להעלות את שווי הרכב הצמוד לעובדים
רמי אריה
, עו"ד רו"ח
מיני הרפורמה בשווי רכב צמוד, העומדת לאישור הממשלה בימים אלו בהמלצת שר האוצר אברהם הירשזון, מוצדקת לחלוטין. הגיע הזמן שהמיסוי על עובדים שמקבלים רכב צמוד ממעבידם יעלה באופן משמעותי בהתאמה לשווי טובת ההנאה שהם מקבלים ממעבידם.
העילה להגדלה זו, היא בתחשיב שנעשה על ידי רשות המיסים, לפיו עולה כי הוצאות החזקת רכב בפועל עולות משמעותית על שווי הרכב הצמוד הנקוב כיום בתקנות שווי הרכב, במיוחד כשמדובר ברכב שנרכש בליסינג. לכן, אין הצדקה כי עובד לא ישלם את מלוא מס ההכנסה וכן את דמי הביטוח הלאומי על טובת הנאה זו ככל שכר אחר שהוא מקבל ממעבידו.
אין כל סיבה כי עובד שמקבל טובת הנאה בדמות הוצאות רכב פרטי שבכולם נושא המעביד, והיכולות להסתכם בסך של כ- 3,000 ₪ לחודש לרכב ממוצע, כולל עלות הרכב, הביטוחים, טיפולים ודלק, ישלם מס הכנסה וביטוח לאומי רק על חלק קטן מהכנסה זו.
לפי השיטה הנהוגה כיום, הרי שווי הרכב הצמוד נקבע לפי טבלה ארכאית של שווי הרכב הצמוד, אשר קובעת כי הוצאות הרכב הצמוד שעליהם מוטל המס, הם רק כשליש בלבד מהשווי האמיתי. יש לזכור כי כאשר עובדים שכירים משלמים פחות מס על שווי טובת הנאה שהם מקבלים, הרי עובדים שכירים אחרים שלא מקבלים את אותה טובת הנאה, משלמים למעשה יותר מס.
מכאן עולה, כי הגדלת שווי הרכב הצמוד לעובדים תביא לשוויוניות בין קבוצות העובדים שמקבלים רכב צמוד לבין אלו שאינם מקבלים רכב צמוד. אלו וגם אלו, ישלמו מעכשיו מס אמת על שווי הרכב הצמוד. זו גם הסיבה, שעם כל הסימפטיה לעובדים שיש להם רכב צמוד, אשר עומד להיות מוטל עליהם מס גבוה יותר מזה ששילמו עד עתה, אין כל מקום לדחיית מלוא המס ודחיית השוויוניות האמורה למספר שנים כפי שמתוכנן.
עם זאת, חשוב לזכור כי עובדים רבים מקבלים רכב צמוד, אך עיקר השימוש ברכב נועד לצורכי עבודה. עובדים אלויקופחו וייפגעו משמעותית, כאשר מצד אחד הם מחויבים על ידי המעביד לקבל רכב צמוד ולהשתמש בו לצורכי העבודה כגון: טכנאים או סוכני שירות ומכירות, ומצד שני, ישלמו מס הכנסה וביטוח לאומי מלאים על שווי הוצאות החזקת רכב מלאות, בלי לקחת בחשבון את מספר הקילומטר הפרטי המועט שהם נוסעים ברכב לעומת מספר הקילומטר העסקי.
לכן, כדאי ששר האוצר שבסמכותו לקבוע את התקנות, יתווה בהם גם את הכללים המנחים הבאים:
1.
עובד שמקבל רכב צמוד ממעבידו ואינו עושה כל שימוש ברכב לצורכי עבודתו
, מין הראוי שישלם מס על כל הוצאות הרכב בפועל שיש למעביד, על בסיס חודשי. אין צורך בטבלאות כל שהן לעניין זה שאינן משקפות מציאות. הוצאות הרכב בפועל ממילא רשומות וידועות למעביד וניתן לבדוק ולוודא את גובהן בקלות.
2.
עובד שמקבל רכב צמוד ממעבידו כשעיקר השימוש ברכב הינו לצרכי המעביד
. כגון, סוכן מכירות, טכנאי שירות וכל בעל מקצוע שנוהג לנסוע לצורכי עבודתו, ישלם מס על שווי השימוש הפרטי ברכב. רצוי כי המס ישולם לפי תקנות תאום הוצאות רכב הרגילות. דהיינו, 9,900 ק"מ ראשונים בכל שנה ייוחסו לשימוש הפרטי ברכב והיתרה לשימוש העסקי. רק חלק ההוצאות בפועל שייוחס לשימוש הפרטי יחויב במס בידי העובד.
3.
אין כל מקום להבחנה בין רכב בבעלות המעביד לבין רכב בליסינג
– חישוב שווי הרכב לצורכי מס יחושב לפי ההוצאות בפועל. רכב בליסינג – כולל הוצאת הליסינג החודשית. רכב בבעלות המעביד – לפי הוצאות הרכב כולל פחת וירידת ערך.
4.
יחושב גם שווי רכב צמוד לעובד שהרכב הוא בבעלותו או בבעלות צד ג' אחר
ובלבד שלעניין זה יזקפו 9,900 ק"מ לצורכי חישוב המס רק לפי ההוצאות המשתנות של הרכב שבהן נושא המעביד.
5.
לא יערך כל חישוב שווי רכב בשל כלי רכב שאינם משמשים לשימוש פרטי
על ידי העובדים או שהשימוש הפרטי ברכב על ידי העובדים הינו זניח לחלוטין. כגון, ברכבי עבודה, רכבי מאגר החונים במפעל עצמם ורכבים שהשימוש הפרטי בהן על ידי העובד אסור.
6.
לא יערך חישוב שווי רכב צמוד לעובדים המשלמים בעצמם עבור ההוצאות המשתנות
בשל השימוש ברכב או משלמים בעצמם חלק מעלות רכישת הרכב או מהליסינג. במידה והם משלמים חלק מההוצאות יחושב להם רק שווי רכב צמוד יחסי.
7.
תישמר הזכות לקבוע את שווי הרכב הצמוד לעובדים, לפי חישוב שימוש ק"מ פרטי, לפי כרטיס עבודה מפורט על הנסיעות הרכב.
רק בהיעדר חישוב ספציפי מדויק על השימוש הפרטי ברכב לצרכים פרטיים או עסקיים, ייעשה חישוב השווי על בסיס טבלאי כאמור בתקנות.
8.
שווי הרכב יותאם למידת הבלאי של הרכב
. דהיינו, קוד הקבוצה שנקבע לפי מחיר הרכב בעת רכישתו לראשונה, יותאם להוצאות הרכב בפועל, לשוויו הריאלי במועד חישוב השווי, ולשיעור השימוש ברכב לצרכים פרטיים או עסקיים.
יישום האמור לעיל, יביא למיסוי מוגדל על עובדים שמקבלים רכב צמוד ממעבידם המשמש רובו ככולו לשימושם הפרטי והינו שכר לכל דבר, אך יקטין את המיסוי על עובדים שמקבלים רכב צמוד ממעבידם כשהוא משמש בעיקר לצורכי עבודה ואף יבטל את מיסוי שווי הרכב כאשר העובד משתתף בעלות ובהוצאות הרכב או כאשר הרכב משמש בעיקרו לטובת המעביד.
האמור לעיל, תואם את העקרונות שכבר נקבעו בפסיקת בהמ"ש העליון בדיני המס לגבי חיוב מס על שווי טובות הנאה לעובדים, לעומת אי חיוב מס על רכב העומד לרשות העובדים בשל טובת המעביד בלבד. עקרונות שדוגלים במיסוי על בסיס שווי ריאלי כלכלי ולא על בסיס אומדן כללי שאינו תואם את המציאות בפועל. עקרונות אלו אומצו כבר במספר הלכות בבהמ"ש המחוזי שנקבעו לאחרונה, לרבות לעניין החיוב במס הכנסה וזיכוי מע"מ בשל הוצאות הרכב.
מחד, יוגדל שווי הרכב הצמוד לעובדים שמקבלים רכב צמוד ממעבידם על בסיס הערך הריאלי של הוצאות החזקת הרכב מידי חודש. מאידך, שווי הרכב הצמוד לצורכי מס יועמד על מידת השימוש הפרטי בפועל ברכב.עיקרון זה כבר מיושם הלכה למעשה בפסיקה.
אין כל מניעה כי כל מעסיק המעמיד רכב צמוד לעובדיו, כשעיקרו ככולו של השימוש ברכב הוא לצרכי עבודה, יחייב אותם במס רק למצער לפי השימוש הפרטי שהם עושים ברכב אם בכלל. עיקרון זה כבר הועלה ע"י כותב רשימה זו בפני רשות המיסים והתקבל על ידה הלכה למעשה במקרים רבים שעסקו בסוגיית הרכב הצמוד. ראוי כי עיקרון זה, יקבל כיום גם עיגון מבסס בתקנות החדשות ויהפוך לדבר המחוקק.