איסור העברת, שעבוד ו/או עיקול זכויות בקופות גמל

איסור העברת, שעבוד ו/או עיקול זכויות בקופות גמל

צביקה משבנק, רו"ח

סעיף 25(א) לחוק הפיקוח על נכסים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה – 2005 (להלן – "החוק"), קובע הוראה מפורשת ולפיה זכויות העמית אינן ניתנות להעברה לאחר או לשעבוד.

הערה: הוראה זו דומה במהותה להוראה שנקבעה זה מכבר בתקנה 7(ב) לתקנות מס הכנסה (כללים לניהול ולאישור קופות גמל), התשכ"ד – 1964 (להלן – "תקנות קופות הגמל"), ולפיה לא יינתן אישור לקופת גמל אם תקנונה מאפשר העברת זכויות העמית או שעבודן לאחר.

אולם, האמור בסעיף 25(א) לחוק לא יחול על העברה ו/או שעבוד במקרים הבאים:

·              שעבוד של זכויות עמית בקופת גמל לתגמולים או בקרן השתלמות, ובלבד שהעמית היה זכאי למשוך את הכספים מהקופה.

·              העברת כספים לנושה במסגרת מימוש שעבוד שנעשה לטובתו (רק במקרה והשעבוד נעשה לאחר שהעמית היה זכאי למשוך את הכספים מהקופה). במקרה שכזה, יראו את העברת הכספים לנושה כמשיכה שנעשתה על-ידי העמית, על כל המשתמע מכך.

·              העברות ו/או שעבודים אחרים כפי שקבע שר האוצר במסגרת החוק.

סעיף 25(ב) לחוק קובע כי זכויות עמית בכל קופת גמל אינן ניתנות לעיקול, אלא לפי הוראות שיקבע שר האוצר ובהסכמת שר המשפטים במסגרת החוק.

מסקנות

1.             מנוסח סעיף 25(א) לחוק יוצא כי גוף המנהל קופת גמל לתגמולים ו/או קרן השתלמות, אינו רשאי להעניק הלוואה/אשראי לעמית ומנגד לשעבד את זכויותיו בחשבון לאבטחת הפירעון.

אולם, במקרה והעמית זכאי למשוך את הכספים מהחשבון, ניתן לשעבד את זכויותיו כנגד אבטחת פירעון ההלוואה/האשראי.

2.             כמו-כן, מעביד המעוניין להעניק הלוואה לעובד ולהבטיח את פירעונה על-ידי שעבוד כספי קופת הגמל לתגמולים או קרן ההשתלמות שלו – אינו רשאי לעשות כך.  

אולם, במקרה והעובד זכאי למשוך את הכספים מהחשבון, ניתן לשעבד את זכויותיו כנגד אבטחת פירעון ההלוואה.

3.             נכון להיום, לא ניתן לעקל זכויות בקופת גמל בכל מקרה שהוא. יש להמתין לכללים שייקבעו בחוק לגבי אותן הזכויות שניתן יהיה לעקלן. בהחלט ייתכן שהכללים יקבעו כי ניתן יהיה לעקל זכויות בקופת גמל רק מעבר לסכום שייקבע בחוק.

הערה

1.             במקרים שונים בעבר, ניתנו הלוואות כנגד שעבוד חשבונות קופות גמל ו/או פוליסות ביטוח.

2.             במקרה והחייב לא יכל לפרוע את חוב ההלוואה, פרע הגוף המנהל את החוב על-ידי פדיון מוקדם של קופת הגמל/פוליסת הביטוח, תוך יצירת חבות מס בשיעור של 35% וניכוי מלוא המס במקור (שהרי נוצרה "משיכה שלא כדין" לפי סעיף 87 לפקודה).

3.             מבלי להיכנס כלל לשאלה האם פעולה זו היתה "חוקית" לאור נוסחה של תקנה 7(ב) לתקנות קופות הגמל כפי שהצגתי לעיל, אין חולק כי לאור נוסחו של סעיף 25(א) לחוק לא ניתן להמשיך במדיניות זו וכי יש להימנע ממנה לאור ההשלכות המשפטיות והנזיקיות הכרוכות בה.

צביקה משבנק, רו"ח (מוסמך במשפטים)– מומחה למיסוי פנסיוני ותגמול בכירים. לשעבר מנהל תחום בכיר קופות גמל במס הכנסה.
[email protected]: E-Mail