לחשוד המבקש שימוע אין זכות לעיין בחומר החקירה
זכות העיון ושלילת זכות הטיעון – קעקוע זכויות יסוד של נחקר
עו"ד ורו"ח ארז שגיב ועו"ד שלומי בחרי
לחשוד המבקש שימוע, לפני החלטה בדבר הגשת כתב אישום נגדו בעבירת פשע – אין זכות לעיין בחומר הראיות נגדו ומכאן שנשמטת ממנו האפשרות להתגונן כראוי ולהצדיק את טיעוניו למנוע העמדתו לדין. בשנת 2000 תוקן חוק סדר הדין הפלילי והוסף סעיף 60א, שכותרתו "יידוע על העברת חומר חקירה לתובע". ברם, הוראות הסעיף מתייחסות, הן לחובת התביעה ליידע חשוד בדבר העברת חומר חקירה הנוגע לעבירה מסוג פשע לרשות התביעה, קרי עבירה שנקבע לה עונש מאסר מעל לתקופה של 3 שנים, והן לזכותו של החשוד לפנות לרשות התביעה תוך 30 יום מיום קבלת ההודעה האמורה, בבקשה מנומקת להימנע מהגשת כתב אישום נגדו. זכות זו ידועה יותר כ"זכות השימוע" או "זכות הטיעון", שכן עקרונות המשפט המנהלי ובמקרה זה בשילוב עם הוראות המשפט הפלילי, קובעים כי רשות מנהלית לא תפגע באדם אלא, אם נתנה לו קודם לכן הזדמנות נאותה להשמיע טענותיו בפניה.
זכות השימוע, הינה זכות יסוד המוקנית לנחקר שצריכה להניח בפניו אפשרות לשטוח את טענותיו במלואן בטרם הגשת כתב אישום וקודם החלטה סופית בדבר הגשת כתב אישום כנגדו. זוהי זכות הטיעון שהנה מן הזכויות היסודיות במשפט הישראלי, ונמנית עם עקרונות הצדק הטבעי וקשורה בטבורה לחובת ההגינות השלטונית.
אכן, הזכות לשימוע אינה מוחלטת. מדובר על-פי החוק בזכות מסויגת רק לעבירות מסוג פשע בכפוף לכך שהחשוד אינו נתון במעצר בעת העברת חומר החקירה והוגש נגדו כתב אישום בתקופת מעצרו, או בנסיבות המצדיקות זאת, מטעמים מיוחדים שיירשמו, גם ללא שימוע. אך אלו הם החריגים לכלל עריכת שימוע לנחקר בטרם הגשת כתב אישום, כזכות יסוד מהותית.
ואולם, באופן פרדוקסאלי, לחשוד שנערך לו הליך שימוע, שתכליתו כאמור, לשכנע את התביעה לאחר שניהלה כנגדו הליכים פליליים, שבסופם לא יוגש כנגדו כתב אישום, אין זכות קנויה לעיין בחומר החקירה אשר הועבר לרשות התביעה על-ידי המשטרה, ואשר על בסיסו למעשה יושתת כתב האישום כנגד החשוד, במידה שיוגש.
זכות העיון בחומר חקירה מעוגנת בסעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי, אשר קובע כי מיד עם הגשת כתב אישום בעבירות מסוג פשע או עוון, ורק לאחר הגשתו, קמה לנאשם ולסנגורו זכות לעיין בחומר החקירה הנוגע לאישום כנגדו, ואף להעתיקו. וכך, חלמאות נטמעה בשילוב שבין הסעיפים דלעיל, שכן נראה כי סעיף 74 לחוק, בנוסחו הקיים, בעצם מרוקן מתוכן את האמור בסעיף 60א לחוק, ככל שהדברים נוגעים לזכות השימוע המוקנית לחשוד.
נשאלת השאלה, האם יש מקום לאפשר לחשוד לממש את זכותו לעיין בחומר החקירה שנאסף כנגדו מיד ובתכוף לקבלת ההודעה על העברת חומר החקירה מהמשטרה לתביעה, ועוד לפני הליך השימוע, ולקראתו, על מנת שיעלה בידו להיערך לו בצורה ראויה תוך מיצוי זכויותיו הבסיסיות? – וברורה התשובה לכך, שכן כיצד יוכל החשוד להגן על עצמו, תוך מקסום זכותו לעריכת שימוע, בלא שיהיה בידו כל חומר חקירה הרלוונטי לעניינו?
ההכרה בזכות השימוע לחשוד בפלילים באה לעולם מתוך ההכרה, כי ההחלטה על הגשת כתב אישום הנה רבת משמעות לגביו, פוגעת בו ואף משנה את מעמדו בעיני הציבור – תהליך זה, לאמיתו של דבר, פוגעני לא פחות גם אם ההליך מסתיים בחקירה בלבד שלא מולידה דבר. ואכן, התכלית העיקרית של סעיף 60א לחוק הנה ליתן לחשוד הזדמנות לשטוח טענותיו בכדי למנוע פגיעה אפשרית בשמו הטוב ובמעמדו בהתבסס על ראיות קיימות שעליהן הולכת רשות התביעה לבסס כתב אישום. אנו סבורים, כי תכלית זו אינה מוגשמת כלל מקום בו זכות העיון בחומר החקירה אינה מוקנית לחשוד בחוק עוד לפני הליך השימוע ונתונה לחסדי שמיים.
יתירה מכך, לשיטתנו יש בשלילת זכותו של חשוד לעיין בחומר החקירה עובר לעריכת הליך השימוע, משום פגיעה מהותית בזכויות הצדק הטבעי ואף בזכות היסוד של החשוד להליך הוגן. זאת ועוד, בהליך השימוע, על אחת כמה וכמה שעה שעובר לעריכתו לא מוקנית לחשוד הזכות לעיין בחומר החקירה, יחסי הכוחות שבין הפרקליטות לבין החשוד אינם שווים, שכן עריכתו מקנה לפרקליטות את האפשרות ללמוד את קו ההגנה של החשוד ולהוסיף על דברים שאילולא השימוע יתכן ולא היו מופיעים בכתב האישום. ואולם מנגד, לא יהא באפשרות החשוד ללמוד את קו התביעה שעה שנשללת ממנו זכותו הבסיסית לעיין בחומר החקירה, ובכך מתעצמים הפערים שבין הצדדים.
אימוץ הגישה, לפיה יש לאפשר לחשוד, בכל מקרה בו הוא מאוים בהגשת כתב אישום לאחר שהוגש חומר חקירה לפרקליטות, לממש את זכות העיון עוד לפני הליך השימוע בעניינו, תבטיח הגנה מרבית על זכויות חשודים ועל הגינות ההליך הפלילי וטוהרו, באופן שיביא להגשמה מלאה של תכלית סעיף 60א לחוק.
כמו כן, אימוץ גישה זו עשוי לתרום למיקסום הליך השימוע לטובת החשוד, ליתן מענה לתחושה הסובייקטיבית של החשוד שניתן לו יומו, להוות חיזוק לאמון הציבור במערכת אכיפת החוק וכן לא יאפשר לפרקליטות גמישות בהעברת חומר חקירה לחשוד במקרים שהיא כן פועלת כך, "לפנים משורת הדין". כך, טוב יעשה המחוקק אם יתקן בהתאם את חוק סדר הדין הפלילי, ויפה שעה אחת קודם.
למותר לציין, כי לא רק החשוד חשוף לפגיעה בזכויותיו כתוצאה מהאמור לעיל אלא גם עורך דין המייצג חשוד כאמור עשוי לעבור עבירה אתית של רשלנות מקצועית מקום בו ייצג חשוד בהליך שימוע בלא שעיין בחומר החקירה תחילה.
הכותבים ממשרד פורת, שגיב ושות' – עורכי דין ונוטריון