סוחר ני"ע בחשבון נוסטרו לא יסווג כ-"מוסד כספי"

סוחר ני"ע בחשבון נוסטרו עצמי - לא יסווג כ-"מוסד כספי"

רמי אריה, עו"ד רו"ח

מסחר בניירות ערך בהיקפים גדולים ייחשב כעסק לצורך מס הכנסה, אך ככל שהמסחר הוא מהון עצמי בלבד (נוסטרו), הוא לא ייחשב כחייב רישום ותשלום מס רווח כ-"מוסד כספי" לעניין מע"מ. הן אצל יחיד והן אצל חברה.

סוגיה זו של תחולת חוק מע"מ על מסחר בנוסטרו, נדונה לאחרונה בביהמ"ש המחוזי בעניין חברת י.ג.מ (ע"מ 54320-04-18, י.ג.מ. השקעות בע"מ נ' רשות המיסים, ניתן ביום 2.8.2021), העוסקת בסחר בניירות ערך מהונה העצמי של החברה או מאשראי שקיבלה בלבד "נוסטרו".

עיקר פעילות החברה כרוכה ברכישה ומכירה, תוך פרק זמן קצר, של ני"ע "דואליים", הרשומים בבורסה בישראל ובבורסה מחוץ לישראל. רווחי החברה נובעים מהפער בין שערי קניה/מכירה בישראל, לבין שערי המכירה/הקניה בחו"ל.

מידי שנה, החברה מבצעת עשרות אלפי פעולות בני"ע. חלק מפעילות החברה מתבצע באופן אוטומטי באמצעות אלגוריתם אשר פותח ע"י החברה, וחלק באמצעות שני בעלי מניותיה, שהם עובדיה היחידים.

באלגוריתם אשר פיתחה החברה לא ניתנה זכות שימוש לצד ג', אלא נעשה בו שימוש ע"י החברה בלבד. לחברה אין לקוחות. לצורך פעילותה, נעשה שימוש בהונה העצמי או באשראי קצר מועד (לרוב יומי) מהבנק.

ביום 20.3.2018 הורה מנהל מע"מ על רישומה של החברה כ- "מוסד כספי", רטרואקטיבית מתחילת שנת 2013. זאת, בהתאם לסעיף 1(א)(3) לצו מס ערך מוסף (קביעת מוסד כספי), התשל"ז – 1977. רישום זה מחייב את החברה במס שכר וריווח לפי סעיף 4(ב) לחוק מע"מ, בשיעור של 17% מהרווח והשכר אשר שילמה החברה מידי שנה.

החברה הגישה ערעור על החלטת המנהל לסווג את החברה כ-"מוסד כספי" . לטענת החברה, "ניירות ערך" מוחרגים בסעיף 1 לחוק מע"מ, מהגדרת "נכס" ומהמונח "מכר", לפיכך אין להטיל מע"מ על מכר ניירות ערך.

לגישת החברה, דברי החקיקה העוסקים בהטלת מע"מ על סוחר בני"ע, חלים על המעניק שירותים לאחר, בקשר למסחר בשוק ההון.

במסגרת חוק מע"מ ובחקיקת המשנה הנלווית לו, הסדיר המחוקק את מיסוי מכירת ני"ע סחירים בשלוש מסגרות שונות, כדלקמן:

1.   אי חבות במע"מ – בהגדרות שבסעיף 1 לחוק נקבע כי "ניירות ערך ומסמכים סחירים" אינם בבחינת "טובין" ולכן אינם "נכס". מהגדרה זו יחד עם הוראות סעיף 2 לחוק, עולה כי עסקת מכר של ני"ע שאין בה מתן שירות לזולת אינה חייבת במע"מ.

2.  סיווג כמתן שירות וחיוב במע"מ – סעיף 19(ב) לחוק קובע כי מסחר בני"ע ימוסה כעסקה למתן שירות תיווך. מקביעה זו יחד עם הוראות סעיף 9 לחוק עולה כי פעילות זו תחויב במע"מ בגין ההפרש בין מחיר הרכישה למחיר המכירה.

3.   סיווג כמוסד כספי וחיוב במס שכר וריווח - בסעיף 1(א)(3) לצו, נקבע כי מסחר בני"ע כ-"מוסד כספי", חייב במס שכר ורווח בשיעור 17%.

"מוסד כספי" מוגדר בסעיף 1 לחוק כדלקמן:

"'מוסד כספי' –

(1)    חברה או אגודה שיתופית העוסקת בקבלת כספים בחשבון עובר ושב...

(5) סוג בני אדם ששר האוצר קבע"

בענייננו רלוונטית האפשרות החמישית הנ"ל. בצו הקביעה נמנו שלושה סוגי בני אדם נוספים אשר יחשבו כ- "מוסד כספי". במקרה דנן, רלוונטית ההגדרה אשר נקבעה בסעיף 1(א)(3) לצו, הקובע כדלקמן:

" 1.   (א) אלה יהיו מוסדות כספיים לעניין החוק:

(1) ...

(3) מי שעסקו במכירת מטבע חוץ או ניירות ערך או מסמכים סחירים אחרים, ולעניין זה יראו כמי שעסקו במכירת ניירות ערך או מסמכים סחירים אחרים, אף אם הוא רוכש אותם לצורך קבלת פרעונם או פדיונם".

לטענת רשות המיסים, לשון סעיף 1(א)(3) לצו הקביעה, כוללת גם את מי שסוחר בני"ע במסגרת חשבון נוסטרו. מי שפעילותו בחשבון הנוסטרו היא עסקית, בין אם מדובר ביחיד או חברה – יש לסווגו כ-"מוסד כספי".

ביהמ"ש קבע, כי מבחינה לשונית פרשנות רשות המיסים לכאורה אפשרית. אולם, יהיה נכון לא לאמץ פרשנות זו. עיון בהיסטוריה החקיקתית של הסעיפים הרלוונטיים, מלמד כי חברי הכנסת לא התייחסו כלל למקרה של מסחר בנוסטרו, אלא סברו כי הסעיפים מכוונים רק אל מי שנותן שירותים לאחרים.

בין היתר, לאור האמור בפרוטוקול הדיון בוועדת הכספים של הכנסת מיום 5.5.1980, בעניין סעיף 1(א)(3), כדלקמן:

"הצו קובע כמוסד כספי מי שעוסקים במכירת ניירות ערך, מסמכים סחירים או מטבע חוץ, שפעילותם דומה לפעילות של מוסדות כספיים. הכוונה בעיקר לאלה הפועלים מחוץ לבורסה"

עיון בכל אחד מהגורמים אשר הוגדרו בחוק מע"מ ובצו הקביעה כ-"מוסד כספי", מלמד כי מדובר בגורמים העוסקים במתן שירות לאחרים.

כך, בהגדרת המונח "מוסד כספי" בסעיף 1 לחוק, שלושת ההגדרות הראשונות עוסקות במי שמעניק שירותים פיננסיים לאחרים, כגון במתן שירותי ניהול חשבונות עו"ש ובשירותים אחרים ע"י מי שפועל כבנק. ההגדרה הרביעית כוללת "מבטח" המעניק שירותי ביטוח לאחרים.

כך גם שתי ההגדרות הראשונות של המונח "מוסד כספי", מדובר במי שלפחות 75% ממחזור העסקאות שלו נובע מהיותו חבר הבורסה לני"ע או מהיותו נאמן או מנהל קרן השקעות, אשר עסקאותיהם כרוכות במתן שירות לאחרים.

ביהמ"ש קבע, כי סוחר בחשבון נוסטרו אינו נותן כל שירות לאחרים. בכך הוא שונה בפעילותו מכל הגורמים האחרים אשר הוגדרו כ-"מוסד כספי".

לאור האמור לעיל, נקבע כי על ערעור החברה להתקבל. ביהמ"ש קבע כי נכון יהיה לפרש את סעיף 1(א)(3) לצו הקביעה בדרך שמציעה החברה, וכפי שפירשה אף רשות המסים במשך עשרות שנים, באופן שהוא אינו חל על מי שאינו מעניק כל שירות לאחר.

ככל שיש רצון לשנות את המדיניות ולהחיל מע"מ על מי שפעילותו בסחר בחשבון נוסטרו, ראוי כי הדבר יתבצע ע"י המחוקק המוסמך לבחון את מכלול השיקולים הרלוונטיים.