דמי מחלה – המדריך המלא
מאת: הילה פורת, עו"ד; דנה אגמון-מילר, עו"ד *
מטרת חוק דמי מחלה היא להבטיח את פרנסתו של עובד, שאינו מסוגל לעבוד בעבודתו הרגילה עקב מחלה. (מחלה = אי כושר זמני או קבוע של העובד לבצע את עבודתו, הנובע, על פי ממצאים רפואיים, ממצב בריאותי לקוי).
בפתחו של החורף, להלן מאמר מקיף המתמקד בסוגיית ימי מחלה לעובד לרבות דיון בצבירת ימי מחלה לעובד, אופן תשלום דמי מחלה לעובד, הזכות להיעדר מהעבודה עקב מחלת ילד ועוד.
אופן צבירת ימי מחלה
עובד צובר 1.5 יום מחלה לכל חודש עבודה מלא שעבד אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה, עד מיכסה מקסימלית של 90 ימים צבורים.
חודש עבודה חלקי מזכה בחלק היחסי - כאשר עובד לא עבד בכל ימי העבודה שהיו בחודש מסויים צובר העובד באותו חודש ימי מחלה עפ"י הנוסחא כלהלן:
1.5 * (מס' ימי העבודה בפועל)
25
זכאות לדמי מחלה
שלא כמו בחופשה שנתית, חוק דמי מחלה אינו מבטיח לעובד שאינו מסוגל לעבוד, את מלוא שכרו (אלא שיעורים ממנו).
עובד שנעדר מעבודתו עקב מחלה, יהיה זכאי לקבל ממעסיקו תשלום, בכפוף לתקופת הזכאות המקסימלית, לפי שיעורי התשלום הבאים:
יום היעדרות |
דמי מחלה |
שיעור התשלום |
ראשון |
אין תשלום |
--- |
שני |
תשלום מחצית דמי מחלה |
37.5% משכר יום רגיל |
שלישי |
תשלום מחצית דמי מחלה |
37.5% משכר יום רגיל |
רביעי ואילך |
תשלום מלוא דמי מחלה |
75% משכר יום רגיל |
כשבאים לחשב את דמי המחלה:
תקופת המחלה של עובד במשכורת חודשית כוללת ימי מנוחה שבועית וחגים (כך שיש לנכות גם אותם מהמכסה הצבורה לזכותו), ואילו תקופת המחלה של עובד ששכרו משתלם על בסיס יום/שעה לא כוללת ימי מנוחה שבועית וחגים (כך שאין גם לנכותם מהמכסה הצבורה לזכותו).
לכן, גם כאשר אנו באים לחשב את ערך יום השכר הרגיל של העובד יש להפריד בין עובד חודשי ,שלגביו יש לחשב את ערך השכר היומי בדרך הבאה:
משכורת ברוטו
---------------
30
,ובין עובד יומי/ שעתי שלגביו יש לחשב את ערך השכר היומי בדרך הבאה:
שכר 3 חודשים
מס' ימי עבודה
רכיבי השכר שיובאו בחשבון השכר המשמש בסיס לחישוב דמי מחלה הינם: שכר יסוד, תוספת ותק, תוספת יוקר או פיצוי בעד התייקרות, תוספת משפחה, תוספת מחלקתית או מקצועית.
נוהל בקבלת ימי מחלה
הודעה למעביד
עובד הנעדר מעבודתו עקב מחלה ימסור למעביד הודעה על כך תוך 3 ימים מהיום הראשון להעדרו ועל התקופה המשוערת שבה לא יהיה מסוגל לעבודה.
ההודעה תימסר ע"י העובד או מטעמו, ובלבד שהמעביד הביא לידיעת העובד את חובתו לקיים הוראה זו.
תעודת מחלה
א. עובד הפונה למעביד לקבלת דמי מחלה בעד ימי העדרו עקב מחלה, ימציא תעודת מחלה מאת רופא, חתומה בידו, שבה מצוינים הפרטים הבאים:
שם החולה, מספר זהותו, אבחון המחלה, התקופה שבה לא מסוגל לעבוד, שם הרופא ומעונו, תאריך הוצאת התעודה.
ב. עובד החבר בקופת חולים ימציא תעודת מחלה מאת קופת החולים או המאושרת מטעמה, שבה מצוינים הפרטים הנ"ל.
ג. אם התעורר ספק אצל המעביד לגבי תוכן של תעודת מחלה, שלא ניתנה לפי סעיף (ב), הנ"ל, הוא רשאי להעמיד את העובד לבדיקה רפואית ועל העובד להיענות להזמנות המעביד ולהיבדק.
מועד תשלום דמי מחלה
א. יש לשלם לעובד דמי מחלה במועד שהיה משולם לו שכר עבודה אילו עבד, ובלבד שתעודת המחלה הוגשה למעביד לפחות 7 ימים לפני המועד האמור.
ב. לא הוגשה תעודת המחלה 7 ימים לפי המועד האמור, ישולמו דמי המחלה במועד הקרוב לתשלום שכר העבודה שלאחר הגשת תעודת המחלה.
חוסר בימי מחלה לעובד שחלה
במקרה שעובד חלה ולא עומדת לזכותו יתרת ימי מחלה, מעסיקו לא יהיה חייב בתשלום בגין ימי ההיעדרות עקב המחלה.
יחד עם זאת, במקרה כזה על העובד לבדוק האם קמה לו זכאות לתשלומים מכוח חוק הביטוח הלאומי כגון גמלת הבטחת הכנסה או קצבת נכות.
היעדרות בשל מחלת ילד
חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד), התשנ"ג-1993, קובע כי עובד שעמו ילד שלא מלאו לו 16 שנה, זכאי לזקוף עד 8 ימים בשנה של היעדרות, בשל מחלת ילדו, על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו ובלבד שבן זוגו הינו עובד/עצמאי ולא נעדר מעבודתו/מעסקו מכח זכאותו כאמור, בימי היעדרות העובד.
יש להדגיש כי מדובר ב- 8 ימי היעדרות בשנה עבור כל ילדיו של העובד. כך למשל, גם אם לעובד חמישה ילדים, הוא זכאי ל- 8 ימי היעדרות בלבד.
עובד שיש עמו ילד שלא מלאו לו 16 שנים, והילד נמצא בהחזקתו הבלעדית או שהוא הורה יחיד, כהגדרתו בחוק משפחות חד הוריות, התשנ"ב-1992, זכאי לזקוף בשל מחלת ילדו, על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו עד 12 ימי היעדרות בשנה.
בנוסף, במקרה של ילד שלא מלאו לו 18 שנה והוא חולה במחלה ממארת, עובד שעבד שנה לפחות אצל אותו מעביד, זכאי לזקוף עד 30 ימים בשנה של היעדרות, בשל מחלתו הממארת של ילדו, על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו או על חשבון ימי החופשה המגיעים לו, לפי בחירת העובד. במקרה שבן זוגו עובד ולא נעדר מעבודתו מכוח זכאותו כאמור, או שהילד נמצא בהחזקתו הבלעדית, זכאי העובד לזקוף עד 60 יום בשנה של היעדרות, בשל המחלה הממארת של ילדו, כאמור.
לענין שיעור התשלום - נראה כי עקב העובדה שהחוק הנ"ל מאפשר זקיפת ימי מחלה על חשבון תקופת המחלה הצבורה של ההורה, הרי שהתשלום בגין תקופת המחלה של הילד יהיה עפ"י הוראות חוק דמי מחלה, בענין תשלום בגין ימי מחלה של עובד, כאילו היו אלה ימי העדרות בגין מחלת העובד (ההורה) עצמו.
(דהיינו, יום מחלה אחד - אינו מזכה בתשלום, בעד היום השני והשלישי - % 37.5 מהשכר.
והחל מהיום הרביעי - % 75 מהשכר).
לענין זכות הצבירה – במידה והעובד לא ניצל את זכות ההיעדרות בשל מחלת ילד בשנה כלשהי, אין הזכות ניתנת לצבירה לשנים הבאות.
על מנת שתקום זכות צבירה יש צורך שהזכות תקבע במפורש, כגון: חוק חופשה שנתית או חוק דמי מחלה, אך חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) שותק בענין זה, ומכאן נראה שאין זכות צבירה.
* הכותבות ממשרד עורכי הדין הילה פורת – המתמחה בדיני עבודה ומנהל את אתר "עולם העבודה" – הפורטל לעובדים ומעסיקים www.hilaporat.co.il