האם באמת קיים מיסוי פרוגרסיבי במדינת ישראל?
רו"ח אלעד רוזנטל
סעיף 121 לפקודת מס הכנסה קובע שיעורי מס פרוגרסיביים ("מדרגות מס"), לגבי הכנסתו של היחיד, בהתאם לתנאים בסעיף.
בשורות הקרובות, אין בכוונתי להתמקד בסעיף זה, אלא לשאול את השאלה המהותית – האם באמת ישנן "מדרגות מס" במדינת ישראל?
האם המטרה שלשמה ביקש המחוקק לקבוע "מדרגות מס" אכן הושגה?
היעד שעמד אל מול עיניו של המחוקק הישראלי בקביעת "מדרגות מס", לעומת החלופה של "מיסוי אחיד" לכלל האוכלוסייה הינו יעד חברתי הנועד להקל על ה"שכבות החלשות", תוך כדי "נגיסה" מהרווחים הגדולים של ה"שכבות החזקות" במדינת ישראל.
יש לציין כי המטרה חשובה, אך בדרך למטרה נראה כי שיקולים אחרים שינו את המטרה, ובישראל כמעט ולא קיים "מיסוי פרוגרסיבי".
אם נבחן את מדרגות המס הקיימות בסעיף 121 לפקודה, נוכל להניח הנחה מוטעית שאכן ישנן "מדרגות מס", אך המציאות שונה לחלוטין.
בכדי לבחון את קיומן או אי-קיומן של "מדרגות המס" יש לבחון את מכלול ה"מיסים הישירים" של היחידים במדינת ישראל.
לצורך כך, יש להסתכל על מס ההכנסה ועל דמי הביטוח הלאומי כמכלול אחד.
יש המנסים לטעון כי דמי הביטוח הלאומי איננו מס – אך טעות בידם.
דמי ביטוח לאומי זהו מס לכל דבר ועניין.
נכון שחלק מהקצבאות תלויות בצורה זו או אחרת בגובה ה"שכר המבוטח" לעניין ביטוח לאומי, אך עדיין באופן כללי, הקשר הישיר בין הקצבאות המתקבלות ל"שכר המבוטח" הוא זניח.
לא פעם מגיעים אלי שכירים ושואלים – נתנו לי תוספת שכר – איך נשאר לי מזה כ- 50% בנטו בלבד, והרי כתוב לי בתלוש "מס שולי 36%", אז למה ירד לי כמעט 50%?
תשובה לכך ניתן לתת לאחר שבוחנים את "מדרגות המס הכוללות" במדינת ישראל, כלומר מס הכנסה ודמי ביטוח לאומי.
להלן חלק מ"מדרגות המס הכוללות" של השכירים במדינת ישראל (נכון לשנת 2006):
משכר של 4,430 ₪ עד לשכר של 7,620 ₪ - מס כולל בשיעור של 34%.
משכר של 7,620 ₪ עד לשכר של 11,440 ₪ - מס כולל בשיעור של 41%.
משכר של 11,440 ₪ עד לשכר של 20,420 ₪ - מס כולל בשיעור של 48%.
משכר של 20,420 ₪ ומעלה - מס כולל בשיעור של 49% (*).
(*) יש לציין כי התעלמתי מ"הפרש זניח" של 390 ₪, בין שכר של 35,370 ₪ לשכר של 35,760 ₪, שלגביו בלבד המיסוי הוא בשיעור כולל של 61%. "הפרש זניח" זה נובע מהפרש בין ה"תקרה" של דמי הביטוח הלאומי, לבין מדרגת המס הרלוונטית בפקודת מס הכנסה.
למעשה המיסוי האמיתי (כולל "חלק המעביד בביטוח לאומי") הוא גבוה מהסכום הנ"ל, אך זהו המיסוי הישיר של השכיר.
ניתן לראות כי המחוקק "תיכנן" כך שמדרגת המס המקסימלית, תותאם ל"תקרה" של דמי הביטוח הלאומי, ושיעור המס המקסימלי יעמוד על שיעור מס כולל של 49%.
אין כל חולק שבוצע מהלך חקיקתי חשוב ביותר, שימנע "תכנוני מס" מיותרים (כפי שהיו בשנת 2002, עת הוקמו אלפי חברות כ"תכנון מס").
יחד עם זאת, יש לשים לב, שבמהלך זה המחוקק כמעט ומרוקן מתוכן את משמעות "מדרגות המס".
ניתן לומר בוודאות כי במדינת ישראל, מעל לשכר של 11,440 ₪ - ישנו מיסוי אחיד.
ההפרש הזניח בין 48% ל- 49% - איננו משמעותי.
כמו כן, עוד בשכר נמוך מכך ניתן לראות כי מעל לשכר של 7,620 ₪ - המיסוי הוא בשיעור של 41%. מדובר, בשכר שהינו בסה"כ קצת מעל לשכר הממוצע במשק (השכר הממוצע עומד היום על סך של 7,383 ₪).
לעניות דעתי, מעמד הביניים במדינת ישראל הוא הנפגע העיקרי ממהלך זה.
מעמד הביניים של האנשים המרוויחים קצת מעל לשכר הממוצע משלם "על כל שקל נוסף", מיסוי הכמעט וזהה למיסוי של המעמד הגבוה במדינת ישראל.
להבדיל מהשכבות החלשות במדינת ישראל, מעמד הביניים אינו נהנה משום הנחה, או הטבה כלשהי.
מדינת ישראל ידועה כמדינת רווחה, הנותנת הקלות אין-ספור לשכבות החלשות, אם זה בתשלומי הארנונה, במעון לילדים, בחינוך ועוד.
"הקלות אלה" ניתן לבטא אותם בכסף נטו – המתווסף ל"כלכלת המשפחה" של המעמד הנמוך.
לעומתו, מעמד הביניים, אינו נהנה משום הנחה, ואף משלם מיסוי הכמעט וזהה למיסוי המעמד הגבוה.
האם התכוון המחוקק כשקבע "מדרגות מס" – להחשיב את כל מי שמרוויח מעל ל- 11,440 ₪ ברוטו כמעמד גבוה במדינת ישראל – כמי שצריך לשלם את המס המקסימלי?
אין כל ספק כי מי שבפועל "תיכנן" את מדרגות המס – עמד לנגד עיניו האמור במאמר זה.
אין כל ספק שבעיה זו ידועה לרבים, אך עדיין הרגשתי חובה "להציף" את הבעיה הקשה הזו.