כשלים בשיטת הקיזוזים הנהוגה ברשות המיסים

  סרחיו דקל,  עו"ד , רו"ח ויועץ מס

 

האם שיטת הקיזוזים של רשות המיסים גורמת לאי קיום הוראות החוק: אי תשלום הפרשי הצמדה וריבית בהתאם לחוק מענקי קורונה שלא שולמו במועד כפי שנקבע בערר 2590/22 א. ד. א. 23 שירותי שיווק בע"מ נגד רשות המיסים, שהוצג על ידי עו"ד אנחל סרחיו דקל.

 

א.      רקע-תמציתי

 

1)       בסעיף 17 לחוק התכנית לסיוע כלכלי[1], נקבע כי סכומים אשר לא שולמו לעוסק (תשלום בחסר) בגין בקשות למענקי קורונה בהתאם לחוק, יישאו הפרשי הצמדה וריבית (החל בתום 30 ימים מיום הגשת התביעה ועד יום התשלום).

2)       בפועל, הוגשו כ-550,000[2]ֿ בקשות למענק קורונה כשמתוכן, למעלה מ127,000 עלו לטיפול פרטני (בניגוד לטיפול במערכת אוטומטית) וכ-80,000 נפתחו מחדש עקב פניות עוסקים ומייצגים בבקשות לתיקון.

 

ב-מהות הבעיה

כעו"ד שייצג בערר 2590/22 א. ד. א. 23 שירותי שיווק בע"מ  נגד רשות המיסים (להלן "הערר"), שדן בבקשה העוררת להורות על תשלום הפרשי הצמדה וריבית עבור המענקים שלא שולמו במועד (כדי להביא לידיעת ציבור רואי חשבון את החלטת הועדה בערר ולהראות כיצד פעולת שיטת הקיזוזים של רשות המיסים.

1.       החלטת הועדה היא בעלת חשיבות ציבורית עליונה והיא מעלה שאלות רבות לא רק ממבט הנמקת השיפוטית אלא בשינויים המתארים, כיצד פועלת שיטת הקיזוזים של הרשות[3] ולכן, היא מהווה זרימת מידע לציבור הרחב שלא שותף לפעולות הקיזוזים של הרשות.

2.       כמו כן התוצאה המתבקשת היא להבין האם בקשות הציבור בגין מענקי קורונה אשר לא שולמו במועד וטופלו בהתאם לשיטת הקיזוזים של הרשות לציבור )שקיבל את מענקי הקורנה, כולל  טיפול בהשגות ו/או בבית הדין), קיבלו תוספת ריבית והפרשי הצמדה בהתאם לחוק?

3.       מדובר בהחלטה תקדימית יוצאת דופן עקב חריפות דברי ביקורת על רשות המיסים מטעם בית הדין, משרדנו הוכיח כי רשות המיסים לא משלמת ריבית והצמדה בהתאם לחוק, כפי שהתחייבה לפעול בהתאם לתובענה ייצוגית ת"צ 22-07-39912 תומר ברם עורך דין נ' רשות המיסים בישראל, אשר לפיה הגישה המבקשת בקשות לקבלת מענק השתתפות בגין הוצאות קבועות, ולאחר הליך השגה ממושך, קיבלה את המענקים, ללא תוספת ריבית והצמדה, לכן הוגשה תובענה ייצוגית הנ"ל בטענה כי אי תשלום הפרשי הריבית וההצמדה מנוגד לחוק.  

4.       בתגובה לכך, רשות המיסים השיבה כי לא ניתן להגיש תובענה ייצוגית בסוגיית המענקים, שכן אלה אינם נכללים בפרט 11 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות, תוך הפנייה ספציפית לפסק הדין בת"צ (מנהליים י-ם)  20-05-51347 משה אהרוני נ' מדינת ישראל - רשות המיסים בישראל  (להלן: "פס"ד אהרוני״).  

5.       בנוסף לאמור ולגופם של דברים נכתב במכתב התשובה של רשות המיסים כי: "רשות המיסים שוקדת בימים אלו על תיקון מערכת המחשוב שבאמצעותה משולמים המענקים, באופן שיבטיח תשלום הפרשי הצמדה וריבית. וכי לאחר תיקון המערכת, ישולמו לזכאים הפרשי ההצמדה והריבית – גם למפרע.״

6.       בתאריך ב 16 ינואר 2023,  קבע כבוד השופט אביגדור דורות בפסק דין:

א-     ״הגעתי למסקנה, ... כי מענקים לפי חוק לסיוע 26 כלכלי אינם נכנסים לגדרי פרט 11 שבתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 .״

ב-      ״יוזכר, כי לאחר הגשת הבקשה לאישור התובענה ועם השלמת פיתוח המחשב בתחילת חודש אוגוסט 2022 ,הושלמה ההשבה הרטרואקטיבית של כל הפרשי ההצמדה והריביתלזכאים וביניהם גם למבקשת, ומערכת המחשוב כוללת כיום מנגנון אוטומטי לתשלום ההצמדה והריבית לזכאים לכך בהתאם לחוק לסיוע 1 כלכלי.״

7.       להלן קטעים מהחלטת הערר בבית הדין:

 

א-    "מבלי לעמוד על השתלשלות העניינים בכללותה, נציין בתמצית כי בפני הוועדה עלה הרושם

 שהמענקים שנפסקו לטובת העוררת לא שולמו לה. קושי נוסף היה כרוך בהתנהלות המשיבה אשר לא הגיבה במועד לאף אחת מהחלטות יו"ר הוועדה".

ב.      "לאחר שבחנו את התחשיבים שצירפה העוררת, מצאנו כי הם נערכו בצורה נאותה והם

 משקפים באופן מהימן את סכומי ההצמדה והריבית שבהן מחויבת המשיבה".

ג.       "לצד זאת, לא ניתן להתעלם מהתנהלות המשיבה בענייננו. יו"ר הוועדה כבר העיר בחריפות

 מספר פעמים על כך שהמשיבה לא מסרה כל תגובה במענה להחלטותיו. כרשות מנהלית, יש למשיבה אחריות למסור תמונה עובדתית מהימנה לערכאות השיפוטיות שבה נידונות החלטותיה"

ג-      "אנו יוצאים מתוך הנחה שחובותיה של המשיבה כרשות מנהלית וכצד להליך ברורות לה,

ודווקא על  רקע זה – לא ברור מה ראתה המשיבה לנכון להתעלם מהחלטות יו"ר הוועדה ולהימנע ממתן תגובות  שיבהירו את המצב בעניינה של העוררת".

ד.      "ביני וביני, נדרשה העוררת להגיש בקשות רבות, ולערוך חישובים שונים של הצמדה וריבית. חישובים אלו אמורים להתבצע באופן אוטומטי במחשביה של המשיבה".  

ה.     "אין מדובר רק באינפורמציה שלא נמסרה לוועדה כנדרש, אלא במחדל אופרטיבי מדובר בהתנהלות מקוממת, שלא אמורה לאפיין את המשיבה כבעל דין וכרשות מנהלית".  

ו.        "על פניו, נראה כי האחריות לעניין זה רובצת על מי שנבחר לייצג את המשיבה בהליך. לפיכך, נבקש כי ההחלטה תועבר לידי היועץ המשפטי לרשות המיסים, על מנת שיפעל למנוע הישנות של מקרית מעין אלו".

ג-לסיכום

8.       חשוב לציין כי, תוצאה הערר מעלה עוד מספר שאלות חשובות בנדון כגון:

א.      האם קיימת בדיקה של מערכת הקיזוזים על ידי גורם חיצוני כמו מבקר המדינה, ועדת הכספים של הכנסת או כל גורם אחר?

ב.      האם קיימת בדיקה על מערכת הקיזוזים מטעם גורמים כמו מחלקת ביקורת פנים של הרשות, המחלקה לפיקוח ובקרה גבייה מיסים היועץ המשפטי של רשות המיסים?

ג.         העדר מנגנון מסודר ו/או כתובת לפניות מול רשות המיסים בנושא:"קבלת ריבית והפרשי הצמדה עבור מענקים שלא שולמו במועד שחושבו בהתאם לשיטת הקיזוזים של הרשות".

ד.       בהמשך לאמור לעיל,  אני שואל לתומי, מה הפעולה הנכונה שאמור לנקוט מייצג או מגיש בקשה למענק על מנת לקבל את ההפרש בהתאם לחוק?