אופן צבירת זכויות בחופשת לידה
הילה פורת,עו"ד *
להלן ריכוז הזכויות הנצברות לעובדת בתקופת היעדרותה בשל היותה בחופשת לידה:
פיצויי פיטורים
סעיף 2(5) לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963, קובע כי יראו רציפות בעבודה לענין הזכות לפיצויי פיטורים, אפילו חלה בה הפסקה מחמת חופשה או פגרה שלא בשכר, שניתנו לעובד על פי חוק או בהסכמת המעביד.
תקופת חופשת הלידה היא בגדר פגרה שלא בשכר שניתנה לעובדת עפ"י חוק, ולפיכך יציאת עובדת לחופשת לידה אינה מנתקת את הרציפות בעבודה לענין הזכאות לפיצויי פיטורים.
לענין קביעת סכום הפיצויים, צוברת התקופה שבעדה זכאית העובדת לדמי לידה באופן מלא [תקנה 10(3) לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ"ד-1964].
הפרשות לקרן פנסיה / קרן השתלמות / ביטוח מנהלים לקיצבה
ביום 31.3.2004 פורסם חוק עבודת נשים (תיקון מס' 24), התשס"ד–2004, לפיו –
1. עובדת הזכאית לדמי לידה לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה–1995, או הזכאית לגמלת שמירת הריון לפי החוק האמור, והיא ומעבידה או המעביד בלבד, נהגו לשלם תשלומים לקופת גמל, ימשיך המעביד לשלם תשלומים כאמור בעד התקופה שבעדה שולמו דמי הלידה או גמלת שמירת ההריון, לפי הענין, ובלבד שהעובדת שילמה בעד התקופה האמורה את התשלומים החלים עליה, אם חלים, להבטחת הזכויות האמורות, והכל בשיעורים ולפי שכר העבודה כאילו הוסיפה העובדת לעבוד בתקופה האמורה. קופת גמל = כהגדרתה בסעיף 47 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א-1961.
2. האמור לעיל יחול על מעביד שהעובדת עבדה אצלו שישה חודשים לפחות בתכוף לפני תחילת ההריון, ולעניין תשלומים בתקופת הזכאות לדמי לידה - אם בנוסף על כך התקיימו יחסי עובד ומעביד ביניהם בכל תקופת ההריון.
3. בהמשך יקבעו מועדים וכללים לתשלום הסכומים האמורים בתקנות.
4. יש לשים לב כי תחילת התיקון ביום 1.4.2004, והוא יחול לגבי תשלומים שלא הוסדרו בסעיף 6(ז) לחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954, שבוטל (הדן בחובת מעביד בתשלומים להבטחת פנסיה או לקרן השתלמות בתקופה שבעדה זכאית העובדת לדמי לידה), ב-1 בחודש שלאחר פרסום התקנות.
יש לשים לב כי עד ליום זה, לא פורסמו התקנות האמורות ועל כן, כפועל יוצא, תיקון החוק טרם נכנס לתוקפו.
אשר על כן, עד לכניסת תוקפן של התקנות, בתקופה בה עובדת נמצאת בחופשת לידה, חל סעיף 6(ז) לחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954, הקובע כי עובדת הזכאית לדמי לידה לפי חוק הביטוח הלאומי והיא ומעבידה או המעביד בלבד נהגו לשלם תשלומים להבטחת פנסיה או לקרן השתלמות, ימשיך המעביד לשלם תשלומים כאמור בעד התקופה שבעדה שולמו דמי הלידה ובלבד שהעובדת שילמה בעד התקופה האמורה את התשלומים החלים עליה, אם חלים, להבטחת הזכויות האמורות, והכל בשיעורים ולפי שכר העבודה, כאילו הוסיפה העובדת לעבוד בתקופה האמורה.
האמור יחול על המעביד שבינו לבין העובדת התקיימו יחסי עובד ומעביד כל תקופת ההריון והעובדת עבדה אצלו שישה חודשים לפחות בתכוף לפני תחילת ההריון.
ויודגש, כי עפ"י הסעיף הנ"ל, חובת המשך התשלומים עפ"י החוק היא רק להבטחת פנסיה או לקרן השתלמות. לפיכך, כל עוד לא נכנסו התקנות האמורות לתוקף, אין חובה על מעביד להפריש כספים לקופת גמל של עובדת בתקופה בה היא נמצאת בחופשת לידה, אלא אם מדובר בקופת גמל הכוללת אפשרות לקצבה (שאז ניתן לטעון שמדובר בתשלומים ל"הבטחת פנסיה"), או אם הוסכם אחרת בין העובדת לבין המעביד בחוזה עבודה אישי, או באם ישנו הסכם / הסדר קיבוצי החל על הצדדים וקובע אחרת, או קיים נוהג אחר במקום העבודה.
דמי מחלה
סעיף 4 לחוק דמי מחלה התשל"ו-1976, קובע כי כל חודש עבודה מלא שעובד עבד אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה צובר לו 1.5 ימי מחלה (עד למקסימום של 90 יום).
תקנה 4 לתקנות דמי מחלה (נהלים לתשלום דמי מחלה), התשל"ז-1976, קובעת מספר הפסקות בעבודה כחריגים לנ"ל שיובאו בחשבון בחישוב תקופת הזכאות לדמי מחלה, וביניהן חופשת לידה עפ"י חוק עבודת נשים, התשי"ד-1954.
דמי הבראה
סעיף 6(ה) לצו ההרחבה בדבר השתתפות המעביד בהוצאות הבראה ונופש, קובע מפורשות כי "לקביעת תקופת הזכאות לענין תשלום דמי הבראה תובא בחשבון תקופת חופשת הלידה עפ"י החוק".
על כן, על תקופת חופשת הלידה להימנות באופן מלא לצורך קביעת הזכאות לדמי הבראה, וכן לצורך חישובם.
חופשה שנתית
אורך החופשה השנתית המגיעה לעובדת, הוא פונקציה של מספר ימי העבודה בפועל במשך שנת העבודה. לפיכך, לא ייספרו ימי ההיעדרות של העובדת מעבודתה עקב חופשת הלידה, לצורך קביעת הזכאות לחופשה שנתית.
לענין זה, יש לציין כי אם העובדת עבדה באותה שנת עבודה בה יצאה לחופשת לידה 200 ימים לפחות, העובדת זכאית למכסה המלאה של ימי החופשה המגיעה לה עפ"י הוותק שלה במקום העבודה (סעיף 3(ב) לחוק חופשה שנתית, התשי"א-1951).
* עו"ד הילה פורת, עורכת אתר קול העבודה: www.hilaporat.co.il