אתיקה מקצועית

אתיקה מקצועית

"תורת המסר הספציפית למקצוע ראיית חשבון וכללי התנהגות מוסריים הולמים למקצוע זה".

מטרות האתיקה המקצועית, במקצוע ראיית חשבון

1. לקבוע נורמות התנהגות אחידות ומקובלות למען יוכלו רו"ח ליישם כהלכה את

אשר מצופה מהם.

2. לעצב את דמותו של רו"ח בענייני הציבור הרחב למען יידע הציבור את אשר יש

לדרוש ולפות מרו"ח למען יגבר האמון בו.

3. למען נורמות התנהגות כמסגרת משפטית מחייבת, למען יוכלו ערכאות משפטיות

לבחון את רו"ח בכלים אחידים ומחייבים.

תחומי האתיקה המקצועית

מתייחסים לשני מישורים עיקריים:

1. חיצוני - אתיקה מול הלקוחות והציבור הרחב.

2. פנימי - כלפי עמיתים למקצוע ומוסדותיו.

הביטוי לאתיקה מקצועית בחוק (חוק רו"ח) תשט"ו 1955

ס' 10 - "רו"ח העוסק במסחר או בחוק מסחרי אשם בהתנהגות, שאינה הולמת את כבוד המקצוע". השפה הבוטה וזאת כי רו"ח אמור לבקר את עולם המסחר, לא ייתכן שיהיה אובייקטיבי אם ייגע בעולם זה.

ס' 11 - "שר המשפטים רשאי לאחר התייעצות במועצה ובלכת רו"ח בישראל באישור ועדת חוקה חוק ומשפט שלהכנסת לקבוע בתקנות…." (2) דברים בנוסף על האמור בסעיף 10 שיש בהם משום התנהגות, שאינה הולמת את כבוד המקצוע.

ס' 12 - המועצה תחקור בעצמה או ע"י מי, שהתמנה לכך מבין חבריה כל מקרה, שהובא לידיעתה ובו נאשם בהתנהגות, שאינה הולמת את כבוד המקצוע, בין שנקבע חוק זה ובתקנות ובין אם לאו או שנתחייב בדין על עברה, שיש עמה קלון, ובלבד, שתינתן הזדמנות לרו"ח הנאשם להשיב על האשמה ולהתגונן. לאחר חקירה כאמור רשאית מועצה, אם תראה לעשות כך למען הגנת הציבור או שמו הטוב של המקצוע להחליט על אחד מאילה:

1. התראה ברו"ח.

2. נזיפה ברו"ח.

3.הפסקת תוקף הרשיון לתקופה, שתקבע.

4. ביטול הרשיון.

תקנות רו"ח, התנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע, תשכ"ה 1965

1. מתן שרות מקצועי, שלא בהקפדה על הגינות, או מתוך משוא פנים, או שלא לפי

הכללים התקנים והנהלים המקובלים במקצוע, או שלא לפי מיטב שיקול הדעת.

2. מעשה או מחדל הפוגע באי תלותו כרו"ח.

3. גילו, שלא בהסכמת לקוח, שלדבר, שהובא לידיעתו, תוך מתן שרות מקצועי

ללקוח ושיש לו קשר עניני לשרות המקצועי הניתן לאותו לקוח זולת אם הוא

חייב לגלותו עפ"י דין או שגילויו דרוש לו למילוי תפקידו. הסעיף עוסק בחיסיון

המידע מאחר ורו"ח נחשף לסודות הכמוסים ביותר של הלקוח מוטלת עליו

החובה, שלא לעשות בו שימוש מקצועי. הסעיף מפרט שלושה סייגים בכפוף לכל

אחד מהם מותר לגלות את האינפורמציה:

1. הסכמת הלקוח לכך.
2. הגילוי נדרש עפ"י דין (חוק או צו בית משפט).
3. הגילוי נדרש לביצוע עבודת הביקורת (למילוי חובתו).

4. מתן דו"ח או חוות דעת, שלא על סמך בדיקה אישית, שלו או של שותפו או של

פקידו או של רו"ח אחר או של אדם הרשאי לעסוק בראיית חשבון במדינת חוץ.

5. עיסוק בראיית חשבון בשותפות עם אדם, שאינו רו"ח.

6. עיסוק בראיית חשבון, שלא בשמו או בשם פירמה של רו"ח. עניין פסקה זו רואים

בשם פירמה של רו"ח שם המורכב משמות השותפים או משמו של אחד או יותר

מהם בתוספת הכינוי ושות' או בלעדיו או שם המורכב בכולו או בחלקו משמות

שותפי הפירמה לשעבר.

7. מתן הרשאה, למי שאינו רו"ח ואינו פקידו לפעול בשמו או מתן הרשאה למי

שאינו רו"ח לחתום בשמו על מסמכים הטעונים חתימת רו"ח.

8. אדם, שרשיונו בוטל עפ"י החלטת המועצה לפי ס' 12 לחוק והעסקת אדם

בתקופה שתוקף רשיונו הופסק כאמור.

9. א. שידול לקוח למסור לו עבודה מקצועית, אסור לנסות להשפיע באמצעי

תעמולה שונים.

ב. התקנה לא תחול בעת מינוי רו"ח בחברה ממשלתית, בתנאי שהבקשה הופנתה

לועדה מטעם שר האוצר ובתנאי שהבקשה איננה מתייחסת לחברה מסוימת

(יש לפנות לועדה).

10. מתן תשלום או טובת הנאה אחרת או הבטחתם במישרין או בעקיפין בעד השגת

עבודה מקצועית.

11. שיתוף אדם, שאינו רו"ח בהכנסותיו ממקצועו, למעט קודמו של רו"ח ויורשיו

של קודמו ושל שותפו. אסור להכניס אדם למשרד, שאינו רו"ח ולשתף אותו

ברווחים.

12. חילופי רו"ח, מתן שרות ללקוחו של רו"ח אחר בעניין, שאחר כבר החל לטפל בו

וללא הסכמת האחר, אלא אם סרב לתת הסכמתו ללא נימוק סביר. כנימוק

סביר יראו לעניין זה בין השאר אם הלקוח דרש מרו"ח המסרב לנהוג בניגוד

לחובתו כרו"ח או בניגוד לכל דין או לקבוע שכרו למטה מן הסביר והמקובל

במקצוע. רו"ח חדש זקוק אישור רו"ח קודם. רו"ח מוחלף יכול להתנגד עם

ניגוד סביר בלבד.

א. הלקוח ביקש לנהוג בניגוד לחובתו המקצועית.

ב. דרש מהרו"ח לנהוג בניגוד לחוק.

ג. לקוח ביקש שכר נמוך, למטה מן הסביר והמקובל, שכר נמוך פוגע באיכות

ובאי תלות.

Opinion shopping - חיזור מצד הלקוח אחר חוות דעת הנוחה לו הוא

יעבור מרו"ח לרו"ח עד שימצא רו"ח, שיתן לו חוות דעת הנוחה לו. המחוקק

רואה את רו"ח כמגן הציבור.

Opinion shopping – היא ניסיון לקוח

באישור רו"ח ל"הגניב" דו"ח כוזב לידיעת הציבור. כדי למנוע מצב זה יש

אפשרות לרו"ח למנוע מלקוח לעבור לרו"ח אחר.

13. עשיית פרסומת לעצמו כעוסק בראיית חשבון, למעט פרסומת מותרת.

14. קביעת שכר או קבלת שכר לפי תוצאותיו של השרות המקצועי שניתן.

חריג: הנפקה – יש שכר לביקורת וישנה עמלת הצלחה אם הרשות אשרה

וההנפקה התבצעה כמו שצריך אפשר לתת תוספת שכר.

כללי ההתנהגות המקצועית של לשכת רו"ח בישראל

1. לשכת רו"ח אמצא את החוק, אלא רק בדרך הפוזיטיבית וכמו כן החמירה בנוגע

לשירותים נלווים.

2. הבהרות מסוימות בנוגע לעניינים לא ברורים.

תקנה 2

א. חבר ישמור בכל מעשיו על מידת היושר וההגינות והרמה המוסרית, שכבוד

המקצוע מחייב בהם.

ב. חבר יקפיד על רמתם המקצועית הגבוהה ועל מהימנותם של כל המסמכים

היוצאים מתחת ידיו ושל המידע, שהוא מוסר.

ג. חבר ינהג בכבוד ובאדיבות כלפי עמיתו וכלפי הלשכה ומוסדותיה והוא ימנע מכל

מעשה או מחדל שיש בהם פגיעה או עשויים להוות פגיעה בכבודם ובמעמדם.

תקנה 13

א. חוזר על אמירת תקנה 14 "חבר לא יקבע ולא יקבל עבור שרות כרו"ח שככר לפי

תוצאות השרות, שנתן".

ב. חבר לא ייתן ולא יציע שרות מקצועי ללא תמורה או בתמורה הנמוכה מן השכר

הסביר המקובל לגבי אותו שרות. בשכר הטרחה יש להביא בחשבון את הגורמים

הבאים:

1.ידע וכישורים

2. רמת מיומנות וניסיון.

3. הזמן שכל אחד מהאנשים הנ"ל חייב להשקיע.

4. רמת האחריות הנדרשת.

5. תקופת הביצוע של השרות.

ניתן לא לקבל תשלום בעת ביצוע תרומה לשרות ציבורי, כל עוד הדבר עומד תחת

תרומה סבירה וניתן לבצע שרות אישי למשפחה וכדומה, שבו לא ניתנת בשום

צורה חוות דעת (לא ניפגע עיקרון אי התלות)

תקנה 16

חבר לא ייתן שרות מקצועי ללקוחו של חבר בעניין, שאחר כבר החל לטפל בו,אלא בהסכמת האחר, אלא אם סרב האחר לתת הסכמתו ללא נימוק סביר. כנימוק סביר יראו לעניין זה בין השאר אם הלקוח דרש מהחבר לנהוג בניגוד לחובתו המקצועית או בניגוד לכל דין או לקבוע שכרו למטה מן הסביר והמקובל או אם יש לחבר המסרב בקשר לאותו עניין תביעות או דרישות כספיות מוצדקות מאת הלקוח, שעדיין לא נתמלאו, כל עוד לא הוחל בהליכים משפטיים כולל בוררות לשם מימוש הדרישה....

זמן סביר = 15 ימי מסחר

כאשר הוחל הליך משפטי, כולל בוררות, ניתן לעביר את התיק.

25.02.03

אתיקה מקצועית (תרגול)

הסיבה המקצועית ליצירת מערכת אתית לכל מקצוע היא הצורך בביטחון הציבור והסתמכותו על איכות השרות הניתנת במקצוע, ללא כל קשר לזהות נותן השרות.

לגבי רו"ח חיוני הדבר, שללקוח ולמשתמשים חיצוניים בדו"חות הכספיים יהיה בטחון באיכות הביקורת ושאר השירותים הניתנים ע"י רו"ח.

אם למקבלי השירותים אין ביטחון ברו"ח הרי, שיכולת רו"ח לשרת ביעילות את מקבלי השירותים ואת הציבור בכלל פוחתת.

כללי האתיקה המקצועית של רו"ח בישראל נמצאים במספר חוקים, תקנות והנחיות שהן:

1. חוק רו"ח, התנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע, 1965.

2. תקנות רו"ח, דרך פעולתו של רו"ח, תשל"ג 1973.

3. כללי ההתנהגות המקצועית של הלשכה.

4. הנחיות בדבר אי תלותו של רו"ח.

5. תדריכים של לשכת רו"ח, כגון כללי התנהגות מקצועית לרו"ח, בפרקטיקת

המסים.

6. תדריך לרו"ח בעת קבלת מינוי בו קדם לו רו"ח אחר.

7. תדריך בדבר שימוש בתואר רו"ח.

8. תדריך בדבר שמירת מסמכים.

9. תדריך בדבר התנהגות רו"ח בעת דרישה למסירת מסמכים.

התייחסות נוספת קיימת גם בחוק החברות, פק' מס הכנסה ופק' האגודות השיתופיות.

רשימה ארוכה של חוקים אילו קשורים כולם לכללי התנהגות מקצועית המצביעה על רמת הפרוט ויחד עם זאת על רמת הדאגה של הגופים המקצועיים לשמירה על כללי האתיקה המקצועית של רו"ח בישראל.

תדריך הלשכה – כללי התנהגות מקצועית

כללי ההתנהגות המקצועית של לשכת רו"ח בישראל מתוקף תקנה 60 מתקנות ההתאגדות של לשכת רו"ח בישראל.

למען הגשם המטרות המפורטות בפסקאות ב', ג' וה' של סעיף 2 מתזכיר ההתאגדות של לשכת רו"ח בישראל, ולמען הבטיח למקצוע ראיית החשבון את מקומו בין המקצועות החופשיים, ולמען עצב את דמותו של רו"ח, ובפרט של חבר הלשכה, בעיני הציבורי בארץ ובחו"ל כבעל רמה מקצועית ומוסרית מעולה, יהיה עיסוקו אשר יהיה, הן כעצמאי והן כשכיר, ולמען טפח יחסי אמון כלפי רו"ח בכל עיסוקיו המקצועיים, מחויבים חברי לשכת רו"ח בישראל לנהוג לפי כללים אלה:

1. א. ההגדרות, שבתקנה 1 מתקנות ההתאגדות של לשכת רו"ח בישראל חלות על

כללים אלה.

ב. בכללים אלה:

"ראיית חשבון" - פירוש: ראיית חשבון כמוגדר בחוק.

"רואה חשבון" - פירוש: רואה חשבון כמוגדר בחוק.

"עיסוקים נלווים" - פירוש: עיסוקים מלבד ראיית חשבון, כפי שייקבעו

מזמן לזמן ע"י הוועד המרכזי.

2. א. "חבר ישמור בכל מעשיו על מידת היושר וההגינות והרמה המוסרית, שכבוד

המקצוע מחייב בהן".

הלשכה בחרה לפתוח את כללי האתיקה המקצועית של חבריה בתכונה

הבסיסית ביותר אך החשובה מכל והיא מידת היושר הנדרשת מרו"ח. תכונה

זו חייבת להתקיים אחרת לא יהיה ניתן לקיים את המקצוע המושתת על אמון

בין נותן השרות, רו"ח, למקבל השרות, הציבור. לצד מידת היושר מונה הכלל

גם את מידת ההגינות והרמה המוסרית, שכבוד המקצוע מחייב בהם. על רו"ח

להיות אובייקטיבי בשיפוטו ואסור לו לשפוט מתוך משוא פנים או דעה

קדומה.

ב. "חבר יקפיד על רמתם המקצועית הגבוהה ועל מהימנותם של כל המסמכים

היוצאים מתחת ידיו ושל המידע, שהוא מוסר".

כדי לספק שרות ברמה מספקת נדרשים ידע, מיומנות וניסיון. ללא עמידה

ברמה הגבוהה ביותר של מרכיבים אילו אסור לרו"ח להעניק שרות מקצועי

ללקוח כאשר לרו"ח המיומנות המקצועית הנדרשת רק אז הוא יוכל להנפיק

מסמכים ברמה המקצועית הגבוהה הנדרשת וכדי שמסמכים אילו יענו גם על

אינטרס הציבור עליהם להיות מהימנים כדי לעמוד בקוד אתי זה הביקורת

צריכה להיערך ע"י רו"ח ו/או עוזריו, שהם בעלי הכשרה מתאימה, ושהוא

רו"ח מסתמך על עוזריו, כמו כן עליו לקיים פיקוח נאות עליהם. על רו"ח

לערוך את עבודתו תוך הקפדה על עיקרון הזהירות ועליו לתכנן את עבודתו

בקפידה. רק כך יוכל רו"ח להבטיח שרות מקצועי, מיומן ומהימן.

ג. "חבר ינהג בכבוד ובאדיבות כלפי עמיתו וכלפי הלשכה ומוסדותיה והוא ימנע

מכל מעשה או מחדל שיש בהם פגיעה או עשויים להוות פגיעה בכבודם

ובמעמדם".

כדי להשוות למקצוע את המכובדות, המוסריות, המהימנות וההגינות חייבים

כל החברים לכבד איש את רעהו אחרת לא יוכל הציבור להאמין כי מדובר

במקצוע נאור המושתת על ערכי המוסר שליושר, כבוד והגינות. יחס חברי בין

העוסקים במקצוע משדר לציבור כי אכן מדובר במקצוע, שהציבור יכול לתת

את מבטחו בו בעת הצורך. על כל חברי הלשכה לנהוג בכבוד ובאדיבות גם

כלפי הלשכה ומוסדותיה כאשר המשמעות לכך היא, שעל החברים לציית לכל

הנחיות הלשכה, להיעתר לכל פניה של הלשכה, היות וכל זאת נועד לשרת

מטרה מסוימת, שתכליתה, בסופו של דבר, לשמור על אינטרס החברים, לכן

כשרו"ח בחר להיות חבר באיגוד מקצועי כגון הלשכה עליו לקבל על עצמו גם

את הכלל של כיבוד הלשכה ומוסדותיה.

ד. (1) חבר לשכה וכל מי שקיבל על עצמו את כללי הלשכה ומרותה עפ"י כלל

7ב' מכללי ההתנהגות המקצועית של הלשכה או פרק ג' סימן 5 לתקנות

בית הדין (להלן – "החבר") חייבים להזדקק לבוררות בכל עניין שהועדה

לפירוש כללי ההנהגות או הועדה ליחסי חברים החליטה שיש להזדקק

לבוררות, או בעניין שהוא בגדר סמכותו של בית הדין עפ"י פרק ג'

סימנים 2, 4 ו – 5 לתקנות בית הדין ושיו"ר בית הדין החליט שבעניין זה

יש להזדקק לבוררות.

(2) חבר רשאי לערער בפני נשיא הלשכה או מי שהוסמך על ידו על חיובו

כאמור לעיל. החלטתו של נשיא הלשכה בעניין זה תהיה סופית.

הכלל בא למנוע מצב שבו לקוח מבקש לעזוב רו"ח מסוים ולעבור לרו"ח

אחר לא יוכל לעשות זאת רק בשל העובדה שנקלע לסכסוך עם רואה

החשבון שלו דבר העלול למנוע מהלקוח קבלת שירותים מקצועיים ופגיעה

בעסקיו. בעת תחילת הליך בוררות, בהתנתק הקשר בין רו"ח ללקוח אז

יוכל לפנות הלקוח לרו"ח אחר.

(3) בוררות כאמור תהיה בפני בורר יחד, אלא אם כן הוסכם על הצדדים

אחרת.

(4) בהעדר הסכמה בין הצדדים, ייקבע בורר או הבוררים ע"י הנשיא

הלשכה או מי שהוסמך עי ידו.

(5) אי חתימה של חבר על הסכם בוררות עפ"י החלטה כמור תוך זמן סביר

יראה כפגיעה בכבודה של הלשכה ומוסדותיה.

(6) מתקיים הליך משפטי בעניין כאמור בסעיף 1 לעיל, לא יחולו סעיפים

1-5 לעיל.

3. א. חבר העוסק בראיית חשבון לא יעסוק במסחר או בתיווך מסחרי, וייתן

שירותו בהקפדה על הגינות, בלי משוא פנים, לפי מיטב שיקול דעתו

ובהתאם לכללים לתקנות ולנהלים המקובלים במקצוע בכלל ושנקבעו ע"י

מוסדות הלשכה בפרט.

תכלית האיסור לעסוק בו זמנית הן במסחר ותיווך והן בפרקטיקה בראיית

חשבון נובעת בשל החשש כי עיסוקים בו זמנית עלולים לגרור את רואה

החשבון לניגודי עניין העלולים לפגוע או לפחות להראות כפוגעים בעקרון אי

התלות. מיטב שיקול הדעת:

בפס"ד החברה לישראל נקבעה קביעה מחמירה שפרשנה את הביטוי כך

שרו"ח לא יכול לטעות אם הוא יפעל לפי מיטב שיקול הדעת.

שנתיים לאחר פס"ד זה הועלתה סוגייה זו שוב להחלטת בית המשפט במסגרת

פס"ד ארץ ישראל בריטניה אז קבע בית המשפט כי הפרשנות של ביטוי זה

תהיה בחינה לעומת רו"ח הסביר כלומר,, בית המשפט החזיר למקצוע את

הזכות לטעות וזאת בדומה למבחנים שנקבעו בפקודת הנזיקין.

ב. חבר, הן עצמאי והן שכיר, העוסק בעיסוקים נלווים, לא יעסוק במסחר או

בתיווך מסחרי. שאר הוראות של פסקה א' מכלל זה חלים עליו באותם

שינויים שטבע העיסוק מחייב.

מאחר ושמו הטוב של המקצוע ואמון הציבור בו אינו יורד לדקויות ההבחנה

אם רו"ח עוסק רק בראיית חשבון או רק בעיסוקים נלווים או בשניהם יחד.

ניראה כי בשל כך בחרה הלשכה לאסור גם על מי שאינו עוסק בראיית חשבון

את העיסוק במסחר ובתיווך מסחרי.

ג. חבר העוסק בעיסוק שאינו ראיית חשבון ואף לא מהעיסוקים הנלווים, אך

למעט עיסוק כמרצה או כמחבר בנושאים מקצועיים, לא ישתמש בכינוי רו"ח

או "חבר לשכת רו"ח בישראל".

תכליתם של כללי האתיקה בין היתר להבטיח את שמירת אינטרס הציבור.

אדם המציג עצמו כרו"ח מיוחסת בציבור תכונות וכישורים שפורטו לעיל

כלומר מדובר בבעל מקצוע מיומן הנותן את שירותיו מתוך הקפדה על הגינות

רמה מוסרית גבוהה וכדומה....כדי למנוע מצב בו הציבור יוטעה מכך שאדם

מסוים המציג עצמו כרו"ח ועוד הוא אינו משמש בפועל ככזה אסור לו להציג

עצמו כרו"ח משום שהדבר עלול להטעות את הציבור שיחשוב כי מדובר באדם

העוסק בראיית חשבון לפי כל אמות המידה שהתווה לו המקצוע. יחד עם זאת

מותר השימוש בתואר רו"ח כאשר עוסק החבר בתור מרצה או כמחבר

בנושאים מקצועיים אך ללא ציון שם הפירמה או כתובת משרדו או פרטים על

עיסוקו בראיית חשבון.

4. א. חבר, בתתו שרות מקצועי כעצמאי, יימנע מכל מעשה או מחדל העשוי לפגוע

באי תלותו.

ב. חבר בהיותו שכיר, יימנע כמיטב יכולתו מקשר כלשהו על מעשה או מחדל

הנוגדים את חובתו עפ"י סימנים א' ו ב' מכלל 3, ועם מסמך שתוכנו נוגד

חובתו האמורה.

5. א. חבר כשהוא עצמאי, בתתו שרות מקצועי ללקוח, לא יגלה לאחר דבר שהובא

לידיעתו תוך כדי מתן השרות ושיש לו קשר עניני לאותו שרות, אלא אם כן

הסכים הלקוח, או אם חייב החבר בגילויו עפ"י דין או שהגילוי דרוש למילוי

תפקידו.

מיקרים בהם יכול רו"ח למסור מידע גילוי עפ"י דין:

1. צו בית משפט.
2. צו שליו"ר הוצאה לפועל.
3. חוק עונשים ס' 262 כאשר רו"ח מגלה מעשה של פשע (עברה שהעונש עליה היא לפחות 3 שנות מאסר.
4. פק' מס הכנסה ס' 135 א
5. ס' 108 לחוק מע"מ.
6. ס' 56 א(א) ו ס' 56 ג(א)(ב) לחוק ני"ע.
7. עדות במשטרה בפני קצין בדרגת מפקח.
8. דרישה בכתב של הממונה על ההגבלים העסקיים.

ב. חבר שכיר לא יגלה דבר שהובא לידיעתו תוך כדי עבודתו המקצועית ושיש לו

קשר עניני לאותה עבודה, אלא אם כן הסכים הממונה עליו או אם חייב החבר

בגילויו עפ"י דין או שהגילוי דרוש למילוי תפקידו.

ג. חבר ינקוט בצעדים סבירים כדי להבטיח שפקידיו והעובדים אתו ישמרו אף

הם על החובה המוטלת עליו לפי פסקאות א' ו ב' מכלל זה.

6. א. חבר, כשהוא משמש כרואה חשבון,לא ייתן דו"ח או חוות דעת אלא על סמך

בדיקתו האישית שלו או של שותפו או של פקידו או של רו"ח אחר, או –

בדו"ח או בחוות דעת המתייחסים במלואם או – בחלקם לפעולות או לנכסים

במדינת חוץ – של אדם הרשאי לעסוק בראיית חשבון במדינת חוץ.

כלל זה הוא מקרה פרטי של כלל 2(ב) שקבע שחבר יקפיד על רמתם המקצועית

הגבוהה ועל מהימנותם שלכל המסמכים היוצאים מתחת ידיו ושל המידע

שהוא מוסר מאחר ותכלית עבודתו של רו"ח הנה ביקורת לשם מתן חוות דעת

בין אם מדובר בדו"ח כספי ובין אם מדובר בדו"ח מיוחד. בה כלל זה ומחדד

את העקרונות, שנקבעו בכלל 2(ב) ולקבוע באופן מפורש שבמסגרת שירותי

ראיית חשבון, שהחבר נותן עליו להקפיד הקפדה יתרה ליישומם של תקני

הביקורת מיומנות, זהירות ופיקוח וזאת כדי להבטיח את רמתם המקצועית

ואת מהימנותם של תוצרי הביקורת כלומר דו"ח רו"ח המבקר.

ב. חבר, בעסקו בעיסוקים נלווים, ינהג לפי האמור בפסקה א' מכלל זה באותה

מידה שטבע העיסוק מחייב.

7. חבר לא יעסוק בראיית חשבון בשותפות עם מי שאינו חבר, אולם מותרת

שותפות לראיית חשבון במדינת חוץ עם אדם הרשאי לעסוק שם בראיית חשבון.

א. רשאי חבר לעסוק בעיסוקים נלווים בשותפות עם מי שאינו רו"ח וזאת

באישורו של הוועד המרכזי. לעניין פסקה זו, דין חבר בתאגיד למתן שירותים

לעיסוקים נלווים כדין שותף.

ב. הוועד המרכזי רשאי לפי שיקול דעתו הבלבדי לתת אישור כאמור לעיל,

בתנאי שאותו שותף הצהיר בכתב כי הוא מקבל על עצמו את כללי הלשכה

ומרותה.

8. א. חבר לא יעסוק בראיית חשבון אלא בשמו או בשם של פרמה המורכב משמות

השותפים בפרמה, בין הנוכחים ובין הקודמים, או משמו של אחד או יותר

מהם, בתוספת הכינוי "ושות'" או בלעדיו.

ב. לצורך הדיון המשמעתי יראו בכל שותף בפרמה כאחראי לכאורה לכל פעולה

של הפירמה ולכל חתימה שניתנה בשם הפירמה וחובת הראיה כי שותף

פלוני אינו אחראי אישית חלה עליו.

9. א. חבר, כשהוא משמש כרואה חשבון, לא ירשה למי שאינו רו"ח,ואינו פקידו,

לפעול בשמו, ולא ירשה למי שאינו רו"ח אף לא לפקידו, לחתום בשמו על

מסמכים הטעונים חתימת רו"ח, לעניין כלל זה המונח "שמו", לרבות שם

הפירמה שלו כאמור בכלל 8.

ב. חבר, בעסקו בעיסוקים נלווים, לא ינהג לפי האמור בפסקה א' מכלל זה מידה

שטבע העניין מחייב.

10. העיסוקים מקצועיים לא יעסיק חבר, אדם שרשיונו בוטל עפ"י החלטת מועצת

רו"ח לפי סעיף 12 לחוק, ולא יעסיק בעיסוקים מקצועיים, אדם בתקופה

שתוקף רשיונו כאמור. לעניין כלל זה, דין חבר שחברותו בלשכה פקעה או

הופסקה זמנית עפ"י הוראות תקנה 12 א' (6) או 13 (ב) לתקנות – כדין אדם

שרשיונו בוטל או הופסק כאמור.

11. חבר לא ישדל אדם להיות לקוחו.

(

המקבילה 9א' בתקנות) שידול בהקשר לכללי ההתנהגות המקצועית הנו פיתוי

ו/או מאמץ להשפיע על מישהו מהפן השלילי של הביטוי.ניסיון להשפיע לקוחות

בכוח שלא בדרך הישר. הכלל קובע כי חבר לא יעשה מאמץ לפתות לקוחות כדי

שייאותו לקבל את שירותיו המקצועיים. תכלית כללי ההתנהגות הנם בן היתר

יושר, כבוד, מכובדות, רמה מוסרית גבוהה ואלה אינם עולים בקנה אחד עם

ניסיונות הפיתוי והשכנוע העלולים להביא לתחרות בלתי הוגנת בן החברים

בינם לבין עצמם. איפ"ה קושר את השידול לפרסומת בשל היקה הקיימת בין

שתי פעולות אלה.

12. חבר לא ייתן תשלום או טובת הנאה אחרת, ולא יבטיח אותם במישרין או

בעקיפין, בעד השגת עבודה מקצועית, פרט להשגת עבודה כשכיר.

13. א. חבר לא יקבע ולא יקבל עבור שרות כרו"ח שכר לפי תוצאות השרות, שנתן.

ב. חבר לא ייתן ולא יציע שרות מקצועי ללא תמורה או בתמורה שהיא נמוכה

מן השכר הסביר המקובל לגבי אותו שרות. השכר הסביר והמקובל לגבי

שרות מקצועי מסוים הוא שכר המביא בחשבון את הגורמים הבאים:

1.ידע וכישורים הדרושים לצורך מתן אותו סוג של שרות.

2. רמת מיומנות וניסיון של האנשים שהעסקתם באותו שרות היא חיונית

לצורך ביצועו.

3. הזמן שכל אחד מהאנשים הנ"ל חייב להשקיע לצורך ביצוע השרות ברמה

מקצועית נאותה.

4. רמת האחריות הכרוכה בביצוע השרות.

5. תקופת הביצוע של השרות.

בכל מקרה, מבלי לפגוע בכלליות האמור לעיל, תמורה שהיא פחות מ – 2/3

מהתמורה הרגילה שגובה החבר נותן השרות לגבי שרות מקצועי דומה תחשב

כתמורה שהיא נמוכה מן השכר הסביר והמקובל לגבי אותו שרות.

ג. האמור בפסקה ב' לעיל לא יחול לגבי:

(1) שירות מקצועי הניתן למוסד ציבורי, כל העוד ההפרש בין השכר הסביר

והמקובל לגבי אותו שרות לבין התמורה בפועל בגינו אינו עולה על סכום

שיכול להיחשב כתרומה סבירה למוסד כזה, מבחינתו האישית של רואה

החשבון נותן השרות או מבחינת הפירמה נותנת השירות לפי העניין.

"בפסקה זו "מוסד ציבורי" – גוף הפועל על בסיס התנדבותי למטרות

לאומיות או למטרות צדקה, לרבות מוסד ציבורי כהגדרתו בסעיף 9(2)

לפקודת מס הכנסה, בין אם הגוף הנדון מימש את זכותו לקבלת הכרה

כ"מוסד ציבורי" לצורי מס ובין אם בחר שלא לעשות כן.

(2) שירות מקצועי שאינו כרוך במתן חוות דעת כלשהי, הניתן ליחיד

במסגרת של קשר אישי.

ד. אין באמור בפסקאות ב' ו ג' לעיל כדי למנוע חבר מלשמש אישית בהתנדבות

בתפקיד ניהולי, ארגוני או פיקוחי במוסד ציבורי (כהגדרתו בפסקה ג' לעיל)

שבו נהוג מילוי תפקידים כאלה על בסיס התנדבותי.

14. א. חבר לא ישתף בהכנסותיו מראיית חשבון כל איש אלא רו"ח, אולם מותר

לשתף בהכנסות אדם הרשאי לעסוק בראיית חשבון במדינת חוץ כאשר

יתמלא אחד משני התנאים הבאים:

(1) הכנסותיו נובעות מראיית חשבון הנעשית במדינת חוץ.

או

(2) ההכנסות נובעות משירותי ראיית חשבון הניתנים לגוף שאינו תושב

ישראל ושלא לצורך מילוי אחר הוראות של חקיקה ישראלית.

כלל 7 ברישא שלו קבע כי שותפות בין רו"ח, חבר לשכה, לרו"ח שאינו חבר

לשכה אסורה. כלל זה בא להוסיף כי יתכנו מצבים בהם גם אם אין שותפות

השיתוף בהכנסות מראיית חשבון אפשרי רק אם השותף להכנסות היינו רו"ח

וזאת כדי להבטיח שגם בעסקאות משותפות הצדדים לאותה עסקה, מתן

שירותי ראיית חשבון,צריכים להיות ברמה המקצועית הגבוהה ביותר.

ב. חבר עצמאי לא ישתף בהכנסותיו מעיסוקים נלווים, אדם שאינו יכול להיות

שותפו כאמור בפסקה ב' מכלל 7 לעיל.

ג. על אף האמור בפסקאות א' ב' מכלל זה, מותר לחבר לשתף בהכנסותיו

כאמור את קודמיו ואת יורשיו של קודמיו ושל שותפיו.

ד. לעניין כלל זה לא יראו כשיתוף בהכנסות תשלום דמי מוניטין למי שמותר

לשתפו בהכנסות כאמור ולבאים מכוחו.

15. משרד בו נותן חבר, הן בעצמו והן במסגרת של תאגיד, שירות של ראיית חשבון

או של עיסוקים נלווים, לא ישמש כל מטרה עסקית או מקצועית אחרת.

האמור בכלל זה אינו בא לאסור את השימוש במשרד הנדון כמשרד רשום של

תאגיד שהחבר נותן לו שירות מקצועי.

16. חבר לא ייתן שרות מקצועי ללקוחו של חבר בעניין, שאחר כבר החל לטפל בו,

אלא בהסכמת האחר, אלא אם סרב האחר לתת הסכמתו ללא נימוק סביר.

הנמנע מלענות לבקשת הסכמה תוך זמן סביר, דינו כדין מסרב ללא נימוק

סביר. כנימוק סביר יראו לעניין זה בין השאר אם הלקוח דרש מהחבר לנהוג

בניגוד לחובתו המקצועית או בניגוד לכל דין או לקבוע שכרו למטה מן הסביר

והמקובל או אם יש לחבר המסרב בקשר לאותו עניין תביעות או דרישות

כספיות מוצדקות מאת הלקוח, שעדיין לא נתמלאו, כל עוד לא הוחל בהליכים

משפטיים (כולל בוררות) לשם מימוש התביעה/דרישה. נתן החבר שירות

מקצועי ונפטר או חדל מלמלא תפקידו מכל סיבה אחרת, תהיה לנשיא הלשכה

או למי שנתמנה על ידיו לשם זה, הרשות לסרב מתן ההסכמה מקומו.

חריג ליתר הכללים, כאמור דואג לרו"ח ולא לציבור. לקוח המעונין להחליף

רו"ח, אנו מתייחסים מצד רו"ח ולא מצד הציבור. על רו"ח חדש לפנות בכתב

לרו"ח הקודם ולהודיע לו על ההצעה, שקיבל בדבר מינויו של הלקוח. רו"ח

קודם רשאי להתנגד להחלפה זו מהנימוקים הבאים:

1. אי הסכמת רו"ח הקודם להיענות לדרישות הלקוח כתוצאה מהוראות כלל חשבונאי, תקני ביקורת, נהלים או חוק.
2. דרישת הלקוח להוריד את שכר הטרחה מתחת לסביר ולמקובל במקצוע.
3. חוב בגין שכר הטרחה לרו"ח הקודם.

בגין נימוק 1 יש לשלוח העתק ממכתב ההתנגדות לועדה האזורית ליחסי חברים בסניף בו נמצא משרדו של רו"ח הקודם.רו"ח חדש יוכל להעניק שירותים ללקוח רק לאחר, שוועדה התירה לו זאת בכתב. רו"ח קודם חייב לענות הקדם האפשרי לפניית רו"ח החדש, לא ענה במשך 15 ימי עסקים מיום משלוח המכתב אליו, בדואר רשום או עפ"י איור מסירה, תחב שתיקתו כאי התנגדות למינוי ורו"ח החדש יוכל להתחיל לפעול.

17. א. חבר לא יעשה פרסומת לעצמו כעוסק בראיית חשבון, למעט פרסומת

המותרת כמפורט בפסקה ג' מכלל זה, וינקוט באמצעים הסבירים למניעת

פרסומת שאינה מותרת כאמור, בידי אחרים.

ב. האמור בפסקה א' מכלל זה לא יחול על פרסומת של חבר, לרבות תאגיד של

חברים, שמצוין בה אחד מאילה:

1. דבר היותו רו"ח.
2. עיסוקו בראיית חשבון, במישרין או בעקיפין, בין שצוין דבר היותו רו"ח ובין שלא.

ג. חבר רשאי לפרסם מידע עובדתי הנוגע לעיסוקו ולבד שלא יכלול מידע שיש

בו אלה:

1. דברי שבח או הערכה לעצמו, במישרין או בעקיפין לרבות בדרך של השוואה לאחר.
2. מצד שווא.
3. עובדות מטעות.
4. שמות לקוחותיו בעבר ובהווה.
5. שכר הטרחה שהוא גובה או הבסיס לחישובו.
6. תפקיד ציבורי שהוא ממלה על פי דין.
7. תוצאות שהשיג עבור לקוחותיו בעניינים מקצועיים.

1. חבר לא יפרסם את עצמו בדרך שיש בה כדי לפגוע בכבוד המקצוע או כדי להטריד לקוחות או ליצור אצלם רושם שגוי, הטעיה או תרמית בדבר יכולתו להשיג תוצאות כאלה ואחרות בעניינים מקצועיים.
2. בפוף לאמור בפסקאות ג' ו ד' מכלל זה רשאי חבר לציין פרטים אלה:

(1) ניסיונו המקצועי בראיית חשבון.

(2) ניסיונו והתמחותו בעיסוקים נלווים, במובחן מניסיונו בראיית חשבון.

1. תארים אקדמיים שרכש.
2. תואר שדין אחר מסדיר את השימוש בו, ובלבד שהדבר לא נאסר עפ"י דין.

שאלה בנושא אתיקה מקצועית

:

יעקב חמצני ומשה מימני, יסדו לאחרונה שותפות רשומה בשם "חמצני את מימני ושות' – חשבונאות מימון וביטוח" (להלן השותפות). מר חמצני הנו רו"ח וחבר בלשכת רו"ח בישראל ובעל תואר מומך בכלכלה מאוניברסיטת אוקספורד באנגליה והיה עד לאחרונה בעל משרד משגשג בת"א לראיית חשבון שהתמחה בביקורת ובמתן יעוץ עסקי. מר מימני הנו בעל תואר מוסמך במנהל עסקים בתחומי החשבונאות ומימון מאוניברסיטת משיגן בארה"ב והיה עד לאחרונה בעל משרד בת"א, שהתמחה בייעוץ לגופים גדולים בתחומי הערכות שווי והכנת תוכניות עסקיות. מר חמצני ומר מימני, שלמדו ביחד בבית הספר התיכון, החליטו לצרף כשותף בשותפות את יוסף פחמני, בן כיתתם לשעבר, שהיה עד לאחרונה בעל סוכנות לביטוח ולייעוץ פיננסי.

בתחילת חודש ינואר 2000 פרסמה השותפות הודעות בעיתונים על פתיחת משרדיה במגדל מרום בת"א והדגישה את ייחודו של המשרד כמספק שירותים רב תחומיים, שעיקרם: מתן שירותי ראיית חשבון, שירותי ייעוץ כלכלי וליווי פיננסי ושירותי ביטוח. הודעות בנוסך דומה נשלחו גם ללקוחותיהם של ה"ה חמצני, מימני ופחמני וכן לגורמים נוספים שהנם פוטנציאלים להתקשרות עם השותפות.

בישיבה הראשונה של השותפים נתקבלו החלטות הבאות:

* מר חמצני ימונה כשותף המנהל את השותפות.

* יעשה מאמץ מיוחד ע"י השותפים, כל אחד בתחומו, לדל את הלקוחות להעביר

לשותפות את תיקי הביטוח שלהם, שירותי ראיית חשבון (ביקורת דו"חות

כספיים ושירותים נלווים אחרים), שירותי ייעוץ כלכלי ופיננסי.

* לתמרץ את הלקוחות לקבל את כל מגוון השירותים הרב תחומיים מהשותפות ע"י

מנגנון פרוגרסיבי למתן הנחות על השירותים שיצרכו.

* להרחיב את מגוון השירותים הניתנים ע"י השותפות לתחומים נוספים, כגון: יעוץ

ארגוני, יעוץ בתחומי השיווק וכד', ע"י צירופים של מומחים בתחומים אלה

לשותפות כשותפים או שכירים בה.

* לצורך חיסכון בעלויות שכר, תצמצם השותפות את העסקת עובדים שהנם רו"ח

ותבצע את רוב עבודות ביקורת הדו"חות הכספיים של החברות, שהנם לקוחות

השותפות, ע"י כלכלנים ועובדים אחרים של השותפות.

חברת המצליח בע"מ וחברות הבנות שלה (להלן "קבוצת מצליח") היינן הלקוח הגדול של השותפות וההכנסות והרווחים מהם היוו בשנת 2000 כ - 43% וכ - 21% מהכנסות ומרווחי השותפות, בתאמה. השותפות משמשת כרו"ח של חברות קבוצת מצליח ואלה גם מבוטחות באמצעותה. מעת לעת מסתייעת "קבוצת מצליח" בשותפות לצורך קבלת שירותים פיננסיים הקשורים לתיווך לקבלת הלוואות הדרושות לקבוצה למימון פיתוח עסקיה וזאת תמורת עמלות המשולמות לשותפות. בעבר שימש משרדו של מר חמצני כרואי חשבון המבקרים של חברות קבוצת מצליח וזאת עד להעברתן לשותפות.

הדו"חות הכספיים של חברות "קבוצת מצליח" לשנה שנסתיימה ב 31 בדצמבר 2000 וקרו ע" השותפות,וביום 15 באפריל 2001 חתמה השותפות על דו"חות רואי חשבון המבקרים, בלתי מסויגים ובנוסח אחיד, המתייחסים לדו"חות כספיים אלה.

ביום 20 ביוני 2001 הודיעה הנהלת חברת מצליח בע"מ לבנקים ולספקיה העיקריים כי אין ביכולתה של החברה לעמוד בהתחייבויותיה ובכוונתה לפנות לבית המשפט לקבלת הגנה בפני נושיה.

ביום 15 ביולי 2001 הוגשו תלונות למועצת רו,ח וללשכת רואי החשבון בישראל נגד מר חמצני ונד השותפות בדבר רשלנות והתנהגות , שאינה הולמת את כבוד המקצוע.

נדרש:

1. פרט והסבר את העילות לתלונות אפשריות, שניתן להגישן, אם בכלל, למועצת

רו"ח וללשכת רו"ח בישראל, נגד מר חמצני ונגד השותפות ומי רשאי להגישן.

2. תאר את הסנקציות, שיכולים להטיל גופים, שצוינו לעיל, אם בכלל על מר חמצני

ועל השותפות.

3. פרט והסבר האם קיימים גופים נוספים שניתן לפנות אליהם בהקשר לרשלנותם,

לכאורה, של מר חמצני והשותפות.

פתרון:

1. עילות לתלונות אפשריות, שניתן להגישן נגד מר חמצני למועצת רו"ח היינן בעיקר

בהסתמך על התקנות להלן, שתוקנו עפ"י חוק רו"ח תשט"ו 1955 החלות על כל

רו"ח בעל רשיון ישראלי.

א. תקנות רו"ח התנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע התשכ"ה 1965.

ב. תקנות רו"ח, דרך פעולתו של רו"ח, תשל"ג 1973.

עילות לתלונות אפשריות, שניתן להגישן נגד מר חמצני ללשכת רו"ח ישראל היינן

בעיקר בהסתמך על כללי ההתנהגות המקצועית עפ"י סעיף 60 לתקנות

ההתאגדות של הלשכה. החלות על רו"ח, שהנם חברים בלשכה.

הנחה: מר חמצני חבר לשכה.

העילות האפשריות להגשת תלונות נגד מר חמצני למועצה וללשכה היכולות

להיות מושות ע"י כל אחד הן:

א. שותפות עם מי שאינו רו"ח: שותפות עם מימני, שהינו כלכלן, ועם פחמני,

שהינו סוכן ביטוח, מהווה עברה כדלקמן:

1. ס' 1(5) לתקנות המועצה בעניין התנהגות, שאינה הולמת, עיסוק בראיית חשבון עם אדם, שאינו רו"ח.
2. ס' 1(11) בתקנות המועצה בעניין התנהגות, שאינה הולמת, שיתוף אדם, שאינו רו"ח, בהכנסותיו ממקצוע.
3. ס' 7 של תקנות הלשכה. חבר לא יעסוק בראיית חשבון עם מי, שאינו רו"ח.

ב. הקמת שותפות העוסקת בראיית חשבון הנושאת שם, שאינו של רו"ח. הקמת

השותפות בשם "חמצני את מימני ושות' חשבונאות מימון וביטוח" מהווה

עברה כדלקמן:

1. ס' 1(6) לתקנות לעניין התנהגות, שאינה הולמת, עיסוק בראיית חשבון שלא בשמו או שם של הפירמה של רו"ח (שם הפירמה צריך להיות מורכב משמות השותפים בלבד).
2. ס' 8(א) לתקנות חבר לא יעסוק בראיית חשבון אלא בשמו או בשם של פירמה המורכב משמות השותפים בפירמה.

ג. מתן הרשאה לחתום בשם רו"ח, למי שאינו מוסמך לכך. מתן הרשאה שינה של

רו"ח לחתום על דו"חות רו"ח מבקר על הדו"חות הכספיים של חברות וגם על

מסמכים אחרים כגון חתימה על דו"ח מבקר על הדוחות הכספיים של חב'

מצליח מהווה עברה כדלהלן:

1. ס' 1(7) לתקנות לעניין התנהגות, שאינה הולמת, מתן הרשאה, למי שאינו רו"ח לחתום בשמו על מסמכים הטעונים חתימה של רו"ח .
2. ס' 9(א) לתקנות הלשכה: חבר המשמש כרו"ח לא ירשה למי שאינו רו"ח לפעול ולחתום בשמו.

ד. עיסוק רו"ח במסחר ותיווך מסחרי הקמת שותפות העוסקת בביטוח ותיווך

פיננסי וכד'.... במקביל לעיסוק בראיית חשבון מהווה עברה על ס' 3 בתקנות

הלשכה חבר העוסק בראיית חשבון לא יעסוק במסחר או בתיווך מסחרי.

ה. שימוש במשרד רו"ח למטרות עסקיות אחרות: שימוש במשרד מהווה עברה על

ס' 15 לתקנות הלשכה משרד בו נותן חבר הן בעצמו והן במסגרת תאגיד שרות

של ראיית חשבון או של עיסוקים נלווים לא ישמש כל מטרה עסקית אחרת.

ו. שידול לקוחות להיצרף למשרד רו"ח.החלטה לעשות מאמץ מיוחד לשדל

לקוחות להעביר לשותפות את שירותי ראיית החשבון מהווה עברה כדלקמן:

1. ס' 1(9) לתקנות לעניין התנהגות, שאינה הולמת. שידול לקוח למסור לו עבודה מקצועית.
2. ס' 11 להנחיות הלשכה חבר לא ישדל אדם להיות לקוחו.

ז. פרסום של שירותי המשרד. כתוצאה מתיקון תקנות המועצה בעניין התנהגות

שאינה הולמת תקנה 2 בתקנות לחודש מרץ 2001 הותרה עשיית פרסומת ע"י

רו"ח במגבלות מסוימות. פרסום המודעות בעיתון ומשלוח הודעות ישירות

ללקוחות פוטנציאליים היינן מותרות עפ"י התיקון לתקנות, אך אין לכלול בהן

את העיסוק בביטוח, שאינו מהווה עיסוק נלווה לראיית חשבון ומהווה עברה

על סעיפים 3 ו 15 לתקנות הלשכה כמפורט לעיל.

ח. מתן טובת הנאה תמורת השגת עבודה מקצועית בתחום ראיית חשבון. תימרוץ

לקוחות לקבל שירותי ראיית חשבון ושירותים אחרים ע"י מנגנון של מתן

הנחות על שירותים שיצרכו מהווה עברה כדלהלן:

1. ס' 1(6) לתקנות לעניין התנהגות, שאינה הולמת מתן תשלום או טובת הנאה אחרת או הבטחתם במישרין או בעקיפין בעד השגת עבודה מקצועית.
2. ס' 12 לתקנות הלשכה חבר לא ייתן תשלום או טובת הנאה אחרת ולא יבטיח אותם במישרין או בעקיפין בעד השגת עבודה מקצועית.

ט. פגיעה באי תלותו של רו"ח. עיסוק בביטוח ובתיווך פיננסי במקביל לעיסוק

בראיית חשבון מהווה עבר כדלקמן:

(1) ס' 2(א) לתקנות המועצה בדבר דרך פעולתו של רו"ח הקובע שרו"ח יהיה

בלתי תלוי במבוקר בין במישרין ובין בעקיפין וישמור בעבודתו המקצועית

על אי תלותו.

(2) ס' 1

(2) לתקנות המועצה לעניין התנהגות, שאינה הולמת.
3. ס' 4 לתקנות הלשכה הקובע שחבר הנותן שירות מקצועי ימנע מכל מעשה או מחדל העשוי לפגוע באי התלות שלו.

י. היקף שכר הטרחה הפוגע באי תלות. שכר הטרחה מקבוצת מצליח מהווה

שיעוור משמעותי ביחס להכנסתו הכוללת של רו"ח משכר הטרחה מהווה עברה

כדלקמן:

(1) ס' 11 להנחיות הלשכה בדבר אי תלותו שלרו"ח. הקובע שכדי להבטיח שאי

תלות לא תיפגע ולא תראה כנפגעת אין הדבר ראוי ששכר הטרחה מבוקר

אחד או קבוצת לקוחות מבוקרים הקשורים זה בזה יהיו בשיעור משמעותי

ביחס להכנסה הכוללת של רו"ח משכר הטרחה. בד"כ כשמדובר בסכומים

מהותיים יראה לעניין זה שיעור העולה על 25% כשיעור מהותי, כמו כן

קיים חריג בהנחיות הלשכה לעניין משרד בצמיחה ומשרד בדעיכה. עפ"י

הנחיות הרשות לני"ע לגבי חברה שמניותיה נסחרות בבורסה שיעור שכר

הרחה לא יעלה על 15%. במקרה הנדון חברות קבוצת מצליח היווה

לקוחות של מר חמצני עוד לפני הצטרפותו לשותפות ושיעור ההכנסות מהן

מתוך ההכנסות בראיית חשבון ניראה, שעולה מהותית על האחוזים

שנקבעו.

יא. אי שמירה על רמה מקצועית נאותה.העסקת עובדים, שכנראה אינם בעלי

הכשרה מקצועית נאותה ורשלנות מקצועית הכרוכה במתן חוות דעת בלתי

מסויגת על דו"חות הכספיים של חברות קבוצת מצליח, שהודיעו על קשיים

בסמוך למועד מתן חוות הדעת מהווה עברה כדלקמן:

1. ס' 1(1) לתקנות המועצה לעניין התנהגות, שאינה הולמת.
2. ס' 3 לתקנות המועצה בעניין דרך פעולתו של רו"ח הקובע כי רו"ח יערוך את ביקורת בעצמו או ע"י עוזריו, שהם בעלי הכשרה מקצועית נאותה.
3. ס' 4 בתקנות המועצה בעניין דרך פעילותו קובע: רו"ח יעשה את הביקורת בזהירות מקצועית ראויה.
4. ס' 2(ב) לתקנות הלשכה בקובע, שחבר יקפיד על רמה מקצועית גבוהה ועל מהימנות המסמכים היוצאים תחת ידיו.

תלונות אילו רשאים להגיש בעלי המניות, צד ג', שנפגע, כגון: בנקים, ספקים

וכד', וכן מדינת ישראל בגין עברה על חו"ק רו"ח ותקנותיו.

2. הסנקציות, שלשכת רו"ח בישראל ומועצת רו"ח יכולות להטיל הן:

א. לשכת רו"ח יכולה להטיל את הדברים הבאים:

(1) התראה.

(2) נזיפה.

(3) הפסקה זמנית של החברות בלשכה.

(4) הוצאת חבר מהלשכה.

(5) חיוב בתשלומים מסוימים.

(6) פרסום פס"ד בפרסומי הלשכה, בהתאם להוראות בית הדין של הלשכה.

ב. סנקציות אותן יכולה להטיל המועצה:

(1) התראה.

(2) נזיפה.

(3) הפסקה זמנית של רשיון רו"ח.

(4) ביטול קבוע של הרשיון.

3. א.הגשת תלונה במשטרה בהסתמך על חוק רו"ח ותקנותיו ושל מעשים, שיש בהם

חשש לפלילים מצד רו"ח והשותפות (התחזות לרו"ח, סיפוק שירותי ראיית

חשבון ע"י מי שאינו רו"ח וכו....)

ב. הגשת תביעה אזרחית בבית המשפט בגין נזקים שנגרמו או יגרמו ע"י

השותפות.

שאלה בנושא פרסום ופרסומת

:

בעקבות פרסום תקנות רו"ח, התנהגות שאינה הולמת, התקיים דיון במשרד רו"ח ונשמעו הדברים הבאים:

רו"ח א' טוען: עפ"י התיקון אין בחנה בין פרסום לפרסומת הכל מותר.

רו"ח א' אינו צודק יש הבדל בין פרסום לפרסומת. פרסום זוהי הודעה ברבים ומתן פומבי לדבר פרסום היא מסירת מידע אובייקטיבי ברבים בעוד,שבפרסומת בהעברת מידע עובדתי, שנועד לקדם עניין מסוים בכל דרך אפשרית ולוא דווקא אובייקטיבית. גם לאחר התיקון לא הכל מותר, אלא נקבעו דרכים בהן יוכל רו"ח לפרסם את עצמו.

רו"ח ב' טוען: רו"ח א' צודק אך יש לשמור על כבוד המקצוע לא להגזים בפרסום וכן לא לפרסם באופן שיש בו מרמה שקר או הטעיה.

רו"ח ב' צודק התקנות החדשות קובעות כי רו"ח מנוע מלפרסם עצמו בדרך שיש בה לפגוע בכבוד המקצוע או כדי להטריד לקוחות או ליצור רושם שגוי או הטעיה או תרמית בדבר יכולתו להשיג תוצאות כאלה ואחרות בעניינים מקצועיים.

רו"ח ג' : מציע להתקשר עם משרד פרסום ולפנות לציבור בדיוור ישיר באמצעות מודעות בעיתונות כמו כן יש לבדוק האם מותר לפרסם באמצעות האינטרנט? במידה וניתן, מהם הפרטים, שניתן לפרסם?

התקנות קבעו דרכי פרסום מותרים:

א. באתר אינטרנט של המשרד.

ב. בעיתונים.

ג. בדיוור ישיר עפ"י הגדרתו בתקנות.

על כן ההתקשרות עם משרד פרסום במגבלות המפורטות מותרת לעניין הפרטים שניתן לפרסמם באינטרנט:

א. פרטי הניסיון המקצועי.

ב.פרטי ניסיון בהתמחות בשירותים נלווים.

ג. תארים אקדמיים.

ד. תארים אחרים המוסדרים עפ"י דין אחר וזאת תנאי שהפרסום אינו אסור.

ה. כשירות לעסוק בראיית חשבון.

ו. ותק מקצועי.

ז. פרוט שמות השותפים והעובדים לרבות המידע הנ"ל עליהם.

ח. מען המשרד ודרכי ההתקשרות עמו.

ט. שמות שותפים,שפרשו או שנפטרו.

רו"ח ד': קיבלתי הצעות מחיר מאת חב' לשלטי חוצות לשילוט באזור התעשייה החדש שם מסתובבים משקיעים חדשים. מיקומו של משרדינו, בקרבת מקום, מהווה יתרון.

שלטי חוצות אסורים עפ"י תקנה 2(ג) המאפשרת שילוט מותר רק ליד המשרד או במען הקודם של המשרד