איך המחשב של רשות המסים "שכח" 11.5%
ברשות המסים שיגרו לחברות עסקיות דרישות לתשלום מקדמות מס הכנסה ל-2006
בהסתמך על חיוב המס ל-2004. זה פוגע בכולם
יוסי סינמן, רו"ח ושמעון ארליכמן, רו"ח
ברשות המסים החליטו לאחרונה לשגר לחברות עסקיות דרישות לתשלום מקדמות מס הכנסה לשנת 2006, בהסתמך על חיוב המס בשומה לשנת 2004.
זאת, למרות שמס החברות ירד בשנת 2006 בכ-11.5% לעומת שנת 2004. שיעור מס החברות עומד החל מ-1בינואר 2006 על 31%. בשנת 2004 הוא עמד על 35%.
בעקבות אותה השומה, המחשב של רשות המסים חישב את אחוז חיוב המס מתוך המחזור של החברה בשנת המס 2004 לשם חיוב מקדמות החברות לשנה הנוכחית ו"שכח" לקחת בחשבון עובדה מאוד מהותית - הפחתה של 11.5% במס החברות.
אם כן, כיצד באה לידי ביטוי הורדת שיעור מס החברות אשר קברניטי המשק כל כך התגאו בה? לצורך המחשת גודל האבסורד, אפשר לקחת לדוגמא חברה קטנה-בינונית עם רווח תפעולי של מיליון שקל, שחויבה בתשלום מס בגובה של 350 אלף שקל בשנת 2004. כעת, נדרשת אותה חברה לשלם מקדמות מס בסכום זהה, בעוד שהמס אותו תצטרך לשלם עבור אותו רווח תפעולי הוא 310 אלף שקל - 40 אלף שקל יותר. למעשה, החברה נדרשת לשלם על רווח תפעולי היפותטי בשנת 2006 של כ- 1.13 מיליון שקל.
בחישוב פשוט עולה, כי על כל 10 מיליארד שקל מחזור מכירות לשנת 2006, קיימת אפשרות לגביית יתר של 400 מיליון שקל. גביית היתר עלולה ליצור מלכוד, שמצריך נטילת הלוואות או הגדלת צריכת האשראי, כאשר המרוויחים הראשיים על פעולות אלו הם כמובן הבנקים. אפשרות אחרת, שאף היא סבירה בסקטורים מסוימים, היא העברת מוקד הלחץ לספקים ולדחיית תשלומים. סביר להניח, שמי שייפגע בעיקר ממהלך כזה, יהיו הספקים הקטנים, בעלי כושר המיקוח החלש יותר.
לכך יכולים להיות שני הסברים:
1. רשות המסים מתעלמת מההורדה בשיעור מס החברות.
2. רשות המסים "מניחה" שהרווחיות תעלה בשנת 2006.
אין ספק שחל שיפור בשנת 2005 בפעילות העסקית לעומת 2004, אולם לאור אי הוודאות השורר כעת במשק, ייתכן מאוד שייווצר מצב של תשלום יתר.
בשעתו, הוחלט לחייב חברות בתשלום מקדמות על סמך נתוני המחשב של רשות המסים - שיטה אשר הוכיחה את עצמה בעבר. אז, שיעור מס החברות היה סטטי, ללא שינוי מהותי בין השנים.
אם כן:
1. מדוע להתעלם כעת מירידה כה מהותית במס החברות?
2. מדוע לסטות משיטה אשר הייתה נהוגה שנים רבות בהצלחה כה רבה?
3. האם בונים ברשות המסים על קנסות עתידיים אשר חברות עלולות להתחייב עקב הורדת בקביעת מקדמות אשר נעשתה באופן שרירותי?
ייתכן והתשובה טמונה בסעיף 190(א)(2) לפקודת מס הכנסה:
"ביקש אדם הפחתה מסכום מקדמותיו והתברר, לפי הדו"ח שהגיש, שהמס על פי הדו"ח עולה על היתרה לאחר ההפחתה, ישלם על סכום ההפחתה - אך לא יותר מאשר על ההפרש שבין הסכום שעליו הצהיר בדו"ח לבין יתרת המקדמות לאחר ההפחתה - הפרשי הצמדה וריבית כמשמעותם בסעיף 159א(א) החל במחצית שנת המס או תקופת השומה המיוחדת ועד לתום שנת המס או תקופת השומה המיוחדת; ולגבי תשלום פלוני - עד מועד התשלום, לפי המוקדם; לעניין זה, אם שולם סכום כלשהו על חשבון המקדמות, יזקפוהו תחילה על חשבון היתרה".
חברות נהגו במשך שנים רבות, באמצעות רואי החשבון שלהן, לבחון את דרישת המקדמות, לפי הנתונים המצטברים במהלך השנה.
כעת, בתחילת השנה, ולאחר קבלת דרישות המקדמות "המוגזמות", מנהלי החברות ורואי החשבון שלהן, צריכים להתנבא לגבי התוצאות הכספיות הצופיות בשנת 2006.
טעות בניבוי עלול לגרום לחיוב קנסות על פי סעיף 190(א)(2). לכן, לא נותר לחברות ברירה אחרת, אלא לשלם כנדרש, ולעקוב במהלך השנה על תוצאות פעולותיה העסקיות.
שיעור המקדמות שנקבע לשנת 2006 יהיה מוצדק רק אם הרווחים אכן יעלו בשנה זו ובאופן גורף. נראה כי קרוב לוודאי שישולמו מקדמות גבוהות מהמתחייב, וזאת עקב ההורדה מהותית כל כך במס החברות.
מרבית החברות מתכננות את תזרים המזומנים תוך לקיחת אילוצים, כמו תשלומי מע"מ, חודשים רבים לפני קבלת התשלומים בפועל מהלקוחות, תשלומי מקדמות מס הכנסה, עובדים, ספקים והוצאות שונות. הגדלת המקדמות עלולה להכביד על פעילות המשק, ובוודאי לא לעודד את צמיחתו.
מן הראוי היה, שרשות המסים היתה מחייבת חברות בתשלום מקדמות, כפי שהיה נהוג עד עתה, אולם בהתחשב בהורדת שיעור מס החברות בשיעור של כ-11.5%.
רו"ח יוסי סינמן ורו"ח שמעון ארליכמן הם שותפים בכירים במשרד רואי החשבון "ארליכמן, סינמן ושות", המתמחה בייעוץ ותכנון מס לחברות וארגונים