• הירשמו לערוץ יוטיוב  שלנו, ותוכלו לקבל עדכונים והתראות, לצפות בין היתר בהרצאות מוקלטות, מצגות, ראיונות לתקשורת ועוד ...

    להצטרפות והרשמה  לחץ כאן

     

     

  • סוגיות מיוחדות בהצהרות הון, הנחיות, טיפים, הוראות, הסברים מפורטים, התא המשפחתי, הלוואות ומתנות ממשפחה/חברים ועוד... 
    להרצאה מוקלטת מלאה – לחץ כאן

  • הרצאה מוקלטת ומצגת מקיפה בנושא פעילות עסקית - עצמאי או חברה ?


    לצפייה – 
    לחץ כאן

  • הרצאה מוקלטת ומצגת מקיפה בנושא מיסוי הכנסות בחו"ל (Relocation),  חידושי פסיקה וחקיקה, הכללים החדשים מיום 1.1.2018

    לצפייה - לחץ כאן

  • המהפכה הגדולה במיסוי הנדל"ן ומיסוי הכנסות מהשכרה למגורים ולדירות נופש בשנה האחרונה

    לצפייה בהרצאה המוקלטת ובמצגת המקיפה – לחץ כאן

true
דף הביתמדורים מקצועייםמיסוי פליליעמדת בימ ש עליון בעניין הפקדות ממטבעות וירטואלים

עמדת בימ"ש עליון בעניין הפקדות ממטבעות וירטואלים

רמי אריה, עו"ד רו"ח

 |  30.01.2023

עמדת בהמ"ש העליון בעניין הפקדות ממטבעות וירטואליים

רמי אריה, עו"ד רו"ח

 

משקיעים וסוחרים במטבעות וירטואלים, נתקלים לא אחת בקשיים מצד הבנקים להפקיד בחשבונות הבנק את הכספים ממימוש מטבעות אלה, אף אם דווחו לרשות המסים כחוק. כעת נתן גם בהמ"ש העליון את פסיקתו בנושא.

סוגיה זו של סירוב בנק להפקיד כספים שמקורם במסחר במטבעות וירטואלים, נדונה בביהמ"ש העליון בעניין ערב (ע"א 2963/21, בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ נ' רועי ערב, ניתן ביום 22.1.2023).

מדובר בערעור אשר הוגש ע"י בנק דיסקונט על פסק דינו של ביהמ"ש המחוזי, אשר במסגרתו נדונה סוגית סירוב הבנק לקבל לחשבון הבנק של כספים אשר מקורם במסחר במטבעות דיגיטליים מסוג ביטקוין.

ביהמ"ש המחוזי קבע, כי בנסיבות בהן יתברר כי הבנק כלל לא ביצע בדיקה קונקרטית ואף לא הצביע על חשש קונקרטי שעשוי להתקיים, הרי שסירובו למתן שירות אינו סביר, ודי בכך על-מנת להוביל לקבלת הסעד ההצהרתי המבוקש.

בענייננו של ערב, ביהמ"ש המחוזי קבע כי סירוב הבנק אינו סביר וכי הוא לא יוכל למנוע הפקדת סך של כ-2 מיליון ₪ שנצברו ממכירת ביטקוין.

ביהמ"ש העליון דחה את ערעור הבנק והותיר את פסה"ד של ביהמ"ש המחוזי בתוקף. אמנם, יש רגישות הכרוכה בכל הנוגע לחשיפת הבנקים להליכים משפטיים אפשריים, ויש לאזן בין חובתו של הבנק לתת שירות בהתאם לחוק הבנקאות, לבין דיני איסור הלבנת הון ומימון טרור, בישראל ובמדינות אחרות, וחובות ניהול הסיכונים שעל הבנקים לעמוד בהם.

ביהמ"ש העליון היפנה הוראת ניהול בנקאי תקין 411, אשר עניינה ניהול סיכונים הכרוכים במתן שירותים הקשורים לנכסים וירטואליים.

במסגרת נוהל זה, בנק ישראל קבע מבחנים לעניין הפקדת כספי שמקורם בקריפטו. אסדרה זו מחייבת משפטית ומתווה את פעילות התאגידים הבנקאיים ביחס ללקוחות פרטיים.

ביהמ"ש העליון הוסיף וציין, כי יתכן ותובעים רבים יפנו בעתיד לבית המשפט לקבלת סעד בנוגע להפקדת כספים אשר מקורם בקריפטו, שכן גם ההוראות המעודכנות בנוהל בנקאי תקין 411 מותירים חלל גדול ועדין מאפשרים לבנקים להפעיל שיקול דעת סביר ולסרב לקבל את הכספים בחשבונות הבנק .

נראה כי בהמ"ש העליון עדיין השאיר מרחב לשיקול דעת של הבנק להימנע מקבלת כספים שמקורם בקריפטו, אך כמובן שכנגד שיקול הדעת של הבנק, ניתן להוכיח ואף לפנות לערכאות משפטיות כדי להמשיך ולחייב את הבנקים לקבל כספים כאלו, ככל שניתן להוכיח את מקורם של הכספים באופן נאות. לחלופין, אנו ממליצים למי שלא דיווח על הכנסותיו ממימוש מטבעות וירטואלים, לפנות להליך גילוי מרצון לגבי הכספים המושקעים.

למשרדנו ניסיון רב בהקשר להיבטים המשפטיים והמיסויים החלים בהקשר של פעילויות במטבעות וירטואליים ובהליכי גילוי מרצון, אנו עומדים לרשותכם למידע והבהרות נוספות .

 

 

 

 

הוסף למועדפים
הקש קוד אימות
לא רשומים אירועים לחודש דצמבר
לא רשומים אירועים לחודש ינואר
לא רשומים אירועים לחודש פברואר