|
לעיתים מבוצעת עבודה בעסק או בארגון על ידי מתנדבים. בחלק מהמקרים מדובר בהתנדבות אמיתית בתום לב, אולם לעיתים השימוש בהגדרה "התנדבות" אינו אלא כיסוי להעסקת עובדים בתמורה שאינה מדווחת (במלואה או באופן חלקי) לרשות המיסים ולמוסד לביטוח לאומי, משיקולים לא חוקיים של המעסיק ו\או של העובד.לאחרונה פסק בג"ץ בעניינה של אסתר כהן, אלמנתו של עוזי כהן ז"ל, שבהיותו בחופשה מעבודתו טבע ומת תוך ניסיון להציל אדם אחר מטביעה בים (בג"ץ 2105/06). בדיון משפטי זה נדונה בהרחבה סוגיית העסקת עובדים בענף המלצרות בתשלום חלקי של המעסיק תוך הסתמכות על השלמת שכר העובדים באמצעות "טיפים" מלקוחות המסעדה. פסק דין זה חידד את סוגית ההימנעות מדיווח נאות על ההכנסות על פי החוק, ואין ספק שבעתיד הקרוב נראה את השלכותיו על יחסי העבודה במשק ישראל.
במאמר זה אציג את הסיכונים להם חשוף המעסיק בגין הימנעות מדיווח מלא על שכר העבודה של העובדים.
המוסד לביטוח לאומי מכיר בתביעות לדמי פגיעה בעבודה ולפיצויים ותגמולים בגין נכות מעבודה למתנדבים רק במקרים שההתנדבות הייתה למטרות ציבוריות - התנדבות לצה"ל, משטרה, בתי חולים, עמותות ומלכ"רים רשומים, או היחלצות ספונטנית למתן סיוע במקרי חירום ואסון.
עבודה בהתנדבות מוגדרת בין היתר במאפיינים הבאים:
·
המתנדב בא לעבודה מרצונו החופשי
·
המתנדב מבצע את עבודתו ללא תמורה כספית
·
לא קיים הסכם או חוזה עבודה בין המתנדב לבין בעלי או הנהלת המקום בו הוא עובד
·
המתנדב אינו קשור במסגרת מחייבת של שעות או ימי עבודה
·
המתנדב אינו מחויב לתקופת עבודה מוגדרת
·
המתנדב אינו נתון למרותו של גורם כלשהו במקום ההתנדבות
כל סטייה – אפילו באחד מהמאפיינים הנ"ל - עלולה להכניס את יחסי ההתנדבות לכאורהלהגדרת יחסי עובד ומעביד.
בתי הדין לעבודה אישרו בעבר תביעות שהגישו "מתנדבים" נגד מעסיקיהם לתשלום שכר עבודה וכל יתר הזכויות הנגזרות מיחסי עבודה (פסק דין מעלוף אלכסנדר נ' הכנסיה האנגלית האפיסקופלית בירושלים1090/99, פסק דיןאהובה פרידמן נ' אליעזר הוז 1270/00).בג"ץ חייבאת המוסד לביטוח לאומי לשלם לשאירים גמלה אשר כוללת את שווי הכנסתו של האב המנוח מתשרים ("טיפים") למרות שתלושי שכר עבודתו ותשלומי המיסים שלו היו על פי שכר המינימום ששיקף רק כ30% מהכנסתו האמיתית (פסק דין אסתר לוי נ' המוסד לביטוח לאומי ואח' 2105/06).
העסקת עובד/ים בהיעדר דיווח נאות ועל פי החוק, בין אם בתום לב ובין אםמשיקולים אחרים,חושפת את המעסיק לסיכונים רבים:
א.
המתנדב עלול לתבוע את מעסיקו בדיעבד לתשלום שכר עבודה עבור עבודתו, וכן תשלומים נוספים כגון תמורת ימי חופשה, דמי הבראה, דמי חלף הודעה מוקדמת ופיצויי פיטורין.
ב.
המוסד לביטוח לאומי ורשות המיסיםעלולים לתבוע בדין פלילי את המעסיק בגין אי דיווח על תשלומי שכר העבודה ובגין אי תשלום המיסים כחוק, ולתבוע מהמעסיק שיפוי כספי של מיסים אלה בדיעבד.
ג.
במקרה פגיעה בעבודה ו\או נכות או מוות כתוצאה מתאונת עבודה או בפעולת התנדבות שמבוצעת מחוץ לעבודה,עלולים המוסד לביטוח לאומי וכן המתנדב ו\או שאיריו לתבוע את המעסיק בגין נזקי גוף שנגרמו ל"מתנדב" ותשלומים עבור טיפולים רפואיים ו\או שיקומיים, ניידות, כאב וסבל, אובדן הכנסות עתידיות ועוד.
לסיכום, בהעסקת מתנדב/ים בעסק או בארגון יש לבחון בחינה מקדמית מדוקדקת באם לא מתקיימים באופן מלא או חלקי המאפיינים המגדירים את היחסים כיחסי עובד-מעביד.אחת לתקופה, מומלץ לבחון מחדש את מערכת היחסים עם המתנדב\ים במטרה לאבחן שמא במרוצת הזמן גלשו היחסים לגדר יחסי עבודה, ולהיערך בהתאם לכך.
*בני קיויתי, חשבונאי יועץ מס מוסמך לייעוץ ולקבלת חוות דעת מקצועית
טל:052-2619172 פקס 153-522-619172
הכתובים לעיל הינם דברי הסבר ודוגמאות ואינם באים במקום הוראות חוק או נוהל שנקבעו.
|