• הירשמו לערוץ יוטיוב  שלנו, ותוכלו לקבל עדכונים והתראות, לצפות בין היתר בהרצאות מוקלטות, מצגות, ראיונות לתקשורת ועוד ...

    להצטרפות והרשמה  לחץ כאן

     

     

  • סוגיות מיוחדות בהצהרות הון, הנחיות, טיפים, הוראות, הסברים מפורטים, התא המשפחתי, הלוואות ומתנות ממשפחה/חברים ועוד... 
    להרצאה מוקלטת מלאה – לחץ כאן

  • הרצאה מוקלטת ומצגת מקיפה בנושא פעילות עסקית - עצמאי או חברה ?


    לצפייה – 
    לחץ כאן

  • הרצאה מוקלטת ומצגת מקיפה בנושא מיסוי הכנסות בחו"ל (Relocation),  חידושי פסיקה וחקיקה, הכללים החדשים מיום 1.1.2018

    לצפייה - לחץ כאן

  • המהפכה הגדולה במיסוי הנדל"ן ומיסוי הכנסות מהשכרה למגורים ולדירות נופש בשנה האחרונה

    לצפייה בהרצאה המוקלטת ובמצגת המקיפה – לחץ כאן

דף הביתמדורים מקצועייםמס הכנסהקביעת שווי מחירי ההעברה בין צדדים קשורים

קביעת שווי מחירי ההעברה בין צדדים קשורים

רמי אריה, עו"ד רו"ח

 |  21.07.2024

קביעת שווי מחירי ההעברה בין צדדים קשורים   

רמי אריה, עו"ד רו"ח

 

בעסקאות בין צדדים קשורים מוטל עליהם נטל הוכחה גבוה כדי להוכיח ששווי העסקה כפי שנקבע ביניהם הוא השווי הנכון וההוגן בשוק, במיוחד כאשר מדובר בעסקאות בינלאומיות בין חברות במדינות שונות. מסתבר כי קביעת השווי הנכון מורכבת ובהמ"ש לא תמיד יקבל את השווי שנקבע על ידי פקיד השומה או על ידי הנישום.

כך בעניין ווסטרן (ע"מ 49933-03-20, אמ-סיסטממס פלאש דיסק פיונירס בע"מ נ' פקיד השומה ת"א 3, ניתן ביום 30.6.2024) החליט בהמ"ש כי שתי חוות הדעת לחקר שוק וקביעת שווי הנכס הלא מוחשי שנמכר שההפרש ביניהן היה כמעט פי 4 אינן נכונות ויש לקבוע הערכת שווי של הנכס על דרך הביניים בין שתי הערכות השווי.

המערערת היא חברה תושבת ישראל הפועלת בענף שבבי הזכרון לאחסון נתונים. בשנת 2014 היא מכרה נכס בלתי מוחשי (טכנולוגיה) לחברה קשורה, תושבת חוץ. המחיר שנקבע בין המערערת ובין הרוכשת עבור הטכנולוגיה הנמכרת היה 35 מיליון דולר של ארה"ב.

לפי עמדת פקיד השומה, במקרה זה חל סעיף 85א לפקודה בעניין "מחירי ההעברה" ומפני שהתקיימו יחסים מיוחדים בין הצדדים לעסקה – ששתיהן נמנו עם אותה קבוצה רב-לאומית – יש לראות את שווי המכר לפי 136 מיליון דולר ארה"ב ולמסות את המערערת כאילו היא הייתה זכאית לקבל סכום אחרון זה.

יתרה מכך, על פי גישת המשיב, מפני שהמערערת גבתה מן הצד הקשור רק את המחיר הנקוב של הנכס (35 מיליון דולר), יש לראות את ההפרש בין סכום זה ובין שווי הנכס המלא כהלוואה שהוענקה על ידי המערערת לידי החברה הרוכשת – הלוואה אשר בגינה המערערת הייתה אמורה לקבל ריבית. על כן, פקיד השומה אף קבע "התאמה משנית" וחייב את המערערת במס מדי שנה עבור הריבית הרעיונית שלא נגבתה בפועל.

תקנות מס הכנסה (קביעת תנאי שוק) , התשס"ז-2006, אשר הותקנו מכוח סעיף 85א(א) הנ"ל, קובעות כי "לצורך קביעה אם עסקה בין-לאומית שנעשתה היא עסקה בתנאי שוק, ייערך חקר תנאי שוק בו תושווה עסקה בין-לאומית לעסקאות דומות של הצד הנבדק לפי אחת השיטות המפורטות להלן" ( תקנה 2(א) רישא). כמו כן, תקנה 5 לאותן תקנות מטילה "חובות תעוד ודיווח במחירי העברה" אם הנישום מתבקש על ידי פקיד השומה להגיש דו"ח בעניין.

בענייננו המערערת אכן המציאה חקר תנאי השוק כנדרש. עורכי החקר הגיעו למסקנה כי אין בנמצא עסקאות דומות מספיק כדי לערוך את ההשוואה הנדרשת לפי "שיטת השוואת המחיר" ולכן בחרו בשיטת היוון הכנסות DCF כדי לקבוע את שווי הנכס והגיעו לשווי של כ- 35 מיליון דולר.

המומחה מטעם פקיד השומה סבר גם הוא כי יש לבחור בשיטת היוון ההכנסות DCF , אך הכניס משתנים אחרים לתחשיב, כך שהשווי הוערך על ידו לסך של 136 מיליון דולר.

בהמ"ש סבר כי יש קושי בשיטתו של כל אחד מהצדדים ולאחר ניתוח מפורט של שתי הערכות השווי, הורה לפקיד השומה לתקן את הערכת השווי שלו לפי חלק מהפרמטרים של מומחה המערערת, והעריך כי שווי הממכר הוא כ- 62.2 מיליון דולר.

בהמ"ש הוסיף וקבע כי הפרש שווי המכר בין 62.2 מיליון דולר ל- 35 מיליון דולר, אכן ייחשב כהלוואה בין הצדדים לממכר שהם חברות קשורות, אך הריבית תועמד על 2% בלבד.  

לסיכום,

ראשית, יש לשאול הייתכן ששני מומחים לחקר שוק יגיעו לערך שווי נכס לא מוחשי שנמכר בהפרש שווי של כמעט פי 4 זה מזה ?  ובהמ"ש הגיע במקרה או שלא במקרה לקביעת השווי שהוא כמעט מחצית מהפרש השווי שנקבע על ידי המומחים ? 

שנית, יש לשאול האם המערערת ופקיד השומה לא יכלו להגיע להסדר של פשרה ביניהם בלי לגרום למערערת עינויי דין רבים והוצאות כבדות לניהול ההליך המשפטי ובלי לגרום הוצאות משפט למדינה ובזבוז ימי עבודה רב גם לעובדי פקיד השומה ולפרקליטים שייצגו אותם בהליכים אלו ?

הוסף למועדפים
הקש קוד אימות
לא רשומים אירועים לחודש יולי
לא רשומים אירועים לחודש אוגוסט
לא רשומים אירועים לחודש ספטמבר