חידושי פסיקה וחקיקה במיסוי - מאי 2024

 חידושי פסיקה וחקיקה   

 במיסוי מקרקעין, מס הכנסה ומע"מ 

 מאי  2024 

 

 

 מאיר מזרחי עו"ד 

 

בסקירה זו מובאים חידושי פסיקה, חקיקה והחלטות מיסוי שניתנו בחודשים האחרונים לגבי מיסוי מקרקעין – שווי קרקע חקלאית, ביטול הפטור מדיווח לעולים חדשים ותושבים חוזרים, תקן חשבונאי חדש בדבר אופן הדיווח בדוחות רווח והפסד, פריסת תגמולי מילואים מביטוח לאומי, קבלת כספי מיסים ממימוש מטבעות קרטוגרפיים, מסלולים ירוקים חדשים בנושא השקעות, עיצום כספי וסירוב לרשום עוסק במע"מ.

 מיסוי מקרקעין

ו"ע 66150-03-22 א.ע. סולימאן בע"מ נ' מנהל מיסוי מקרקעין נצרת –שווי קרקע חקלאית    

בין הצדדים בתיק התגלעה מחלוקת בנוגע לשווי השוק של המקרקעין הנמכרים שהיוו קרקע חקלאית, אשר על פי תוכנית שטרם אושרה יעודה עתיד היה להשתנות לקרקע בייעוד לתעסוקה ומסחר. בתיק זה, הוועדה קבעה כי עלה בידי מנהל מיסוי מקרקעין להוכיח שקביעתו לעניין שווי השוק סבירה ומבוססת, היות והיא נסמכה על עסקאות להשוואה רלוונטיות. עוד נקבע כי חרף העובדה שבמועד העסקאות טרם הושלמו ההליכים התכנונים, כבר במועד האמור הושפע שווי הקרקע מהתוכנית העתידית. משכך, וכיוון שהעוררים לא עמדו בנטל ההוכחה שלא התקיימו ביניהם יחסים מיוחדים וכי הם פעלו בתום לב, אומץ שווי השוק של המנהל.

 מס הכנסה
 

חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 272), התשפ"ד-2024: ביטול פטור מדיווח לרשות המיסים ביחס לעולים חדשים ותושבים חוזרים ותיקים; והגברת חובת הדיווח על נאמנויות ותאגידים  

ביום 7.4.2024 פורסם ברשומות החוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 272) העוסק בהגברת השקיפות בדיני המס ובעמידה בדרישות בין לאומיות בעניין חילופי מידע. בין היתר, החוק מתקן את כללי הדיווח לרשות המיסים לגבי נאמנויות, וקובע חובת דיווח לעולים חדשים ותושבים חוזרים ותיקים שיגיעו לישראל מיום 1.1.2026 ואילך. להרחבה בנושא ראו עדכוני פסיקה לחודש אפריל 2024.

תקן דיווח כספי בינלאומי  IFRS 18  - הצגה וגילוי בדוחות הכספיים

נעדכנכם כי ביום 9.4.2024 פורסם ע"י המוסד הבינלאומי לתקינה בחשבונאות ("  IASB  ") תקן דיווח כספי בינלאומי חדש מס' 18 ("התקן החדש") העוסק בנושא הצגה וגילוי בדוחות הכספיים שמטרתו הינה לשפר את התועלת של המידע המוצג בדוחות הכספיים. התקן החדש יחליף את תקן IAS1   והוא יחול על הדוחות הכספיים החל מיום 1.1.2027 (אך ניתן ליישמו ביישום מוקדם).

בין היתר, התקן החדש קובע כי על מנת לשפר את מבנה דוח הרווח והפסד, יוצגו שלוש קטגוריות מוגדרות להכנסות והוצאות: תפעול, השקעה ומימון.

ליישומו של התקן החדש השלכות מס מרחיקות לכת ולפיכך אנו ממליצים להתייעץ עימנו בעת בחינת השפעותיו. 

עדכון חוזר מס הכנסה מספר 2/2022 בנושא סעיף 8(ג) לפקודה – פריסת תגמולי מילואים מהמוסד לביטוח לאומי  

ביום 8.4.2024 פרסמה רשות המיסים עדכון לחוזר מס הכנסה מספר 2/2002 בנושא סעיף 8(ג) לפקודה העוסק בפריסת הכנסה. בהתאם לעדכון, נקבע כי בכפוף להגשת דוח שנתי או בקשה להחזר מס, ניתן יהיה ליחס תגמולי מילואים המתקבלים מהמוסד לביטוח לאומי בעבור שנת המס הקודמת, הן לשנת המס שבה התקבלו תגמולי המילואים והן לשנת המס אליה הם מתייחסים, לפי בחירת הנישום.

מדובר בשינוי מבורך, אשר יכול לסייע למילואימניקים רבים. כמו כן, הפרשנות כאמור של רשות המיסים עשויה לאפשר ייחוס הכנסות גם במקרים דומים נוספים.

הוראת ביצוע מס הכנסה 06/2024 – נוהל לקבלת כספי מיסים בשל רווח ממימוש אמצעי תשלום מבוזר  

לגישת רשויות המס, אמצעי תשלום מבוזר (להלן: "מטבע וירטואלי") מהווה נכס כהגדרתו בסעיף 88 לפקודת מס הכנסה. לכן, הרווח הנובע ממימושו חייב במס רווח הון או במס הכנסה. כיום, במקרים מסוימים מערכת הבנקאות המסחרית בישראל לא מאפשרת לקלוט כספים שמקורם במטבעות וירטואליים, בשל הקושי לעקוב אחר נתיב הכספים ומהחשש להלבנת הון.

לשם כך, ועל מנת לאפשר לנישומים לשלם את המס הנובע מפעילות זו, פורסם ביום 3.4.2024 נוהל לקבלת כספי מיסים בשל רווח ממימוש מטבעות וירטואליים. הנוהל מסדיר את תהליך העבודה ואת הבדיקות שיאפשרו את קבלת וגביית כספי המיסים בחשבון הבנק של רשות המיסים.

הנוהל אושר כהוראת שעה בתחולה לשישה חודשים בלבד החל מיום 1.1.2024.

מסלולים ירוקים חדשים בנושא קרנות השקעה  

ביום 31.3.2024, פורסמו מסלולים ירוקים חדשים בנושא קרנות השקעה בנכסים פיננסיים וקרנות השקעה בהון סיכון ופרייבט אקוויטי, כדלקמן:

1.  שותפות מוגבלת להשקעה בנכסים פיננסיים (טופס 988) – המסלול הירוק קובע את הסדר המס שיחול על הקרן, השותף הכללי והמשקיעים.

2. הסדר מע"מ לשירותים שניתנים לקרנות השקעה בהון סיכון ופרייבט אקוויטי (טופס 979) - חיוב במס ערך מוסף של שירותים שניתנים לקרנות השקעה בהון סיכון ופרייבט אקוויטי.

תשומת ליבכם לכך שהמסלולים הירוקים כוללים תנאים רבים, והחלתם איננה אוטומטית, כך שיש לבצע בחינה מעמיקה בטרם בחירה במסלול ירוק.

אי פרסום עמדות חייבות בדיווח חדשות לשנת המס 2023  

נזכיר כי בהתאם לפקודת מס הכנסה "עמדה חייבת בדיווח" הינה עמדה העומדת בניגוד לעמדה שפרסמה רשות המיסים עד לתום שנת המס, וכי יתרון המס הנובע ממנה עולה על 5 מיליון ש"ח באותה שנת מס או על 10 מיליון ש"ח במהלך ארבע שנות מס לכל היותר.

ביום 31.3.2023 הודיעה רשות המיסים במסגרת הודעה לעיתונות כי בשל מלחמת חרבות ברזל ולאור פניות של הלשכות בדוחות לשנת המס 2023 יהיה בגין העמדות שפרסמה רשות המיסים עד לתום שנת המס 2022.

החלטות הוועדה להטלת עיצום כספי לשנת 2022
  

נעדכנכם כי ביום ה-10.4.2024 פורסם קובץ החלטות הוועדה להטלת עיצום כספי לשנת 2022 בגין אי דיווח למכס על הכנסת כספים למדינת ישראל והוצאתם בשנת 2022. מפרסום זה עולות מספר מגמות חשובות לרבות הטלת עיצום כספי בסך של 850,000 ש"ח בגין אי הצהרה על יציאה מישראל עם מזומן בסך של 475,695 יורו.

בג"ץ 635/23 פקיד שומה חקירות ת"א נ' בית המשפט המחוזי ת"א –  בירור המסלול הדיוני לבירור טענת חיסיון מסמכים שנתפסו במשרד עו"ד בצו חיפוש  

פסק הדין דן בשאלת המסלול הדיוני המתאים לבירור טענות של עורך דין לחיסיון מסמכים שנתפסו במשרדו בעקבות צו חיפוש שיפוטי. המחלוקת בין הצדדים התמקדה בשאלה האם המסלול הקבוע  בסעיפים 235א-235ד  ל פקודת מס הכנסה , חל גם מקום שבו עורך הדין הוא החשוד ומסמכיו נתפסו על פי צו חיפוש שניתן מכוח פקודת סדר הדין הפלילי, או שמא מסלול זה חל רק כאשר לקוחותיו של עורך הדין הם מוקד הבדיקה.

בית המשפט קבע כי במקום שבו ניתן על ידי בית המשפט צו חיפוש מכוח סמכותו בפקודת סדר הדין הפלילי, בין אם עורך הדין הוא החשוד ובין אם לקוחותיו הם החשודים – טענות חיסיון אשר יעלו לגבי חפצים שנתפסו מכוח הצו יתבררו בהתאם למסלול המעוגן בפקודת סדר הדין הפלילי, ואין מקום לברר טענות חיסיון המועלות על ידו בהתאם להוראות  פקודת מס הכנסה .

 מע"מ 

רע"א 1400/24 – חברת סנטר המושבה 975 נ' מנהל מס ערך מוסף – פרשנות סעיף 64 (ג) לחוק  

בית המשפט דן בשאלה האם יש לפרש את סעיף 64 (ג) לחוק מע"מ כך שעיכוב ביצוע 'אוטומטי' של החלטה לסירוב רישום אדם כעוסק, משמעותו היא שיש להורות על רישום אותו אדם כעוסק. כלומר, ששלילה של סירוב לבקשה לרישום תיצור חובה על המנהל לרישום, שכן "שלילה של שלילה יוצרת תוצאה חיובית". בית המשפט קבע שפרשנות זו לסעיף 64 (ג) לחוק, מהווה פרשנות שחוטאת לתכלית הסעיף עצמה, היות והיא מבקשת לשנות מצב קיים מכוח סעיף שתכליתו לשמר מצב קיים. בית המשפט פסק כי "שלילה של שלילה", כלשון המבקשת, לא יוצרת תוצאה משפטית חיובית היות ועיכוב ביצוע החלטתו של המנהל מותיר את המבקשת באותו מצב קיים, (דהיינו, אי רישום כעסק), ואין הוא יוצר עבורה יש מאין (דהיינו, רישום).