נקודות זיכוי לתושבי חוץ זכאים

נקודות זיכוי לתושבי חוץ זכאים

הילמן ושות', רואי חשבון

בימים אלו (18.5.2006) פורסמו כללי מס הכנסה (נקודות זיכוי לתושב חוץ זכאי) (הוראת שעה), התשס"ו-2006. הכללים דנים ב"תושבי חוץ" שהם יחידים ששהותם והעסקתם בארץ מותרות על פי דין ושאינם "מומחה חוץ [1]" או "מרצה אורח[2]" כהגדרתם בתקנות מס הכנסה (זיכוי הוצאות שהייה לתושבי חוץ), התשל"ט-1979. כלומר, הכוונה היא לאותם עובדים שיש להם רשיון עבודה בישראל, ללא סייג של ענפי עיסוק.

הכללים קובעים כי תושב חוץ, כהגדרתו לעיל, יהא זכאי ל- 2.25 נקודות זיכוי לשנה בגין הכנסתו מעסק, משלח יד או משכורת. מי ששהה בישראל או באזור רק בחלק משנת המס יהא זכאי לחלק יחסי מנקודות הזיכוי לפי תקופת שהייתו.

הכללים חלים על הכנסת תושב חוץ כנ"ל שהופקה בשנת המס 2006. עם זאת, סעיף 3 ב' לתקנות קובע כי הכללים יחולו גם על הכנסה תושב חוץ שהיתה לו הכנסה כנ"ל גם בשנים 2003 עד 2006 ושלא היה זכאי לניכוי הוצאות שהיה לפי תקנות מס הכנסה (זיכוי הוצאות שהייה לתושבי חוץ), התשל"ט-1979 (הוצאות לינה, אש"ל ושכירות דירה) [3].

עם זאת, תביעת הזיכוי בגין שנים קודמות מעוררת מספר בעיות שאין בנוסח התקנות תשובה ביחס אליהן.

התקנות אינן קובעות כיצד יתקבל הזיכוי בגין השנים 2003 עד 2006, האם יש צורך בהגשת דוח למס הכנסה או שהמעביד יכול לתת את נקודות הזיכוי במסגרת חישוב השכר, מה דינם של עובדים שאינם נמצאים יותר בארץ? מי הוא האמור להגיש את התביעה להחזר העובד (במסגרת דוח שנתי) או המעסיק? נושא זה חשוב במיוחד הואיל ובמקרים רבים סיכמו מעסיקים עם עובדיהם על תשלום שכר נטו, מה שאומר שההחזרים האלו מגיעים למעסיקים וקרוב לוודאי שתהיה להם השפעה על תשלומים נלווים לשכר.

רצוי שרשויות המס יפרסמו בהקדם את התייחסותן לשאלות אלו על מנת שמהעסיקים או העובדים ידעו כיצד לנהוג.

אין להסתמך על האמור מבלי לקבל עצה מקצועית מתאימה.

הילמן ושות'
רואי חשבון

[email protected]

[1] "מומחה חוץ" - תושב חוץ שנתקיימו לגביו כל אלה:

(1) הוא שוהה בישראל או באזור כדין; (2) הוא הוזמן מחוץ לישראל בידי תושב ישראל שאינו קבלן כוח אדם או מתווך כוח אדם, כדי לתת שירות לאותו תושב ישראל בתחום שבו יש לתושב החוץ מומחיות ייחודית; (3) בכל תקופת שהותו בישראל או באזור הוא הועסק או נתן שירות בתחום מומחיותו הייחודית;

[2] "מרצה אורח" - פרופסור או מורה תושב חוץ שהוזמן מחוץ לישראל והמקבל תמורה בעד הוראה או מחקר במוסד להשכלה גבוהה לפי חוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958;

[3] מרצה אורח או מומחה חוץ זכאי לנכות בשל התקופה שבה שהה בישראל, אך לא יותר מאשר בעד תקופה של שנים עשר חדשים, מהכנסות שהוא מקבל בעד הוראה, מחקר או מתן שירות, לפי הענין – (1) סכום שהוציא בעד לינה או דמי שכירות ששילם בעד דירה ששכר בישראל - ובלבד שהגיש מסמכים או קבלות לאימות אותן הוצאות להנחת דעתו של פקיד השומה; (2) סכום שלא יעלה על 260 ש"ח שהוציא בעד ארוחות בשל כל יום שהייה בישראל; הסכום האמור יותאם לעלית המדד על פי סעיף 120ב לפקודה כאילו היה תקרת הכנסה ויעוגל לעשרה השקלים החדשים הקרובים.