נישום דע לפני מה אתה עומד - "הזכות" לערעור מס הכנסה

נישום דע לפני מה אתה עומד

"הזכות" לערעור מס הכנסה

מאת: זנדר פנחס, רו"ח ומשפטן*

זה מזמן קיימת הרגשה לא נעימה של נישומים כי זכות הערעור במס הכנסה הינה ערטילאית. ואולי "שווה" לשלם לפקיד השומה את דרישתו , ובלבד שיניח לו לשלום. הרגשה זו לא נתנה לי מנוח ונראתה לי לפחות אינטואיטיבית כטעות וכהבעת אי אמון במערכת הצדק והמשפט. שהרי לא בכדי החליטן רוה"ח שלו וגם עוה"ד העומד לייצגו בערעור , כי יש לו "קייס" .

זכות הערעור

לאחרונה ניתנו שני פסקי דין ע"י השופט אלון (באר שבע) המעצימים את זכות הערעור על שומות מס הכנסה ומע"מ לכדי "זכות מנהלית", דהיינו זכות בדרגה גבוהה יותר מסתם תביעה אזרחית. הנושא נדון בענין דרישת שלטונות המס כי המערער ימציא ערובה להבטחת הוצאות שלטונות המס כאשר יפסקו הוצאות לזכותם.

וכך כותב השופט אלון [1] "זכותו של נישום לערער על דחיית השגותיו לרשות המס מהווה "זכות מנהלית" המוקנית לנישום ........ התניית זכותו של עוסק או נישום –יחיד אן חברה- להגשת ערעור על דחיית השגתו......כמוה כסיכול זכות הערעור הקנויה או למצער לצמצומה ברמה הפוגעת מהותית באותה הזכות".

מה עוד, שאם אכן צודק הנישום בהרגשתו, הרי שסמכויות מפקחי מס הכנסה הינן סמכויות של שפיטת על, מבלי יכולת סבירה לערער עליה. וזוהי סמכות שאינני בטוח שהמחוקק רצה להעניק לפקידי השלטון. אל נא נשכח כי מפקח המס אינו שופט, אלא פקיד על כל המשתמע מכך.

יצאתי איפוא למסע איסוף נתונים ,הבא לבדוק האם קיימת זכות ערעור לנישום המס בפועל ולא רק זכות ערטילאית.

למען האמת קיוויתי להזים את הרגשת הנישום המצוי. ולשכנעו כי לא כצעקתו וכי יש צדק, והצדק גם נראה. האמנם?!

לצורך כך אספתי את כל פסקי הדין שניתנו בשנה האחרונה ( עד ליום 25.4.06) ע"י בתי המשפט המחוזיים בעמ"ה. לא נכללו בנתונים אלו פס"ד שניתנו בהסכמה, או פס"ד שניתנו בעקבות כשלים פרוצדורליים ( לדוגמא, אי הגשת נימוקי ערעור וכד'). נכללו רק פס"ד שניתנו בהם פס"ד מנומקים.

לצערי, הנתונים אכן הוכיחו כי סכויי קבלת הערעור הינם נמוכים בכל מקרה, ובממוצע אינם עולים על 13%. קבלה חלקית של הערעור גם היא מגיעה לשיעור של 15% בממוצע בלבד. אולם ההסתברות לדחיית הערעור במלואו הינם בשיעור מבהיל של 72%.

אם לא די בכך, הרי שכאשר נדחה ערעור מושתים על המערער הוצאות, ומאידך כאשר הנישום זוכה, זכאי הוא כי יפסקו הוצאות לטובתו. ההיגיון המשפטי והצדק יטענו כי ראוי ששיעורי פסיקת ההוצאות יהיו זהים או קרובים בשני המקרים. אולם ניתוח פסיקת ההוצאות מוכיח כי המערער מחוייב בממוצע בהוצאות בסך 18000 ₪, אולם מזוכה בממוצע בכ 11,000 ₪.

הגדיל עשות השופט אלון מביהמ"ש המחוזי בבאר שבע שם היחס הוא, למעלה מפי 3, דהיינו כאשר הנישום מפסיד במשפט, הרי שיאלץ לשלם הוצאות בסך של למעלה מ 30,000 ₪, מאידך כאשר יזכה בערעור יקבל 10,000 ₪ בלבד. מתקבל הרושם כי השופטים נוקטים בחיוב בהוצאות משפט כשיטה להטלת קנס נוסף על הנישום שהעז לערער. זהו אותו שופט שקבע כמובא בראשית המאמר, כי אין לסכל את זכות הערעור הקנויה של הנישום.

למרבה האירוניה נתקלתי אפילו בשופט שחייב מערער לשלם למדינה הוצאות בצרוף מע"מ?!. כאילו היתה המדינה עוסק מורשה.

העיון בנתונים מספק לנו מעבר לאישוש ההרגשה כי הנישום המעדיף "לשלם וללכת" יש לו על מה לסמוך, גם כלי לבדיקת כדאיות הגשת ערעור ונקודת האיזון של כדאיות זו.

חישוב נקודת האיזון

החישוב נערך ע"י שקלול של הסתברות הזכיה/ההפסד בצרוף ההוצאות הנפסקות בסכום המס השנוי במחלוקת והוצ' שכ"ט וכד'.

ערכתי חישובים לגבי 3 מבתי המשפט המחוזיים (באר שבע- השופט אלון, תל אביב – השופט אלטוביה וחיפה- השופטת וסרקרוג) שבהם ניתנו מס' פס"ד ע"י אותו שופט העוסק בעמ"ה. לא ערכתי חישובים לגבי בתי המשפט בירושלים ובנצרת, שכן מס' פסקי הדין שניתנו ע"י אותו שופט הינו זעום ביותר, ולא ניתן להסיק מסקנות כלשהם. להלן הנתונים כפי שנאספו על ידי:

שם השופט סה"כ פס"ד מס' דחיות מס' קבלות קבלה חלקית ממוצע ח' בהוצ' ממוצע ז' בהוצ'

אלון (ב"ש) 10 8(80%) 1 (10%) 1 30,320 10,000

אלטוביה (ת"א) 15 11(74%) 3 (20%) 1 20,640 19,840

וסרקרוג (ח') 7 5 (72%) 1 (15%) 1 10,600 8,000

אחרים 15 10 1 4

--- --- -- --

סה"כ 47 34 6 7

="= ="= ="= ="=

גם כאן למרבה הפליאה מוביל השופט אלון מב"ש עם נתוני דחיה הגבוהים ביותר, (80%), ונתוני קבלת ערעור הנמוכים ביותר (10%). האמנם הנישומים בבית משפט זה הינם הפחות צודקים. ואולי עוה"ד המופיעים לפניו כל כך "לא יוצלחים"?!, או שמא מפקחי המס באיזור הדרום הינם מפקחים כל כך מוצלחים , כך שביהמ"ש יקבל את עמדתם בשיעור מבהיל של 80%, ואילו עמדתו של הנישום תזכה רק ב 10% ?!.

אני מוכרח לומר כי ההרגשה אינה טובה כאשר מצרפים יחד נתוני דחיית ערעור בשיעור של 80% יחד עם פסיקת חיוב הוצאות בסכום של פי 3 מהסכום הנפסק בזכיה, אני משאיר לקורא להסיק מסקנות, אולם אני קורא לעו"ד ולנישום לבדוק את נקודת האיזון בבואם להגיש ערעור בפני השופט אילון.

לדוגמא- נקודת האיזון אצל השופט אלון תיבחן לפי נתונים אלו :

1. ההסתברות לדחיית הערעור היא 80%. וסכויי הזכיה הינם 10%.
2. ההסתברות לתשלום הוצאות בסך של (30,000)שח(80%), דהיינו 24,000 ₪.
3. ההסתברות לקבלת הוצאות הינו (10,000)שח(10%) דהיינו 1,000 ₪.
4. שכר טרחת עו"ד. אגרות וחוות דעת מקצועיות. נניח לצורך ההדגמה כי אלו מגיעים לסך של 40,000 ₪. (מנסיוני סכום זה הינו למיצער, ובד"כ אף גבוה יותר).