפרשי הצמדה על השכר המולן – כפוף לסכומים הפטורים בפקודת מס הכנסה (מעל התקרה – הסכומים חייבים כהכנסת עבודה).

מענק פטירה ותשלומים הניתנים עבור העובד לאחר פטירתו – אם הם מיוחסים לתקופה שלאחר ניתוק יחסי העבודה.

החזר הוצאות בפועל ומותרות בניכוי לצורכי מס למומחה חוץ, לספורטאי חוץ ולעיתונאי חוץ – כפוף לתנאים המפורטים בתקנות מס הכנסה ולפי טופס שבו העובד מצהיר שהוציא בפועל את ההוצאות.

 

תשלום שניתן בניתוק יחסי העבודה ועקב ניתוקם

יש לפעול לפי חוזר מעסיקים 1479 מיום 21.2.2019.

הכוונה לתשלומים המשולמים לעובד תוך כדי ועקב ניתוק יחסי עובד ומעסיק על פי דין, בניתוק מוחלט של יחסי עובד ומעסיק על פי חוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963, כמו פיצויי פיטורין, פדיון ימי מחלה, פדיון ימי חופשה, מענק שנים עודפות לעובדי השירות הציבורי ותשלומים אחרים, כגון: פיצוי בגין אי תחרות ודמי הסתגלות .

ככלל, כאשר טוענים לפטור מתשלום דמי ביטוח יש חשיבות רבה לאופן שבו המעסיק מציג את התשלומים כלפי מס הכנסה. למשל, פיצוי בשל אי תחרות שמוצג על ידי המעסיק כבונוס לא יהיה פטור מתשלום דמי ביטוח. למשל, ביום 6.1.2014 קבע בית הדין הארצי בעניין גילאון מתן (עב"ל 22517-02-12), שלעניין תשלום דמי ביטוח קיימת זיקה ברורה בין חוק הביטוח הלאומי ובין פקודת מס הכנסה ויש חשיבות גדולה לאופן שבו מוצגת ההכנסה. בונוס כשמו כן הוא - בגדר הכנסת עבודה ולא מענק פרישה.

 

לעניין מענק הסתגלות, ביום 6.7.2107 פסק בית הדין האזורי (13954-09-15) כי תשלומים המשולמים למשרתי קבע במהלך חופשת הפרישה שלהם ולפני ניתוק יחסי העבודה, חייבים בדמי ביטוח.

על פי החוזר, תשלומים המשולמים תוך כדי ועקב ניתוק יחסי עבודה שאינם סבירים ו/או קיים חשש שהם מסווה לשכר עבודה, נבדקים על ידי הביטוח הלאומי.

 

יש להבחין בין רכיב "פדיון חופשה" שמשולם תוך כדי ועקב ניתוק יחסי עבודה, שפטור מתשלום דמי ביטוח כאמור לעיל, לבין רכיב "תמורת חופשה" שחייב בתשלום דמי ביטוח, ומהותו תשלום המשולם בזמן העבודה, בעבור ימי חופשה שהצטברו. לכן, פדיון ימי חופשה ידווחו כשיש הפסקת עבודה. בכל מקרה אחר מדובר בתמורת חופשה, כשכר נוסף.

לפי סעיף 2(9) לחוק פיצויי פיטורים, רואים רציפות בעבודה לעניין הזכות לפיצויי פיטורים לפי סעיף 1 בחוק, אפילו אם חלה בה הפסקה תוך ניתוק יחסי עבודה שאינה עולה על שישה חודשים. כלומר, אם העובד חזר לעבוד אצל אותו המעסיק בטרם חלפו שישה חודשים מאז שנותקו יחסי העבודה, התשלומים שהוא קיבל בעבור סיום יחסי העבודה אינם פטורים מתשלום דמי ביטוח, ואם המעסיק לא דרש אותם בחזרה מהעובד, הם נחשבים לתשלום שכר נוסף.

 

תשלום חלף הודעה מוקדמת

לעניין תשלום חלף הודעה מוקדמת, על פי חוק הודעה מוקדמת לפיטורין ולהתפטרות, יש לפעול בהתאם לחוזר מעסיקים 1479 ובהתאם להודעה של אגף גבייה ממעסיקים מיום 20 בינואר 2009. התקופה שבה העובד זכאי לתשלום בגין אי מתן הודעה מוקדמת לפי החוק, מוכרת כתקופת עבודה, גם אם העובד לא עבד בתקופה הזאת. פיצוי שעולה על התקופה החוקית פטור מתשלום דמי ביטוח.

יש לשים לב, שבתקופה שבה יש חובת תשלום דמי ביטוח, מי שאינו עובד במקום אחר פטור מתשלום המינימום. ככל שעובד במקום אחר – יש לערוך תיאום דמי ביטוח. התקופה יכולה לתת לעובד תקופת אכשרה לזכאות לגמלה ושוללת זכאות לדמי אבטלה. בתקופה הזאת אישה נשואה אינה פטורה מתשלום דמי ביטוח.

כאשר מעסיק מפטר עובד במהלך החודש ומשלם לו ביום העבודה האחרון חלף הודעה מוקדמת חוקית, יש לפנות למערכת השכר ולקבל הוראות בעניין הדיווח. זאת, כיוון שיש לדווח לביטוח הלאומי בטופס 100 חודשי על יום הפסקת העבודה של העובד (שהוא יום העבודה האחרון) שממנו המעסיק משלם את הפיצוי בשל אי מתן הודעה מוקדמת לפיטורים.

ביום 5.9.2019 דחה בית הדין האזורי (ב"ל 17176-08-18) את תביעתו של ישראל בוקר לתשלום דמי אבטלה. הנושא שנדון הוא האם תקופות שבהן קיבל תשלום חלף הודעה מוקדמת על פי הסכם עבודה מעבר לחודש ימים, נכללות בתקופת האכשרה לזכאות לדמי אבטלה (ללא תקופת ההודעה המוקדמת ההסכמית אין למבוטח תקופת אכשרה לזכאות לדמי אבטלה).

בית הדין קבע כי תקופת הודעה מוקדמת של כמה חודשים היא בגדר הטבה כספית המוסכמת בחוזה ההעסקה בין עובד למעסיקו, אך אין בתקופה העולה על הנדרש בחוק כדי לקנות זכויות בביטוח הלאומי, כגון להכלילה בתקופת האכשרה. לדעת בית הדין השאלה שנדונה בהלכת זפרני היא לגבי תקופת הודעה מוקדמת על פי החוק, קרי עד חודש ימים. הרציונל לכך הוא כי החוק קובע מיני היעדרויות שכן נכללות בתקופת האכשרה ואחת מהן היא נבצרות העובד לבצע את עבודתו מסיבות שאינן תלויות בו. במקרה כזה קובע החוק כי תיווסף תקופה בת 30 ימים. כך ניתן להכליל את תקופת תשלום חלף הודעה מוקדמת, אך עד 30 יום.

נמסר מתחום אבטלה כדלקמן: לעניין זכאות לדמי אבטלה - הביטוח הלאומי מזיז את תאריך ניתוק יחסי העבודה עד לתקופה שהחוק מחייב בהודעה מוקדמת, שזו התקופה שחייבת בדמי הביטוח. פיצוי חלף הודעה מוקדמת מעבר לדרוש בחוק, אינו שולל דמי אבטלה.

תשלום שכר עבודה רטרואקטיבי שניתן לאחר ניתוק יחסי עבודה, למשל לפי פסק דין

יש לשייך את השכר הרטרואקטיבי שניתן לאחר ניתוק יחסי העבודה לחודשים שבעדם הוא שולם. הפרשי שכר (הפרשים) נחשבים לשכרו החודשי הרגיל של העובד ונזקפים בהתאמה לכל אחד מהחודשים, שבהם השכר הרגיל היה אמור להשתלם.

יש לשים לב לסוג התשלום. עמלה, פרמיה או בונוס חודשי שמחשבים אותם מדי חודש (גם אם בחודש מסויים באופן מקרי אין תשלום) הם רכיבי שכר רגיל. אם הם שולמו באיחור, יש לשייך אותם לחודשים שבעדם שולמו כמו הפרשי שכר.

תשלום שכר נוסף שניתן לאחר ניתוק יחסי עבודה, למשל דמי הבראה

דמי הביטוח בעבור תשלום שכר נוסף כמו דמי הבראה או בונוס/מענק חד פעמיים, למי שנותקו עמו יחסי העבודה ולאחר ניתוקם, ישולמו כמקובל לעניין מי שלא נותקו עמו יחסי העבודה, אך המועד שאליו מיוחס החיוב הוא המועד שבו נותקו יחסי העבודה וחלוקת ה"תשלום הנוסף" מתבצעת בהתאם. קביעה זו הובהרה על ידי הביטוח הלאומי בבית הדין הארצי לעבודה בפסק דין שרון טופז ושרון זלצמן (עב"ל 574/07). התשלום בפועל של דמי הביטוח משולם לפי מועד תשלום השכר הנוסף.

ביום 20.1.2019 דחה בית הדין האזורי את תביעתו של אפרים שטיינמץ (ב"ל 61021-11-17) וקבע כי הכנסה פירותית ממימוש אופציות שקיבל ממעסיקתו בעבר, שנים לאחר שנותקו יחסי העבודה, יש לייחס לחודש העבודה האחרון בחברה ולפרוס לפי התקנות.

תשלומים והטבות לאחר פרישה מעבודה לפי הסכם לפורשים

הביטוח הלאומי פרסם ביום 13.3.2022 חוזר מספר 1500. על פי החוזר יש לדווח על התשלומים וההטבות האלה עד גיל פרישה כפנסיה מוקדמת ולא כמשכורת (פנסיה מעל גיל פרישה פטורה מדמי ביטוח). הביטוח הלאומי יפרסם הוראות נוספות בנושא.

תזכורת לכללי פריסת שכר ותשלום הטבות

בתקנות הביטוח הלאומי (תשלום ופטור מתשלום דמי ביטוח), התשנ"ה-1995 (להלן: תקנות פריסת שכר), נקבעו ההגדרות לשכר הרגיל והתנאים שבהם יש לפרוס שכר נוסף.

שכר החודשי רגיל

השכר החודשי הרגיל הוא השכר שנהוג לשלם לעובד מדי חודש (בונוס קבוע מדי חודש נחשב לשכר רגיל, גם אם הוא בסכום שונה בכל תשלום). יש לדווח על השכר הרגיל ולשלם את דמי הביטוח מדי חודש גם אם השכר שולם באיחור (בשונה מהדיווח למס הכנסה שנעשה בדרך כלל לפי מועד התשלום בפועל).

תשלום חודשי לעובד שנהוג לשלמו בחודש שלאחר החודש שבעדו הוא משתלם, על פי הדיווח של העובד (כגון: פרמיות, שעות נוספות וכדומה), נחשב לשכר חודשי רגיל של העובד בעד החודש שלאחר החודש שבעדו משולם התשלום החודשי.

ביום 20.1.2020 קיבל בית הדין האזורי לעבודה (ב"ל 5821-05-19) את תביעתו של עמית פרל וקבע, בנסיבות המקרה, כי על פי תקנון העבודה אצל המעסיק: תשלום בגין שעות נוספות, ניכוי בגין חל"ת והחזר הוצאות העובד, מבוצעים באופן קבוע במשכורת של החודש העוקב. לכן, השעות הנוספות שבוצעו בחודש שלפני הרבעון שקדם לפגיעה ושולמו ודווחו בחודש שכלול ברבעון שלפני הפגיעה, נחשב כשכרו הרגיל של המבוטח בחודש הדיווח לפי תקנה 3 לתקנות הביטוח הלאומי (תשלום ופטור מתשלום דמי ביטוח).

הפרשי שכר (הפרשים)

כשמעסיק משלם לעובד הפרשי שכר בעד תקופות קודמות, הפרשים בגין העלאה בדרגה וכדומה, יש לערוך דוח על הפרשים (הפרשי שכר אינם תשלום נוסף). הפרשים ייחשבו לשכרו החודשי הרגיל של העובד וייזקפו בהתאמה על כל אחד מהחודשים, שבהם השכר הרגיל היה אמור להשתלם.

לכן, הדוח יתייחס לתקופה שבגינה שולמו ההפרשים, לפי שיעורי דמי הביטוח והמקסימום שהיו נהוגים באותן התקופות. יש לשים לב לשינויים בשיעורי דמי הביטוח, לשינויים בהכנסה החייבת בשיעור מופחת ולתקרה החייבת בדמי ביטוח באותה התקופה.

תשלום נוסף

"תשלום נוסף" הוא שכר שניתן לעובד נוסף על השכר החודשי הרגיל, למעט הפרשי שכר. כאשר השכר ברוטו כולל יותר מרכיב אחד של "תשלום נוסף", כגון: גם דמי הבראה וגם ביגוד, יש להביא בחשבון את סך כל ה"תשלומים הנוספים" באותו חודש.

ל"תשלום נוסף" נחשבים, בין היתר, רכיבי השכר הבאים: ביגוד, דמי הבראה, משכורת "13", בונוס (שאינו שוטף), מענק השתתפות ברווחי מעסיק, מענק יובל, ביטוח רכב וכדומה, לרבות כל גילום מס בעבור כל אחד מהרכיבים הללו, וכן כל תשלום תקופתי שלא נהוג לשלמו מדי חודש, למעט הפרשי שכר (שאותם כאמור יש לייחס לכל אחד מהחודשים שבגינם שולמו).

כשמעסיק משלם לעובד בונוס חד פעמי או תשלום כלשהו בנוסף לשכרו החודשי הרגיל, עליו לערוך דוח על תשלום נוסף בהתאם לתקנות הביטוח הלאומי (תשלום ופטור מתשלום דמי ביטוח).

ביום 5.8.2018 דחה בית הדין האזורי לעבודה (ב"ל 1392-05-17) את תביעתו של עמוס מלניקוב וקבע כי פריסה של תשלום נוסף (החייב בפריסה) רלוונטית גם לעניין חישוב הבסיס לגמלת נכות מעבודה.

הפעולות שיש לבצע בעניין פריסת שכר

1.    החל ממשכורת חודש יוני 2014 יש להשוות את השכר הנוסף לרבע משכר המינימום. על פי חוזר הביטוח הלאומי מס' 1455 הכוונה לרבע משכר המינימום החודשי. החל מחודש דצמבר 2017 שכר המינימום הוא 5,300 ש"ח לחודש ורבע ממנו הוא 1,325 ש"ח.

2.    בתשלום נוסף יש לנהוג כדלקמן:

2.1 אם התשלום הנוסף נמוך מרבע משכר המינימום של העובד, אזי לא חלות הוראות הפריסה. התשלום הנוסף מצורף לשכר החודשי הרגיל, ומשולמים בגינו דמי ביטוח בחודש התשלום.

2.2 אם התשלום הנוסף עולה על רבע משכר המינימום של העובד או שווה לו, אזי חלות הוראות הפריסה המפורטות להלן.

3.    הוראות הפריסה:

3.1 תשלום נוסף ששולם לאחר שהעובד עבד שנה לפחות ברציפות אצל המעסיק הנוכחי, יש לחלק ב-12. המנה מצורפת לצורך תשלום דמי הביטוח וקביעת הבסיס לגמלה, לשכרו החודשי הרגיל של העובד בחודש שבו חולק התשלום הנוסף ובכל אחד מ-11 החודשים שקדמו לו.

3.2 תשלום נוסף ששולם לעובד שלא עבד בכל חודשי השנה, שכוללת את החודש שבו שולם התשלום הנוסף ו-11 החודשים שלפניו, יש לחלק במספר החודשים שבהם עבד העובד במהלך 12 החודשים הללו, עד וכולל החודש שבו שולם התשלום הנוסף. המנה מצורפת לשכרו החודשי הרגיל של העובד בכל אחד מהחודשים הללו.

3.3 יום עבודה בחודש נחשב לחודש שבו העובד עבד.

יש לשים לב, שכל שכר נוסף חייב להופיע כרכיב נפרד בשדה שכר נוסף בהתאם לאקסולוגיה, גם אם הסכום נמוך מרבע משכר המינימום.

הפרש של תשלום נוסף

לפי עמדת הביטוח הלאומי, הפרש של תשלום נוסף יש להחזיר לצורך יישום כללי הפריסה לחודש שבו שולם התשלום הנוסף במקור. לדוגמה: המעסיק שילם "משכורת 13" במשכורת חודש יולי, ובמשכורת חודש אוגוסט שילם לעובד הפרשים בשל טעות. במקרה זה יש לייחס את ההפרש לחודש יולי ולא לחודש אוגוסט. 

הייחוס למועד המקורי משמעו חישוב מחדש בחודש יולי (על פי הדוגמה), תוך עריכה חוזרת של ההשוואה, והפעלת כללי הפריסה על פי הוראת תקנה 5 לתקנות שלעיל.

ההוראות חלות על כל סוגי העילות לשינויים בתשלום נוסף, לרבות טעויות ו/או הסכמים קיבוציים רטרואקטיביים.

הבסיס לתשלום גמלאות מחליפות שכר כאשר השכר מורכב גם מעמלות או מבונוסים

כאשר שכר עבודה כולל עמלות, יש לבחון מראש אם העמלות הן בונוס שנחשב לשכר נוסף או שהן שכר רגיל. יש להקפיד לא לפרוס בונוסים המשולמים באופן קבוע מדי חודש לפי הסכם העבודה. בונוסים אלה הם שכר רגיל שמשולם מדי חודש, גם אם סכומם שונה מדי חודש.

הפרשי גמלה בשל תשלום נוסף או הפרשי שכר

בתשלום שחייב בפריסת שכר (גם אחרי ניתוק יחסי העבודה), יש לבחון זכאות להפרשי גמלאות מחליפות שכר כמו דמי לידה והורות. יש לשים לב למגבלת השיהוי (בדרך כלל שנה מיום מתן התשלום הנוסף או הפרש השכר).

הביטוח הלאומי מודיע למעסיקים בכתב בעקבות ביקורת ניכויים שיש להודיע לעובדים על זכאותם לתבוע הפרשי גמלה (על פי חוק הודעה לעובד), לדוגמה, לעובד שהוסיפו למשכורתו בביקורת הניכויים שווי רכב.

תשלום דמי ביטוח בתקופת חל"ת ובתקופת חל"ד והטבות שכר בתקופות האלה

עובד שכיר ועובדת שכירה שנמצאים בחל"ת בהסכמת המעסיק לפחות חודש קלנדרי אחד מלא (או בחל"ד ללא זכאות לדמי לידה), ובתקופה זו אינם עובדים אצל מעסיק אחר או כעובדים עצמאיים, המעסיק אמור לנהוג כאמור להלן על פי תקנה 6 לתקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח):

בכל אחד מהחודשיים הראשונים (2 חודשים) של החל"ת על המעסיק לדווח על העובד ולשלם דמי ביטוח מינימליים, כולל מבוטחות בחל"ת וכולל מבוטחות שמאריכות את חופשת הלידה, לפי תיקון מספר 46 לחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954.

המעסיק רשאי לנכות סכום ששולם לביטוח הלאומי מכל סכום שיגיע לעובד ממנו. להלן נוסח סעיף 6(ג) לתקנה: "המעסיק רשאי לנכות מכל סכום המגיע ממנו לעובד את דמי הביטוח ששילם כאמור".

סכום דמי הביטוח המינימליים נגזר משכר המינימום במשק כפול 6.57%. בתקופה הזו העובד והעובדת בחל"ת מבוטחים לכל ענפי הביטוח, למעט לענף פגיעה בעבודה ולענף זכויות עובדים בהליכי חדלות פירעון של מעסיק.

הביטוח הלאומי פרסם חוזר מעסיקים מספר 1496 מעודכן ביום 1.8.2021 בנושא תשלום דמי הביטוח בחל"ת. החוזר מבהיר מתי חלה חובת התשלום על המעסיק ואת אופן החישוב, כולל דוגמאות. הכוונה לחודש מלא או לחודשיים מלאים (חודש לועזי שלם - כולל שבתות וחגים מיום 1 בחודש ועד סוף החודש), שבהם העובד נמצא בחופשה ללא תשלום (אם העובד בחל"ת משני מעסיקים או יותר במשך כל החודש – כל מעסיק משלם את דמי הביטוח ורשאי לנכות אותם מהעובד, בהתאם לכללים שבתקנות).

כאשר העובד עבד אפילו יום עבודה אחד בחודש (כעובד שכיר או כ"עובד עצמאי"), ישולמו דמי ביטוח בעד יום העבודה בלבד, והמעסיקים אינם משלמים את דמי הביטוח בעבור החל"ת. החוזר מסב תשומת לב שהוראות תקנות 10 ו-11 להוראות המיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח אינן רלוונטיות למי שנמצא בחל"ת. המעסיק משלם את דמי הביטוח בעבור העובד, גם אם העובד מקבל דמי אבטלה בזמן החל"ת, ונוכו דמי ביטוח מדמי האבטלה (למעט בחודשים שבהם היה פטור מתשלום למעסיקים).

החל מהחודש השלישי של החל"ת על המבוטח לשלם דמי ביטוח בעצמו, על פי מעמדו ועיסוקיו.

בבחינת תקופת אכשרה לדמי לידה מובאים בחשבון החודשיים הראשונים של חל"ת, כאמור לעיל, אם הם לפני היום הקובע לזכאות לדמי הלידה.

סעיף 371א בחוק הביטוח הלאומי קובע שהחל מהדיווח בעד חודש יולי 2021, הבסיס לחישוב דמי הביטוח הלאומי והבריאות שהמעסיק חייב בעד העובד שנמצא בחל"ת בהסכמת המעסיק במשך חודש מלא, על פי התקנה, יהיה כנמוך שבין שכר המינימום במשק לבין הכנסת העובד בחודש שקדם לחל"ת. הביטוח הלאומי מבהיר בחוזר 1496, שאם הכנסת העובד בחודש שקדם לחודש שבו הוצא לחל"ת, נמוכה משכר המינימום לחודש, החיוב יהיה על בסיס ההכנסה בחודש שקדם לחודש שבו הוצא לחל"ת, כולל החלק היחסי של הפריסות.

לדוגמה מהחוזר: עובד יצא ביום 15 באוגוסט 2021 לחל"ת. השכר שנבדק מול שכר המינימום הוא שכר הברוטו לביטוח לאומי של חודש יולי 2021. אם בחודש יולי שולמו "דמי הבראה" – יש להביא בחשבון את השכר החודשי ואת החלק היחסי של דמי ההבראה לחודש יולי ולא את כל דמי ההבראה, ואם בשכר חודש ספטמבר 2021 שולם עבור "ביגוד" שמחייב בפריסה – יש לייחס לחודש יולי את החלק היחסי של ההטבה.

 

מבוטחת בחופשת לידה שאין בעדה תשלום דמי לידה

הביטוח הלאומי פרסם הבהרה בעניין מבוטחות בחופשת לידה, שמאריכות את החופשה ללא שמגיעים להן דמי לידה לתקופת ההארכה, לפי תיקון מספר 46 לחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954. בגין מבוטחות אלה המעסיק משלם דמי ביטוח במעמד של חופשה ללא תשלום, ולכן החל מהחודש השלישי המלא של החל"ת חובת התשלום מוטלת על המבוטחת.

הביטוח הלאומי מתייחס לחופשת הלידה ללא תשלום דמי הלידה כאל חל"ת, אף שהמבוטחת נמצאת עדיין בחופשת לידה.

התשלום של המעסיק הוא בעבור חודש מלא שלא הייתה בו העסקה, ולכן המעסיק לא ישלם את המינימום בעבור חודש שבו המבוטחת עדיין מקבלת דמי לידה, אלא מהחודש העוקב. כמו כן לא ישולם המינימום בחודש שבו חזרה העובדת לעבוד, שכן בגין חודש זה ישלם המעסיק בעבורה בגין ימי עבודתה בפועל.

הטבות שכר בחל"ת או בחל"ד

ביום 29.06.2015 פרסם הביטוח הלאומי חוזר 1458 המפרט את אופן הדיווח בעבור הטבות שכר בתקופת חל"ד וחל"ת, בתוקף ממשכורת יוני 2015 ואילך, לרבות בונוסים ושכר נוסף בתקופות האלה. ההוראות נועדו במקור לחופשת לידה.

ככלל, הטבות שכר המשולמות לעובד מידי חודש גם בתקופת שהותו בחל"ת או בחל"ד (כמו: שווי טלפון, שווי רכב, שווי עיתון וכדומה), הן בגדר הכנסות עבודה ולפיכך חייבות בניכוי ובתשלום דמי ביטוח לאומי ובריאות.

חוזר 1458 משנת 2015 מבדיל בין הטבות ששולמו בתקופת חל"ת לבין הטבות ששולמו בתקופת חל"ד. מפורטים להלן עיקרי ההוראות (כל הפרטים הטכניים מצויים בחוזר):

1.         הטבות שכר בתקופת חל"ד [לפי סעיף 351(א) לחוק הביטוח הלאומי]

ההטבה תדווח בטופס 102 בקוד מיוחד, תשויך לחודש שבעבורו שולמה וינוכו וישולמו בעבורה דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות בהתאם.

ניכוי דמי הביטוח מהעובד יתבצע לפי שיעורי הניכוי (מופחת ומלא) הנהוגים לסוג העובד ובהתאם לסוג המעסיק - עיקרי או משני.

החוזר מדגיש ומציין, שחודשי חל"ד (מלאים) אינם נחשבים כחודשי עבודה לעניין פריסת שכר נוסף.

2.         הטבות שכר בתקופת חל"ת על פי החוזר

הטבה המשולמת לעובד בתקופת חל"ת, כולל גילום ההטבה (החל מהחודש הראשון של החופשה), משולמת לו למעשה מכוח תקופת עבודתו אצל מעסיקו, ועל כן תיוחס לחודש העבודה שקדם למועד יציאתו של העובד לחל"ת.

על המעסיק לייחס את כלל ההטבות ששולמו לעובד בתקופת החל"ת לחודש העבודה האחרון שקדם למועד יציאתו לחל"ת. סכום ההטבות הוא בגדר שכר נוסף ויחולו לגביו כללי הפריסה.

ההטבה תדווח בטופס 102 כתשלום נוסף. מקרים שבהם תקופת חל"ת חרגה משנה והעובד קיבל מידי חודש הטבות שכר גם לאחר 12 חודשים, יועברו כחריגים לבדיקת המשרד הראשי.

הביטוח הלאומי מסר כי תשלומים המשולמים לעובדת בזמן חל"ד, ובלבד שהיא אינה עובדת בתקופת הזאת, מדווחים כהטבה בזמן חל"ד בקוד 55. שכר נוסף שמשולם לעובדת בזמן חל"ד ישוייך לחודש העבודה האחרון (לפני שהיא החלה לקבל דמי לידה, גם אם חודש העבודה הוא חלקי כי הלידה הייתה במהלך החודש), וייפרס לאחור.

פתיחת תיק ניכויים וחובות דיווח וטפסים

יש לבקש מכל עובד למלא טופס 101 מיד עם תחילת העבודה ובכל תחילת שנת מס, לצרף צילום של תעודת הזהות שלו ומסמכים הקשורים לקצבאות שהוא מקבל מהביטוח הלאומי. טופס 101 משמש גם להצהרה אם המעסיק הוא עיקרי או משני.

טופס 103 ממלא מי שחלה עליו התוספת הראשונה בצו הביטוח הלאומי בדבר סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים. ברירת המחדל למעסיק לפי הצו היא להתייחס לנותן השירות כ"מעסיק משני".

העובד חייב לעדכן את המעסיק בכל שינוי בהצהרה בטופס 101 או בטופס 103 במהלך השנה ובתחילת כל שנה.

כשיש אי בהירות לגבי המעסיק העיקרי או המשני, אפשר להחתים את העובד על טופס 620.

על פי הקביעות לעיל של העובד, המעסיק מנכה דמי ביטוח משכרו.

המשכורת המדווחת לביטוח הלאומי מהווה בסיס לגמלאות. לכן, לפי סעיף 344 לחוק הביטוח הלאומי, יש לדווח מדי חודש על השכר הרגיל, גם אם השכר שולם באיחור. הסעיף חל גם על הדיווח לפי צו סיווג מבוטחים, שגם לגביו יש לדווח לפי חודש העבודה ולא לפי חודש התשלום בפועל.

מעסיק פותח תיק ניכויים (שאינו תיק העסקה במשק בית) במס הכנסה והמידע עובר ממס הכנסה לביטוח הלאומי. המעסיק מתבקש להקפיד על מילוי הטופס שהוא שולח למס הכנסה בקפידה רבה לרבות רישום הכתובת המעודכנת ומספר העובדים הצפוי.

חברת מעטים (לפי ההגדרה בסעיף 76 בפקודת מס הכנסה) חייבת לדווח בטופס 102 בנפרד על הפרטים של בעלי השליטה בחברה (לפי ההגדרה בסעיף 32 בפקודת מס הכנסה).

דיווח דוח 102 או 617

החל מינואר 2022 טופס 102 וטופס 617 (דיווח עבור מקבלי פנסיה מוקדמת) חייבים להיות מקוונים בהתאם לתיקון בחוק הביטוח הלאומי. הביטוח הלאומי לא מנפיק פנקסים ולא קולט דיווח באמצעות הדואר או שליחת דוח לפקיד בביטוח הלאומי. חשוב לשים לב שטופס 100 חודשי משודר מיד לאחר שידור טופס 102 או טופס 617. מדובר בשני טפסים שונים (יש כוונה לאחד אותם בעתיד אולם בשלב זה יש לשדר את שני הטפסים אחד אחרי השני ואם יש תיקון בטופס 102 או בטופס 617, יש לזכור לשדר שוב את טופס 100 חודשי).

להלן אמצעי הדיווח האפשריים מינואר 2022:

1.       שידור מתוכנת השכר ( WCF ).

2.       טעינת קובץ באתר האינטרנט.

3.       מערכת ייצוג לקוחות למייצגים מקושרים.

4.       מערכת קשרים עסקיים ( B2B ).

5.       דיווח באתר התשלומים – למקרים חריגים בלבד בהם אין למעסיק כל אפשרות לשדר טופס בדרכים לעיל.

עד סוף 2021 פנקס הדיווח שימש כשובר תשלום ברישום קוד 12. לתשלומים מינואר 2022 ואילך כל מעסיק קיבל דף תשלומים ועליו רשום "מזהה מעסיק" המחליף את "מזהה פנקס".

דוחות 102 ו-617 יש להגיש לביטוח הלאומי מדי חודש (גם אם הדיווח למס הכנסה נעשה במועד שונה). כיוון שהדיווח מקוון מינואר 2022, המידע על דוח שלא שודר מגיע במהירות לביטוח הלאומי והמעסיק מקבל הודעה על קביעה בהיעדר דוח.

 

מעסיק שרושם עובד בטור 3 אמור לשמור את האישור על שיעורי דמי הביטוח הנמוכים עד לביקורת ניכויים של הביטוח הלאומי.

 

חוזה דיווח

 

"חוזה דיווח" נפתח למספר מרבי של 9 טופסי 102. לאוכלוסיות הנוספות נפתח חוזה דיווח אחד בלבד:

 

·         ט' 102 - ניתן להגיש עד 9 דוחות (לדוגמה, מנהלים ועובדים), ובכל דוח יש לרשום מספר דוח עוקב. חוזה דיווח מספר 9 מיועד משנת 2020 רק למבוטחים המדווחים כעובדים שכירים לפי התוספת הראשונה בצו סיווג מבוטחים. אין צורך לפנות לסניף לפתיחת חוזה הדיווח. עם קליטת הדיווח נפתח החוזה באופן אוטומטי והמעסיק מקבל הודעה על המשך חובת הדיווח מדי חודש בחוזה דיווח זה. מעסיק שטעה מגיש דוחות מתוקנים.

·         ט' בל/ 612 - עובדים תושבי חוץ.

·         ט' בל/ 617 - פנסיונרים בפרישה מוקדמת.

·         ט' בל/ 613 - עובדים בחופשה ללא תשלום.

·         ט' בל/ 606 - עובדים בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי.

 

בעת פתיחת חוזה דיווח נשלחת למעסיק הודעה, אשר שלפיה מעתה ואילך מצפים לקבל דיווח חודשי עבור אותו סוג מבוטחים.

יש לדווח דוח אי העסקה בכל חודש שבו אין חישוב שכר לעובדים (קוד דיווח 5), בכל סוגי האוכלוסייה, בכל חוזי הדיווח למעסיק (רגילים, פנסיונרים ותושבי חוץ). אי דיווח על אי העסקה יגרום לקביעה בשל היעדר דיווח.

יש להקפיד על מילוי מספר חוזה הדיווח הנכון, כי טעות במספר חוזה הדיווח גורמת לביטול/דריסה של הדיווח הקודם באותו מספר חוזה דיווח.

 

קודי דיווח נפוצים בטופס 102

 

01 -    דוח שוטף.

08 -    דוח מתוקן.

03 -    הפרשי שכר ותשלום נוסף.

83 -    הפרש מתוקן לשנה השוטפת.

06 -    הפרשים לתקופה העולה על שנה (לגופים שאושרו מראש).

86 -    הפרש מתוקן לשנים קודמות.

05 -    דוח אי העסקה.

09 -    סגירת תיק.

   12 -    שובר תשלום - דוח לתשלום בלבד.

   55 -    דוח שוטף להטבה לחל"ד.

   56 -    דוח מתוקן בהטבה לחל"ד.

   35 -    הפרשים בהטבה בחל"ד.

  36 -    הפרשים בהטבה מתוקן בחל"ד.

 

דוח מתוקן

דוחות מתוקנים בניכויים לעובדים רגילים ניתן להגיש בדרך כלל באיחור של עד שלושה חודשים. החל מהחודש הרביעי יש לצרף הסבר לדוח המתקן. לעתים הביטוח הלאומי מבקש הסבר גם לדוחות מתוקנים לתקופה קצרה.

תיקוני דוחות שנעשים בדיעבד בשל משכורות לבעלי שליטה, נבחנים בקפדנות יתר.

חשוב מאד להקפיד בעת ביצוע תיקונים במערכת השכר/הפנסיה – שיש לתקן גם בטופס 100 החודשי בביטוח הלאומי.

הסבר על אי סבירות בטופס 102

כשמוגש טופס 102 שאינו סביר לפי הקריטריונים של הביטוח הלאומי (אי סבירות בשכר, בדמי הביטוח, בשכר שעולה על ההכנסה המרבית, או בכמות עובדים), מתקבל משוב שהדיווח נקלט כ"לא סביר". בדיקת אי הסבירות של הטופס מתבצעת מדי חודש.

כאשר התקבל משוב של דוח שאינו סביר, יש להגיש מכתב הסבר, כולל מסמכים (אפשר דרך מערכת המייצגים).

הביטוח הלאומי מסר כי פעמים רבות אי הסבירות נובעת מאי החלת כללי פריסת השכר על תשלום נוסף. כאשר מדובר ברכיב שכר נוסף שנרשם כשכר חודשי רגיל, הביטוח הלאומי מבקש להעביר את התיקון בדוח הפרשים, ולשלוח אליו תלושי שכר וטופסי 100 להסבר התיקון שבוצע במערכת השכר.

טופס 100 חודשי פרטני וטופס 100 ייעודי

החל ממשכורת אוקטובר 2021 החוק מחייב את כל המעסיקים (למעט במשק בית) ואת כל משלמי הפנסיה המוקדמת לשדר טופס 100 חודשי פרטני מקוון. זאת, נוסף על שידור טופס 102 חודשי שהוא מקוון בלבד מינואר 2022.

 

רקע חוקי לדיווח המקוון החדש

תקנה 8 לתקנות הביטוח הלאומי (גביית דמי ביטוח), תשי"ד-1954 מחייבת כל מעסיק להגיש לביטוח הלאומי במועד תשלום דמי הביטוח בעד העובדים, דין וחשבון בדבר השכר המשתלם לכל אחד מעובדיו בתקופת התשלום שלגביו מוגש הדוח האמור, לרבות בעד עובדים הכלולים בצו סיווג מבוטחים.

המידע הדרוש לפי התקנה נמסר לביטוח הלאומי בעבר בגב טופס 102 מדי חודש באופן מצומצם רק על ידי מעסיקים קטנים (עד 9 עובדים) ועל בעלי שליטה, ומשנת 2016 רק על בעלי שליטה (עד 9 בעלי שליטה). לגבי פרטי עובדים הכלולים בצו סיווג מבוטחים - המעסיק נדרש לדווח עליהם בדיווח רבעוני. כל עוד לא הייתה חובת שידור של כל הדוחות לביטוח הלאומי, לא ניתן היה להפעיל את תקנה 8 במלואה על כל העובדים במשק.

טופס 126 כולל דיווח על חודשי העבודה/הפנסיה בלבד ואינו כולל מידע פרטני על סכום המשכורת/הפנסיה החודשית של כל עובד/מקבל פנסיה.

בתחילת משבר הקורונה נדרש מידע חודשי על משכורות העובדים במשק. התברר, כי אין לאף גוף במשק מידע על משכורות חודשיות של העובדים ושל מקבלי הפנסיה (למעט מידע מצומצם על משכורות של בעלי שליטה בחברות מעטים שהיה לביטוח הלאומי, שגם לגביהם התברר שהיו טעויות בדיווח). מבקר המדינה בחן את המצב והורה על תיקון החוק. הוקמה ועדת שרים שקבעה שיהיה גוף שינהל את רשימות כל העובדים במשק ואת המשכורות שלהם. הגוף שנבחר היה הביטוח הלאומי.

 

סעיף 355 לחוק הביטוח הלאומי תוקן בחודש נובמבר 2020 במסגרת תיקון עקיף בחוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש)(הוראת שעה)(תיקון מספר 3), התשפ"א-2020: תיקון מספר 219 בחוק הביטוח הלאומי. במסגרת תיקון החוק, הביטוח הלאומי קיבל תקציב לפיתוח טופס 102 וטופס 617 שידווחו באופן מקוון בלבד (לא חל על טופס 612 עבור עובדים זרים) ולפיתוח שני טפסים חדשים שהדיווח עליהם גם הוא באופן מקוון בלבד, כדלקמן:

 

1.       דיווח חודשי פרטני מקוון על כל המשכורות והפנסיה בטופס 100 חודשי פרטני (להלן: טופס 100 חודשי) - דיווח חודשי פרטני מקוון עבור כל אחד מהעובדים שמפורטים בטופס 102 ועבור כל אחד ממקבלי הפנסיה המוקדמת שמפורטים בטופס 617 - הדיווח הפרטני נעשה בקובץ 100 חודשי, שבו מפורטים בין היתר שמות העובדים/מקבלי הפנסיה המוקדמת, רכיבי שכר/פנסיה מוקדמת וסיווג העובד/מקבל הפנסיה המוקדמת, תאריך הפסקת עבודה, סיבת הפסקת העבודה ותאריך אחרון של תקופת ההפסקה (אם ידוע). 

 

2.       דיווח לפי דרישה של הביטוח הלאומי של משכורות ופנסיה לאחר שנעשתה פריסת שכר, בהתאם לשני סוגי מידע (הרחבה מקוונת של טופס 100 שקיים היום):

 

  1. מידע הדרוש לביטוח הלאומי לבירור תביעה של עובד לגמלה – לטופס הזה קוראים טופס 100 ייעודי לגמלאות.
  2. מידע הדרוש לביטוח הלאומי לחישוב דמי ביטוח שהעובד או המעסיק חייבים למסור לביטוח הלאומי לפי דין או שהביטוח הלאומי רשאי לדרוש אותו – לטופס הזה קוראים טופס 100 ייעודי לגבייה.

 

חמישה ערוצי דיווח פתוחים לשידור: WCF , B 2 B , כספות, מערכת ייצוג לקוחות ואתר הביטוח הלאומי. באתר הביטוח הלאומי ניתן להקליד את הנתונים (נחשב לדיווח מקוון).

 

מועד התחולה של טופס 100 חודשי

 

החוק קבע בתחולתו הפרדה בין מעסיקים גדולים שיש להם יותר מ-180 עובדים וכן משלמי פנסיה (להלן: מעסיקים גדולים) לבין מעסיקים קטנים שיש להם לכל היותר 180 עובדים. כל המעסיקים ומשלמי הפנסיה אמורים לדווח על פי החוק, בדרך מקוונת, לא יאוחר ממשכורות/פנסיות עבור חודש אוקטובר 2021: טופס 617/102, טופס חודשי מפורט וטופס ייעודי לפי דרישת הביטוח הלאומי.

 

קבצים שבוטלו במהלך שנת 2021 בשל פיתוח טופס 100 חודשי

 

התברר בתחילת משבר הקורונה, כי אין דיווח סדיר על הפסקת העבודה של העובדים והסיבות להפסקת העבודה. לכן, הביטוח הלאומי הוסיף עוד דיווחים בתקופת משבר הקורונה כדי לעדכן על מועד התחלת עבודה ועל מועד הפסקת עבודה של העובדים, כולל בחל"ת (קובץ סיום/ביטול חל"ת וקובץ הפסקת עבודה). המידע שבקבצים האלה כלול בטופס 100 החודשי הפרטני המקוון. בעקבות שידור טופס 100 מקוון חודשי - המייצגים והמעסיקים לא נדרשים יותר לשדר קבצי דיווח אלה.

 

על אילו עובדים חל הדיווח בטופס 100 חודשי?

 

הביטוח הלאומי מסר כדלקמן: כל עובד שמופיע בטופס 102 (כולל עובדים שמופיעים בטור 3 וכולל כל חוזי הדיווח), יולדת שמקבלת הטבה בחל"ד בקוד דיווח 55, 56 ומקבל פנסיה שמופיע בטופס 617 – חייבים להופיע בטופס 100 חודשי. הכוונה לטופס 102 או 617 בדיווח שוטף או דוח מתוקן.

 

כל סוג דיווח (עובדים/מקבלי פנסיה מוקדמת) וכל חוזה דיווח יש לדווח בקובץ נפרד. לכן, מעסיק שיכול לוותר על חוזי דיווח כדי להישאר עם טופס 102 אחד בלבד (למעט חוזה דיווח מספר 9) – מומלץ שיוותר עליהם וידווח בטופס 102 אחד בלבד.

 

בחוזה דיווח מספר 9 המעסיק מדווח על עובדים בצו סיווג מבוטחים. בעזרתו הביטוח הלאומי יכול לזהות את המבוטחים שבמס הכנסה הם עצמאים, ולכן לא מופיעים בטופס 126 ובביטוח הלאומי הם שכירים שזכאים לקבל גמלאות כשכירים.

 

הביטוח הלאומי מבצע התאמות בין מספר העובדים, השכר ודמי הביטוח שבטפסים 102 ו-617 לבין טופס 100 חודשי.

 

דיווחים בקוד 3 ובקוד 6 אינם כלולים בטופס 100 חודשי (הם באים לידי ביטוי בטופס 100 ייעודי).

 

כל עוד עובד שכיר לא עבד לפחות יום אחד בחודש, ולא דווח עליו בטופס 102 חודשי – לא נדרש דיווח עליו בטופס 100 חודשי.

 

עובדים שאינם כלולים בטופס 100 חודשי - עובדים זרים שכלולים בטופס 612, מי שנמצאים בהכשרה מקצועית ועובדים שנמצאים בחל"ת במשך חודש מלא ולא קיבלו שכר (גם אם דווח עליהם בחודשיים הראשונים בטופס 613 ושולמו דמי הביטוח בחל"ת).

 

עובד שיצא במהלך חודש מסוים לחל"ת – המעסיק מדווח בחודש זה בטופס 100 חודשי כי בחודש זה העובד עדיין קיבל משכורת (אפילו יום עבודה אחד בחודש). המעסיק מדווח בחודש זה על תאריך הפסקת העבודה של העובד באותו החודש בציון סיבת הפסקת העבודה. אם המעסיק יודע את תאריך החזרה מחל"ת – עליו לרשום אותו.

 

לכן, אם העובד התפטר אחרי כמה חודשי חל"ת ולא קיבל משכורת באותו החודש שבו התפטר – לא יהיה דיווח בטופס 102 ולכן לא יהיה דיווח בטופס 100 חודשי על הפסקת העבודה.

 

מומלץ לאסוף את המידע על כל המשכורות בתחילת כל חודש כדי לחסוך דוחות מתקנים. המלצה למייצגים - ליצור מנגנון מסודר חודשי של קבלת משכורות מהמעסיקים בהתאם למידע שדרוש בטופס 100 החודשי - כדי לחסוך תיקוני דוחות וקביעות בהיעדר דיווח. בין היתר: היעדרויות, סיבות להפסקת עבודה, פירוט הפרשי שכר ושכר נוסף, פירוט רכיבי השכר השונים, דיווח על ימי חופשה ומחלה ועוד.

 

הביטוח הלאומי פיתח שירות חדש במערכת המייצגים של דוחות חסרים, לרבות טופסי 102 וטופסי 100 חודשי.

 

מה כולל טופס 100 חודשי

 

טופס 100 חודשי כולל מידע רב שנמצא ממילא בידי המעסיק לצורך הכנת משכורות. חשוב מאד להקפיד על ההגדרות של רכיבי המשכורת כדי שיגיעו נכון לטופס (כי יש נתונים שמיועדים לטופס 100 ייעודי ולא לטופס 100 חודשי). דיווח שני לאותה אוכלוסייה/חוזה דיווח מבטל את קודמו. כאמור לעיל, חייבת להיות התאמה בין טופס 102 לטופס 100 חודשי.

 

הטופס כולל בין היתר:

 

1.       מאפייני המבוטח, כמו מספר זהות (או מספר מזהה או מספר דרכון לעובד זר), שם מלא, תאריך לידה. להקפיד על רישום נכון כדי שלא תיווצר שגיאה.

2.       מאפיינים נוספים, כמו פרטי חשבון בנק מתלוש השכר ומאפייני עיסוק, כמו שכיר רגיל, עובד בחל"ת או בחל"ד, סוג הפנסיה, דמי פגיעה, עובד בחו"ל מטעם המעסיק, עובד לפי צו סיווג מבוטחים, שבתון ועוד.

3.       מאפייני שכר בחודש המשכורת, כמו שנת המשכורת וחודש המשכורת.

4.       מאפייני שכר: שכר חודשי רגיל ללא פריסה וללא הפרשים (כולל שכר נוסף שמצטרף לחודש הדיווח כי נמוך מסכום של 25% משכר המינימום) או פנסיה מוקדמת, סך הכל שכר נוסף (כל תשלום המוגדר כתשלום נוסף, גם אם לא נפרס), סך הכל הפרשי שכר או פנסיה מוקדמת, סך השכר שנפרס, תשלום חלף הודעה מוקדמת חייב ופטור, תשלומים בעת ניתוק יחסי עבודה, שכר או פנסיה בשיעור מופחת ומעל ההכנסה המרבית והטבות בחל"ד או בחל"ת.

יש להקפיד להפריד בין שעות נוספות שמשתנות בכל חודש לבין שעות נוספות גלובליות. למעסיק יש שיקול דעת כדי להחליט אם מדובר ברכיב קבוע ולא משתנה שחוזר על עצמו מדי חודש – שהוא שכר רגיל.

הביטוח הלאומי בודק התאמה לטופס 102 החודשי בדיווח בקוד 1 וקוד 8. שכר נוסף, בקוד פריסה למשל, אינו כלול בטופס 100 חודשי וגם כאמור לעיל, אין דיווח בטופס 100 חודשי על אי העסקה.

הביטוח הלאומי אמור להשתמש במידע בעיקר לעדכון עיסוקים, כדי לא ליצור חובות של דמי ביטוח לעובד שלא עדכן את העיסוק שלו בעצמו או שלא עשה תיאום דמי ביטוח, וגם כדי לא ליצור חובות לעובד שמקבל גמלאות שמותנות בהכנסה מעבודה, כמו למשל בקצבת נכות כללית.

5.       מאפייני היקף משרה, כמו סוג המשרה (חודשי, יומי או שעתי), אחוז המשרה, מספר ימי עבודה ושעות עבודה בחודש שעבורם שולם שכר ועוד.

6.       מאפייני חופשה, כמו תמורת חופשה כחלק מהשכר, פדיון חופשה, יתרת ימי חופשה ושעות חופשה ועוד.

7.       מאפייני נתוני מחלה, כמו מספר ימי מחלה ושעות מחלה שנוצלו שעבורם שולם שכר באותו החודש, סכום ששולם בגין ימי מחלה ושעות מחלה באותו החודש (ללא פדיון בניתוק יחסי עבודה), יתרת ימי מחלה ושעות מחלה מצטברים.

8.       מאפייני ניכויים: ניכויי דמי ביטוח לאומי ובריאות לעובד ומקבל פנסיה מוקדמת ותשלום דמי הביטוח הלאומי על ידי המעסיק. הביטוח הלאומי עורך התאמות לטופס 102 ו-617.

9.       מאפייני סוג האוכלוסייה של העובד, כמו אם מדובר במעסיק משני או עיקרי וכן אם מדובר בבעל שליטה בחברת מעטים.

10.   מאפייני הפסקת עבודה והיעדרות מהעבודה: קוד הפסקת עבודה וסיבת הפסקת עבודה, אי כושר עבודה בשל פגיעה בעבודה היעדרות בתשלום או ללא תשלום (מילואים אינם היעדרות) וניכוי מהשכר בשל היעדרות.

11.   תשלום גמלת מילואים ודמי פגיעה ששולמו.

12.   מידע על קיבוץ מתחדש.

13.   תאריך תחילת העבודה בחודש העבודה הראשון בהתאם לסוג העיסוק.

 

משובים על טופס 100 חודשי וייעודי לפי ערוצי הדיווח

יש שני סוגי משובים לטופס 100 חודשי:

 

1.       משוב במערכת השכר לתקינות טכנית של הטופס.

2.       משוב מהביטוח הלאומי, שניתן לאחר כיממה (עד יומיים) מהשידור לבקשת המעסיק או המייצג.

 

להלן פירוט המשובים לפי ערוצי הדיווח (יש לקבל הנחיות ממערכת השכר):

תוכנת שכר WCF (אפשרית עד מספר מוגבל של עובדים) – ניתן לקבל משוב במערכת השכר לכלל הדיווחים של המעסיק לאחר הדיווח ממערכת השכר.

מערכת ייצוג לקוחות – המשוב שמתקבל במערכת ייצוג לקוחות מאפשר לראות משוב לכלל הדיווחים של המעסיק מכל ערוצי הדיווח ובתנאי שלמייצג יש ייפוי כוח. במערכת ייצוג לקוחות יש מידע מרוכז בנושא דיווחי מעסיקים (דיווחים חסרים ושגויים, קביעות בהיעדר דיווח ומשוב לכל סוג של דיווח) וכן מידע על בקשות טופסי 100 ייעודי.

מערכת קשרים עסקיים ( (B2B וכספות – המשוב מתקבל במערכת קשרים עסקיים.

אתר התשלומים – המשוב מתקבל בשלב זה בדואר, אך כעת נמצא בפיתוח משוב שיגיע למעסיקים גם במייל או באתר.

 

 

מוקדים של הביטוח הלאומי למעסיקים למענה לטופסי 100 חודשי וייעודי - אין לפנות לסניפי הביטוח הלאומי

 

מוקד תמיכה טכני - מוקד רב קווי באגף קליטה ובקרות תוכנה בביטוח הלאומי, במספר טלפון 02-6709970, כולל למייצגים (וגם 02-6709249, 02-6709268). מענה כדלקמן: דיווח שגוי/פסילת דיווח, תקלות ובעיות בשידור, מעקב דיווחים חסרים וסיוע בטיפול יזום בתיקי מעסיקים עם קביעות בהעדר דיווח.

 

מוקד מעסיקים בבאר שבע - מוקד תמיכה למעסיקים שמטפל גם בבירורים בשידור טופסי 102 ו-100 מפורט חודשי לפי החוק החדש ובנושאים שונים הקשורים למעסיקים, כמו קובץ זיכויים. המוקד פועל בימים ראשון עד חמישי בבוקר במספר טלפון 02-5393722.

 

מוקד מקצועי באגף מאגר הכנסות לאומיות בביטוח הלאומי - בעיקר לפניות נציגי מערכות השכר בכל נושא (בתי התוכנה ולשכות השירות) ותמיכה במוקדים הנוספים, אך גם לפניות מעסיקים ומייצגים בבעיות מקצועיות בלבד הקשורות למאגר הכנסות לאומיות, הגדרות שדות חובה וכו' ופניות בעניין נתונים שהתקבלו בשלב הדיווח. מספרי טלפון של המוקד המקצועי: 02-6464614, 02-6463645.

 

 

יישום בפועל של טופס 100 מקוון חודשי  

 

להלן התהליך הדרוש באופן כללי לשידור טופס 100 חודשי (כל מערכת שכר שולחת למשתמשים את ההסברים בצורה מפורטת):

 

1.       פעולה שמבוצעת פעם אחת - שינוי הגדרות שנחוץ לקליטה נכונה של המידע. לדוגמה מתוך ההוראות ששלחו בתי התוכנה: הגדרות לרכיבי שכר כמו שעות נוספות, חלף הודעה מוקדמת, תמורת חופשה, תחליפי שכר (ימי אבל, גיבוש ועוד), הודעה מוקדמת חייבת בדמי ביטוח ותמורת חופשה טרם ניתוק יחסי עובד ומעסיק. לכל מערכת שכר יש את ההגדרות משלה ולכן יש לפעול בהתאם להוראות.

 

2.       בכל חודש - יש לשדר את הטופס בצורה מקוונת לביטוח הלאומי.

 

  1. הביטוח הלאומי מבקש לשדר טופס 100 חודשי אחרי טופס 102 ו-617. בשידור טופס 100 חודשי לפני טופס 102/617 – יש לוודא התאמה ושלא נעשו שינויים בטופס 102 (יש לוודא שטופס 100 חודשי לא שודר פעמיים). מעסיק שיש לו הרשאה לחיוב שדוחה את מועד הדיווח ל-22 בחודש, יכול לדווח בתאריך זה גם את טופס 100 החודשי.
  2. אפשר לשדר דרך מערכת ייצוג לקוחות. המייצג יכול לשדר את הקובץ ישירות מהתוכנה או לבחור לשדר כמה מעסיקים ביחד בקובץ אחד, תחת מודול דיווחי שכר – שידור קובצי 100 חודשי.
  3. יש לשים לב למשובים.
  4. יש לשים לב בעת תיקוני דוחות (בקוד 8) - שיש לתקן גם את טופס 100 החודשי, עם כל המידע שמופיע בטופס, כולל עדכון בנתונים. דיווח מתקן של טופס 100 חודשי מבטל את הדוח הקודם.
  5. אם אין דיווח שוטף או דוח מתוקן – אין לדווח טופס 100 חודשי.
  6. בכל חודש יש לכלול את כל הדיווחים על נותני השירות לפי התוספת הראשונה של צו סיווג מבוטחים בטופס 100 החודשי, לפי מועד ביצוע העבודה, לפי סעיף 344 לחוק הביטוח הלאומי.
  7. בכל חודש יש לדווח על הפסקת העבודה של כל עובד והסיבה להפסקת העבודה.
  8. להקפיד לדווח על רכיב שכר קבוע כמו בונוס חודשי שמשולם בכל חודש, ללא פריסה.
  9. להקפיד לדווח על רכיב שכר נוסף בקוד פריסה, כמו בונוס חד פעמי.
  10. להקפיד על כללי פריסת שכר ועל דיווח נכון על הפריסות בשדות הרלוונטיים.
  11. להקפיד לדווח על מספר ימי עבודה שבהם שולם שכר כולל ימי חופשה ומחלה.

 

הדיווח של המעסיק על הפסקת העבודה בכל חודש בטופס 100 חודשי

 

הביטוח הלאומי מצפה לקבל בכל חודש שבו יש הפסקת עבודה של עובד (שכלול בטופס 100 חודשי) דיווח כדלקמן (התברר שזו סיבה נפוצה לשגיאות בטופס 100 חודשי):

·           תאריך הפסקת העבודה - היום שבו נותקו יחסי העבודה/ יום העבודה האחרון שלפני הפסקת העבודה (נתון חובה).

·           סיבת הפסקת העבודה (נתון חובה).

·           תאריך אחרון של תקופת ההפסקה (אם ידוע).

 

להלן עקרונות לדיווח על הפסקת העבודה:

1.       לצורך דיווח על הפסקת עבודה, יום הפסקת העבודה הוא היום האחרון של העבודה, או היום האחרון של המצב הקודם (שמירת היריון/חל"ד/חל"ת/תום העסקה).

למשל, הפסקת עבודה מסיבת חל"ד מיום 1.1.2022 ועד 15.4.2022. תאריך הפסקת העבודה שידווח: 31.12.2021 ועד 15.4.2022. ובהמשך הפסקה נוספת מסיבת חל"ת, מיום 16.4.2022 ועד 1.8.2022. תאריך הפסקת העבודה שידווח: 15.4.2022 ועד 1.8.2022.

2.       בכל חודש שבו עובד או עובדת היו גם בחל"ד או בחל"ת או בשמירת היריון וגם עבדו – העיסוק יהיה כעובד/ת.

3.       בכל חודש שבו עובד או עובדת היו גם בחל"ד או בשמירת היריון וגם בחל"ת – העיסוק יהיה חל"ד או שמירת היריון.

4.       בכל חודש שבו עובד או עובדת היו בחל"ת מלא או בחל"ד מלא ולא שולמה להם הטבה – לא יהיה דיווח. בחל"ד כולל הטבה, ידווחו בדיווח החודשי – במקביל לדיווח בקוד דיווח 55 .

5.       אם בחודש אחד יש שני סוגי הפסקות עבודה – יש לדווח על שניהם. למשל, עובדת יצאה לחל"ד עד 17.8.2021 וביום 18.8.2021 יצאה לחל"ת במקום לחזור לעבודה.

 

דןגמאות לסיבות להפסקת עבודה (מומלץ לבדוק במערכת השכר את הכללים לרישום בכל סיבה של הפסקת העבודה):

1.       חל"ת מרצון (ביוזמת העובד), חל"ת שלא מרצון (ביוזמת המעסיק) או חל"ת שלא ידוע אם מרצון או שלא. הכוונה לחל"ת שנמשך מעל 30 ימים.

2.       השעיה של העובד, פיטורים והתפטרות.

3.       סגירת העסק.

4.       תום חוזה, תום תקופת ניסיון ותום תקופת העסקה כאשר החוזה עדיין בתוקף.

5.       פטירה.

6.       חל"ד, שמירת היריון, פגיעה בעבודה.

7.       פרישה מרצון (העובד פרש מרצונו לגמלאות), פרישה שלא מרצון (ביוזמת המעסיק), או פרישה שלא ידוע אם מרצון או שלא.

8.       לעובד שטחים יכול להיות עוצר.

טופס 100 ייעודי מקוון שמשודר לביטוח הלאומי לפי דרישה - על פי תיקון 219 לחוק הביטוח הלאומי

 

טופס בל/100 הוא צילום מצב ליום מסוים והוא כולל פירוט שכר ותשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות במשך 12 חודשים, כאשר "תשלומים נוספים" והפרשי שכר מיוחסים בהתאמה לחודשים הרלוונטיים. לדוגמה, כאשר שולמו דמי הבראה או שולמו הפרשי שכר לחודשים קודמים.

תוכנות השכר מפיקות את הטופס על פי הוראות שקבלו מן הביטוח הלאומי, עד שבע שנים רטרואקטיבית.

כדי להפיק טופס 100 נכון, חשוב להקפיד על רישום נכון ומדויק של הרכיבים החייבים בפריסה, כולל גם שכר נוסף שסכומו נמוך מרבע משכר המינימום. הביטוח הלאומי בודק בקפידה טופס 100 שכולל קפיצות בשכר מחודש לחודש, כי ייתכן שיש שכר נוסף שלא נפרס.

טופס 100 ייעודי אמור להחליף את טופס 100 המודפס (הכולל את החלקים היחסיים של פריסת השכר הנוסף וההפרשים) ובשלב מאוחר יותר את תלושי המשכורת וטופסי 106 ששולחים עם התביעות לגמלאות. הטופס נכנס לשימוש בביטוח הלאומי בתהליך הדרגתי וכולל טופס 100 ייעודי לגמלאות וטופס 100 ייעודי לגבייה.

 

יש להקפיד לשדר את הטופס הנכון לביטוח הלאומי, בין אם מיוזמת המעסיק או לפי דרישת הביטוח הלאומי, כיוון שכל טופס כולל מידע אחר ונועד למטרה אחרת.

 

מעסיק שמשדר טופס 100 ייעודי מיוזמתו, ללא דרישה של הביטוח הלאומי, הביטוח הלאומי לא ידרוש ממנו לשדר שוב את הטופס אם התקופה המדווחת זהה לתקופה המבוקשת.

 

1.       טופס 100 ייעודי לגמלאות כולל בשלב זה את כל המידע שהביטוח הלאומי דורש לקבל עבור כל הגמלאות במשך 18 חודשים, כולל את החודש הנוכחי שבו הטופס משודר ו-17 החודשים שלפניו. טופס 100 ייעודי כולל מידע לגבי חודש נוכחי, רק אם העובד הפסיק לעבוד בחודש הנוכחי ואת סיבת הפסקת העבודה.

עובד שמגיש תביעה לגמלה מאשר לביטוח הלאומי שהוא אינו מתנגד שהביטוח הלאומי יפנה למעסיק ויבקש טופס 100 ייעודי. כלומר, לצורך פניה של הביטוח הלאומי למעסיק לשידור טופס 100 ייעודי, נדרש אישור מאת תובע הגמלה.

עיכוב בשידור טופס 100 ייעודי לגמלאות עלול לעכב טיפול בתביעה לגמלה של עובד.

בשלב זה העובד שולח תביעה לגמלה שכוללת את נתוני השכר, כבעבר, וגם בקשה לטופס 100 ייעודי, במטרה בהמשך לוותר על נתוני השכר מהמעסיק ולהסתפק רק בטופס 100 ייעודי.

הביטוח הלאומי פרסם ביום 18.3.2021 כי שידור טופסי 100 יבטל בהמשך את הצורך בהגשת תלושי משכורת בעת הגשת תביעות לגמלאות, יקצר את משך זמן הטיפול בתביעות בשל החיסכון בהגשת המסמכים ויאפשר לביטוח הלאומי לדעת באופן שוטף אם יש למבוטח זכאות לגמלאות נוספות.

כשמוזנת תביעה לגמלה בביטוח הלאומי – הפקיד בודק בטופס התביעה שהעובד לא רשם שהוא מסרב שהביטוח הלאומי יפנה למעסיק לצורך שידור טופס 100 ייעודי. אם אין סירוב לפנייה למעסיק לצורך שידור טופס 100 ייעודי, המערכת בודקת שהמעסיק שייך למערכת שכר שמאושרת לדיווח טופס 100 ייעודי. ככל שהמערכת מאושרת לשידור טופס 100 ייעודי, היא יוצרת בקשה לטופס 100 ייעודי לגמלאות ב"מאגר הבקשות".

מערכות השכר פיתחו שירות חדש "פניה למאגר הבקשות" ובכל כניסה של המעסיק או המייצג למערכת השכר וממתינה בקשה לשידור טופס 100 ייעודי, הוא מועבר לשירות הדיווח של הטופס.

הביטוח הלאומי שולח גם מייל למי שמכין את המשכורות ומזכיר לו להיכנס למערכת השכר, כי מחכה שם בקשה לשידור טופס 100 ייעודי.

הבקשה מגיעה למאגר בקשות עם ציון התקופה, מספר תיק הניכויים ומספר הזהות של העובד. מערכת השכר מודיעה למעסיק או למייצג שמשדר את המשכורות, שהביטוח הלאומי ממתין לטופס 100 ייעודי. המערכת מזהה אם מדובר בטופס 100 ייעודי לגבייה או לגמלאות.

לכל בקשה של טופס 100 ייעודי לגמלאות נרשם סטטוס דיווח המתעדכן באופן אוטומטי. עם רישום הבקשה, סטטוס הבקשה נרשם כממתין. לאחר 5 ימים, מועברת רשימה למוקד מעסיקים לבירור מול המעסיק/המייצג. אחרי 5 ימים נוספים, נפתחת תזכורת נוספת.

כשהמעסיק או המייצג משדר את הטופס לביטוח הלאומי, נבדקת תקינות הטופס, יוצא משוב מהיר ממוקד התמיכה שכולל מערכת בקרה לדוחות שגויים. ככל שחסר מידע, הביטוח הלאומי מבקש השלמות.

בשלב זה יש לדווח על שכר נוסף או על הפרשי שכר שמגדילים גמלאות, אך הביטוח הלאומי מפתח אפשרות של יצירת בקשה אוטומטית לעדכון טופס 100 ייעודי כעבור כמה חודשים בעבור מקבלי גמלאות מחליפות שכר כמו דמי לידה והורות או דמי פגיעה.

הביטוח הלאומי מסר כדלקמן לגבי המייל שהוא שולח למעסיק (או למייצג שמכין את המשכורות):

1.          הביטוח הלאומי אינו מורשה למסור במייל פרטים מזהים על מעסיקים או מבוטחים. לכן ההודעה למייל אינה כוללת פרטים מזהים.

2.          ההודעה במייל כוללת את פרטי מערכות השכר שמהם משודר הטופס. המייצג מתבקש להיכנס למערכות האלה, לזהות את הבקשה ולשדר את הטופס.

3.          לבקשת לשכת רואי חשבון, מייצג מקבל בקשות במייל לדיווח טופס 100 ייעודי רק עבור עובדים שהוא מדווח עליהם בטופס 100 חודשי (ולא יקבל בקשות לטופס 100 ייעודי עבור עובדים אצל מעסיקים שמדווחים בעצמם לביטוח הלאומי).

 

2.       טופס 100 ייעודי לגבייה עבור תיאום דמי ביטוח והחזרי דמי ביטוח. הזנת בקשה לתיאום או להחזר יוצרת דרישת טופס 100 ייעודי מהמעסיק. המהלך אמור לקצר את משך הטיפול בתיאום ובהחזר דמי ביטוח מעל התקרה.

 

טופס 100 ייעודי לגבייה עבור החזר דמי ביטוח מעל התקרה, חייב לכלול את הפרטים בשנה המלאה שאינה השנה השוטפת - מחודש ינואר עד דצמבר של שנת המס המבוקשת. כלומר, מעסיק יקבל דרישה לשדר טופס 100 ייעודי לגבייה לשנת מס מסוימת אחת או יותר, עד 7 שנים אחורה (לא כולל את השנה השוטפת). טופס 100 ייעודי לגבייה בשנה השוטפת אינו כולל חודשים עתידיים. למשל, בבקשה לטופס שכולל את חודשים נובמבר 2021 עד נובמבר 2022 – אין לכלול את חודש דצמבר 2022.

 

יש לעקוב אחר פרסומי הביטוח הלאומי לגבי טופס זה.

 

טופס 126 מקוון שמועבר לביטוח הלאומי ודוחות רבעוניים

טופס 126 כולל בצד אחד את הדיווח החודשי על כל העובדים/מקבלי פנסיה מוקדמת ובצד השני דיווח פרטני לתקופת הדיווח. הטופס אינו כולל מידע פרטני על כל עובד בכל חודש. טופס 126 הועבר עד שנת 2015 למס הכנסה ומשם עבר לביטוח הלאומי.

לפי תקנה 8 לתקנות גביית דמי ביטוח, טופס 126 בנוי באותה המתכונת של הטופס שמוגש למס הכנסה. הטופס אינו כולל דיווח על עובדים לפי צו סיווג מבוטחים ועובדים בהכשרה מקצועית. לכן, יש לדווח עם פרטי עובדים אלה בדיווח רבעוני.

החל מהדיווח בעד שנת 2016, לפי סעיף 355(א1)(1) בחוק, מעסיק או משלם פנסיה מוקדמת יגיש לביטוח הלאומי באופן מקוון דין וחשבון על שכר עבודה או על פנסיה מוקדמת ששילם למי שבעדו הוא חייב או היה חייב בתשלום דמי ביטוח, למעט עובד במשק בית, במועדים אלה:

1.       עד יום 18 ביולי בכל שנה – לגבי החודשים ינואר עד יוני של אותה שנה. מספר הטופס - 1.

2.       עד יום 18 בינואר בכל שנה – לגבי החודשים ינואר עד דצמבר של השנה שקדמה לה. מספר הטופס - 2.

שידור טופסי 126 שלעיל מתבצע לפי המידע הקיים, ללא צורך בהתאמות הנדרשות בדרך כלל לפני הגשת טופס 126 למס הכנסה.

3.       עד יום 30 באפריל בכל שנה – לגבי שנת המס שקדמה לה, אלא אם ניתנה לכלל המעסיקים ארכה להגשת הטופס במס הכנסה. יש לשדר טופס זה גם אם לא היה שינוי מטופס מספר 2 ששודר בחודש ינואר. מספר הטופס - 3.

הטופס ששודר למס הכנסה ישודר גם לביטוח הלאומי מיד לאחר שהוא משודר למס הכנסה, ובגינו ממילא מתבצעות כל ההתאמות הדרושות לדיווחים השוטפים ולספרי המעסיק, כמקובל.

מעסיק שאין באפשרותו לשדר טופס 126 מדווח בטופס מקוון באינטרנט, כפי שמוסבר באתר הביטוח הלאומי.

קביעות בהיעדר טופס 126

סעיף 357 לחוק הביטוח הלאומי קובע שמי שחייב להגיש דוח לביטוח הלאומי ולא הגיש אותו במועד, יקבל קביעה בהיעדר דוח. אם הטופס לא ישודר תוך 30 ימים ממועד הקביעה, הקביעה תהפוך לחוב בדמי ביטוח והביטוח הלאומי רשאי להתחיל בפעולות אכיפה. שידור הטופס מבטל את הקביעה ואת החוב.

 

השלכות והתאמות באמצעות טופס 126

הביטוח הלאומי עורך התאמות מהמידע שהוא מקבל מטופס 126 ושולח משובים למעסיקים או למבוטחים. להלן דוגמאות:

1.       מקבל פנסיה מוקדמת שלא ניכו ממנו דמי ביטוח וחייב לשלם דמי ביטוח, יקבל חיוב של דמי ביטוח באופן אישי.

2.       מקבל קצבה מפוליסה פרטית יקבל חיוב באופן אישי בהתאם למעמדו הביטוחי, כיוון שמשלם הפנסיה/הקצבה אינו מנכה ממנו דמי ביטוח.

3.       לגבי מקבלי פנסיה/קצבה מעל גיל פרישה – המידע על הפנסיה/קצבה שלהם מגיע לביטוח הלאומי רק דרך טופס 126, לרבות שדה 129א שכולל את מקור התשלום (מקור שכיר, פוליסת פרט או גמלת סיעוד).

4.       מי שנקבע לגביו שלא מתקיימים יחסי עובד ומעסיק – הרשומה של העובד בטופס 126 לא נקלטת בביטוח הלאומי עד שלא משתנה ההחלטה. נכון להיום, כדי לשנות את ההחלטה של הביטוח הלאומי יש לפנות לסניף הביטוח הלאומי ולהוכיח שחל שינוי אמיתי באופן ההעסקה (בדרך כלל הסניף מבקש למלא טופס 674). הביטוח הלאומי מסר כי התהליך הקיים עובר חשיבה מחודשת בימים אלה.

עדכון סיווג עובד והפרשי שכר שליליים – שידור "קובץ זיכויים" ממערכת השכר

לשכות השירות ובתי התוכנה פיתחו בשיתוף עם הביטוח הלאומי קובץ זיכויים המתבצע באופן אוטומטי בשידור ממערכת השכר לפי כללי ההתיישנות (7 שנים מיום הבקשה להחזר). לכן, יש לשמור את המידע על המשכורות לפחות 7 שנים אחורנית, כולל במעבר בין תוכנת שכר אחת לאחרת.

הביטוח הלאומי מאפשר למעסיק לעשות תיאום דמי ביטוח בשיעור המופחת בשידור "קובץ זיכויים" לשנה השוטפת בלבד, כיוון שהעובד מקבל את החזר דמי הביטוח לשנים קודמות דרך אתר האינטרנט של הביטוח הלאומי.

באיגרת למעסיקים פורסם כי לא ניתן לעדכן את התיקונים המפורטים להלן במערכת השכר:

1.       ביטול תושבות למבוטח.

2.       החזר בגין תשלום מעל ההכנסה המרבית כמעסיק משני.

3.       תיקוני שכר שליליים בעבור בעל שליטה בחברת מעטים.

 

תיקונים אלה יבוצעו באמצעות בקשה לדוח מתקן שיופנה לסניף בצירוף מסמכים.

קובץ זיכויים מכיל את פרטי העובדים ואת תקופות העבודה הספציפיות. כל דיווח על שינוי סטטוס נבדק מול מערכות הביטוח הלאומי. הביטוח הלאומי מאמת את הנתונים, ולאחר אימות הנתונים בודק את המעמד. הבדיקה מידית וכל עובד שדורשים לגביו החזר בשל שינוי סטטוס נבדק. עובד שמדווח כמקבל קצבה ולא נמצא זכאי לפטור, המעסיק מקבל משוב עם הודעת שגיאה ומתבקש לחייב את העובד בדמי הביטוח.

תיקונים אחרים, שהם בדרך כלל חד פעמיים, נבדקים מדגמית, כולל בביקורת ניכויים. לכן, מומלץ מאוד לבדוק היטב את הבקשה להחזרים לפני השידור בקובץ זיכויים, כי ככל שיתברר שהתיקון לא היה נכון, או שלא היה דרך מערכת השכר, הביטוח הלאומי עלול לדרוש בחזרה מהמעסיק את כל דמי הביטוח שקיבל, כולל קנסות והפרשי הצמדה, גם אם המעסיק כבר העביר לעובד את חלקו.

יש לקבל אישור מראש מהביטוח הלאומי בדרישת החזרים בשל שינוי הגדרת רכיב שכר, מרכיב חייב לרכיב פטור.

ההחזר מקובץ הזיכויים נרשם כזיכוי בחשבון המעסיק בביטוח הלאומי וכולל את חלק העובד ואת חלק המעסיק. המעסיק מחזיר לעובד את חלקו במסגרת המשכורת בחודש ההתחשבנות (מובהר כי ההחזר שמקבל המעסיק כולל גם את חלקו של העובד ולכן המעסיק חייב להחזיר אותו לעובד).

מוקד תמיכה מקצועי בביטוח הלאומי: 02-6463346, 02-6463348, פקס 02-5386520.

העדכונים בנושא האמור מפורסמים בבית התוכנה או בלשכת השירות.

כאשר מעסיק נפטר או בעת פשיטת רגל או פירוק של המעסיק, העובד מתבקש לפנות לביטוח הלאומי כדי לקבל את חלקו בהחזר באופן אישי.

הגשת בקשה להחזר דמי ביטוח כאמור מחייבת בחינה של ההיבט הביטוחי של המשכורת, כאמור בפסקי דין בבית הדין הארצי לעבודה. רצוי לבחון היטב כל בקשה להחזר, כיוון שקיימת חשיפה לפגיעה בגמלאות שהעובד זכאי להן.

ביום 15.11.2021 דחה בית הדין האזורי (ב"ל 70340-05-19) את תביעתן של החברות נאות המושבה בע"מ ונאות התיכון בע"מ ואישר לביטוח הלאומי לקיים חקירה למעסיקות ולגבות מהן דמי ביטוח. הביטוח הלאומי ביטל את קובצי הזיכויים, יצר דרישות חוב למעסיקות, חסם להן את האפשרות להגיש קבצי זיכויים וזימן אותן לחקירות.

תיאום דמי ביטוח מראש והחזר דמי ביטוח בדיעבד

הכנסה מרבית/מקסימום/תקרה – ההכנסה המרבית לתשלום דמי ביטוח בחודש מסוים.

 

מקסימליסט – מבוטח שסך הכנסותיו החייבות בדמי ביטוח עובר את המקסימום שחייב בתשלום דמי ביטוח בחודש אחד או יותר בשנת המס.

 

מבוטח שיש לו הכנסות משני עיסוקים או יותר (לרבות מפנסיה מוקדמת המשולמת לפני גיל פרישה), משלם דמי ביטוח על פי סדר החיוב המפורט להלן ובאופן המפורט להלן, אך לא יותר מההכנסה המרבית לתשלום דמי ביטוח וזכאי לשיעור מופחת רק פעם אחת:

1.        מהכנסותיו כעובד שכיר המעסיק מנכה את דמי הביטוח.

2.        כאשר הוא נכלל בהגדרת "עובד עצמאי" בחוק הביטוח הלאומי, הוא משלם דמי ביטוח בעד עצמו.

3.        מהכנסות שאינן מעבודה כעובד שכיר או כעובד עצמאי (ואינן פטורות מדמי ביטוח על פי החוק או על פי התקנות), הוא משלם דמי ביטוח בעד עצמו.

4.        מהכנסותיו מפנסיה מוקדמת כהגדרתה בחוק הביטוח הלאומי, משלם הפנסיה מנכה את דמי הביטוח (אם משלם הפנסיה לא ניכה את דמי הביטוח והמבוטח חייב בהן, הוא יקבל דרישה לתשלום באופן אישי).

מבוטח שההכנסה אצל המעסיק העיקרי עולה על התקרה לחישוב השיעור המופחת (ונוכה ממנו השיעור המופחת) וסך הכנסותיו אינו עובר את המקסימום, אינו זקוק לתיאום דמי ביטוח.

האחריות לניכוי דמי ביטוח בשיעור המלא

תיאום דמי ביטוח מבוצע לעובד בלבד ובאחריותו. אין תיאום דמי ביטוח למעסיק.

על פי סעיף 342 בחוק הביטוח הלאומי, המעסיק אחראי לתשלום דמי הביטוח בעבור העובד ולכן, החזר דמי ביטוח שהמעסיק ניכה ביתר אמור להיות מוחזר על ידי המעסיק בלבד. הסעיף קובע שכאשר מבוטח עובד אצל כמה מעסיקים שונים, ישלם כל אחד מהם את דמי הביטוח כאילו הוא בלבד היה מעסיקו. כלומר, למעסיק אין תיאום דמי ביטוח.

 

סעיף 342ב בחוק קובע את התיאום למשלם הפנסיה המוקדמת. משלם הפנסיה המוקדמת מנכה את דמי הביטוח ממקבל הפנסיה. אין תוספת של דמי ביטוח למשלם.

 

סעיף 342 בחוק והתקנות שנקבעו לפיו ו-342ב בחוק קובעים את החובה לנכות דמי ביטוח בשיעור המלא על ידי המעסיק המשני ועל ידי משלם הפנסיה ואת נהלי עריכת התיאום והחישוב מחדש (לחובה או לזכות). בשונה מהחזר דמי ביטוח לעובד דרך המעסיק, קובע הסעיף שאת הפרשי דמי הביטוח בשל תיאום שלא נעשה מראש, הביטוח הלאומי יחזיר ישירות לעובד או יתבע מהעובד (במקרה של תיאום אין החזר של חלק המעסיק). האחריות לתשלום דמי הביטוח במלואם מוטלת על העובד השכיר שעובד אצל מעסיקים שונים לפי סעיף 342(ד) לחוק הביטוח הלאומי.

תקנות התיאום נקבעו לפי הוראות סעיף 342(ה) לחוק שקבעו בין היתר את חובת המעסיק לניכוי בשיעור המלא למי שעובד אצל מעסיק נוסף.

מעובד שכיר שהוא גם עובד עצמאי וגם מקבל פנסיה מוקדמת בו זמנית, מנכה משלם הפנסיה את השיעור המלא של דמי הביטוח לפי סעיף 345ב(ה)(1) לחוק הביטוח הלאומי, למעט אם נעשה תיאום, כיוון שמשלם הפנסיה המוקדמת הוא המעסיק המשני.

ההוראות הקשורות לתיאום דמי ביטוח מצויות בתקנות הביטוח הלאומי (תשלום וניכוי דמי ביטוח משכר מבוטח העובד אצל מעבידים שונים), התשנ"ז-1997(להלן: "תקנות התיאום").

מעסיק עיקרי ומעסיק משני

כאשר למבוטח יש בעיסוקו כעובד שכיר (לרבות לפי צו סיווג מבוטחים) כמה מקורות הכנסה (לרבות פנסיה מוקדמת) או שיש לו פנסיה מוקדמת משני מקורות או יותר, יש לקבוע מי המעסיק העיקרי ומי המעסיק המשני, ובהתאם נערך ניכוי דמי הביטוח. המעסיק העיקרי מנכה מהעובד שיעור מופחת ושיעור מלא. המעסיק המשני מנכה מהעובד שיעור מלא, אלא אם נערך תיאום כפי שיוסבר בהמשך.

הוראות למעסיקים בלבד

·         המעסיק העיקרי לעניין תיאום דמי ביטוח הוא המעסיק שעובדו הצהיר בטופס 101 שאצלו הוא משתכר "משכורת חודש". כלומר, אותו מעסיק מנכה מס הכנסה משכר העובד על פי לוח הניכויים של מס הכנסה.

·         המעסיק המשני הוא המעסיק שעובדו הצהיר בטופס 101 שאצלו הוא משתכר "משכורת נוספת" (המעסיק מנכה משכרו של העובד את שיעור המס המרבי, או שיעור מס אחר שקבע פקיד השומה). אם יש יותר משני מעסיקים, אזי העובד יבחר מי מהם הוא המעסיק העיקרי ויצהיר על כך בטופס.

בטופס 620 שנמצא באתר הביטוח הלאומי מובהר כי המעסיק ינהג לפי ההצהרה בטופס 101 ואין להפנותו לביטוח הלאומי לצורך קבלת אישור על ניכוי כמעסיק עיקרי. העובד חייב לעדכן את כל מעסיקיו בכל שינוי בהצהרה בטופס 101. טופס 103 משמש לעדכון מעסיק עיקרי או משני את מי שכלולים בתוספת הראשונה בצו סיווג מבוטחים.

כאשר לעובד שכיר ההכנסה הנוספת היא ממשלח יד או שהיא הכנסה פסיבית, אין לערוך תיאום דמי ביטוח במשכורת כיוון שהחישוב נערך בתחום "גבייה מלא שכירים" בביטוח הלאומי. אם ההכנסה מהמשכורת נמוכה מהתקרה לשיעור המופחת, יש לשלוח את התלוש (או התלושים) למחלקת גבייה מלא שכירים בסניף הביטוח הלאומי, כדי לעדכן את שיעורי דמי הביטוח המופחתים בהכנסה הנוספת.

הוראות למשלמי פנסיה מוקדמת בלבד

פנסיה מוקדמת היא מעסיק משני למקבל פנסיה שהוא גם עובד שכיר ו/או גם עובד עצמאי.

מבוטח שמקבל פנסיה מוקדמת משני מקורות או יותר ואינו עובד שכיר ו/או עובד עצמאי, יצהיר בטופס 101 למשלם הפנסיה מי המשלם העיקרי ומי המשלם המשני.

ביקורת הביטוח הלאומי

הביטוח הלאומי שומר לעצמו את הזכות לבדוק את הצהרת העובד או מקבל הפנסיה על הכנסתו אצל המעסיק העיקרי או משלם הפנסיה, על פי טופס 126 המדווח על ידי המעסיקים או משלמי הפנסיה, כולל בעת ביקורת הניכויים. לכן המעסיק המשני או משלם הפנסיה אינם חייבים לבדוק את ההצהרה של העובד או של מקבל הפנסיה, אך הם חייבים לשמור את ההצהרות האמורות ואישורי התיאום יחד עם טופס 101 (או טופס 620 או טופס 103), המעידים על הצהרת העובד על עבודה יחידה או על עבודה נוספת. עובד שהטעה את המעסיק בתיאום דמי ביטוח, יחוייב בהפרש דמי הביטוח בעצמו.

התיישנות של החזר דמי ביטוח

החזר דמי ביטוח בשל תיאום שלא נעשה מראש ניתן עד שבע שנים לאחור (לא כולל את השנה השוטפת). הביטוח הלאומי עדכן ביום 9.8.2021 את חוזר מעסיקים 1461 המפרט בין היתר גם את אופן הטיפול בהחזרים בהקשר להתיישנות ההחזרים.

הפרקטיקה של התיאום

 

מוקד תיאום דמי ביטוח בביטוח הלאומי 02-6709988. בימים א,ג,ד בשעות 10 עד 14. לכל השאלות בנושא התיאום, כולל כשיש הודעת שגיאה באתר הביטוח הלאומי.

 

תיאום דמי ביטוח כולל אישור לשנה השוטפת או בקשה לחישוב מחדש לשנים קודמות:

 

1.       אישור לשנה השוטפת - למעסיק משני או למשלם פנסיה מוקדמת לעריכת חישוב דמי הביטוח לשנה השוטפת (מינואר בשנה השוטפת) וקובע את ניכוי דמי הביטוח בהתחשב בהכנסות הנוספות של המבוטח.

 

יש שלושה סוגי אישורים:

-          אישור על ניכוי דמי ביטוח בשיעור המופחת, במקום בשיעור המלא, כאשר ההכנסה אצל המעסיק העיקרי נמוכה מהתקרה לשיעור המופחת. אישור זה ניתן רק למי שאינו מקסימליסט.

-          אישור על ניכוי דמי ביטוח בשיעור המלא רק על חלק מהמשכורת או הפנסיה המוקדמת, כאשר ההכנסה אצל המעסיק העיקרי נמוכה מהמקסימום, וסך ההכנסה כולל אצל המעסיק המשני עוברת את המקסימום.

-          אישור על פטור מתשלום דמי ביטוח, כאשר ההכנסה מהמעסיק העיקרי עולה על המקסימום ולכן המעסיק המשני או משלם הפנסיה פטורים מניכוי דמי ביטוח.

 

2.       בקשה לתיאום דמי ביטוח לשנים קודמות - בקשה לחישוב מחדש של דמי הביטוח לשנים קודמות בהתאם להכנסות מכלל המעסיקים ומשלמי הפנסיה, עד 7 שנים שקדמו לשנה השוטפת. החישוב יכול להביא להחזר או לחיוב.

 

משלם פנסיה מוקדמת:

 

1.       משלם פנסיה מוקדמת הוא תמיד מעסיק משני, כאשר העובד עובד כעובד שכיר ומקבל פנסיה וגם כאשר העובד הוא עובד עצמאי ומקבל פנסיה, גם אם לצורכי מס התיאום נעשה באופן שונה.

 

2.       העובד רשאי להגיש למשלם הפנסיה טופס בל/644 שבו יצהיר על הכנסתו אצל המעסיק העיקרי בשנה השוטפת ומשלם הפנסיה יזין את ההכנסה הזאת בתוכנת השכר ויקבל אישור תיאום אוטומטי לשנה זו (מתחילת השנה או מתחילת העבודה, כמאוחר).

 

תיאום דמי ביטוח בשיעור המופחת למבוטח שאינו מקסימליסט

 

תיאום דמי ביטוח לשנים קודמות

 

תיאום דמי ביטוח לשנים קודמות מבוצע דרך אתר הביטוח הלאומי על פי טופסי 126 שנמצאים בביטוח הלאומי (תשלומים/דמי ביטוח/תיאום דמי ביטוח). ניתן להגיש גם בקשה ידנית לתיאום דרך האתר או בסניף. יש לצרף לבקשה המקוונת דרך האתר טופסי 106 רק עבור המעסיקים שטופס 126 לא הגיע מהם לביטוח הלאומי.

 

אישור למעסיק, מינואר 2022 (או מתחילת העבודה של העובד אצל המעסיק בשנת 2022)

 

1.       ניתן להצהיר למעסיק המשני בטופס 644 ממולא וחתום על המשכורות אצל המעסיק העיקרי מינואר בשנה השוטפת או מתאריך התחלת העבודה אצל המעסיק המשני, כמאוחר, אם המשכורת אצל המעסיק העיקרי נמוכה מהתקרה לשיעור המופחת. אין לצרף לטופס 644 תלושי משכורת. יש למלא טופס 644 רק כאשר המשכורת אצל המעסיק העיקרי היא משכורת יציבה וקבועה.

 

2.       עובד יכול להפיק אישור לתיאום דמי ביטוח לשנת 2022 באתר התשלומים של הביטוח הלאומי, אם המשכורת אצל המעסיק העיקרי נמוכה מהתקרה לשיעור המופחת, תחת הכותרת: תשלומים/ דמי ביטוח/ אישור עתידי למעסיק משני או למשלם פנסיה מוקדמת. העובד מקבל אישור עבור המעסיק המשני או למשלם הפנסיה המוקדמת על הסכום לחישוב מופחת. האישור אינו מיועד לבעל שליטה בחברה, לחייל ולמקבל קצבה מהביטוח הלאומי.

 

על פי הצהרות אלה, המעסיק המשני או משלם הפנסיה יזינו בתוכנת השכר את סכום ההכנסה של העובד או של מקבל הפנסיה אצל המעסיק העיקרי, וכך יתקבל אצלו אישור אוטומטי על ניכוי דמי ביטוח בשיעור המופחת.

העובד מקבל החזר עבור השנה השוטפת רק מהמעסיק. כאשר המעסיק מזין את ההכנסה של המעסיק העיקרי רטרואקטיבית, נוצרת יתרת זכות. דיווח על הפרשי שכר שליליים של עובדים מתבצע באמצעות שידור קובץ זיכויים בלבד. 

אם העובד או מקבל הפנסיה אינם מגישים את ההצהרה על ההכנסה אצל המעסיק העיקרי (בל/644) או אישור שהפיקו באינטרנט, אזי על המעסיק המשני או על משלם הפנסיה לנכות דמי ביטוח בשיעור המלא.

דוגמה (שני מעסיקים עם משכורת קבועה אצל המעסיק העיקרי):

משכורת ברוטו חייב לביטוח הלאומי אצל המעסיק העיקרי - 3,000 ש"ח

משכורת ברוטו חייב לביטוח הלאומי אצל המעסיק המשני - 1,000 ש"ח - העובד מצהיר על המשכורת בסך 3,000 ש"ח שהוא משתכר אצל המעסיק העיקרי בטופס בל/644.

המעסיק המשני ינכה דמי ביטוח בשיעור המופחת עד לסכום של 60% מן השכר הממוצע במשק. כלומר, ינכה מסך ה-1,000 ש"ח את השיעור המופחת (3.5%).

ללא התיאום האמור המעסיק המשני ינכה מסך ה-1,000 ש"ח את השיעור המלא (12%).

 

 

 

המשך הדוגמה למעסיק שלישי (או מעסיק משני שני עם משכורת קבועה אצל שני המעסיקים הראשונים):

משכורת ברוטו (חייב לביטוח הלאומי) אצל המעסיק השלישי - 500 ש"ח - העובד מצהיר בשני טופסי בל/644 על שתי המשכורות שלו: האחת אצל המעסיק העיקרי בסך 3,000 ש"ח, והשנייה אצל המעסיק המשני בסך 1,000 ש"ח. סך הכול העובד מצהיר על 4,000 ש"ח בטופסי בל/644. המעסיק השלישי (המשני השני) יחייב בשיעור המופחת סך של 500 ש"ח במקום בשיעור המלא.

טופס בל/644 נמסר כדלקמן:

1.    למעסיק השני (המשני הראשון) - 3,000 ש"ח, בהתאם למשכורת אצל המעסיק הראשי.

2.    למעסיק השלישי (המשני השני) - 4,000 ש"ח, בהתאם למשכורות אצל המעסיק הראשי והמעסיק המשני הראשון. המעסיק השלישי (המשני השני) יזין למערכת 4,000 ש"ח.

החישוב הוא כדלקמן: 2,331= 4,000 – 6,331 (בשנים 2020 עד 2022).

 

תיאום דמי ביטוח למבוטח מקסימליסט

 

טופסי בקשה לתיאום נמצאים באתר הביטוח הלאומי באינטרנט ומספרם:

 

1.       טופס 752 - בקשה להחזר דמי ביטוח לבעלי הכנסות גבוהות מההכנסה המרבית.

2.       טופס 753 - בקשה לתיאום דמי ביטוח לבעלי הכנסות גבוהות מההכנסה המרבית.

 

תיאום דמי ביטוח לשנים קודמות (הבקשה היא להחזר דמי ביטוח)

 

בקשה לחישוב מחדש של דמי ביטוח מעל ההכנסה המרבית ששולמו ביתר בשל תיאום שלא נערך מראש בשנים קודמות, מבוצע בסניפי הביטוח הלאומי בתחום גבייה ממעסיקים. ההחזר מתבצע רק בעבור שנה שלמה ולא בעבור חלקי שנה.

בשנת 2022 יש להעביר בקשה לתיאום דמי ביטוח לשנים קודמות למחלקת מעסיקים בסניף הקרוב למקום המגורים של העובד. יש לשלוח את הבקשה בטופס 752 ולצרף את כל טופסי 100 מכל המעסיקים לכל שנת מס בנפרד. כל טופס 100 חייב לכלול 12 חודשים.

 

בית הדין האזורי לעבודה (ת"צ 22654-03-16) דחה ביום 21.8.2018 את בקשתו של יוסף אלבז להכיר בתביעתו כתובענה ייצוגית בגין אי השבה יזומה של תשלומי יתר מעל תקרת התשלומים המרבית, ששולמו לטענתו לביטוח הלאומי.

אישור לתיאום דמי ביטוח לשנת 2022

 

עובדים ו/או מקבלי פנסיה מוקדמת שהכנסתם מכל המקורות היא מעל ההכנסה המרבית החייבת בדמי ביטוח, מקבלים אישור לתיאום דמי ביטוח לשנה השוטפת בביטוח הלאומי לפי טופס בל/753 שנמצא באתר הביטוח הלאומי באינטרנט.

החזר בעבור השנה השוטפת מתבצע באמצעות קובץ זיכויים על ידי המעסיק אך ורק בהתאם לאישור שהתקבל מהביטוח הלאומי. באיגרת שפרסם הביטוח הלאומי למעסיקים נכתב במפורש כי פטור מתשלום דמי ביטוח אצל המעסיק המשני לא יתבצע ללא אישור מהביטוח הלאומי (חריג – פנסיה מוקדמת מצה"ל).

אישור על פטור מלא מניכוי דמי ביטוח אצל המעסיק המשני או משלם הפנסיה המוקדמת ניתן לקבל במשרד הראשי כמפורט להלן וגם בסניף הביטוח הלאומי, לפי אותם הכללים. האישור על פטור מדמי ביטוח למעסיק המשני או למשלם הפנסיה נועד ליידע אותו כי ההכנסה פטורה אצלו מניכוי דמי ביטוח.

 

אישור על ניכוי בשיעור המלא אצל המעסיק המשני או משלם הפנסיה המוקדמת ניתן לקבל רק במשרד הראשי של הביטוח הלאומי, כמפורט להלן. האישור למעסיק המשני או למשלם הפנסיה על ניכוי בשיעור המלא מיידע אותו בסכום החייב בדמי ביטוח בשיעור המלא. כל סכום שהוא משלם מעבר לסכום זה פטור מניכוי דמי ביטוח.

 

כל מבוטח שהוא עובד שכיר ו/או מקבל פנסיה מוקדמת, שהכנסתו עולה על המקסימום, יכול לקבל אישור לתיאום לשנה השוטפת לפי הנוהל שלהלן (הנוהל אינו חל על מבוטח שיש לו בנוסף גם הכנסה כעצמאי):

 

האישור מתבסס על הכנסתו של המבוטח בששת החודשים שקדמו לחודש בו מבוקש האישור. בהתאם לכך יש לצרף לבקשה לאישור בטופס 753 טופסי 100 מודפסים וחתומים מכלל המעסיקים של השנה השוטפת עד החודש השוטף ושל השנה הקודמת בהתאם לחודש הבקשה.

ניתן להפיק אישור לפטור מניכוי דמי ביטוח או לניכוי בשיעור המלא רטרואקטיבית עד שלושה חודשים בלבד, כולל חודש שוטף. חשוב מאד להתארגן לקראת שנת המס הבאה.

 

את הבקשה יחד עם טפסי 100 יש להעביר בדואר, במייל או בפקס.


בדואר - הביטוח הלאומי, המשרד הראשי, שדרות וייצמן 13 ירושלים.

במייל -  [email protected]  

בפקס - 02-6463019

 

מופ"ת - תיאום מעל ההכנסה המרבית למי שעובד במקום עבודה אחד בלבד ומקבל פנסיה מצה"ל, נעשה במופ"ת, בטופס מקוון, בהתאם להוראות שהמבוטח יקבל ממופ"ת.

 

תיאום למקבל תשלום לפי התוספת הראשונה בצו סיווג מבוטחים (כמו מרצה או שחקן או מורה דרך)

 

כאשר אין צורך למלא טופס 101, כמו למשל בתשלום על פי צו הביטוח הלאומי בדבר סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים, העובד ממלא טופס בל/103, ומצהיר אם זה מקום עבודתו היחיד כ"עובד שכיר". ברירת המחדל של מעסיק, כאשר מבוטח הכלול בצו סיווג מבוטחים לא מילא טופס 103, היא שזה מקום עיסוקו המשני של המבוטח, ועליו לנכות מהעובד דמי ביטוח בשיעור המלא.

כיוון שטופס 126 אינו כולל מידע על הכנסות של שכירים לפי צו סיווג מבוטחים, הביטוח הלאומי אינו מאפשר לקבל אישורים או החזרים דרך אתר האינטרנט לשכירים לפי התוספת הראשונה בצו סיווג מבוטחים והעובד פונה לסניף הביטוח הלאומי.

 

 

פגיעה בעבודה בעת אירוע שמארגן המעסיק לעובדים

תאונת עבודה, היא תאונה המתרחשת תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו של העובד ואצל מעבידו או מטעמו. הסעיף הוחל גם על תאונות המתרחשות במסגרת פעילות נלווית לעבודה, לרבות אירועי ספורט ונופש. כאשר מעסיק מארגן לעובדים אירוע גיבוש, השתלמות, ספורט, או אפילו נופש בחו"ל שאינו מוכר למעסיק כהוצאה לצורכי מס ואפילו אירוע בהשתתפות בני זוג (להלן: האירוע), ייתכן שעובד שנפגע בתאונה במהלך אירוע הנופש (להלן: התאונה) יהיה זכאי להכרה כנפגע בעבודה בביטוח הלאומי.

 

חשוב להדגיש כי הכרה בפגיעה בזמן פעילות נלווית לעבודה - כפגיעה בעבודה - חשובה מאד למעסיק ולעובד, ואינה קשורה לחובת המעסיק לזקוף הטבה לעובדים בעד אותה הפעילות, ככל שיש חובה כזאת באותה הפעילות.

 

על פי הלכות בית הדין הארצי, לצורך הכרה בפגיעה בעבודה באירוע תאונתי שנגרם במסגרת פעילות נלווית לעבודה (האירוע) צריך שיתקיימו שני תנאים מצטברים:

 

1.       העניין שיש למעסיק בקיומו של האירוע, החשיבות שהמעסיק מייחס לאירוע ותרומתו של האירוע לחיי העבודה במפעל. הביטוח הלאומי בוחן את מעורבות המעסיק בייזום האירוע, באחריות לאירוע, במימון האירוע, בארגון האירוע וכדומה (להלן: האירוע המוכר).

 

2.       בחינת הקשר, או הזיקה, שבין הפעילות שבמהלכה נפגע העובד בתאונה, לבין האירוע, על רקע הפעילויות שהוצעו לעובדים במסגרת האירוע המוכר. הפעילות יכולה להיות קבוצתית, אינדיבידואלית, או משפחתית, כל עוד היא חלק אינטגראלי מתוכנית הפעילויות של האירוע המוכר.

 

גם אם התנאי הראשון מתקיים, אך העובד פורש מן הכלל "ועושה תכנית לעצמו", או כאשר ניתק הקשר, או נותקה הזיקה, בין הפעילות שבה היה העובד מעורב בעת התאונה לבין האירוע המוכר, הפגיעה אינה מוכרת כתאונה בעבודה.

 

בית הדין הארצי לעבודה (עב"ל 121-09-18) דחה ביום 29 באפריל 2019 את ערעורו של אברהם מרעי שביקש להכיר בפגיעה שאירעה לו תוך כדי טיול טרקטורונים במהלך נופש משרדי בחו"ל, כפגיעה בעבודה. בית הדין הארצי קבע שאין חולק שהמבוטח עמד בתנאי הראשון הנדרש לקיומה של פעילות נלווית כי המעסיק בחר לממן באופן מלא את פעילויות העובדים במהלך לוח הזמנים שנקבע מראש, ואף תכנן את מרבית סדר היום של העובדים. עם זאת קבע בית הדין כי בחינת הנופש כולו כפעילות נלווית לעבודה, אין משמעה כי כל תאונה שאירעה במהלכו תיחשב כתאונת עבודה.

 

ביום 28.2.2021 קיבל בית הדין הארצי לעבודה (עב"ל 58295-02-20) את תביעתו של בשארה ח'ורי לתשלום דמי פגיעה, בפגיעה שאירעה במהלך נופש שארגן המעסיק. בית הדין הארצי קבע כי הנופש והמסיבה מהווים פעילות נלווית לעבודה, והפגיעה במהלך המסיבה מהווה פגיעה בעבודה.  

 

פגיעה בעבודה בהשתלמות מקצועית

 

ביום 16.3.2022 קיבל בית הדין הארצי את ערעורו של הביטוח הלאומי בעניינה של תמרה בר (עב"ל 1694-09-21) ופסק כי ההשתלמות שבמהלכה נפגעה המשיבה אינה נופלת בגדר פעולה נלווית לעבודה, וכפועל יוצא מכך האירוע התאונתי אינו בגדר פגיעה בעבודה. מדובר בסגנית מנהלת מדור תשלומים ברשות האוכלוסין וההגירה, שהשתתפה בהשתלמות מטעם עמותה במלון בים המלח, החליקה במדרגות ונחבלה בדרכה לשיחת הפתיחה של ההשתלמות. בית הדין קבע שלא הוכח קשר ישיר בין ההשתלמות לעבודה. ההשתלמות נבחרה על ידי העובדת, המעסיק אינו מעודד אותה להשתלם בהשתלמות כזו, אך אינו מונע ממנה לעשות זאת. זו השתלמות שאינה פעולה נלווית לעבודה, גם אם היא נעשית בזמן שהעובדת קיבלה עבורה ימי חופשה. לו המעסיק היה מעוניין בהשתלמות, היה משלם ימי עבודה ולא ימי חופשה.

 

ביום 28.6.2022 קיבל בית הדין האזורי (ב"ל 26552-01-21) את תביעתה של סוזאן עודה ניג'ם לתשלום דמי פגיעה, לאחר שלטענתה נדבקה בנגיף הקורונה במסגרת השתלמות מקצועית, שבה השתתפה. המבוטחת, מזכירה במדור קבלת קהל בבית משפט, יצאה להשתלמות שארגן ארגון מקצועי, ומומן על ידי "קרן ידע", בהסכמת המעסיק. ימי הנוכחות בקורס נחשבו ושולמו כיום עבודה ולא כיום חופשה. היא קיבלה הודעה כי עליה להיכנס לבידוד מאחר ונחשפה לחולה קורונה מאומת בשעות שבהן הייתה במסגרת ההשתלמות. בית הדין השתכנע שקיימת זיקה סבירה בין ההשתלמות לעבודתה של המבוטחת, וכי קיים עניין ממשי של המעסיק בהשתלמות. זוהי המשוכה הראשונה.

בעניין הקשר שבין אירוע הפגיעה להשתלמות הכללית עצמה, נקבע: "במילים אחרות, האם הישיבה של התובעת בקורס ביום בו נדבקה מהווה חלק בלתי נפרד מאירוע ההשתלמות? התשובה לכך, הינה בוודאי בחיוב ולא מצאנו טעם להרחיב בדבר", והתביעה התקבלה.

 

דגשים בביקורת ניכויים של הביטוח הלאומי

 

כדאי להקפיד על כמה הוראות בסיסיות בעת טיפול בביקורת ניכויים ולהבין את התהליך, כיוון שבכל שלב של התהליך אפשר להוסיף מסמכים ולתקן טעויות כדי שלא יהיה צורך להגיש השגה.

 

לפי חוק הביטוח הלאומי המעסיק חייב לנכות את דמי הביטוח הלאומי ואת דמי ביטוח הבריאות ממשכורת העובד, ולפי פקודת מס הכנסה המעסיק חייב בניכוי מס הכנסה ממשכורת העובד. לכן, בביקורות הניכויים של הביטוח הלאומי ושל מס הכנסה השומה נערכת על הרכיבים המגולמים של מס הכנסה ודמי הביטוח הלאומי והבריאות שלא שולמו.

הביטוח הלאומי מעביר את שומות הניכויים שלו למס הכנסה, זאת לאחר שכבר במשך שנים רבות מס הכנסה מעביר לביטוח הלאומי את שומות הניכויים, בהתאם להלכת גדות בבית הדין הארצי לעבודה.

פסק דין בעניין גשר תעשיות והנדסת חשמל בע"מ

 

ביום 7.2.2022 דחה בית הדין האזורי (ב"ל 23732-07-18) את תביעתה של חברת גשר תעשיות והנדסת חשמל בע"מ וקבע קביעות, כדלקמן:

 

4.          החברה לא הוכיחה כי נערכה לה שומת ניכויים במס הכנסה לשנת 2011. כלומר, לא מדובר בקביעה פוזיטיבית של מס הכנסה, ולכן השומה שהתיישנה אינה מחייבת את הביטוח הלאומי לפי הלכת רמת בטיחות ( עב"ל 15414-08-20) .

5.          תקופת ההתיישנות בביטוח הלאומי ארוכה יותר מאשר במס הכנסה.

3.       ככל שנקבעה לשנה מסויימת שומת מס הכנסה לחברה, היא אינה חוסמת שומת ביטוח לאומי ניכויים מאוחרת יותר לאותה שנה.

4.       נוסף על סעיפים 358 ו-359 בחוק הביטוח הלאומי, הדעת נותנת שכאשר פקיד השגות מזהה טעות, בין אם לטובת הנישום או לרעתו, חובה עליו לפעול לתיקונה.

5.       מעמדו של בעל השליטה הוא כשל עובד שכיר ולכן חובת תשלום דמי הביטוח חלה על החברה. ההטבה שקיבל ניתנה לו בסכומי נטו, שלא שולם בגינה מס ולא דמי ביטוח. ביקורת הניכויים נערכת לחברה ולא לבעל המניות באופן אישי.

6.       חובה על החברה לנכות דמי ביטוח בגין כל הטבת שכר. הואיל והעובדים מבוטחים לפי שכרם, הביטוח הלאומי מבצע חיוב בדוח הביקורת לפי הלכת סגנון הכרך.

7.       בית הדין מאפשר לביטוח הלאומי לחייב את החברה בקנסות לפי הכללים החדשים, על החלק שהיה במחלוקת ולגביו נקבע שהתביעה נדחתה, על אף שההשגה נדחתה כשהיו בתוקף הכללים הישנים של ביטול הקנסות.

תיקון שכר בעלי שליטה באופן רטרואקטיבי – הלכת סגנון הכרך

בעלי השליטה בחברת סגנון הכרך בע"מ הפחיתו את שכרם באופן רטרואקטיבי בשל מצוקה כלכלית. החברה פנתה לפקיד השומה שהסכים להפחית את השכר. החברה פנתה עם האישור מפקיד השומה לביטוח הלאומי, שסירב להפחית את השכר.

התובעים פנו לבית הדין האזורי לעבודה - שדחה את התביעה, וערערו לבית הדין הארצי לעבודה, שדחה אף הוא את התביעה מטעמיו של בית הדין האזורי (פסק דין חברת סגנון הכרך בע"מ ואח' עב"ל 748/07 מיום 28.1.2009). 

השיקולים לדחיית פסק הדין:

1.    שיקול ביטוחי – לדעת בית הדין, בלתי סביר לאפשר קבלת זכות ביטוחית ולהקטין בדיעבד את מחירה כשמתברר שהזכות לא מומשה.

2.    פירוש חוק הביטוח הלאומי – בסעיף 344 לחוק הביטוח הלאומי נקבע שההכנסה היא לפי סעיף 2(2) לפקודה, אך לא נקבע כי ההכנסה היא לפי מה שקבע פקיד השומה, אף על פי שראוי ורצוי כי קביעת הרשויות המנהליות יהיו אחידות, אלא שכלל זה אינו מוחלט וזוהי רק נקודת המוצא.

יש טעם לסטות מקביעת פקיד השומה בשל העיקרון הביטוחי.

הרקע החוקי לחבות המעסיק בתשלום דמי הביטוח בגין העובד

חובת המעסיק לדווח ולשלם דמי ביטוח לפי עמדת הביטוח הלאומי היא מוחלטת ואינה ניתנת להתניה, כאמור בסעיף 342 בחוק הביטוח הלאומי.

לפי סעיף 365 בחוק הביטוח הלאומי, העובד השכיר מבוטח בביטוח הלאומי גם אם מעסיקו לא דיווח עליו לביטוח הלאומי ו/או לא שילם את דמי הביטוח במועד. כאשר העובד מוכיח שהוא עבד בפועל אצל המעסיק, הביטוח הלאומי אינו רשאי לשלול גמלה.

סעיף 344 בחוק הביטוח הלאומי מחייב בתשלום דמי ביטוח בשל הכנסת עבודה מהמקורות המפורטים בסעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה, בהתאם לחודש שבו בוצעה העבודה (גם אם המשכורת לא שולמה בפועל). עולה מסעיף 344 לחוק לפי עמדת הביטוח הלאומי, כי כאשר המעסיק יודע שיש לעובד הכנסה לפי סעיף 2(2) לפקודה, עליו לדווח עליה ולשלם את דמי הביטוח (למשל, לאחר סיום ביקורת ניכויים של רשות המסים).

 

קביעת דמי ביטוח בהיעדר דוח לפי סעיף 357 בחוק - פקיד הגבייה רשאי לקבוע את סכום דמי הביטוח של מי שהיה חייב בהגשת דוח לביטוח הלאומי ולא הגיש. סוגי הדוחות הרלוונטיים המעניקים לפקיד הגבייה את הסמכות מפורטים בסעיפים 342 ו-355 לחוק וכוללים את מרבית הדוחות שעל יחידים ומעסיקים להגיש. פקיד הגבייה חייב לנמק את ההחלטה (סעיף 359 לחוק).

קביעת דמי ביטוח בניגוד לדוח לפי סעיף 358 לחוק - פקיד הגבייה רשאי לקבוע את סכום דמי הביטוח למבוטח או למעסיק, אם הוא משוכנע שהכנסת המבוטח או שכר העבודה של עובדי המעסיק עולים על הסכומים המפורטים בדוח שהוגש. פקיד הגבייה חייב לנמק את ההחלטה (לפי סעיף 359 לחוק).

 

התיישנות בביקורת ניכויים לפי סעיף 363א לחוק - התיישנות שנות הביקורת היא 7 שנים מהמועד שבו קוימה חובת הדיווח לביטוח הלאומי, או ממועד קבלת מידע לעניין החבות בדמי הביטוח, כמוקדם.

המעסיק חייב להציג בתלושי השכר את כל רכיבי ההכנסה - כמתחייב מסעיף 24 לחוק הגנת השכר, ובכלל זה גם הטבות שוות כסף כגון נסיעות לחו"ל, ארוחות וכדומה. לפי סעיף 342(ג) בחוק - המעסיק מנכה את דמי הביטוח מהעובד (למעט במשק בית).

 

ביצוע ביקורות ניכויים בביטוח הלאומי

בביקורת ניכויים בביטוח הלאומי נוהגים לבדוק עד 5 השנים המוקדמות מתוך שבע השנים האחרונות (למעט חריגים).

הנושאים העיקריים שנבדקים בביקורת הניכויים של הביטוח הלאומי הם:

בדיקת כל רכיבי השכר, התאמה בין טופס 126 לטופס 102, בדיקת התאמות בין הדוחות לבין התשלומים, סיווג עובדים בטור הנכון בטופס 102, פריסת שכר נוסף, זקיפת הטבות שכר לעובדים (לרבות הוצאות שלא נזקפו), בדיקת שכר מינימום, ביקורת הכנסות מחברה משפחתית וחברת בית, תיאום דמי ביטוח (ניכוי דמי ביטוח בשיעור המופחת למי שעובד בעבודות נוספות), איתור תשלומים לאוכלוסיות שונות ללא דיווח, איתור דיווחים כוזבים, סיווג עובדים על פי צו סיווג מבוטחים ותשלום דמי הביטוח בעדם ועוד.

מבקר הניכויים בודק הפחתות רכיבי שכר משכר הברוטו ובודק הטבות בשווה כסף שלא נזקפו בשכר כמו זקיפת שווי רכב. מעסיקים שזקפו שווי רכב חלקי לפי חישוב מדויק של הנסיעות הפרטיות – מחויבים בהפרש.

ביקורת ניכויים מבוצעת גם לגיבוי תביעת גמלאות, או כאשר המעסיק תובע החזרים, או מתקן דוחות, או כאשר יש צורך לבחון יחסי עבודה.

 

שומות ברשות המסים

כאשר מבוצעת ביקורת ניכויים של רשות המסים, ומבקרי הביטוח הלאומי מגיעים לביקורת בגין אותן השנים, תיתכן ביקורת כפולה בנושא הטבות שכר. הכלל על פי הלכת "גדות" תעשיות פטרוכימיות בע"מ (דב"ע נה/0-14 מתאריך 18.07.1995) לעניין הטבות השכר האמורות שלא נזקפו במשכורת: אם הייתה ביקורת ניכויים של רשות המסים על אותן שנים – אזי מחייבים בדמי ביטוח את המעסיק בהתאם להסכם עם רשות המסים.

 

הביטוח הלאומי מסר כי הוא אינו מקבל טענות על טעות בהסכם ניכויים של רשות המסים ויסכים לתקן את הטעות רק לאחר תיקון שומת הניכויים. חשוב לשמור את ניירות העבודה של הסכם שומות הניכויים ברשות המסים כדי להציגם למבקר הביטוח הלאומי כדי להוכיח למשל שיעור מס שולי, התייחסות לעובד מסוים מבחינת שיעורי דמי ביטוח או הכנסה מעל המקסימום ועוד.

המבקר מחייב בדמי ביטוח את ההכנסה לפי סעיף 2(2) לפקודה בהתאם להסכם השומות במס הכנסה ולא לפי המידע שקיבל משידור השומה. לדוגמה, כאשר מס הכנסה שידר את סכום המס לתשלום לאחר ניכוי המקדמות ששולמו בשל הוצאות עודפות.

 

ביום 24.8.2020 קיבל בית הדין הארצי לעבודה בפסק דין משותף ארבעה ערעורים שהגיש הביטוח הלאומי על ארבעה פסקי דין נפרדים של בתי הדין האזוריים (מגן דוד אדום עב"ל 53714-02-19, אוניברסיטת בר אילן עב"ל 57587-03-19 ואחרים). בית הדין הארצי קיבל ככלל את כל הערעורים של הביטוח הלאומי וקבע כללי אצבע למקרים דומים בעתיד להוצאת שומות ניכויים, חיוב בהפרשי הצמדה, ריבית וקנסות.

לעניין שומות בפשרה של מס הכנסה קובע בית הדין הארצי: "מכלל האמור עולה כי המוסד רשאי להוציא שומת ניכויים בעצמו, אך משנערכה שומת ניכויים על ידי מס הכנסה, רשאי המוסד להתבסס עליה". 

ביום 24.1.2022 קבע בית הדין האזורי בעניין אדיר - הבירה בע"מ (ב"ל 51180-04-19) בין היתר, כי הסכמה עם פקיד השומה בעניין ביקורת ניכויים מחייבת את המעסיקה גם עבור הביטוח הלאומי.

לעניין הקנסות בוחן בית הדין הארצי את סעיפי חוק הביטוח הלאומי ופקודת מס הכנסה. בסעיף 370 הקנה המחוקק לביטוח הלאומי שיקול דעת "לוותר על הפרש דמי ביטוח... על קנס...ועל ריבית...כולם או חלקם". בית הדין מציע להטיל קנס על אי תשלום דמי ביטוח החל מהנקודה הראשונה כי המעסיק אמון על דיווחיו, ונושא בעלות מחדלו, ככל שנקבע כך בשומה, וקובע כי על הביטוח הלאומי להפעיל שיקול דעת ללא הקלת ראש בדבר נסיבות הפחתת הקנסות. בית הדין הארצי מנחה את בתי הדין האזוריים כי במקרה שבו מצאו שלא הופעל שיקול דעת מספק, בית הדין חייב להשיב את העניין לביטוח הלאומי לביצוע שיקול דעת חוזר, ולא לבטל בפסיקה את הקנסות.

הביטוח הלאומי פרסם ביום 1.2.2021 חוזר ביקורת ניכויים מספר 14 בנושא הפחתת קנסות ביקורת ניכויים, בתחולה מיום 1.3.2021 ואילך ופרסם בחוזר גם כללי מעבר. הכללים החדשים קובעים כי החל מיום 1.3.2021 הודעת הקביעה בעקבות ביקורת ניכויים תכלול גם את כל הקנסות. הקנסות יופחתו (בשיקול דעת) רק לאחר בקשת המעסיק. החוזר כולל את הקריטריונים להפחתת הקנסות ואת האחוזים המירביים לכל קריטריון: המלצות מבקר, ליקוי חוזר, מצב כלכלי, נימוקים מיוחדים ושנות הביקורת (שנה שישית ושביעית).

 

זקיפת שווי הטבה בגין ימי גיבוש לעובדים

ככלל, כאשר "טובת המעסיק" גוברת על "טובת העובד", המעסיק אינו זוקף שווי במשכורת העובד המשתתף בפעילות מטעם המעסיק, אך מבחן נוחות העובד ונוחות המעסיק נבחנים בביטוח הלאומי באופן אובייקטיבי, בהתייחס לעובד ולתפקיד שהוא ממלא.

רשות המסים פרסמה הנחיה ביום 9.4.2018 המבוססת על פסק דין דה ניישון טרפיק בבית הדין האזורי לעבודה (ב"ל 30052-07-12), לפיה, רק במקרים שבהם מתקיימים כל התנאים המפורטים בהנחיה, המעסיק אינו זוקף שווי לעובדים. הביטוח הלאומי אימץ את הכללים האלה. דוגמה לתנאים שבהנחיה: המעסיק קובע את תנאי הגיבוש ומשלם עליהם, המעסיק משלם משכורת מלאה לעובדים בימי הגיבוש, צרכי העבודה מצדיקים את הגיבוש, הגיבוש נעשה ללא בני זוג, באמצע השבוע, בישראל, בעלות סבירה, הגיבוש כולל הרצאה או תוכנית העשרה וכל המסמכים נשמרו לבדיקת הביקורת.

שווי שימוש חלקי ברכב

בעקבות פסיקת בית המשפט העליון בעניין מס הכנסה, הביטוח הלאומי אינו מקבל חישוב של שווי שימוש חלקי לפי יחס הנסיעות הפרטיות והעסקיות.

ביום 13.5.2021 דחה בית הדין הארצי (עב"ל 15414-08-20) את הערעור של רמת בטיחות בע"מ על החלטת בית הדין האזורי (ב"ל 41881-06-17) מטעמיו של בית הדין האזורי. בית הדין האזורי קבע שעל החברה לשלם דמי ביטוח עבור רכיב "שווי רכב" לפי התקנות בגין שימוש ברכב של קציני בטיחות בתעבורה שהם עובדי החברה. החיוב הוטל בעת ביקורת ניכויים לשנים 2009 עד 2012. בית הדין האזורי דן בהיבטים שונים של הדרישה של הביטוח הלאומי לרבות ההתיישנות, הגילום ועוד.

לעניין שווי הרכב, מזכיר בית הדין האזורי את קביעת בית המשפט העליון בעניין אור חי, שרכב, המיועד להסעת נוסעים, אינו "רכב עבודה". נוסף על כך, כלי הרכב מצוי בידי קצין הבטיחות בסיום יום העבודה ויש לו אפשרות לעשות ברכב שימוש לצורכי הסעה האישית והסעת בני משפחה ולכן אינו רכב עבודה. בית הדין הארצי הוסיף: "יש להבחין בין שומה המוצאת על ידי פקיד השומה לחברה לבין קביעת גובה ההכנסה של עובדי החברה לצורך קביעת החיוב בדמי הביטוח. הגם שיש ממשקים מסויימים ביניהם, הרי שאלה מהווים פעולה מנהלית שונה".

ביום 3.7.2022 דחה בית הדין הארצי (עב"ל 29703-01-21) את ערעורה של חברת ברלינר מעליות בע"מ מטעמיו של בית הדין האזורי, שקיבל את עמדתו של הביטוח הלאומי, לפיו עובדי חברת ברלינר מעליות בע"מ השתמשו ברכב השירות שלהם מן החברה, בין השאר כרכב צמוד, ולפיכך יש לחייבם בשווי שימוש מלא. החברה עוסקת במתן שירותים למעליות ולדרגנועים ומעמידה לרשות הטכנאים כלי רכב כדי לתת מענה מסביב לשעון. הנוהל של משרד העבודה מחייב את החברה לקיים תורנויות 24 שעות ביממה ולהחזיק רכב ממונע אחד לפחות, תקין שמיש וזמין וכו', על פי ההוראות.

 

הערעור סב על שלושה סוגי כלי רכב: רכבי השירות שניתנו לעובדים (ההחלטה – הם לא כלולים בחריגים שהם: רכב תפעולי ורכב עבודה), שני רכבי טויוטה מסוג מיניבוס אשר לטענת החברה הספסלים בהם הוסרו על מנת להרכיב ציוד (טענת החברה שמדובר ברכב עבודה לא לובנה בבית הדין האזורי), ושני כלי רכב ששימשו את בעלי המניות אשר תפקדו כטכנאים, ובכלי רכב אלה הותקנו מתקני הרמה הידראוליים (הטענה שמדובר ברכבי עבודה לא נטענה בבית הדין האזורי, והמסקנה של בית הדין האזורי בנוגע לרכבי השירות תקפה גם ביחס לכלי רכב אלה). בית הדין הארצי מציין כי בהינתן נוסח התקנות ודרך פרשנותן בהלכה הפסוקה שפורטה בפסק הדין, אין מנוס ממנה, ולכן דחה את הערעור.

 

ביום 24.7.2022 דחה בית הדין האזורי את התביעה של פנאסיא שירותים רפואיים בע"מ (ב"ל 19874-03-21) שטענה שאין לזקוף שווי שימוש במסגרת ביקורת ניכויים לשנים 2012 עד 2017 לעובדיה, עבור שימוש ברכבים היוקרתיים שבהם היא משתמשת להסעת התיירים שמגיעים מחו"ל. החברה היא חברה ישראלית שהעניקה באותן השנים לתושבי חוץ שירותים רפואיים באמצעות בתי חולים ורופאים ושירותי תיירות מרפא. בית הדין הסתמך על פסק דין בעניין ברלינר מעליות בע"מ. הנטל להוכיח כי רכב חברה הוא רכב תפעולי מוטל על המעסיקה, שלא הוכיחה בבית הדין את שלושת הרכיבים המצטברים בהגדרת רכב תפעולי (הרכיבים הם: היעדר שיוך הרכב לעובד פלוני, בלעדיות שימוש הרכב לצורכי עבודה ומקום הימצאות הרכב בתום יום העבודה).

ביום 28.8.2022 דחה בית הדין האזורי את תביעתה של ב.ג.מ בע"מ (ב"ל 55739-01-21) לבטל את החיוב בדמי ביטוח שנקבע לה בגין הפרשי שווי רכב לשנות ביקורת הניכויים 2012 עד 2015. התובעת שילמה לעובד שבמחלוקת שכר נטו. בתלוש השכר הופיעו שני רכיבי המכונים "שווי רכב" ו"פיצוי שווי". לטענת התובעת מדובר רק בפיצול טכני ואיחוד שני הרכיבים האלה מהווה תשלום מלא של שווי הרכב לפי התקנות. הביטוח הלאומי טען כי הרכיב המכונה "פיצוי שווי" הוא רק רכיב הגילום לעובד והוא בבחינת תוספת תשלום נפרדת שחייבת בתשלום דמי ביטוח, מעבר לתשלום על שווי הרכב. התוספת נועדה לפצות את העובד על המס ודמי הביטוח שנוכו משכרו בגין הזקיפה החלקית שנעשתה.

בית הדין מזכיר שתי פסיקות בעניין שווי רכב: פרשת אור-זך (חכם או-זך נ' פקיד שומה עכו ע"א 4096/18 מיום 23.5.2019) שנדונה בבית המשפט העליון (שפועלת לפי בית הדין גם באופן רטרוספקטיבי) ובג"ץ 836/22 מיום 13.2.2022 ניוויז'ין שרות מוניציפאלי בע"מ נגד רשות המסים בישראל.

לעניין זה ציין בית המשפט העליון כי הלכה היא כי בית משפט זה יימנע מלהורות לרשות מנהלית כיצד להפעיל את סמכותה החקיקתית, ואין ממש בטענות המכוונות נגד חוקיות תקנה 2 לתקנות שווי השימוש ובכלל זה לנוסחה הקבועה בה. בית הדין מציע לערוך חישוב עצמאי של השווי כמו שעשה הביטוח הלאומי. בתקנות השווי אין עיגון לכך שבמקרה של תשלום שכר נטו לעובד שווי הרכב כולל גם את רכיב גילום המס ולכן התובעת לא ביצעה זקיפה מלאה של שווי הרכב בהתאם לתקנות.

ההטבה של גילום המס נועדה לוודא כי שכרו של העובד בנטו לא משתנה בשל בגין זקיפת שווי הרכב ואינה קשורה בשימוש ברכב עצמו או ליתרונות הבלתי מוחשיים המגולמים בשימוש זה ואשר בשלם נקבעה הנוסחה בתקנות, וחייבת בדמי ביטוח בנפרד מזקיפת השווי הנכון.

בית הדין דוחה את התביעה ואף קובע הוצאות בסכום של 15,000 ש"ח כיוון שמדובר בדיון כלכלי-מסחרי ולא במימוש זכות סוציאלית.

 

הגדרת כיבוד קל

רשות המסים הרחיבה את הגדרת המושג "כיבוד קל" שבתקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות מסוימות), התשל"ב 1972, גם לפירות וירקות העונה.

השגות על ביקורת ניכויים - ערר על קביעת דמי ביטוח לפי סעיף 359 לחוק  

בחוק ההסדרים לשנת 2017 תוקן סעיף 359 לחוק ובמקום ועדת שומה ממנה הביטוח הלאומי פקיד גבייה ראשי המוסמך לדון בהשגות (פקיד השגות לא ידון בהשגה על קביעת דמי ביטוח שנעשתה על ידו או על ידי הממונה עליו). נוהל הגשת השגות פורסם באתר הביטוח הלאומי ביום 1.1.2017.

את ההשגה המנומקת יש להגיש בכתב בתוך 30 יום מהיום שבו נמסרה לחייב ההודעה על קביעת דמי הביטוח בדואר רשום. את ההשגות יש להגיש בצורה מקוונת באתר הביטוח הלאומי או באתר התשלומים ויש גם קישור למערכת המייצגים (הגשת השגה או בקשה להפחתת קנסות ביקורת ניכויים). מותר לפקיד ההשגות להאריך את המועד להגשת ההשגה.

חוק ההסדרים קבע שיש להחליט בהשגה בתוך שלושה חודשים מהיום שבו נמסרו כל המסמכים והפרטים הנדרשים לצורך ההחלטה בהשגה, עם אפשרות הארכה לשלושה חודשים נוספים מטעמים מיוחדים.

אם ההשגה נדחתה באופן מלא או באופן חלקי, החייב יקבל את ההודעה על כך בדואר רשום. עליו לשלם את הדרישה או להגיש תובענה על הקביעה לבית הדין האזורי לעבודה.

 

 

בעל שליטה בחברת מעטים בחוק הביטוח הלאומי

 

החל מיום 1.1.2004 קובע סעיף 6ב בחוק הביטוח הלאומי, שבעלי שליטה בחברת מעטים אינם זכאים לגמלאות דמי אבטלה ולזכויות עובדים בעת הליכי חדלות פירעון של המעסיק, ולכן הם אינם משלמים דמי ביטוח בעד גמלאות אלה. לצורך תיקון החוק הוספו שתי הגדרות לסעיף 1 בחוק הביטוח הלאומי:

 

"בעל שליטה - כהגדרתו בסעיף 32 בפקודת מס הכנסה".

"חברת מעטים - כמשמעותה בסעיף 76 בפקודת מס הכנסה".

הרישום הפורמלי ברשם החברות מחייב את הביטוח הלאומי בבחינת הזכאות של בעל המניות לדמי אבטלה.

 

בעל שליטה לפי סעיף 32(9) לפקודה הוא ככלל, מי שמחזיק במישרין או בעקיפין, לבדו או ביחד עם קרובו, ב-10% לפחות מהון המניות או מכוח ההצבעה, או בזכות להחזיק 10% מהמניות או מכוח ההצבעה, או בזכות לקבל 10% מהרווחים, או בזכות למנות מנהל, והכול כמפורט בסעיף.

 

חברת מעטים לפי סעיף 76 לפקודה היא, ככלל, חברה שבשליטת 5 בני אדם לכל היותר, והכול כמפורט בסעיף. אדם וקרובו, אדם ובא כוחו ושותפים בשותפות – נחשבים לאדם אחד לצורך הגדרת השליטה של 5 בני אדם לכל היותר.

הגדרת קרוב [גם לעניין סעיף 32(9)] נמצאת בסעיף 76(ד) לפקודה: בן-זוג, אח, אחות, הורה, הורי הורה, צאצא וצאצאי בן הזוג, ובן זוגו של כל אחד מאלה. הגדרת בן זוג בסעיף 1 לפקודה – "אדם נשוי החי ומנהל משק בית משותף עם מי שהוא נשוי לו".

 

פסק דין פ"ש באר שבע נ' יוסף ואליהו שלם (ערעור אזרחי 6357/99 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים, שניתן ביום 10/4/2002) נקבע כי "קרוב" ייחשב "בעל שליטה" גם ללא החזקה כל שהיא במניות. הכרעתו של בית המשפט העליון, יוצרת תוצאה בלתי סבירה על היבטי הביטוח הלאומי, כיוון שלפי תוצאה זו, כל בני המשפחה, המקיימים את ההגדרה של "קרוב", גם אם אין להם קשר לחברה, נחשבים בעלי שליטה, ובעקיפין בעלי שליטה גם לעניין חוק הביטוח הלאומי.

על אף פסק הדין בעניין שלם, כל עוד קרוב משפחה אינו מחזיק במניות החברה ואינו בעל שליטה בעקיפין בחברה (שליטה עקיפה), הביטוח הלאומי מצפה שהדיווח בטופס 102 על קרוב המשפחה יהיה כעובד שכיר רגיל וישולמו בעדו דמי ביטוח לאומי גם לענפי אבטלה וזכויות עובדים בהליכי חדלות פירעון של מעסיק. בעת תביעה לגמלה, יש להצהיר על המעמד כקרוב משפחה ופקיד הביטוח הלאומי בוחן את המעמד ואת יחסי העבודה.

ביום 16.2.2022 דחה בית הדין האזורי (סע"ש 48102-02-20) את תביעתו של משה כהן נ' א.מ.ע.י. נדל"ן בע"מ וישי בנין לקבלת זכויות שונות שבמשפט העבודה בשל קיומם של יחסי עובד-מעסיק. בית הדין מבהיר כי הכלל המשפטי קובע כי אין מניעה שבעל מניות בחברה ישמש במקביל גם כעובד שלה, עם זאת, נקודת המוצא בסוגיה זו כפי שנקבעה על ידי בית הדין הארצי בעניין גיסין נ' חברת בית הספר אריאל בע"מ [דב"ע (ארצי) לה/73-3] ופסקי דין נוספים בבית הדין הארצי היא, כי היחסים בין בעלי המניות לבין החברה אינם יחסי עובד ומעסיק, אלא יחסים שבין חברה למנהליה או יחסים שבין חברה לבעלי המניות. הנטל להוכיח שבו זמנית התקיימו יחסי עובד ומעסיק במקביל להיותו של התובע בעל מניות בחברה, מוטל על הטוען לקיומם של אותם יחסים.

מוסיף בית הדין: דומה כי נכון יותר לראות את היחסים בין הצדדים, וכפי שהגדירם הנתבע, כ"שותפות", ואת התמורה שקיבל התובע, ככזאת שניתנה לו בגין חברותו בשותפות. בית הדין מציין הלכה של בית הדין הארצי כי שותף בשותפות, בין רשומה ובין שאינה רשומה, אינו יכול להיחשב כעובד של השותפות.

זכאות בעלי שליטה לגמלאות הביטוח הלאומי

מאז התיקון בחוק שהוציא את בעלי השליטה מהביטוח בענף אבטלה ובענף זכויות עובדים בהליכי חדלות פירעון של המעסיק, הביטוח הלאומי ובתי הדין כמעט ואינם נדרשים לקבוע את מעמדם של בעלי השליטה. כל זאת כאשר ברור מעל לכל ספק שההכנסה המהווה בסיס לגמלה מקורה בעבודה, וכאשר המשכורת שמושך בפועל בעל השליטה היא משכורת ראויה, שמקורה בעבודה האמורה ומשולמת לפי כללים ברורים, ואין שינויי שכר קיצוניים סמוך לפני הגשת התביעה לגמלה.

לצורך החלטה בתביעה לגמלה של בעלי שליטה תובע הגמלה מוסר מידע בטופס התביעה על הקשר המשפחתי או על השליטה בחברה.

הביטוח הלאומי בוחן לעומק כל גידול בשכר שאינו מוסבר סמוך למועד העילה לגמלה, ומבקש הוכחות על תשלום השכר בפועל בכל תביעה של בעל מניות או של קרוב משפחה. פקיד התביעות רשאי לשלוח שאלון לתובע הגמלה לבירור אופי העבודה. לשאלון זה יש להתייחס כחלק מהתביעה. אי מתן מענה במועד ישלול את הזכאות, והתביעה תידחה.

הביטוח הלאומי ממשיך לבדוק ולחקור כאשר קיים ספק באשר לעצם עבודתו של בעל השליטה, וכאשר המשכורת אינה סדירה או אינה משולמת בפועל לבעל השליטה.

פקיד הביטוח הלאומי בודק בין היתר את הזכאות לגמלה כאשר תקופת העבודה קצרה; במצב של עזרה משפחתית; כאשר משולמים תשלומים שאינם כנגד עבודה; כאשר העבודה אינה חיונית; או שאינה נחוצה (במקום בעל השליטה אין צורך להעסיק עובד בשכר); כאשר יש שינויים גדולים במשכורתו של בעל השליטה; כאשר בעל השליטה אינו מושך את המשכורת בפועל והוא ביתרה גדולה בחברה; וכאשר החברה חייבת דמי ביטוח לביטוח הלאומי.

ביום 11.1.2022 דחה בית הדין האזורי (ב"ל 23921-03-20) את תביעתו של אייל אנדרסון לתשלום דמי תאונה, בעקבות תאונה (פרטית, שאינה פגיעה בעבודה) שאירעה לו בחופשת סקי באיטליה, בעיקר לאור העובדה, שעמדו לרשותו ימי מחלה שלא נוצלו, כיוון שמעולם לא דיווח על ימי המחלה במשכורת, בהיעדר השפעה על שכרו.

שינוי מעמד מבעל שליטה בחברה לעצמאי

לפי חוזר ביטוח/1382 שפרסם הביטוח הלאומי בתאריך 24.2.2009 ועדכן ביום 12.9.2021, כאשר חברה מדווחת על בעל השליטה כשכיר בחברה בשליטתו, והחברה אינה משלמת דמי ביטוח לביטוח הלאומי באופן עקבי, ממושך ושיטתי, הביטוח הלאומי רשאי לשנות את מעמדו של בעל השליטה לעצמאי ולגבות ממנו חובות שהחברה חייבת בגין משכורתו, כאילו הייתה זו הכנסתו כעצמאי (הביטוח הלאומי הופך את המעמד של בעל השליטה משכיר לעצמאי).

החוזר מתייחס למי שמוגדר בעל שליטה בחברה בע"מ, לרבות עובדי חברות משפחתיות, לרבות חברות שבהן היחיד משמש גם כבעל המניות וגם הדירקטור וגם העובד היחיד של החברה ולרבות קרובו של בעל השליטה לפי ההגדרה בסעיף 32 לפקודה ו-סעיף 76 לפקודה.

ביום 7.8.2022 קיבל בית הדין האזורי (ב"ל 7476-03-18) באופן חלקי את תביעתו של פרוויז בהאג, שהביטוח הלאומי הפך אותו מבעל שליטה לעצמאי, בשל חובות דמי ביטוח של החברה, על פי הנוהל לשינוי המעמד לעצמאי. בית הדין אישר את שינוי הסיווג משכיר לעצמאי וקבע כי התובע יחוייב בחובות הניכויים של החברה בגין שכרו כבעל שליטה, דחה את עמדת הביטוח הלאומי שרצה לגבות ממנו גם את חובות הניכויים בשל שכר העובדים האחרים (כי הוראות החוזר מאפשרות חיוב אישי בלבד), ודחה ללא נימוק את עמדת הביטוח הלאומי לגבות ממנו דמי פגיעה ששילם הביטוח הלאומי לו ולעובדת אחרת. בית הדין לא דן כלל בסוגית הפיגור בתשלום דמי הביטוח לעניין הפגיעה בעבודה של התובע.

 

עסקים משפחתיים בהיבט הביטוח הלאומי

 

על פי חוק הביטוח הלאומי, תקנותיו והלכות מפסקי דין, מפורטים להלן סוגי התמורות שמקבלים מבוטחים בעסקים משפחתיים: העובד השכיר מקבל משכורת. העובד העצמאי מקבל הכנסות כעצמאי. בעל מניות מקבל דיבידנדים. דירקטור מקבל שכר דירקטורים. יש בני משפחה שעובדים בעסק, אך הם אינם נחשבים כעובדים, כיוון שמדובר בעזרה הדדית טבעית בין בני המשפחה.

 

בפסק דין - פד"ע כ"ו 283 פייגלשטוק נ' הביטוח הלאומי, דב"ע נג/ 78-0, מיום 11.11.93, נקבע:

 

             "כאשר הצדדים הם קרובי משפחה, יש מקום לבחון בקפידה את טיב היחסים שנוצרו: יחסים וולונטריים, התנדבותיים או קשר חוזי להסדרת מערכת זכויות וחובות, ויש לתת את הדעת, בין היתר, לסימני היכר כגון מסגרת שעות העבודה, שכר ריאלי או 'סמלי' וכדומה".

המועד שבו נבחן עובד שכיר לעניין זכאותו לגמלאות

להבדיל מהעובד העצמאי שמעמדו נבחן בעת פתיחת התיק בביטוח הלאומי, מעמד העובד השכיר נבחן על פי רוב בעת הגשת תביעה לגמלה. כתוצאה מכך, ייתכן שמבוטח יראה עצמו במעמד של עובד במשך שנים רבות וכשיגיש תביעה לגמלה יתברר שמעמדו לא תאם לדיווח.

לדוגמה: חברה דיווחה על אישה נשואה כשכירה בחברה שהיא ובעלה הם בעלי השליטה בה. אם יתברר שלא התקיימו יחסי עבודה בין האישה לבין החברה ואין היא נכללת בהגדרת "עובד עצמאי", היא אינה מבוטחת לגמלאות מחליפות הכנסה וייתכן שהיא תקבל קצבת אזרח ותיק (זקנה) כעקרת בית ולא כמבוטחת שעבדה.

ככלל, מי שעובד בפועל זכאי לקבל דמי לידה והורות, דמי פגיעה, תגמולי מילואים וכדומה, בין שמתקיימים יחסי עבודה ובין שהוא נכלל בהגדרת "עובד עצמאי". דמי אבטלה וזכויות עובדים בהליכי חדלות פירעון של מעסיק, מקבל רק שכיר שמתקיימים לגביו יחסי עובד ומעסיק ושאינו בעל שליטה בחברת מעטים.

סעיף 1 בחוק הביטוח הלאומי קבע כללים מיוחדים בהגדרת "עובד" לפני משפחה שעובדים ביחד (הפסיקה הרחיבה את הכללים האלה גם לקרובי משפחה בדרגה יותר רחוקה): "עובד" – לרבות בן משפחה, אף אם אין בינו לבין קרובו המעסיקו יחס של עובד ומעסיק, ובלבד שהוא עובד במפעל באופן סדיר ובעבודה שאילולא עשה אותה הוא, הייתה נעשית בידי עובד; לעניין זה, "בן משפחה" – אחד ההורים, ילד, נכד, אח או אחות.

 

יש לשים לב שטופסי התביעות לגמלאות הביטוח הלאומי כוללים הצהרה בדבר "קרבת משפחה" (ללא קשר להגדרת "בן משפחה" בהגדרת "עובד" בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי). בכל תביעה לגמלה יש דרישה מבעלי שליטה ומקרובי משפחה למלא הצהרה שכוללת מידע שקשור לעבודה המשפחתית. כך יכול פקיד הגמלאות להחליט אם עליו לבקש מסמכים ומידע נוספים (או לשלוח חקירה).

למשל, בתביעה לדמי לידה של בעל/ת שליטה או של קרוב/ת משפחה יש לענות על השאלות כדלקמן ולחתום על הצהרה שהפרטים נכונים:

1.       מהו תפקידך בעבודה במועד הזכאות? (פירוט העבודה שבצעת בפועל)

2.       היכן בוצעה עבודתך בפועל? (יש לציין כתובת)

3.       מהו היקף עבודתך? (יש לפרט ימים ושעות)

4.       פרטי העובדת שהחליפה אותי במהלך תקופת לידה והורות (שם ומספר זהות)

פקיד התביעות רשאי לדחות את התביעה אם לא השתכנע שהעובד או העובדת עבדו או אם לדעתו לא התקיימו יחסי עובד ומעסיק. לפעמים הביטוח הלאומי משנה עיסוק מעובד שכיר לעצמאי. הסניף יעביר את המידע גם למחלקה שעוסקת בקליטת טופסי 126, כדי שהרשומה של העובד או העובדת לא ייקלטו בביטוח הלאומי, כל עוד לא תשתנה ההחלטה.

 

ביום 23.5.2022, דחה בית הדין האזורי (ב"ל 23932-06-21) את תביעתה של הדר צח לתשלום דמי לידה בשל עבודתה במשך כ-7 חודשים בעסק שבבעלות אחיה ואביה בתקופה שלפני הלידה, תוך שהוא קובע כי לא הוכחו יחסי עובד ומעסיק, כולל בעקבות חקירה שערך הביטוח הלאומי. נקבע שפעילותה בעסק המשפחתי מהווה עזרה משפחתית מקובלת בין בני משפחה. חשוב לציין כי המבוטחת לא המציאה לביטוח הלאומי או לבית הדין הוכחות לעבודה כשכירה או כעובדת עצמאית.

 

זכאות לדמי אבטלה לבעלי מניות בחברה ולקרובי משפחה

 

סעיף 158 לחוק הביטוח הלאומי מגדיר מבוטח לזכאות לדמי אבטלה וקובע בין היתר את התנאי של היותו "עובד הזכאי לשכר שמעסיקו חייב בתשלום דמי ביטוח בעדו". כלומר, חייבים להתקיים יחסי עובד ומעסיק לפי דיני עבודה (או שהעובד כלול בתנאים שבתוספת הראשונה לצו סיווג מבוטחים).

 

בעלי שליטה בחברת מעטים וכן קרובי משפחה נבדקים בקפדנות יתר כשהם תובעים דמי אבטלה.

 

פסק דין חשוב בעניין זכאות בן משפחה שעובד בחברה שבבעלות בן משפחה אחר לדמי אבטלה, הוא פסק דין עלי תיתי (עב"ל 51264-10-13) מיום 14.7.2016. בית הדין הארצי קבע שיש לבחון את הזכאות לדמי אבטלה בשני שלבים:

 

1.       בחינה ראשונה - היקף ההשפעה שניתן לייחס לבן המשפחה שאינו בעל מניות על התנהלות החברה, בהיבטים הרלוונטיים לדמי אבטלה (שליטה עקיפה).

2.       בחינה נוספת - האם שררו בין בן המשפחה לבין החברה יחסי עובד ומעסיק.

 

לסיכום הפסיקה בנושא, עובדים שכירים בחברה שבבעלות קרוב משפחה שלהם, לרבות בני זוג שאחד מהם הוא בעל השליטה בחברה – כל עובד נבחן לענף אבטלה, כדלקמן:

 

1.       נבחנת שליטה ישירה בחברת המעטים [לפי סעיפים 32(9) ו-76 לפקודה]. ככל שיש שליטה ישירה, אין זכאות לדמי אבטלה.

2.       נבחנת שליטה עקיפה בחברת המעטים. לפי התנהלות בני הזוג או קרובי המשפחה ומידת השפעת בן/בת הזוג או קרוב המשפחה וסמכויותיהם בחברה. ככל שאין שליטה ישירה אך יש שליטה עקיפה, אין זכאות לדמי אבטלה.

3.       בחינת יחסי עובד ומעסיק - כאשר אין שליטה ישירה ואין שליטה עקיפה בחברת המעטים, או כשמדובר בעסק שאינו מאוגד כחברה - נבחנים יחסי עובד ומעסיק. כשאין יחסי עובד ומעסיק לפי דיני עבודה, אין זכאות לדמי אבטלה.

 

כשבן משפחה תובע דמי אבטלה בשל עבודה בעסק משפחתי שמאוגד כחברה - כל עוד העובד אינו מחזיק במניות ואינו בעל שליטה בעקיפין – הביטוח הלאומי בוחן יחסי עבודה, כמו בכל עסק משפחתי שאינו מאוגד כחברה. ככל שמתקיימים יחסי עובד ומעסיק – ייבחנו התנאים הנוספים לזכאות לדמי אבטלה (כמו גיל, תושבות ותקופת אכשרה).

 

 

טופס תביעה לדמי אבטלה של בעלי מניות וקרובי משפחה וטיפול בתביעה

בתביעה לדמי אבטלה (כולל בטופס המקוון), יש לענות על שאלות ולחתום על הצהרה שהפרטים נכונים, כמפורט להלן:

1.       האם אתה נמנה כיום או היית בעבר מבעלי העסק או החברה?

2.       האם אתה מוגדר כיום או היית מוגדר בעבר במס הכנסה כבעל שליטה בחברת מעטים (על פי סעיף 32 לפקודת מס הכנסה).

3.       האם יש קרבה משפחתית בינך לבין מעסיקך?

 

לצורך בדיקת הזכאות לדמי אבטלה הביטוח הלאומי בוחן את המידע שיש בידו:

 

1.       אם יש דיווח על בעלי שליטה בטופס 102 ושיעור ההחזקה במניות החברה.

2.       אם תקופת ההעסקה ארוכה, רציפה וסדירה, אם היו שינויים בשכר ואם השכר ריאלי.

 

הביטוח הלאומי מבקש לעיתים להשלים פרטים נוספים לרבות בשאלון לבחינת יחסי עובד ומעסיק (לדוגמה, טופסי 674 ו-6106 שנמצאים באתר הביטוח הלאומי).

 

ככל שאין בידי הביטוח הלאומי מספיק מידע כדי להחליט בתביעה, פקיד התביעות פונה למעסיק או למובטל לצורך תשאול. במקרים שאין לפקיד התביעות מספיק מידע כדי להחליט בתביעה, הוא שולח חקירה.

החזר דמי ביטוח כתוצאה משינוי מעמד בדיעבד

אדם שמועסק על ידי בן משפחה שלא באופן סדיר (יותר כעזרה משפחתית מאשר עבודה נחוצה וחיונית), שככל הנראה לא היה מועסק במקומו עובד אחר בשכר, אינו נחשב עובד שכיר על פי חוק הביטוח הלאומי. מכאן, שאין מקום לדווח על בן המשפחה כעל עובד שכיר, שכן העובד לא ייהנה מגמלאות הביטוח הלאומי, ולא יוחזרו למעסיק ולעובד דמי הביטוח, אלא בתנאים מיוחדים, שמפורטים בחוזר ביטוח 1465 מיום 13.3.2019.

העיקרון המנחה בגיבוש הכללים בביטוח הלאומי הוא שהכנסה אשר דווחה כהכנסת עבודה של בן משפחה שהוכר כשכיר, אך הייתה הגדלת שכר מלאכותית לפני הזכאות לגמלה, או שבן המשפחה לא עבד כלל, או שהתברר שמדובר בעזרה משפחתית - היא הכנסה חייבת של המעסיק, לפי סעיפים 357 ו/או 358 לחוק הביטוח הלאומי, למעט חריגים שמפורטים בחוזר. בכל מקרה שבו נקבע כי לא בוצעה עבודה בפועל, יבוטלו תקופות הביטוח.

הביטוח הלאומי אמור להחזיר דמי ביטוח אם המעסיק ימציא שומה חדשה ממס הכנסה שבה הוצאות השכר הופחתו ובכפוף לכללי ההתיישנות של הביטוח הלאומי.

במקרה של חשד למרמה התיק יעבור ליחידה לתיאום באגף החקירות. למשל, בדיווח על אדם כעובד, שהתברר שכלל לא עבד.

 

הכנסות מחברת LLC וחברה מסוג S CORPORATION

הביטוח הלאומי פרסם ביום 22.1.2017 הוראות לסניפים בעניין הכנסות מארצות הברית מתאגיד מסוג LLC , לפיהן דין הכנסות חברה זו כדין הכנסות מדיבידנד מחברה רגילה, כמפורט בחוזר. לאחר פנייה של לשכת רואי חשבון נוספה לפרסום גם חברה מסוג S CORPORATIO N .

חברת בית וחברה משפחתית

בחברת בית, בחברה משפחתית ובחברה שקופה, לפי סעיפים 64 עד 64א1 לפקודה, בהתאמה, רואים את הכנסתה החייבת של החברה כחייבת במס הכנסה בידי בעלי המניות (בחברה משפחתית – הנישום המייצג), ואילו רווחים שחולקו בפועל לבעלי המניות, רואים אותם כאילו לא חולקו לעניין החיוב במס, על פי פקודת מס הכנסה.

החל משנת 2008 נוסף סעיף 373א לחוק הביטוח הלאומי. על פי הסעיף האמור, כאשר חברה משפחתית, חברת בית או חברה שקופה מפיקות הכנסה חייבת לפי סעיף 1 לפקודה בשנת מס פלונית, רואים את ההכנסה האמורה כאילו חולקה בסוף אותה שנת המס לבעלי המניות. זאת גם אם ההכנסה טרם חולקה בפועל, והכול בהתאם לזכאותם היחסית ברווחי החברה (לרבות בחברה משפחתית).

על פי חוזר ביטוח 1368 מחודש מארס 2008, הכנסות מדיבידנדים שמקורן בחברה משפחתית או בחברת בית או בחברה שקופה, חייבות בדמי ביטוח בסוף אותה שנה שבה הופקה ההכנסה, ולא במועד חלוקת הדיבידנד בפועל כפי שהיה עד 2007. רווחי החברה המשפחתית אמורים להיות מחולקים בין בעלי המניות בחברה לפי חלקם היחסי ברווחי החברה. כלומר, על פי החוזר, התיקון התאים את מועד החיוב בדמי הביטוח למועד החיוב במס הכנסה, וההכנסה החייבת בדמי ביטוח הושוותה להכנסה החייבת במס הכנסה, למעט הכנסה הפטורה מדמי ביטוח עד לשיעור 25% מן השכר הממוצע. על פי החוזר, שיעור דמי הביטוח הוא 12%.

להלן דוגמה מן החוזר:

לחברה משפחתית ארבעה בעלי מניות, ולכל בעל מניות 25% מהרווחים. רווחי החברה המשפחתית שיוחסו לבעל מניות אחד לצורך מס הכנסה היו 200,000 ש"ח. לצורך ביטוח לאומי תיוחס הכנסה שנתית של 50,000 ש"ח לכל בעל מניות. החיוב בדמי ביטוח בשיעור 12% לכל בעל מניות יהיה כדלהלן:

החלק הפטור בשנת 2008 (25% מהשכר הממוצע) - 22,980 ש"ח לשנה, והחלק החייב - 27,020 ש"ח לשנה.

העברת המידע ממס הכנסה לביטוח הלאומי והחיוב של הביטוח הלאומי

בחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), התשס"ט-2009, אושרה העברת מידע בכל הקשור לאחזקות בעלי המניות בחברה המשפחתית מרשות המסים לביטוח הלאומי.

רשות המסים מעבירה את ההכנסות של החברות המשפחתיות לביטוח הלאומי (גם בגין שנים קודמות), והביטוח הלאומי מייחס את ההכנסות של החברה המשפחתית בהתאם לבעלי המניות ואחוזי השליטה שלהם.

כאשר בעל המניות בחברה המשפחתית טוען שכבר שילם את דמי הביטוח בעקבות קליטת השומה שלו ממס הכנסה, עליו לפנות לסניף [כמו למשל כשההכנסה המועברת ליחיד היא הכנסה מעסק (בשדה 170/150)].

הבהרות נוספות לחיוב בדמי ביטוח של הכנסות בחברה משפחתית

1.       הסוגיה העיקרית הקשורה לחברות בית ומשפחתיות קשורה לחבות בדמי ביטוח של הכנסות שפטורות מדמי ביטוח ליחיד וחייבות בדמי ביטוח לחברה משפחתית. הביטוח הלאומי לא חייב הכנסות אלה בדמי ביטוח בחברה משפחתית עד שנת 2013, ואז חייב רטרואקטיבית משנת 2009.

2.       לשכת רואי חשבון פנתה מיד לביטוח הלאומי ונערכו דיונים והתכתבויות. ביום 27.4.2015 קיבל הביטוח הלאומי את עמדת הלשכה שלא לחייב בדמי ביטוח הכנסות מסוימות בחברה משפחתית, החל משנת 2014 ואילך, מועד הוצאת חוות הדעת שלהם בעניין (אף על פי שבביטוח הלאומי היו סבורים כבר אז כי החיוב מוצדק מבחינה חוקית). בהודעה ללשכה הובהר כי הפטור משנת 2014 ואילך מתייחס להכנסה שאם הייתה מיוחסת ליחיד הייתה פטורה מתשלום דמי ביטוח לפי החוק, ולכן אותה הכנסה פטורה גם לחברה המשפחתית. הכוונה גם לרווח הון.

3.       כ-50 מבוטחים ערערו לבית הדין על דרישות התשלום שקיבלו בגין השנים 2008 ועד 2013. בית הדין האזורי קיבל ביום 27.1.2020 את עמדת הביטוח הלאומי (ב"ל 64018-11-16) וקבע כי בעלי מניות בחברות המשפחתיות (כל אחד לפי חלקו) חייבים בדמי ביטוח על כל ההכנסה החייבת שיוחסה לנישום המייצג בשנת המס, מדי שנה, גם אם לא חולקו לו בפועל. זאת, מבלי לאבחן בין מקורות וסוגי ההכנסות בחברה, לרבות כאלו שלו היו מופקות ישירות על ידי המבוטחים, היו פטורות בידיהם מדמי ביטוח. 

4.       כמה מבוטחים ערערו לבית הדין הארצי.

5.       הביטוח הלאומי הוציא הבהרה לסניפים ביום 10.11.2019 והודיע לנציגי המייצגים ביום 14.11.2019 כי הנושא נבחן פעם נוספת בלשכה המשפטית, והם החליטו לחזור בהם מחוות הדעת שניתנה בשנת 2014. לפיכך, החל משנת 2018 לא ניתן הפטור בהתאם לחוות הדעת המשפטית משנת 2014.

6.       ביום 5.10.2021 אישר בית הדין הארצי את החלטת בית הדין האזורי בעניין החברות המשפחתיות (פסק דין נחושתן ואח', ל"ע 61198-02-20) . לפסק הדין השלכה עצומה על החברות המשפחתיות בשנים 2009 עד 2013 ובשנים 2018 ואילך בשני היבטים:

-          הכנסות שפטורות אצל היחיד חייבות בדמי ביטוח בחברות המשפחתיות (כולל רווחי הון ושבח מקרקעין).

-          הכנסות של החברה המשפחתית מעסק וממשלח יד מחוייבות בדמי ביטוח כהכנסה מדיבידנד, על כל המשתמע מכך גם לעניין הגמלאות.

בית הדין הארצי קבע, ש"בשלב הראשון יש לבחון מהי לפי הפקודה הכנסתה החייבת של החברה המשפחתית. בשלב השני, הכנסה חייבת זו, יהיו אשר יהיו מקורותיה, הופכת בידי בעלי מניות החברה המשפחתית שעה שהיא נראית כמחולקת להם כהכנסה שמקורה בדיבידנד שאינה פטורה מתשלום דמי ביטוח ." בית הדין הארצי מביע מורת רוח מהתנהלות הביטוח הלאומי בכל הנוגע למחלוקת מושא הליך זה. ראו באריכות את סעיף 64 לפסק הדין בעמוד 31. אולם קובע כי "לא מצאנו כי מורת הרוח האמורה יש בה כדי לגבור על הוראות התיקון ."

7.       הוגשו שתי עתירות לבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, לביטול פסק הדין של בית הדין הארצי. ביום 4.7.2022 נדחו העתירות (בג"ץ 7504/21, בג"ץ 7983/21), לאחר שבהמלצת המותב הודיעו העותרים בשתי העתירות כי הם אינם עומדים על העתירות.

8.       יש לזכור שלבקשה לשינוי סיווג חברה משפחתית וחברת בית לחברה רגילה יש לתת הודעה מראש לפקיד השומה עד חודש לפני תחילת שנת מס.

 

חוזר ביטוח מספר 1486 מעודכן מחודש יולי 2022

 

החוזר מחלק את החברות המשפחתיות לשלוש תקופות:

 

1.          הכנסות מבוטח מחברה משפחתית בשנים 2008 עד 2013 חייבות בדמי ביטוח ללא בחינה של מקור ההכנסה.

2.          הכנסות מבוטח מחברה משפחתית בשנים 2014 עד 2017 חייבות בדמי ביטוח בהתאם להנחיות שהיו בעבר לשנים אלה.

3.          הכנסות מבוטח מחברה משפחתית בשנים 2018 ואילך, חייבות בדמי ביטוח ללא בחינה של מקור ההכנסה.

 

 

לעניין קיזוזי הפסדים החוזר מבדיל בין שתי תקופות:

 

1.       עד שנת 2019:

 

כאשר בחברה משפחתית קיימים הפסדים שנצברו במשך מספר שנים, יתכן ותתקבל שומת חברה בה תדווח הכנסה, אך בפועל בשומה האישית של הנישום המייצג ההכנסה מהחברה המשפחתית מקוזזת מול ההפסד הקודם שלה, פקיד הגביה יבחן ויתקן בהתאם ככל שיידרש.

דוגמא:

שנת 2018

·         שומת חברה משפחתית - הפסד בסך 500,000 ש"ח.

·         שומה עצמית של הנישום המייצג - חלק ההפסד קוזז מול הכנסותיו ממקורות אחרים של בשנת 2018 ונותרה יתרה להפחתה בסך 350,000 ש"ח, המועברת לשנת המס 2019.

שנת 2019

·         שומת חברה משפחתית - רווח בסך 400,000 ש"ח.

·         שומה עצמית של הנישום המייצג - הפסד מועבר מחברה משפחתית בסך 350,000 ש"ח קוזז מרווח חברה משפחתית בסך 350,000 ש"ח.

·         יתרת הרווח בסך 50,000 היא ההכנסה החייבת מחברה משפחתית בשנת 2019.

במקרה זה יבוטל החיוב הקודם מחברה משפחתית במסך 221 ותוזן, במסך 224, ההכנסה מחברה משפחתית בסך 50,000.

 

2.       החל משנת 2020:

 

לא ניתן יהיה לקזז הפסדים מחברות משפחתיות ויש לראות את ההכנסה כהכנסה פאסיבית ולחייב את בעלי המניות על ההכנסה בהתאם לזכאותם היחסית ברווחי החברה.

 

הפסדי חברה משפחתית המיוחסים לנישום המייצג (הלכת דהוקי בבית הדין הארצי)

 

שלמה דהוקי נתן לחברה משפחתית שבבעלותו שירותי ניהול. הוא דיווח בדוחות למס הכנסה על הכנסות אלה כ"דמי ניהול", שקוזזו על ידי הפסדי חברה משפחתית שיוחסו לו בהיותו נישום מייצג (בדוחות החברה למס הכנסה בשנים אלו דווחו הפסדים, כיוון שדמי ניהול נרשמו כהוצאה). הביטוח הלאומי חייב את המבוטח בדמי ביטוח בגין הכנסותיו מדמי הניהול, בהתעלם מהפסדי החברה המשפחתית.  

 

ביום 2.8.2017 דחה בית הדין האזורי (19049-11-13) את תביעתו. המבוטח ערער לבית הדין הארצי שדחה ביום 13.5.2020 את הערעור (עב"ל 10067-10-17) וקבע כי נישום מייצג בחברה משפחתית חייב בדמי ביטוח על הכנסותיו האישיות, אף אם מדובר בדמי ניהול מחברה משפחתית המצוייה בהפסדים לצורך מס.

לפי קביעת בית הדין הארצי, רווחי חברה משפחתית יחוייבו בדמי ביטוח בידי בעלי מניות החברה המשפחתית כל אחד לפי חלקו במניות החברה כ"הכנסה פסיבית", והפסדיה לא יקטינו את הכנסותיהם האישיות החייבות בדמי ביטוח. 

ביום 21.10.2020 דחה בית המשפט העליון על הסף את העתירה שהגיש שלמה דהוקי לביטול פסק דינו של בית הדין הארצי. המקרה אינו נמנה על המקרים החריגים המצדיקים את התערבות בית המשפט הגבוה לצדק. עוד קבע בית המשפט כי "אף לגופם של דברים, נראה כי לא רק שלא נפלה בפסק הדין של בית הדין הארצי טעות מהותית, אלא שהוא העמיד דברים על מכונם".

 

חברות ארנק ומשיכות יתר של בעלי מניות

 

חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז-2016 (להלן: "חוק ההסדרים" או "חוק ההסדרים לשנת 2017") הוסיף לפקודת מס הכנסה את סעיפים 3(ט1) ו-62א, בתחולה מיום 1.1.2017.

כאשר נוספת בדוח האישי של מבוטח הכנסה לפי סעיפים 3(ט1) או 62א לפקודה, עליו לדעת שלתיקוני החקיקה האלה יש השלכות רבות בהיבט הביטוח הלאומי, כדלקמן:

 

1.       הגדלה אפשרית בחבות בדמי ביטוח.

2.       השפעה על זכאותו לגמלאות.

3.       אפשרות של הביטוח הלאומי לדרוש ממנו להחזיר גמלאות שקיבל בעבר.

 

נציגי לשכת רואי חשבון ולשכת יועצי המס נפגשו עם נציגי הביטוח הלאומי מספר פעמים כדי לדון בנושא. אחד הטיעונים שהועלו בנושא חברות ארנק , שחוק הביטוח הלאומי חל על הכנסות של יחידים ואינו חל על הכנסה של חברות. באופן חריג חל סעיף 373א לחוק הביטוח הלאומי על חברות שקופות הכלולות בסעיפים 64 עד 64א לפקודה. כלומר, סעיף 373א לחוק הביטוח הלאומי אינו חל על סעיף 62א לפקודה.

יש לזכור, שלעניין החיוב בדמי ביטוח של סכומים שנמשכו בפועל מחברות שקופות, קבעו פסקי דין לפני חקיקת סעיף 373א לחוק הביטוח הלאומי כי חל חיוב דמי ביטוח רק בעת חלוקת ההכנסה בפועל. אין חולק כי בהשקפת הכנסת החברה לפי סעיף 62א לפקודה הרווחים נמצאים בחברה.

 

בביטוח הלאומי בחנו את הנהלים וההנחיות בשיתוף עם הלשכה המשפטית של הביטוח הלאומי, לאור מורכבות הסוגיות ופרסמו באתר האינטרנט את ההנחיות בחוזר ביטוח מספר 1487.

 

הסיכום להלן הוא תמצית בלבד של החוזר ויש לקרוא את כל החוזר בעיון רב.

 

הובהר כי לעניין גמלאות יחולו כל הכללים הרגילים, כולל כללי הגמלה החוסמת של העצמאי.

 

החוזר מבהיר כי ככל שהתקבלו בשומות המבוטח הכנסות החייבות בדמי ביטוח, יש לחייב אותן בדמי ביטוח. הכנסות של "עצמאי" או "שכיר" הן הכנסות אקטיביות ויחוייבו כהכנסות של עצמאי. הכנסות שאינן מעבודה יחוייבו בהתאם, ודיבידנד יהיה פטור.

 

תביעה ייצוגית נגד הביטוח הלאומי בנושא חברות ארנק

 

כפי שמסר הביטוח לאומי ועל פי הפרסום בפנקס התובענות הייצוגיות, הוגשה ביום 30.6.2022 בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד הביטוח לאומי בנושא חברות ארנק. במסגרת הבקשה, שהוגשה באמצעות עו"ד ורו"ח אלכסנדר שפירא, נטען, כי הביטוח הלאומי גובה שלא כדין דמי ביטוח מיחידים שהם בעלי מניות בחברות מעטים הכפופות לעניין מס הכנסה להוראות סעיף 62א לפקודת מס הכנסה והמכונות "חברות ארנק". זאת, מהטעם שהגבייה כאמור נעשית בהיעדר הוראה חוקית מפורשת בעניין זה ותוך שהביטוח הלאומי מתבסס, שלא כדין, על הוראות סעיף 62א לפקודה שעניינן, כאמור במס הכנסה, ולא בדמי ביטוח.

 

הקבוצה שבשמה הוגשה התובענה הייצוגית כוללת את "כל מי ששילם דמי ביטוח (דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות) בגין הכנסתה החייבת של חברה בשל הוראות סעיף 62א לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], תשכ"א-1961, והכל במהלך השנתיים שקדמו למועד הגשת בקשת האישור, וכן כל אדם שישלם דמי ביטוח כאמור ממועד הגשת בקשת האישור ועד מתן פסק-דין בתובענה גופה".

 

השפעת הגדלת ההכנסות על הזכאות לגמלאות

 

הגדלת הכנסות בשומה עלולה לשלול גמלאות באופן מלא או באופן חלקי ממבוטחים. להלן כמה דוגמאות:

 

1.       הוספה או הגדלה של ההכנסות שמקורן בסעיף 2 לפקודה עלולה לשלול מאלמן שאין לו ילדים (כהגדרתם בחוק) את ההכרה כאלמן לעניין הזכאות לגמלאות הביטוח הלאומי, או לשלול באופן מלא או חלקי זכאות לקצבת אזרח ותיק בגיל פרישה שמותנה בהכנסות, או תוספת תלויים בקצבת אזרח ותיק (לנשים עד גיל 67 ולגברים עד גיל 70), או תוספת תלויים בקצבת נכות כללית (הכנסות פסיביות בלבד).

2.       הוספה או הגדלה של הכנסה כעצמאי עלולה לשלול גמלאות באופן מלא או חלקי מנכה שמקבל קצבת נכות כללית, מנכה שמקבל גמלה לשירותים מיוחדים וגם ממובטל שמקבל דמי אבטלה.

 

סעיף 327 בחוק הביטוח הלאומי מטיל סנקציות על מי שמסר לביטוח הלאומי מידע מטעה או שנמנע מלמסור מידע ביודעו שיש בכך כדי להשפיע על זכותו לגמלה. כיוון שמדובר בדיווח רטרואקטיבי, עלולה לעלות הטענה שהיחיד לא דיווח על הכנסתו במועד לעניין גמלאות הביטוח הלאומי. הסוגייה הזאת עלתה לדיון בישיבות עם הביטוח הלאומי והובטח לתת לכך פתרון.

 

הוספת דיבידנד והכנסה שאינה מעבודה בדוח האישי לפי סעיף 3(ט1) לפקודה – לפי החוזר

 

1.       כמו שהובהר מלכתחילה בדיונים עם הלשכות, דיבידנד בחברה רגילה שחייב במס לפי סעיף 125ב לפקודה בשיעור מס מוגבל, אינו חייב בתשלום דמי ביטוח לפי סעיף 350(א)(6) לחוק הביטוח הלאומי (אך רלוונטי לגמלאות כהכנסה שאינה מעבודה).

2.       כל הכנסה בשדה 305/205/167 בשומה כהכנסה שאינה מעבודה, תחוייב בהתאם בדמי ביטוח (ורלוונטית לגמלאות כהכנסה שאינה מעבודה).

 

הוספת הכנסה בשומה בשדה 172/158 כמשכורת לפי סעיף 2(2) לפקודה – לפי החוזר

 

כאשר בעל השליטה מדווח על הכנסה ממשכורת בחברה שבבעלותו (בשדה 172/158 בדוח) לפי סעיף 3(ט1) או 62א לפקודה, הביטוח הלאומי מקבל את השומה ממס הכנסה ואמורה לצוף אי התאמה בנתונים בין המשכורת שמדווחת בשומה ובין המשכורת שדווחה בטופס 126. הוקם בביטוח הלאומי מנגנון מיוחד לצורך זיהוי ההפרש בין המשכורת ששולמה בפועל ודווחה בטופס 126 לבין המשכורת המדווחת בשומה.

 

הביטוח הלאומי פרסם בחוזר כי כל בעל מניות שדיווח על הכנסה מחברת ארנק או על הכנסה לפי סעיף 3(ט1) לפקודה בשדה משכורת – יחוייב בדמי ביטוח בעצמו כעצמאי, מהטעמים הבאים:

 

1.       מס הכנסה אינו מדווח מהי זהות המעסיק העיקרי (תיק הניכויים). אם מגיע לידיעת הביטוח הלאומי שיש מעסיק עיקרי, כפי שנקבע על ידי רשות המסים, המקרה יופנה למחלקת ביקורת ניכויים של הביטוח הלאומי, שתנחה את הפקיד על המשך הטיפול.

2.       לא נוכו מההכנסה דמי ביטוח.

3.       לעניין הכיסוי הביטוחי והזכות הביטוחית מדובר בדיווח רטרואקטיבי על הכנסה ממקור שכיר, שיש לו השלכה לעניין הגמלאות.

 

הפרש חיובי בין דיווח כעובד שכיר בשומה לבין הדיווח בטופס 126 יצורף להכנסות כעצמאי, למעט סכומים נמוכים מאד, כמפורט בחוזר. המבוטח יקבל הודעה מפורטת על החיוב. החוזר מפרט את הדרך שבה ניתן להוכיח אי התאמה בנתונים.

 

אם לא קיים למבוטח עיסוק קודם של עצמאי שעונה להגדרה ויש תוספת של הכנסה שהוא מחוייב לפיה כעצמאי, ייפתח עיסוק עצמאי, כמקובל, ותאריך הרישום יהיה תאריך העריכה של השומה. מובהר בחוזר כי כאשר ההפרש קטן מ-25% מהשכר הממוצע יש לפתוח עיסוק עצמאי אינו עונה להגדרה.

 

לדוגמה, בחודש יולי 2022 קיבל בעל שליטה בחברה מכתב מהביטוח הלאומי בעקבות שומה ממס הכנסה לשנת 2019 שהתקבלה בתחילת החודש בביטוח הלאומי. לפי השומה ההכנסה לפי סעיף 62א היא בסך של כ-600,000 ש"ח בעוד ההכנסה כעובד שכיר בשומה היא בסך של כ-900,000 ש"ח. אין בשומה הכנסה כעצמאי. לפי דיווחי המעסיק בטופס 126 הסופי לשנת 2019, ההכנסה כעובד שכיר היא בסך של כ-320,000 ש"ח. בהתאם לכך הביטוח הלאומי רואה את הכנסתו כשכיר בהתאם לדיווח בטופסי 126 ואת ההפרש הוא רואה כעצמאי בסך של כ-580,000 ש"ח לכל השנה. המכתב מאפשר לתקן את הנתונים בעזרת הוכחות ומסמכים רבים כמפורט במכתב.

 

הוספת הכנסה בשומה בשדה 170/150 כעצמאי לפי סעיף 2(1) לפקודה

 

כאשר מדובר בחיוב של היחיד בשדה 170/150 (משלח יד) הביטוח הלאומי בוחן את ההכנסה מול המעמד הביטוחי והעיסוק שרשום אצלו ואמור לתקן בהתאם לדיווח החדש. על פי החוזר, סעיף 345 לחוק הביטוח הלאומי מחייב בדמי ביטוח הכנסה ממשלח יד כעצמאי, כפי שהתקבלה בשומה.

 

מובהר בחוזר כי במידה שלא קיים למבוטח עיסוק עצמאי קודם, יש לפתוח עיסוק עצמאי לאותה שנת מס ולשלוח למבוטח הודעה.

 

פסיקה בשנת 2022 בנושא תושבות ושהות בחו"ל

 

ביום 30.10.2022 קיבל בית הדין האזורי (ב"ל 51973-05-21) את תביעתו של סמואל אדוארדו מינונד וקבע כי חרף תקופות היעדרות ניכרות מישראל, יש להכיר בו כתושב ישראל בהתחשב בזיקה היציבה שיש בינו לבין ישראל, זיקה השוללת זמניות ומעידה על קשר יציב בין המבוטח והמדינה.

ביום 14.7.2022 דחה בית הדין האזורי (ב"ל 15025-09-18) את תביעתם של שרה ומשה כהן להשבת תושבותם ולזכאותם לקבלת קצבת אזרח ותיק מכוח אמנת הידידות בין ישראל לארה"ב. שני בני הזוג בעלי אזרחות ישראלית ואמריקאית, עזבו את ישראל במהלך שנות השמונים, שהו בישראל לתקופות קצרות בלבד, חזרו לישראל בפברואר 2017 וקבלו מעמד של תושב חוזר. הגישו תביעה לקצבת אזרח ותיק ואחר מכן ביום 1.3.2017 עזבו את ישראל. בחודש ספטמבר 2017 נשללה התושבות רטרואקטיבית ונדרשו להחזיר את הקצבה שקיבלו.

 

בית הדין דחה את התביעה וקבע כי היה למבוטחים רכב ובית בארה"ב, אין להם נכסים כלשהם בישראל, חוץ מחשבון בנק, ילדיהם ונכדיהם מתגוררים בארה"ב, שהו בישראל מ-1999 תקופות קצרות בלבד, לא הוכח כי יצאו לקבלת טיפול רפואי, ואם אכן ניתן היה לקבלו בארה"ב ולא ניתן היה לקבלו בישראל.

 

בעניין ההיסמכות על אמנת הידידות" עם ארה"ב בית הדין כי האמנה חלה רק על מי שהיה תושב ישראל בזמן שהחל לקבל קצבת זקנה. משנקבע במקרה דנן כי המבוטחים אינם כלל תושבי ישראל – אמנת הידידות אינה רלוונטית לגביהם. בית הדין מזכיר את הלכת שיינברגר לפיה, " לא ניתן להסתמך על אמנת הידידות כמקור משפטי מחייב מכוחו זכאים התובעים לקבלת קצבת זקנה, וזאת משעה שמדובר באמנה בינלאומית אשר לא תורגמה לחיקוק ולא הותקנו תקנות למתן תוקף להוראות האמנה. קבלת תוצאה אחרת משמעותה עקיפת הוראות החוק וריקונו מתוכן, תוך התעלמות מדרישת התושבות הקבועה בדין ובפסיקה, דרישה בה התובעים לא עמדו ".

 

ביום 4.5.2022 דחה בית הדין האזורי את תביעתה של חברת אל.בי.אם יהלומים בע"מ להשבת דמי ביטוח לאומי ובריאות ששולמו ביתר עד שנת 2011, עבור בעל שליטה שלא היה תושב ישראל בביטוח הלאומי, בטענה של התיישנות של 7 שנים להחזר האמור. המבוטח ידע שהוא אינו תושב לפחות מחודש יוני 2006, לפי תמלול שיחה בין הביטוח הלאומי למבוטח שבו התבקש להמציא מסמכים לקביעת המעמד, וגם רואה החשבון של החברה ידע על כך, כיוון שדיבר עם הביטוח הלאומי בשיחה יזומה של הביטוח הלאומי ביום 6.3.2007.

ביום 28.4.2022 קיבל בית הדין הארצי את עמדת הביטוח הלאומי בעניינו של יצחק צ'פניק (עב"ל 5023-06-21) שזכאותו לקצבה נבחנה ואושרה כשהגיע לגיל הפרישה. כשהתושבות נבחנה בדיעבד ובוטלה מלפני גיל הפרישה, בוטלה זכאותו לקצבה רטרואקטיבית והוא נדרש להחזיר את הקצבה ששולמה לו. בית הדין האזורי קיבל את התביעה של המבוטח, אך בית הדין הארצי קיבל את הערעור של הביטוח הלאומי וקבע כי יישום המבחנים שנקבעו בפסיקה על עניינו של המשיב מעלה כי אכן במועד שבו קמה לו זכאות לקצבת זקנה (אפריל 2018), ולמעשה עוד קודם לכן, וכן במועד שבו ניתנה החלטת הביטוח הלאומי (פברואר 2019) המשיב לא היה בגדר "תושב ישראל". כפועל יוצא מכך לא היה זכאי לקצבת אזרח ותיק.

בית הדין הארצי מדגיש כי על אף השינויים הרבים וההתגמשות באישור זכאות לקצבת אזרח ותיק במציאות החיים המשתנה, עדיין נותרו אזרחים רבים מחוץ למעגל הזכאות לקצבת אזרח ותיק, למרות שהתגוררו בישראל ושילמו דמי ביטוח במשך שנים רבות לפני שעזבו את ישראל לפני הגיעם לגיל שבו הם יכלו להיות זכאים לקצבת אזרח ותיק. בית הדין העביר העתק מפסק הדין ליועץ המשפטי של הביטוח הלאומי וליועץ המשפטי של משרד הרווחה, לבחון אפשרות לתקן את החוק.

 

פטור ממס הכנסה לנכים בשל נכותם בהיבט הביטוח הלאומי

סעיף 9(5) לפקודת מס הכנסה מעניק פטור ממס על הכנסותיהם של עיוור ושל נכה בתנאים שנקבעו.

קביעת נכות רפואית משוקללת לצורך מס הכנסה אפשרית בוועדות רפואיות של הביטוח הלאומי במסגרת תביעות לגמלאות שונות כמפורט בהמשך [סעיף 9(5)(א)(א) לפקודה], או בוועדות שמתכנסות בביטוח הלאומי לצורך קביעת הנכות הרפואית לצורכי מס – תמורת תשלום אגרה [תקנות לפי סעיף 9(5)(א)(ב) לפקודה].

קביעת הנכות יכולה להיעשות על ידי ועדה רפואית, כאמור לעיל, על פי אחד החוקים המפורטים להלן:

 

א.      חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959 (נוסח משולב).

ב.       חוק נכי המלחמה בנאצים, התשי"ד-1954.

ג.       חוק נכי רדיפות הנאצים, התשי"ז-1957.

ד.       חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל-1970.

ה.      חוק הביטוח הלאומי: נכות כללית, שר"מ, נכות כתוצאה מפגיעה בעבודה ונכות של מתנדבים כתוצאה מפעילתם.  

 

ילד נכה - בשיתוף פעולה שנערך בין הביטוח הלאומי לרשות המסים נקבע כי בקריטריונים מסוימים של נכות קשה, הוועדה שבוחנת זכאות לגמלת ילד נכה תעביר את המידע לרשות המסים לבחינת הטבות במס (בלי שהילד יעבור ועדה נוספת מטעם רשות המסים, כפי שהיה מקובל בעבר).

פורסם טופס חדש שמספרו 3533 לבקשה לקביעת אחוזי נכות לצורכי מס הכנסה למקבלי גמלת ילד נכה.

 

טופס 127 (נקודות זיכוי בדוח האישי) - אם אין התאמה בין תקופת הזכאות לגמלה לבין תקופת הליקוי, רופא מומחה בתחום הליקוי חייב למלא את טופס 127 ולציין את שנת תחילת הליקוי.

 

 

 

 

 

 

 

תיקון עקיף בפקודת מס הכנסה בחוק ההתייעלות הכלכלית 2021 ו-2022

סעיף 9(5) לפקודת מס הכנסה תוקן במסגרת חוק ההתייעלות הכלכלית לנכים שנכותם לא נקבעה על ידי חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (נכי צה"ל) או נכי פעולות איבה. לנכי צה"ל ונכי פעולות איבה הפטור נשאר כבעבר. אין שינוי גם בזכאות לנקודת זיכוי בעד בן זוג. מדובר בחלק ממקורות התקציב להטבות הנרחבות שקיבלו הנכים במסגרת התיקון בחוק הביטוח הלאומי.

התיקון בסעיף 9(5) קובע עבור כל הנכים שאינם נכי צה"ל או נכי פעולות איבה, כדלקמן:

1.       הפטור ממס מותנה בנכות רפואית משוקללת של 90% לפחות, אף אם היא כתוצאה של חישוב מיוחד של הליקוי מאיברים שונים, ובלבד שנקבע לנכה ליקוי אחד לפחות בשיעור של 40% ומעלה (בהתאם להוראות מעבר).

 

2.       המגבלה לפיה סכום אריתמטי של כל אחוזי הנכות הרפואית שכלולים בחישוב המיוחד המשוקלל חייב לעלות על 100% לזכאות לפטור ממס, נשארה רק לנכי צה"ל ונכי פעולות איבה, ובוטלה לכל יתר הנכים.

 

התיקון חל על הכנסה מיגיעה אישית של נכים ועוורים שהופקה מיום 1.1.2022 ואילך, אך נקבעו הוראות מעבר לנכה ממשיך ולמי שהגיש את הבקשה החדשה עד יום 1.12.2021.

 

גב' פזית קלימן, סמנכ"לית בכירה שומה וביקורת ברשות המסים פרסמה הוראות ביום 4.1.2022 וביום 7.2.2022.

 

תיקון התקנות להגדלת תגמולי מילואים

משרתים במילואים, שכירים ועצמאים, ששכרם עלה ב-20% לפחות במשך שלושה חודשים רצופים, יקבלו את התגמול לפי השכר החדש בעקבות תיקון תקנות המילואים, רטרואקטיבית מיום 1.1.2022. זאת, לאחר שהביטוח הלאומי יסיים לפתח את המערכת הממוחשבת. העובד יקבל את התגמול ישירות מהביטוח הלאומי, בשונה מתגמול רגיל שהמעסיק משלם ודורש בחזרה מהביטוח הלאומי. יש להתעדכן באתר הביטוח הלאומי.

 

-----------------------------------------------------------------------------

אורנה צח-גלרט - רואת חשבון, בעלים ומנכ"לית משרד רו"ח אורנה צח וחברת אורנה צח בע"מ לייעוץ ולפתרונות לפי חוק הביטוח הלאומי ולייצוג בביטוח הלאומי, לארגונים ולחברות שמעסיקים עובדים, ליוצאים לרילוקיישן, לעצמאים וליחידים. מרצה על חוק הביטוח הלאומי לארגונים וכן באקדמיה ובמסגרות מקצועיות. בעלת ותק בתחום של 30 שנים.

בין תפקידיה הציבוריים: יו"ר ועדת הקשר הארצית של לשכת רואי חשבון עם הביטוח הלאומי ופעילה בחקיקה כנציגת הלשכה בכנסת בנושא הביטוח הלאומי.

מוזמנים לפנות לייעוץ למייל [email protected] ובנוסף הנכם מוזמנים לבקר באתר הבית www.ornazach.co.il  ולהנות משלל מאמרים, ראיונות, טיפים מקצועיים ותובנות בכל הקשור לביטוח הלאומי (וגם בנושא הסטרס).

הנוסח המובא לעיל אינו מחליף את החקיקה, את התקדימים מפסקי הדין או את הנוסח המלא של פרסומי הביטוח הלאומי, אלא בא להסב את תשומת הלב לאמור בהם.

כל המידע המוצג במאמר הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת או המלצה לנקיטת הליכים או להימנעות מהם.

הכותבת אינה נושאת באחריות כלשהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על המידע האמור.

כל הזכויות שמורות © אין להעתיק או לפרסם ללא אישור מהכותבת.     

ט.ל.ח.

הוסף למועדפים
הקש קוד אימות
 
לא רשומים אירועים לחודש מאי
לא רשומים אירועים לחודש יוני
לא רשומים אירועים לחודש יולי