ההסדרים לתשלום פיצויים לתושבי הצפון
מביטוח לאומי ומס רכוש,
זכויות העובדים וסוגיות מיוחדות
תקצירי הרצאות
יום עיון, מיום 10.8.2006 , תל-אביב
מרכז מקצועי: רמי אריה עו"ד רו"ח
עו"ד דורית טנא פרצ'יק – ראש הלשכה המשפטית של האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות
ההסדר לתשלום שכר לעובדים הוא עד ל- 31.07.2006, תוך הסכמה שלעניין אוגוסט יגיעו להסדר שיהיה הנכון ביותר לחודש אוגוסט.
הסדר תשלום השכר מורכב מארבעה נדבכים
פיצוי לעובד
על המעסיק חובה חוקית לשלם במועד את מלוא השכר לרבות התנאים הסוציאליים עקב המצב הביטחוני ששרר במקום העבודה או במקום המגורים.
מעביד – כולל קבלני כוח אדם או חברת שירותים.
השכר – כולל כל הרכיבים למעט אלמנטים מסוימים המופיעים במצגת.
ישנו עיוות שכן עובד שנעדר עלול לקבל יותר מעובד שעבד, שכן התפוקה של עובד שעבד בתקופת המלחמה היא נמוכה יותר.
פיצוי רטרואקטיבי החל מתאריך 12.07.2006 ועד ליום 30.07.2006.
בדיקת ההיעדרות של העובד
העובד צריך להצהיר שהוא נעדר בגלל המצב הביטחוני ולא בגלל משהו אחר.
התרומה של העובד היא 20% בדרך של הפחתת ימי חופשה.
מדובר בשכר לכל דבר ועניין כולל הגנה בגין הלנת שכר.
מבחינת המעסיקים הייתה דרישה לקבל פיצוי מיידי אחרת הם לא יוכלו לשלם את המשכורות.
תקנות מס רכוש 1973 – מסלול ירוק – לפי אומדן. הפיצוי הינו בגין עובדים שלא הגיעו, כאשר קיימת תקרת שכר של עד פי 2.5 מהשכר במשק.
חוק מס רכוש – נשאר בעינו . נותן פיצויים בגין נזקים ישירים. הממשלה התנגדה להרחבת הגדרת יישובי הספר. המדובר ביישובי קו העימות בגבול הצפוני ביותר. הם יכולים לבחור בין חוק מס רכוש הישן שחל עליהם לבין החוק החדש. ליישובים החדשים בינתיים אין אפשרות לבחור.
יש דלתא יחסית גדולה למעסיקים. שכן הפיצוי מחושב לפי ממוצע כל העובדים. מי שכבר הגיש דוח 102 לא יכול לתקן אותו. זה כולל את כל רכיבי השכר- שעות נוספות, וכו', למרות שבפועל הוא כנראה לא ישלם אותם. לפי החוק העובדים לא יקבלו את השעות הנוספות, אך המעסיק יקבל אותם על פי החוק. ישנה דלתא של עד 10%. ישנם מפעלים גדולים שכבר קיבלו החלטה שהם יעבירו את הדלתא לעובדים. יש לזכור גם שביגוד והבראה בדרך כלל משלמים בחודשים האלה.
קבלן כוח האדם מקבל 100% וה- 32.5% יילכו למעסיק בפועל.
מר אביב שפירשטיין – יו"ר איגוד השמאים
בנושא הרכב
מס רכוש נעזר בשמאים. משלמים את הנזק הישיר + ירידת הערך.
נושא הרכוש
הנזק הישיר
מתבצעת הערכה של שמאי בגין הנזק הישיר לרכוש.
יש פוליסות מסוימות של חברות ביטוח המשלמות מעבר למה שמס רכוש משלם, אך זה חריג.
דוגמאות לנזקים ישירים עקב ירי של טנקים:
1) עפים גגות.
2) תרנגולות מתות מהתקפי לב.
בחלק מהמקרים אנשים לא יודעים מה הנזק כי הם ברחו.
ועדת ערר – אם הניזוק אינו מרוצה מהשומה, הוא רשאי לקחת שמאי אחר. מס רכוש משלם מה שאישר השמאי מטעמו. הדרך לקבל את ההפרש היא לפנות לועדת ערר. השלב הבא הוא פניה למחוזי.
נושא החקלאות –
פיצוי למטעים:
1) יש צורך בהוכחה כי נגרם נזק (ע"י כך שלוקח שמאי). מס רכוש מכיר בנזק הישיר לא באובדן רווחים (למעט יישובי ספר).
2) מסלול ירוק – בעל המטע צריך להוכיח מה הייתה תקופת הקטיף של אותו המטע. אם תקופת הקטיף חלה בחלק מתקופת העימות, עושים חלק יחסי. יש שתי אפשרויות – 1) הערכת שמאי, 2) מסלול ירוק.
מס רכוש לא מכיר בנושא של אספנות כגון: רכב אספנות, ציורים וכו' למעט מוזיאונים.
במידה והשמאי לא יכול להגיע (אין אנשים, יש עדיין הפצצות וכו') – מומלץ לצלם את הנזקים לצורך תביעה עתידית.
יש אפשרות לפיצוי בכסף או לפיצוי בעין (שהמדינה תשכור מישהו שישפץ את הנזק). מאחר ויש חשש לנזקים נסתרים שהשמאי פספס, עדיף שלא לקבל פיצוי גלובאלי אלא בעין.
מחירון לוי יצחק – המחירון לפיו מעריכים בדרך כלל את שווי הרכבים שניזוקו.
כדאי להמליץ לתושבי הצפון להרחיב את פוליסת הביטוח שלהם מול מס רכוש כך שתכסה 100% מהנזקים (זה עולה 3 פרומיל מערך הרכוש). כעקרון על פי התקנות אסור היה לרכוש רטרואקטיבית פוליסה כאמור, אך על פי הנחיה של מנהל רשות המיסים ג'קי מצא ניתן לרכוש רטרואקטיבית. הנחיה זו עדיין בתוקף.
ישנה תקרה של 70 אלפי ₪ בערך בפיצוי עבור דירה.
בגלל העומס יש סמכות למפקח מס הכנסה לאשר פיצוי של עד 5 אלפי ₪ ללא שמאות.
צריך להודיע על הנזק תוך שבועיים מיום קרות הנזק.
עו"ד רו"ח רמי אריה
מומלץ להיעזר באתר שלו (חינמי) – www.ralc.co.il
האתר כולל פורום שאלות ותשובות עם מנוע חיפוש.
מס רכוש
נותן פיצוי גם עבור צעדים של הגנה של צה"ל כגון טנקים שיורים מתוך שטח מסוים וכו'. כל נזק שנגרם על ידי הצבא נכנס למס רכוש.
סעיף 2א' – מצב בו 10-15% מהתשלומים למס רכוש / מס רכישה שמשלמים תושבי מדינת ישראל , הולך לקרן הפיצויים. בקרן הפיצויים יש כיום כ- 3 מיליארדי ₪.
במסגרת ההסכם בין ההסתדרות, הממשלה, וארגוני המעבידים ניסו לגבש הסכמות לגבי היישובים הנוספים שאינם יישובי ספר.
מס רכוש ברגיל מטפל רק ביישובי ספר. יישובי הספר מופיעים בנספח 4 לטפסים. כל שאר היישובים לא מכוסים. מדובר ביישובים שעל קו הגבול. מדובר גם ביישובים דרומיים כגון עוטף עזה. רשות המיסוי קבעה שיישובי הספר הרלוונטיים הם יישובי הספר הצפוניים. בעיה – מה עם האזורים האחרים? לשם כך נוצר ההסכם. מצד אחד, מקבלים מהמדינה, ומהצד השני משלמים לעובדים. הקושי הוא שאין קורלציה ויש אנומליה מוחלטת בין הצד המקבל למשלם.
חוק הגנה על עובדים בשעת חירום (הצד המשלם)- משלמים שכר מלא כולל כל התנאים הסוציאליים (סוציאלי שווה לערך 32.5%), כאשר ממנו מופחתים:
1) תשלומים חד"פ (בונוסים , משכורת 13).
2) החזרי הוצאות (נסיעות לעבודה, ביגוד וכו'),
סייג: רק החזרי הוצאות שהם "אמיתיים" נכנסים (לדוגמא: לפעמים הוצאות הרכב אינן "אמיתיות").
העובדים – מנכים מהם 20% כימי חופשה. מכניסים אותם ליתרה שלילית, ובמידה והם מתפטרים לפני כן, אז מנכים להם את היתרה השלילית בכסף (חלים הדינים הרגילים). חישוב הפיצוי הוא על פי חישוב של השכר הממוצע של כלל העובדים בעסק (בכל הארץ) לחלק לימי העבודה של כל העובדים בכל הארץ.
הצד המקבל – הפיצוי ממס רכוש - לפי השכר שדווח באופן מלא לפי טופס 102 כולל כל הרכיבים (גם החד – פעמיים), עד לתקרה של 18,850 ₪ לעובד (ברוטו). זאת בעוד שכאמור לעיל אני משלם 132.5%. אין קורולציה בין חובת התשלום לעובדים לבין מה שמקבל כתשלום. מי שזכאי לפיצוי הם ענפי תעשיה, מסחר ושירותים. כרגע יש בעיה לגבי ענפים אחרים, אם כי מנסים לפרש ששאר הענפים ייכנסו בשירותים.
איסור הפיטורים הוא רק כאשר ההיעדרות נבעה מחמת הוראה בשעת התקפה. צריך להראות שההיעדרות היא מכיוון שהייתה הוראה לשהות במרחבים מוגנים. יש הגנה כלפי מקום עבודה או מקום מגורים. אם עובד פוטר למרות זאת, הפיטורין בטלים. חובת ההוכחה היא על המעביד, אך העובד צריך להוכיח לפני כן:
1) מצב בטחוני בעייתי,
2) הפיטורין היו בעת המצב הביטחוני או 60 יום אח"כ.
התיישנות: עד 12 חודשים.
לביצוע החוק נקבע שקיימת אחריות אישית של נושאי משרה בתאגידים.
נזק ישיר – פגיעה בפועל של מכשירי מלחמה אשר פגעו בפועל ברכוש. יש זכות לקימום מלא של הנכס באופן ריאלי. הגדרת נכס – הכוונה היא לציוד עסקי.
פיצוי עקיף – אובדן רווחים, הוצאות קבועות, הוצאות להקטנת נזק (יכול להיכנס גם במסגרת נזק ישיר), החזרת המפעל לתפעול תוך זמן סביר. לדוגמא: תביעה שנעשתה על ידי עוף הגליל בענבי זעם. נתבעו נזקים עקיפים בגין כך שלא יכלו לעבד את העופות, וכן גם הוצאות הובלה עקב כך שנאלצו להוביל את העופות למקום אחר על מנת לעבד אותם.
מי שלא נמצא ברשימת יישובי הספר עובד תחת מנגנון אחר שיפורט בהמשך – המסלול הירוק. יישובי הספר יכולים לבחור תחת איזה מסלול לקבל פיצוי, המסלול הירוק או מה שפורט לעיל. היתרונות של המסלול הירוק הן שהפיצוי מתקבל מהר (תוך 20 יום).
הפסיקה קבעה כי גם מי שמוגדר כיישוב ספר אך לא נמצא בתחום הישיר של הפגיעה, לא יחול עליו מסלול יישובי הספר. עיוות לדוגמא: כמעט כל היישובים בעוטף הכינרת נמצאים במסלול יישובי הספר, אך טבריה לא.
רו"ח אלעד רוזנטל – המסלול הירוק
דוגמאות לעיוותים:
הוגדרה הכנסה חייבת. ניקח דוגמא של מפוצה המרוויח כשכיר 300,000 וכעצמאי 20,000 - סה"כ 320,000 הכנסה חייבת (אחרי ניכויים, פנסיה, ריבית, דיבידנד וכו' – כל סעיפי 2 לפקודה). המפוצה האמור יקבל פיצוי ע"פ המקסימום החוקי (שכן הכנסה בסך של 320 אלפי ₪ גדולה מהמקסימום על פי חוק). הוא יקבל 20,560 פיצוי ממס הכנסה ע"פ החישוב דלהלן: 18 ימים (פרק הזמן שבין ה- 12 ועד ה- 30 ליולי) כפול 132% כפול 860 (שזו התקרה החוקית ליום). העיוות: למרות שקיבל את כל שכרו כשכיר מהמעביד, עדיין יחושב לו הסכום האמור לעניין תקבול הפיצוי.
יש שמונה אזורים שלכל אחד יש תקופה משלו. רק בגין אותה תקופה ניתן יהיה לקבל את הפיצוי.
דין הפיצוי כדין הפרצה – לעניין סיווג הפיצוי כהוני או פרותי.
מומלץ לרשום את הפיצויים במערכת הנה"ח כסעיף נפרד, על מנת שלא יהיה ספק שזה הוכנס בדוח.
אין חיוב במע"מ על הפיצוי.
מי יקבל פיצוי – להסתכל בשקופית. מעביד שלפחות אחד מעובדיו גר בקו העימות.
טיפ טכני – יש רק 5 מקומות בטופס לעובדים. רשויות המס אמרו שהם יקבלו כל טופס, גם על גבי אקסל, כל עוד הן בנויות בדיוק כמו הטופס שלהם. זה טוב כי חלק מתוכנות השכר ניתנות לייצוא לאקסל.
בטופס רשום תקופת הנזק + תקופת נזק נוספת – רלוונטי לאזור מספר 8.
מלכ"ר זכאי: החשש כי הכוונה היא רק למלכ"רים החייבים במס.
כמה בדיקות:
א) האם הוא באזור ההגבלה,
ב) מהם הימים הרלוונטיים לאזור ההגבלה,
ג) אלו עובדים נעדרו בימים אלו,
ד) האם הם נעדרו עקב המצב הביטחוני.
מעסיק: זכאי לפיצוי של 132.5% מהשכר הממוצע של כל העובדים. שכר יומי ממוצע – של כלל העובדים של המעביד בכל רחבי הארץ בשלושה החודשים הקודמים במגבלות של תקרה ורצפה בחוק.
הזכאים: רק עצמאי בעל עסק. כל הפיצוי מתבסס על עסק. לבדוק במצגת.
נוסח הצהרת העובד – יש להשאיר אצל המעסיק כניירות עבודה.
שכר יומי ממוצע של עובד – תשלום השכר של כלל העובדים לפי 102 מחולק בסה"כ ימי עבודה. הבסיס הוא אפריל – יוני 2006. ישנה בעיה לכאורה עם עובדים שנכנסו לעבודה ביולי. מדובר בסכום שהוא ממוצע לכלל העובדים. גם עובדים שפוטרו כבר לפני, עדיין נכנסים לבסיס לצורך חישוב השכר היומי הממוצע. יש צורך למלא את כל העובדים ולהראות התאמה מלאה ל- 102, שכן ה- 102 משקף הכנסה לצרכי מס. אי – התאמה תנבע משני גורמים: א) שכר שמעל המקסימום (על פי חישוב חודשי), ב) שכר מינימום (במידה ומישהו עבר על החוק).
ימי עבודה: ההגדרה היא יום עבודה שהוא עבד בפועל. יש מחלוקת לגבי עובד שעבד חצי יום. הפרשנות של רשויות המס היא שמדובר בימי עבודה מלאים. עובד גלובאלי – ע"פ חוק, לדוגמא 22 ימי עבודה עבור חודש (לעובד שלא עובד בימי שישי). הפרשנות הסבירה היא שיש לקחת גם ימים של תאונות עבודה, חופשה וכד'. מי שעבד חצי משרה, יש לשים לו 11 יום – זה לטובתנו כי מחלקים את התוצאה במספר הימים. בעיה נוספת: מזכירה שעבדה חצי משרה במשך 22 יום ורשמנו 11 יום, גם את ימי ההיעדרות נרשום ב- חצי. כלומר אם היא נעדרה 6 ימים, נרשום 3 ימים. יש לשים לב שגם התקרה היא לפי החלק יחסי (אם מישהו עבד חצי משרה, התקרה שלו תהיה בערך 9 אלף ולא 18 אלף במונחים חודשיים).
היעדרות: יום או חלק מיום. דהיינו: גם אם העובד נעדר רק חלק מיום, המעביד זכאי ליום עבודה מלא. מומלץ לתעד כמה מהיום העובד נעדר, וליידע על כך את מס הכנסה על מנת שלא ליפול לתוך הליך פלילי.
עובדים באמצעות קבלן כח אדם – המעסיק מקבל 32.5% (את הסוציאליות בעצם), וקבלן כח האדם את ה- 100%.
בעיה: מה קורה לגבי עובדים שנכנסו ביולי? הבעיה היא שמס הכנסה יכול לפחד מניפוח של מספר העובדים. הם יקבלו פיצוי למרות שהם לא נכנסו בבסיס החישוב. בתקנות לא נרשם שעובדים חדשים לא יקבלו. בכל מקרה מומלץ למלא את הטופס לגבי העובדים הללו, ובמידה ומ"ה יעורר בעיות נוכיח לו שהם היו. בעת מילוי הטופס , לא רושמים אותם בעמודות של אפריל, מאי, יוני – אלא רק בעמודות של ימי היעדרות.
כל מי שהגיש דוחות ליוני 2006 ומילא נתונים לגבי עובדים, נחשב כמעביד. נראה שמדובר באלמנט שרירותי. בעיה: מי שהתחיל להעסיק עובדים ביולי 2006 יש לו בעיה עם הבסיס המתבסס על חודשים אפריל – יוני 2006. ייתכן והוא יוכל לבקש פיצוי כמעסיק ללא עובדים, וייתכן שהוא אף יקבל יותר.
צריך לקבל מחברות כוח האדם את נתוני העובדים (שכן אני מקבל 32.5%). את נתוני השכר לוקחים על פי החשבוניות (אשר לא תואמות בהכרח שכן ה- 102 שונה מהחשבוניות).
עו"ד רו"ח רמי אריה
התחייבויות חוזיות: עדיין בתוקף. יש צורך לקיים את כל ההתחייבויות של העסק (חוזה שכירות וכד'). לא הוכרז "מצב מלחמה"
יישובי הספר צריכים להחליט באיזה מסלול לבחור: מסלול יישובי הספר, או המסלול הירוק.
היתרון של יישוב ספר הוא בכסף. הם מקבלים נזק ממשי, אובדן רווחים (נרשם במפורש בתקנות), וכד'. ברוב המקרים במסלול יישובי הספר מקבלים יותר כסף. יתרון נוסף: יש זכות ערר וערעור (מה שאין במסלול הירוק, למעט טעויות טכניות).
המסלול הירוק הוא בהרבה יותר מהיר (תוך 20 יום מעת הגשת הבקשה). עם זאת, גם בתוך מסלול יישובי הספר, הם יכולים לקבל 100% מהשכר באופן מיידי, ולהגיש תביעה אח"כ בגין שאר הנזקים. לא צריך להגיש מעין תביעה כמו במסלול הספר, אלא מדובר בחישוב פשוט יחסית.
תיירות וחקלאות:
חקלאים ותיירות המצויים במסלול יישובי הספר – מקבלים נזק מלא על פיצוי ישיר ועקיף.
חקלאים שלא מצויים ביישובי הספר (המסלול הירוק) – נקבעו סכומים לפי מטעים, ימי קטיף וכו'. יש סכומים נורמטיביים.
תיירות במסלול הירוק – הגבלה לפי %. אחוז מהיחס בין ההוצאות המשתנות למחזור. הם מקבלים החזר מהמחזור שהם הפסידו לפי ההוצאות הקבועות.
שאלות שנשאלו
ניתן פיצוי בגין כל התקופה של בית שלא ראוי למגורים (משהו בסביבות 600$).
אטרקציות תיירות באזור ההגבלה – יקבלו פיצוי כמו עסקי תיירות כדוגמת מלונאות וכו'. יש צורך ששר האוצר בהסמכת שר התיירות יגדיר זאת כאטרקציית תיירות. בתי קפה ומסעדות – לא הוגדרו כאטרקציית תיירות.
עובדת שיצאה לחופשת לידה – נחשבת כעובדת אחרת לעניין מילוי הטופס.
מעסיק שלא ניתן להחתים אותו על הצהרה שכן הוא לא נמצא– אפשר לנסות להחתים אותו על פקס. לא בטוח שרשויות המס יקבלו כי בדרך כלל הם רוצים מקור. פתרון: להשתמש בחתימה אלקטרונית מאובטחת.
בעיה טכנית - אם יש בעיה שאין גישה לנתונים, בשל אי האפשרות להגיע למשרדים בצפון (נהריה, קריית שמונה), ניתן לנסות להגיש ולכתוב מפורשות שזה על פי אומדן ואת ההנחות בבסיס החישוב.
תקציר יום העיון נכתב על ידי עו"ד ורו"ח אהרוני רועי ממשרד פאהן קנה יועצים בע"מ.
!
הערת מערכת מיסים ועסקים :
יום עיון זה נערך ביום 10.8.2006 ,
תוך כדי המצב המיוחד בצפון (לפני הפסקת האש) ולפני שפורסמו תקנות החקלאות והתיירות.