תקציר ודגשים בחוק העמותות, התש"ם-1980
הפרק הראשון בחוק – ייסוד
סעיף 1 – הזכות לייסד עמותה:
שני בני אדם, או יותר, החפצים להתאגד בתאגיד למטרה חוקית, שאינה מכוונת לחלוקת רווחים בין חבריו, רשאים לייסד עמותה. העמותה תיכון עם רישומה בפנקס העמותות.
משוכה ראשונה לצורך הקמת עמותה – מטרה חוקית.
משוכה שניה – ללא כוונת רווח. בנושא זה רו"ח צריך לנקוט משנה זהירות, ולבדוק שאין חלוקת רווחים בעקיפין.
לדוגמא: חלוקת משכורות מנופחות במסגרת עמותה שהוקמה למטרת צדקה (מינ' הוצאות) – מדובר בעצם בחלוקת רווחים בהסוואה של עמותה.
רו"ח צריך לבדוק שאין הפרה יסודית ובוטה של חוק העמותות.
סעיף 3 – סייגים לרישום עמותה:
לא תירשם עמותה אם מטרה ממטרותיה שוללת את קיומה של מדינת ישראל, או את אופייה הדמוקרטי, או אם יש יסוד סביר למסקנה כי העמותה תשמש מסווה לפעולות בלתי חוקיות.
רו"ח צריך לוודא שהעמותה לא מבצעת פעולה בלתי חוקית.
54 SAS – פעולות בלתי חוקיות. הונאה = גניבה. פעולה בלתי חוקית היא פשוט חריגה מהחוקים והתקנים ולאו דווקא הונאה או הטעייה מכוונת.
סעיף 8 – העמותה כתאגיד:
מהיום, שצוין בתעודת הרישום כיום הרישום, תהיה העמותה תאגיד כשר לכל זכות, חובה ופעולה משפטית.
סעיף 8א – שימוש בשם:
שם העמותה יצוין בכל מסמך, שילוט או פרסום היוצא מטעמה, בצורה המלאה המופיעה בתעודת הרישום. השם יצוין באותיות אחידות וללא קיצורים והשמטות ויכלול בסופו את הציון "עמותה רשומה" (או בראשי תיבות ע"ר).
פרק שני לחוק - התקנון
התקנון מהווה את החוקה של התאגיד. התקנון הוא מסמך משפטי, ולמרות היותו כזה, על רו"ח להכיר ולדעת אותו על בוריו.
רו"ח צריך להכיר את כל המסגרת המשפטית של התאגיד (התקנון שלה, החוקים שחלים עליה וכו').
פס"ד אנגלי רפובליק בולביה - בחברה רווחית באנגליה חולקו דיבידנדים לבעלים.
המשיכו לחלק דיבידנדים במזומן גם כאשר לחברה היו קשיי נזילות עד שהגיעה לחדלות פירעון.
הבעלים פנו לביהמ"ש ותבעו את רו"ח על רשלנות. הטענות כלפי רו"ח – הכיצד לא העירו בחוו"ד כי הדיבידנדים שחולקו חולקו בניגוד להוראות תקנון החברה (חלוקה לפי שיעורים ותנאים מסוימים). הדבר הצביע לדעתם על רשלנות של רו"ח.
רו"ח טען להגנתו בביהמ"ש כי הוא רו"ח ולא משפטן וככזה, אין הוא צריך להכיר ולדעת את המסמכים המשפטיים. התקנון הוא הרי מסמך משפטי.
בית הלורדים שלל לחלוטין את טענת הגנתם זו והאשים את רו"ח ברשלנות.
למעשה נקבע כי רו"ח אכן לא צריך להכיר את כל המסמכים המשפטיים, אולם קיימים מסמכים משפטיים שחובה עליו לדעת גם אם אינו משפטן. בין היתר, מדובר בחוקים שעל פיהם פועלת החברה (חוק החברות, חוק ני"ע וכו').
סעיף 9 – התקנון כחוזה:
לכל עמותה יהיה תקנון כמפורט בפרק זה. דין התקנון כדין חוזה בין העמותה לבין חבריה, ובינם לבין עצמם.
סעיף 10 – תקנון רשום ותקנון מצוי:
המייסדים רשאים להגיש לרשם תקנון לעמותה (הכוונה היא תקנון כפי שנקבע בינם לבין עצמם).
לא הגישו המייסדים תקנון לרשם, כאמור, יראו כתקנונה את התקנון המצוי שבתוספת הראשונה.
סעיף 11 – שינוי התקנון, השם והמטרות:
עמותה רשאית לשנות את תקנונה, שמה ומטרותיה בהחלטת האסיפה הכללית, שנתקבלה ברוב קולות הזכאים להצביע. החלטה לפי סעיף זה טעונה רישום בידי הרשם.
[כל כינוס של בעלי המניות נקרא "אסיפה כללית".
"אסיפה שנתית" – כינוס של בעלי המניות לצורך מסוים (אישור דוחות כספיים, אישור תקציב, מינוי רו"ח וכו').
"אסיפה מיוחדת" – כינוס בעלי המניות למטרה מיוחדת]
סעיף 13 – סייגים לסמכות:
התקנון יכול שיגביל את סמכות העמותה לשנות את תקנונה, שמה או מטרותיה, לדרוש שינוי ברוב גדול יותר מן האמור בסעיף 11, או לקבוע לו תנאים אחרים.
פרק שלישי לחוק – החברים
סעיף 15 – כשירות:
כל אדם בגיר וכל תאגיד כשיר להיות חברה עמותה.
סעיף 16 – תנאים לחברות:
התנאים לחברות בעמותה, פקיעת חברות, קבלת חברים, פרישתם והוצאתם יהיו לפי הוראות התקנון.
סעיף 17 – מהות:
החברות בעמותה היא אישית, אינה ניתנת להעברה ואינה עוברת בירושה.
סעיף 18 – פנקס חברים:
עמותה חייבת לנהל פנקס חברים ולרשום בו כל חבר, מענו, מס' זהותו, תאריך תחילת החברות ותאריך פקיעתה.
[פנקס החברים הוא אחד מהספרים הסטטוטוריים של החברה]
פרק רביעי - מוסדות
סעיף 19 – מוסדות חובה ומוסדות רשות (חשוב):
א. לכל עמותה תהיה אסיפה כללית, ועד (בדומה לדירקטוריון בחברה) וועדת ביקורת, ויכול שיהיו לה מוסדות נוספים כאמור בתקנונה.
ב. האסיפה הכללית רשאית להחליט כי במקום ועדת הביקורת ימונה רו"ח, או גוף שאושר לעניין זה בידי הרשם, להלן הגוף המבקר.
[ועדת הביקורת ממלאת את אותם התפקידים של המבקר החיצוני]
ג. מבלי לפגוע בהוראות סעיף קטן ב', עמותה שמחזורה השנתי עולה על כמליון ₪ חייבת למנות רו"ח.
נשאלת השאלה – האם רו"ח שמתמנה מכוח סעיף קטן ג' מייתר את מינויו של רו"ח, שמונה לפי סעיף קטן ב'? לא ניתן לאחד את שני רו"ח וצריכים למנות שני רו"ח (לפי סעיף קטן ב' ולפי סעיף קטן ג'). הפרשנות המקובלת היא שרו"ח החיצוני לא יכול לשמש תחליף לוועדת הביקורת וצריך את שניהם.
סעיף 20א – מועדים לכינוס האסיפה:
אסיפה כללית רגילה של חברי העמותה תתקיים במועדים הקבועים בתקנונה ולא פחות מאחת לשנה.
סעיף 20ב –
הועד רשאי לכנס בכל עת אסיפה כללית, שלא מן המניין ועליו לעשות כן לפי דרישה בכתב של ועדת הביקורת, של הגוף המבקר או של עשירית מכלל חברי העמותה.
סעיף 21 – הצבעה:
לכל חבר קול אחד.
סעיף 22 – ההחלטות של האסיפה הכללית:
ההחלטות תתקבלנה ברוב רגיל של קולות המצביעים, למעט קביעה אחרת שנקבעה בחוק או בתקנון.
סעיף 23 – הפרוטוקול:
הפרוטוקול מהווה ספר סטטוטורי מס' 2.
בכל אסיפה כללית ינוהל פרוטוקול. הפרוטוקול ייחתם בידי יו"ר האסיפה, ומשנחתם בידו של יו"ר האסיפה, יהיה ראייה לכאורה לתוכנו ולכשרות כינוס האסיפה, ניהולה וקבלת ההחלטות.
סעיף 24 – אסיפת נציגים:
בכל עמותה, שמספר חבריה עולה על 200, הרי שלא צריך לכנס את כל החברים אלא מספיקים נציגים שנבחרו על ידי החברים. אסיפת הנציגים כמוה כאסיפה כללית לכל דבר ועניין.
סעיף 25 – סמכויות:
הועד ינהל את ענייני העמותה ובידיו תהיה כל סמכות, שלא נתייחדה בחוק העמותות או תקנון לאסיפה הכללית או למוסד אחר ממוסדות העמותה. הכוונה היא שלועד יש סמכות שיורית.
סעיף 26 – בחירת הועד:
הועד ייבחר באסיפה כללית רגילה. כל זמן שאין לעמותה ועד נבחר, רשאי הרשם למנות חבר, או חברים, שישמשו ועד.
סעיף 26א – שכר חברי הועד:
האסיפה הכללית רשאית להחליט על תשלום שכר לחברי הועד, והיא גם זו שתקבע את גובה השכר.
סעיף 29 – פנקס חברי הועד:
ספר סטטוטורי מס' 3 – בדומה לפנקס החברים.
סעיף 30 – תפקידים:
ועדת הביקורת, או הגוף המבקר יבדקו את ענייניה הכספיים והמשקיים של העמותה ואת פנקסי החשבונות, ויביאו לפני האסיפה הכללית את המלצותיהם לעניין אישור הדוח הכספי.
סעיף 31 -
ועדת הביקורת, או הגוף המבקר, יבחרו באסיפה הכללית הרגילה.
סעיף 31א – מינוי רו"ח:
1. עמותה החייבת במינוי רו"ח לפי סעיף 19(ג) צריכה לבחור באסיפה הכללית השנתית רו"ח, אשר ישמש במשרתו עד האסיפה הכללית השנתית שלאחריה.
2. הועד רשאי למנות רו"ח לעמותה, כל עוד לא מונה כזה לפני כינוס האסיפה הכללית השנתית הראשונה (כמו בחברה).
3. הגוף שממנה את רו"ח הוא גם הגוף שקובע את שכרו של רו"ח.
סעיף 31ב – מינוי רו"ח בידי הרשם:
לא נתמנה רו"ח באסיפה הכללית השנתית (וכמובן שקיימת חובה למנות רו"ח), אזי רשאי הרשם למנות רו"ח.
סעיף 31ד – משרת רו"ח שנתפנתה:
נתפנתה משרתו של רו"ח, רשאי הועד למנות אחר במקומו, שיכהן עד לכינוס האסיפה הכללית הקרובה.
סעיף 32 – ייחוד כהונות:
לא יכהן אדם בעת ובעונה אחת כחבר הועד וכחבר ועדת הביקורת.
סעיף 33 – פסלות לכהונה:
הגורמים הבאים פסולים לכהונה –
1. מי שאינו חבר בעמותה (כנ"ל גם באגודה שיתופית).
2. מי שנותן שירותים לעמותה בשכר.
3. קטין, מי שהוכרז כפסול דין או פושט רגל.
4. מי שהואשם בעבירה שיש עמה קלון.
5. תאגיד.
פרק חמישי לחוק – ניהול חשבונות, הגשת מסמכים ועיון
סעיף 35 – פנקסי חשבונות:
פנקסי החשבונות מהווים ספר סטטוטורי מס' 4.
כל עמותה חייבת לנהל פנקסי חשבונות שישקפו נאמנה את הפעילות...
סעיף 36 – דוח כספי:
הועד מכין דוח כספי אחת לשנה, מעביר את הדוח לועדת הביקורת, או לגוף המבקר, או לרו"ח כדי שיעירו הערות לגבי הדוח הכספי, או לצורך מתן חוות דעת.
נקבע כי האסיפה הכללית חייבת לאשר את הדוחות הכספיים.
סעיף 37 – ביקורת של רו"ח:
סעיף ג' – רו"ח ישתתף בכל אסיפה כללית של העמותה, שיוגשו בה חשבונות שביקר.
בעצם כל דוח כספי שרו"ח מחווה עליו דיעה – חלה עליו החובה להשתתף באסיפה הכללית .
פרק שישי לחוק – חקירת תפקוד העמותה
סעיף 40 –
הרשם רשאי למנות חוקר שיחקור, אם נראה לו כי העמותה מתנהלת שלא באופן תקין.
פרק שביעי לחוק – פירוק
סעיף 42 –
עמותה יכולה להתפרק, או בפירוק מרצון או בפירוק לפי צו של ביהמ"ש.
בסעיף 21 לתוספת הראשונה נאמר – אם עמותה התפרקה ונשאר לה עודפים (בכסף או בשווה כסף) והרי אסור עליה לחלקם לחברים – עליה להעבירם לעמותה מקבילה בעלת מטרות דומות.