|
תיקון הגדרת רילוקיישן לפי תזכיר החוק החדש
רמי אריה, עו"ד רו"ח
ראו התייחסות וביקורת על השינויים הצפויים בהגדרת תושב ישראל או תושב חוץ. הגדרה אשר משפיעה ישירות על חבות המס שתחול בישראל על ההכנסות של אותו אדם - יחיד או חברה. באשר תושב ישראל חייב לשלם מס על כל הכנסותיו מישראל או מחו"ל גם אם הוא שוהה באופן ממושך בחו"ל אך לא ביצע רילוקיישן מלא.
כיום, הגדרת תושב ישראל לגבי יחיד נקבעת לפי כמות הימים בהם הוא שוהה בישראל בכל שנה, לפי שתי חזקות ימים שנקבעו בפקודת מס הכנסה. האחת, כאשר הוא שוהה בישראל לפחות 183 ימים בשנה קלנדרית. השנייה, כאשר הוא שוהה בישראל לפחות 30 ימים בשנה ויחד עם השנתיים הקודמות, שהה בישראל לפחות 425 ימים.
אלא שחזקות אלו ניתנות לסתירה על ידי פקיד השומה או אף על ידי אותו יחיד, כך שבסופו של יום, הגדרת תושב ישראל החב במס על מלוא הכנסותיו בישראל, נקבעת לפי "מרכז החיים" שלו. בפקודה יש מבחנים לזיהוי מרכז החיי על בסיס מכלול קשריו המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים של היחיד. אלא, שמבחנים אלו ניתנים למחלוקות ולפרשנויות שונות, כפי שעלה מפסיקות בתי המשפט בעניין זה.
חזקות הימים ושאלת מרכז החיים, ייצרו התמודדויות עם פקיד השומה בשאלה האם הכנסותיו היחיד מחו"ל פטורות ממס בישראל כי הוא עונה להגדרת "תושב חוץ" או שלא. התמודדות הדורשת פעמים רבות קבלת חוות דעת ממומחה מס ואף התדיינויות משפטיות.
לגבי חברה, הגדרתה כ-"תושבת ישראל" תלויה בשני תנאים: האחד, כי היא התאגדה בישראל. השני: כי השליטה והניהול שלה הם מישראל. משני תנאים אלו עולה כי לחברה שפניה לפעילות בחו"ל כדאי להתאגד מחוץ לישראל, כך יהיה לה קל יותר להיפרד מהגדרתה כ-"תושבת ישראל" בעתיד.
ביום 24.7.2023 פורסם תזכיר חוק לתיקון פקודת מס הכנסה, אשר לפיו תקבע הגדרת תושב ישראל לפי תקופת שהותו בישראל בשנת מס מסוימת, לפי אחד משני התנאים הבאים:
-
היחיד שהה בישראל לפחות 183 ימים בשנה מסוימת, וכן שהה בישראל בשנה שקדמה לאותה שנה מסוימת, או בשנה שלאחר השנה המסוימת לפחות 183 ימים בשנה.
כלומר, נדרשת שהות של לפחות 183 ימים בשנתיים רצופות, כולל שנת המס המסוימת לגביה נעשית הבדיקה. יש בכך הקלה לעומת החזקה הרלבנטית שביססה את הבדיקה רק על שנת מס אחת ולא על שתי שנות מס רצופות.
-
היחיד שהה בישראל לפחות 100 ימים בשנה מסוימת, ובשתי שנות המס שקדמו לה הוא שהה בישראל לפחות 450 ימים. למעט, אם שהה במדינה שיש איתה לישראל אמנה למניעת כפל מס לפחות 183 ימים בכל אחת משלוש השני
-
היחיד שהה בישראל לפחות 100 ימים בשנה מסוימת ובן זוגו הוא תושב ישראל.
לגבי יחיד שעבר לחו"ל או חזר מחו"ל, תקופת הימים תיספר באותה שנת מס רק ממועד היציאה או החזרה לישראל.
בתזכיר נקבעו גם תנאים להגדרת "תושב חוץ" אשר לא ניכנס אליהם כאן.
מקרים אלה הם מקרים מובהקים בהם די בספירת ימי השהייה לצורך קביעת תושבות, ובהם אין צורך לבחון את כלל המרכיבים האחרים במבחן מרכז החיים כדי לקבוע כי היחיד היה באותה שנה תושב ישראל או תושב חוץ, לפי העניין.
במקרים האחרים, שאינם נופלים בגדר המקרים המובהקים כאמור, ימשיך לחול הדין הקיים הכולל את מבחן מרכז החיים והחזקות הניתנות לסתירה, כפי שאלו פורשו על ידי בתי המשפט.
תרשו לי לציין מספר הערות ודוגמאות אשר מראות את הקושי גם באמור בתזכיר החוק, כדלהלן:
-
בנוסח התזכיר לא נאמר במפורש כי מדובר בחזקות חלוטות. על פניו, נראה כי מבחינת הדין בישראל לא ניתן לקבוע חזקות חלוטות אשר לא ניתנות לביקורת שיפוטית ומתן חוות דעת מומחה בהתאם.
-
תקופות הימים האמורות ניתנות לשליטה על ידי היחידים, כך שהם יכולים לנווט כמה ימים הם שוהים בישראל וכמה ימים הם שוהים בחו"ל, מה שיאפשר להם לא להיחשב כתושבי ישראל ולהיות פטורים ממס בישראל על הכנסותיהם מחוץ לישראל בשנים אשר בהם הם לא שהו בישראל את מספר הימים המינימלי הנדרש. לשיטת רשות המיסים מדובר על חזקות חלוטות, כך שכל יום ייקבע באופן מכריע.
כך למשל יחיד הנוסע לחו"ל מיום שני עד יום חמישי בכל שבוע לא ייחשב כתושב ישראל ויהיה פטור על הכנסותיו מחו"ל.
-
תקופות הימים לעיל, יאפשרו ליחידים אשר נוסעים עם משפחתם לחו"ל לצורך לימודים או עבודה בחו"ל להימנע מלהיחשב כתושבי ישראל במרבית אותן שנים בהם הם ישהו בחו"ל.
-
מצד אחד, שהייה ארוכה בחו"ל לא תימנע את הגדרת היחיד כתושב ישראל אם בת זוגו מנישואים או כידועה בציבור שוהה בישראל, כך שנראה כי אף הסכם ממון לא יעזור כאן לכאורה. אולם, נראה כי חזקה זו לא תעמוד כאשר מדובר בבני זוג פרודים אשר חיים בנפרד זמן רב, במיוחד כאשר מתנהלים ביניהם מחלוקות בבתי המשפט תקופה ממושכת. מצד שני, יש בהוראה זו כדי לעודד גירושים של בני הזוג.
מקרים אלו ואחרים, אינם היחידים אשר ייצרו דווקא יתרונות ליחידים מיצירת החזקות האמורות בתזכיר החוק, כל מקרה לגופו כמובן. לייעוץ נוסף בנושא – לחץ כאן.
|