• הירשמו לערוץ יוטיוב  שלנו, ותוכלו לקבל עדכונים והתראות, לצפות בין היתר בהרצאות מוקלטות, מצגות, ראיונות לתקשורת ועוד ...

    להצטרפות והרשמה  לחץ כאן

     

     

  • סוגיות מיוחדות בהצהרות הון, הנחיות, טיפים, הוראות, הסברים מפורטים, התא המשפחתי, הלוואות ומתנות ממשפחה/חברים ועוד... 
    להרצאה מוקלטת מלאה – לחץ כאן

  • הרצאה מוקלטת ומצגת מקיפה בנושא פעילות עסקית - עצמאי או חברה ?


    לצפייה – 
    לחץ כאן

  • הרצאה מוקלטת ומצגת מקיפה בנושא מיסוי הכנסות בחו"ל (Relocation),  חידושי פסיקה וחקיקה, הכללים החדשים מיום 1.1.2018

    לצפייה - לחץ כאן

  • המהפכה הגדולה במיסוי הנדל"ן ומיסוי הכנסות מהשכרה למגורים ולדירות נופש בשנה האחרונה

    לצפייה בהרצאה המוקלטת ובמצגת המקיפה – לחץ כאן

דף הביתמדורים מקצועייםמיסוי מקרקעיןכללים ומאמרים במיסוי מקרקעיןמלחמה ככוח עליון המצדיק טענת סיכול חוזה

מלחמה ככוח עליון המצדיק טענת סיכול חוזה

רמי אריה , עו"ד רו"ח

 |  10.09.2024

מלחמה ככוח עליון המצדיק טענת סיכול חוזה    

רמי אריה ,    עו"ד רו"ח

 

מלחמת חרבות ברזל מאופיינת בנסיבות שמעולם לא היו בעבר, ונראה כי לפחות בחלקים העצימים של המלחמה, כגון בשבועות הראשונים של המלחמה או בסמוך למתקפה האיראנית, או בעת שיגור עשרות טילים לצפון, יש עילה לטענת "סיכול חוזה" עקב "כוח עליון", גם במדינת ישראל, ולהיות פטורים מאכיפת החוזה או תשלום פיצויים לפי החוזה למשך התקופה שבה המלחמה הייתה בשלב העצים.

בעניין אבי יגאל (ת"ק 38042-05-24, אבי יגאל ואחרים נ' אייר קנדה, ניתן ביום 18.8.2024) עמדה לדיון השאלה, האם ביטול טיסה על ידי חברת תעופה עקב מצב מלחמה, מקים פטור מתשלום פיצוי לפי חוק שירותי תעופה. ברמת המקרו - האם מלחמה מהווה כוח עליון המאפשר הפרה של חוזה או אי תשלום פיצוי לפי חוק.

התובעים רכשו מאייר קנדה כרטיסי טיסה מישראל לקוסטה ריקה וחזרה בין התאריכים 16.4.2024-1.5.2024 . הטיסה חזרה הייתה עתידה לצאת ביום 29.4.2024 מקוסטה ריקה לקנדה, ולמחרת ביום 30.4.2024 היו התובעים עתידיים לטוס מטורונטו בקנדה לישראל.

ביום 18.4.2024 בעת שהתובעים היו בקוסטה ריקה, הם קיבלו הודעת דוא"ל בה הודיעה להם אייר קנדה על ביטול הטיסה מטורונטו לתל אביב שהייתה אמורה לצאת ביום 30.4.2024 מטורונטו. לאחר מכן, הודיעה אייר קנדה לתובעים כי הטיסה חזרה לישראל תצא ביום 5.5.2024 מסן חוזה לטורונטו, משם הם יטוסו ללונדון, ולמחרת הם יטוסו באמצעות בריטיש ארווייס לישראל.

כך בסופו של דבר חזרו התובעים לישראל ביום 7.5.2024, במקום ביום 1.5.2024. כתוצאה מכך, הם נשאו בהוצאות שהייה בחו"ל למשך שישה ימים נוספים וכן בהוצאות נוספות. התובעים תבעו את החזר ההוצאות הכוללות שנגרמו להם עקב העיכוב בחזרה לישראל ושינויי הטיסות.

אייר קנדה טענה כי ביטול הטיסה נעשה על רקע המתקפה האיראנית על מדינת ישראל שהתרחשה בלילה שבין 13 ל- 14 באפריל 2024 וכללה מאות טילים, כטב"מים וטילי שיוט. אין מדובר בביטול שרירותי. מדובר בנסיבות העולות כדי "כוח עליון" והן מקימות לה פטור ממתן פיצוי לתובעים עקב ביטול הטיסה לפי החוק. הטיסה בוטלה בשל נסיבות מיוחדות שלא היו בשליטתה.

סעיף 6(ה)(1) לחוק שירותי תעופה נועד לפטור את חברת התעופה מאחריות לפיצוי נוסע במצבים שלא היו בשליטתה והיא לא הייתה יכולה למנעם. סעיף זה מהווה יישום פרטני של דין הסיכול הכללי הקובע בסעיף 18 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) כי הפרת חוזה עקב סיכול לא תהווה עילה לאכיפת החוזה שהופר או לחיוב בפיצויים.

היות ובמדינת ישראל אנו שרויים לא פעם במצבי מלחמה, נקבע כי מצב מלחמה אינו מהווה עילה לסיכול חוזה (ע"א 715/78, כץ נ' נצחוני). לימים גישה זו רוככה מעט בפסיקה ונקבע כי יש לבחון בכל מקרה ומקרה את מבחן הציפיות לפריצת המלחמה ואת השפעתו של אירוע חריג על אכיפת החוזה (ע"א 6328/97, רגב נ' משרד הביטחון, ע"א 4893/14, וליד חמודה נ' מדינת ישראל).

ניתן לומר כי המלחמות בהן התמודדה מדינת ישראל בעבר, אינן דומות למלחמה כמו זו שאנו חווים כיום. במלחמה חרבות ברזל מדובר על מלחמה מהסוג העצים במיוחד בנסיבות של מלחמות טילים המשפיעות באופן ישיר על סיכוני התעופה בישראל.

במצבים שבהם מדינת המוצא או היעד של חברת התעופה אוסרת או מגבילה קיומן של טיסות בשל המצס המלחמתי ניתן ליישם את הפטור מפיצוי לפי החוק.

המקרים היותר מורכבים הם כאשר אין מגבלה רגולטורית או חוקית על טיסה למדינה בשל מצב מלחמתי, ואולם בפועל מתנהלת באזור פעילות מלחמתית ממשית המקימה חשש שאינו זניח, כי תסכן את הטיסה (ירי טילים), גם במקרים כאלו נראה כי מדובר בסיכול החוזה ויינתן הפטור מפיצויים לפי החוק.

הפטור מתשלום פיצוי במקרים כאלו, יכול להינתן לדעת בהמ"ש, אף אם קיימות חברות תעופה אחרות אשר המשיכו לטוס אל היעד בו שורר המצב המלחמתי חרף הסיכון הכבד הכרוך בכך.

ואכן, בהמ"ש פטרו חברות תעופה מתשלום הפיצוי הסטטוטורי בטיסות שבוטלו בימים ובשבועות הראשונים למלחמת חרבות ברזל (ת"א 54920-02-24, רזיאל נ' ישראייר, מיום 29.7.2024). פסיקה דומה ניתן למצוא גם ביחס למבצע "צוק איתן" (ת"ק 21893-08-14, אחיטוב נ' איסתא ישראל).

אולם, כאשר השלב העצים של המלחמה מסתיים בעיקרו, לא יהיה ניתן לראות במלחמה ככוח עליון המצדיק סיכול חוזה.

בהמ"ש קבע כי אכן המתקפה האיראנית הייתה אירוע חריג ותקדימי, והוא בהחלט מבסס את דין סיכול החוזה. אולם, היות וטיסת החזרה לישראל הייתה אמורה להתקיים רק שבועיים לאחר המתקפה, לא הייתה מניעה כי הנתבעת תטוס לישראל במועד שנקבע מראש. על כן, עליה לשלם את הפיצוי הנתבע על ידי התובעים.

ללמדנו כי כל עוד המלחמה הינה בשלב העצים שלה, כגון בשבועות הראשונים של מלחמת חרבות ברזל או במתקפה האיראנית, או בעת שיגור עשרות טילים לצפון, יש עילה לטענת סיכול חוזה עקב כוח עליון, גם במדינת ישראל, ולהיות פטורים מאכיפת החוזה או תשלום פיצויים לפי החוזה למשך התקופה שבה המלחמה הייתה בשלב העצים.

לדעתנו, יישום האמור יכול לחו"ל גם לגבי חברות קבלניות וכל עסק שלא יכול היה להעסיק עובדים עקב המלחמה, משום שהם עזבו את ישראל בבהלה, או לא נתנו להם אישורי עבודה בישראל, ולגבי כל עסק שסגר את שעריו בתקופות אלו אשר יהיה פטור מתשלום פיצויים בגינן.

הוסף למועדפים
הקש קוד אימות
לא רשומים אירועים לחודש נובמבר
לא רשומים אירועים לחודש דצמבר
לא רשומים אירועים לחודש ינואר