בשל נזקים שנגרמו לעסקים בצפון או בעוטף עזה
פטורים ממס הכנסה וממע"מ
רמי אריה עו"ד רו"ח
עסקים שנפגעו מפעולות הטרור והמצב הביטחוני וזכאים לקבל פיצויים ממס רכוש או פיצויים אחרים לפי כל דין, פטורים ממס הכנסה ומע"מ, בשל סכומי הפיצויים שיקבלו.
1. הפטור ממס הכנסה
פיצויי נזיקין ממס רכוש ומנזקים אחרים בלתי נצפים מראש, אינם הכנסה הכלולה באחד ממקורות ההכנסה שבסעיף 2 לפקודה. פיצויי נזיקין אינם גם רווחי הון ממכירת נכסי הון היות ולא בוצעה פעולה של מכר מאדם לאדם בשל פיצויי הנזיקין שנתקבלו. לא מכר מרצון ולא מכר שלא מרצון. שהרי אין אדם בצד השני המקבל את הנכס שניזוק. כמו כן, פיצוי כזה אינו נצפה מראש ואינו מבוטח לפי חוזה ביטוח ולכן אינו חלק אינטגרלי מהפעילות העסקית.
בסעיף 3 לפקודה קיימת הרחבה לגבי מיסוי הכנסות מיוחדות אך היא אינה רלבנטית לפיצויים המתקבלים בשל פעולות מלחמה. סעיף 3(ב)(2) לפקודה עוסק אך ורק במענק המחליף הלוואה וקובע כי מדובר בהכנסה, שהרי מדובר במחילת חוב.
לתקבול בשל פיצויי מלחמה אין מקור הכנסה ואף ההרחבה שבסעיף 3 לפקודה אינה חלה עליו. מכאן, עולה כי פיצויי נזיקין הם פטורים ממס. אומנם הם מתקבלים בשל נזק עסקי אך כאמור הם אינם נצפים מראש ואין הם חלק אינטגרלי מהפעילות העסקית.
למעשה אפשר לומר כי הנזק גרם לעסק הפסדים. אלו הפסדים המוכרים לצורכי מס. הפיצוי עצמו עומד בפני עצמו והוא אינו מיועד להיות תחליף הכנסה לעסק אלא פיצוי מוסכם בשל הנזק שנגרם. כדאי לציין כי זו גם דעתו של פרופ' אהרון יורן בספרו העוסק בפיצויי נזיקין בהוצאת המכון למחקרי חקיקה ולמשפט השוואתי.
סעיף 32 (5) לפקודת מס הכנסה קובע כי לא יותרו הוצאות בשל נזקים שמגיע בשלם שיפוי מחברת ביטוח או לפי חוזה שיפוי. סעיף זה לא יחול בעניין פיצויים בשל מלחמה או פעולות איבה הניתנים על פי חוק ולא לפי חוזה ביטוח או שיפוי מובטח. עם זאת ייתכן ופרשנות רשות המיסים בישראל תחמיר ותקבע כי אי קיזוז התקבול מהפיצוי כנגד ההוצאה לתיקון הנזק ואי תשלום מס על התקבול, כמוהם כעשיית עושר ולא במשפט.
בכל מקרה, פיצויים בשל חבלה גופנית פטורים ממס לפי סעיף 9 (7) לפקודת מס הכנסה. אך רק אם הפיצוי יסווג כ"מכירה" של "נכס הון", שהרי רק אז יקבל את הפטור ממס שבסעיף 9 (7) לפקודה הניתן רק בשל "כל סכום הון שנתקבל כפיצויים כוללים על מוות או חבלה".
באותו אופן גם קצבאות המשתלמות לנפגעי מלחמה ונפגעי פעולות איבה באופן שוטף, אינן חייבות במס מכוח סעיף 9 (6) לפקודת מס הכנסה. לרבות, קצבאות המשולמות על ידי המדינה למי שהיה תלוי בפרנסתו של חייל שנפטר עקב פעילות מלחמה.
מכאן עולה כי פיצוי בשל נזקי מלחמה כמו גם פיצוי בשל אירועים דומים אחרים, לא יחויב במס בישראל, כאשר אינו מפצה על אבדן הכנסה ואינו נחשב גם לרווח ממכירת נכס הון או כאשר הוא ממלא אחרי תנאי הפטור של סעיף 9 (7) לפקודה למרות שהוא נופל בבסיס המס.
קבלת פיצויי נזיקין אינה "מכר" בהגדרת מונח זה בחוק מע"מ. שכן, "מכר" אף אם הוא לא מרצון משמעותו העברת טובין או שירות מעוסק לאחר. כאשר נגרם נזק לטובין הרי אין העברה כל שהיא לא מרצון ולא שלו מרצון. מכאן, כי פיצויי נזיקין לרבות ממס רכוש אינם תקבולים שהתקבלו בעסקה חייבת במע"מ והם פטורים ממע"מ.
אמנם, סעיף 12 לחוק מע"מ קובע כי תרומה, תמיכה או מענק שניתנו לעוסק הם עסקה חייבת במע"מ, אך תקנה 3 (ח) לתקנות מע"מ קובעת במפורש כי פיצויים בעד נזק מלחמה, נזק עקיף ונזק בצורת לפי חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961 לא ייחשבו כחלק מהמחיר ולכן הם פטורים ממע"מ.
הקושי הוא בכך, שאם הפיצוי אינו חייב במע"מ, הרי גם מס התשומות שקוזז בשל הטובין שלהם נגרם הנזק לא ניתן להחזר, היות והם לא שימשו לעסקה חייבת במע"מ. המסקנה היא כי עוסק שתבע החזר מע"מ בשל נכסים וטובין שמאוחר יותר ניזוקו, בפעולות מלחמה, שריפה, גניבה, פריצה וכדומה, אינו זכאי לתבוע החזר מע"מ בשל הנכסים האמורים, מכיוון שהם לא שימשו לצורך עסקה שאינה חייבת במע"מ.
ניתן לטעון כי למרות שהפיצוי בשל הנכסים שניזוקו אינו חייב במע"מ, הרי היה לקבל החזר מע"מ בשל רכישתו, היות ובעת שנעשתה תביעת החזר המע"מ - היא נעשתה כדין.
אלא, שהפסיקה[1] כבר נתנה דעתה לנושא זה וקבעה כי מע"מ שנתבע על ידי עוסק בגין מלאי שנשרף לאחר רכישתו, יוחזר למע"מ משהתברר כי המלאי נשרף ולא יימכר. שכן, גם אם יתקבל החזר ביטוח בגין המלאי, אין בכך משום מכירה כהגדרתה בחוק מע"מ. על העוסק להחזיר את המע"מ שתבע בגין ההוצאות שלבסוף לא שימשו לעסקה חייבת[2].
עיקרון דומה של אי החזרת המע"מ נקבע גם לגבי מע"מ שנכלל בהוצאות המשפטיות, בתביעה שנוהלה כנגד חברת הביטוח לפיצוי בגין מלאי שנשרף[3].
עיקרון זה נובע מתוך הדרישה, כי החזר מע"מ בשל הוצאות עסקיות, מותנה בכך, שההוצאות ישמשו לצורך עסקה החייבת במע"מ. תקבולים ממס רכוש, ביטוח או אף הכנסות מפיצויי נזיקין שהתקבלו מלקוחות, ספקים ואחרים, אינם עסקה חייבת ומכאן שאם הוצאו הוצאות לצורך רכישת המלאי או הנכסים העסקיים, שבגינם התקבלו פיצויי הנזיקין מחברת הביטוח או מגורם אחר - יש להחזיר את סכום המע"מ שהתקבל כהחזר בגינם.
לעניין זה נקבע, כי אין חשיבות לעובדה שבעת הוצאת ההוצאות ששימשו לרכישת המלאי או הנכסים העסקיים הייתה כוונה למכרם בעסקת מכר רגילה החייבת במע"מ כעסקה חייבת. החשיבות ניתנת לשימוש בפועל באותן הוצאות לצורך עסקה חייבת במע"מ או לעסקה פטורה ממע"מ[4].