|
תיקונים בחוק הביטוח הלאומי בתוכנית הכלכלית החדשה
אורנה צח-גלרט, רו"ח
חוק הביטוח הלאומי תוקן לאחרונה בתיקונים עקיפים במסגרת חוק התוכנית הכלכלית שפורסם ברשומות ביום 18.11.2021, ובמסגרת חוק ההתייעלות הכלכלית שפורסם ברשומות ביום 15.11.2021. המאמר יפרט את תמצית התיקונים בחוק הביטוח הלאומי, לרבות את התיקון בסעיף 9(5) לפקודת מס הכנסה בשל ההשלכה שיש להגשת תביעות נכות לביטוח הלאומי על הפטור ממס.
המידע במאמר זה נכון ליום כתיבתו.
צמצום פערים מגדריים בשוק העבודה והעלאת גיל פרישה לנשים
– בהיבט הביטוח הלאומי
חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"ב-2021 מעלה את גיל הפרישה לנשים החל מיום 1.1.2022 באופן הדרגתי עד גיל 65 לאישה שנולדה בחודש ינואר 1960 ואילך. התיקון בחוק כולל מנגנון שיפוי בעיקר לנשים בעלות שכר נמוך שמתקשות להשתלב בשוק העבודה (פרק ז' בחוק התוכנית הכלכלית).
העלאת גיל הפרישה של נשים
גיל פרישה לגברים הוא 67. גיל הפרישה לנשים מפורט בטבלאות גיל הפרישה והוא יהיה גיל 62 עד יום 31.12.2021 לנשים שנולדו מחודש מאי 1947 ועד דצמבר 1959.
גיל פרישה לעניין חוק הביטוח הלאומי הוא הגיל, שהחל ממנו זכאי מבוטח שעומד בתנאי הזכאות (לרבות במבחן הכנסות), לקבל קצבת אזרח ותיק (זקנה). במקביל, החל מגיל זה אין זכאות לגמלאות שונות, כמו, קצבאות נכות כללית ודמי תאונה. הזכאות לדמי אבטלה ולגמלת ניידות היא גיל 67 לגברים ולנשים (גיל 67 הוא גיל הפרישה לגברים).
החל מגיל פרישה מבוטח אינו משלם דמי ביטוח לאומי ובריאות (ביחד: דמי ביטוח) על הפנסיה שלו ועל הכנסות פסיביות שונות ששילם בעדם דמי ביטוח לפני גיל הפרישה. החל מגיל פרישה שיעורי דמי הביטוח הלאומי נמוכים יותר בשל ענפי ביטוח שכבר אינם רלוונטיים.
העלאת גיל הפרישה לנשים דוחה את גיל הזכאות של הנשים המותנית בהכנסות לקצבת אזרח ותיק (זקנה), דוחה את הגיל שעד אליו זכאית מבוטחת לקבל קצבת נכות כללית וגמלה לשירותים מיוחדים וכן דמי תאונה ודוחה את ההנחות וההקלות בדמי הביטוח הלאומי.
כלומר, להעלאת גיל הפרישה לנשים יש חשיבות רבה הן לעניין הזכויות שלהן לפי חוק הביטוח הלאומי והן לעניין תשלום דמי הביטוח.
החוק המתוקן אינו פוגע בגיל פרישת חובה לפי חוק גיל הפרישה, שהוא גיל 67 לגברים ולנשים.
המתווה בחוק החדש מעלה את גיל הפרישה של נשים שנולדו ביום 1.1.1960 ואילך – מגיל 62 לגיל 65 בהדרגה:
1.
לנשים שנולדו מינואר 1960 ועד דצמבר 1962 - הגיל יעלה בקצב של 4 חודשים בכל שנה שלמה מגיל 62 עד גיל 63.
2.
לנשים שנולדו מינואר 1963 ועד דצמבר 1969 - הגיל יעלה בקצב של 3 חודשים בכל שנה שלמה מגיל 63 עד גיל 65.
3.
לנשים שנולדו מינואר 1970 ואילך - גיל הפרישה יהיה גיל 65.
טבלת גיל פרישה לנשים לפי מועד לידתן לפי החוק המקורי
|
חודש ושנת לידה
|
גיל פרישה
|
|
מתאריך
|
עד תאריך
|
שנים
|
חודשים
|
|
-
|
6/44
|
60
|
-
|
|
7/44
|
8/44
|
60
|
4
|
|
9/44
|
4/45
|
60
|
8
|
|
5/45
|
12/45
|
61
|
-
|
|
1/46
|
8/46
|
61
|
4
|
|
9/46
|
4/47
|
61
|
8
|
|
5/47
|
ואילך
|
62
|
-
|
הטבלה החדשה של גיל פרישה לנשים מינואר 2022 לפי החוק החדש
|
חודש ושנת לידה
|
גיל פרישה
|
|
מתאריך
|
עד תאריך
|
שנים
|
חודשים
|
|
5/47
|
12/59
|
62
|
-
|
|
1/60
|
12/60
|
62
|
4
|
|
1/61
|
12/61
|
62
|
8
|
|
1/62
|
12/62
|
63
|
-
|
|
1/63
|
12/63
|
63
|
3
|
|
1/64
|
12/64
|
63
|
6
|
|
1/65
|
12/65
|
63
|
9
|
|
1/66
|
12/66
|
64
|
-
|
|
1/67
|
12/67
|
64
|
3
|
|
1/68
|
12/68
|
64
|
6
|
|
1/69
|
12/69
|
64
|
9
|
|
1/70
|
ואילך
|
65
|
-
|
גיל זכאות לנשים, לפי תאריך לידתן (ללא שינוי בחוק החדש)
|
חודש ושנת לידה
|
גיל זכאות
|
|
מתאריך
|
עד תאריך
|
שנים
|
חודשים
|
|
-
|
6/39
|
65
|
-
|
|
7/39
|
8/39
|
65
|
4
|
|
9/39
|
4/40
|
65
|
8
|
|
5/40
|
12/40
|
66
|
-
|
|
1/41
|
8/41
|
66
|
4
|
|
9/41
|
4/42
|
66
|
8
|
|
5/42
|
12/44
|
67
|
-
|
|
1/45
|
8/45
|
67
|
4
|
|
9/45
|
4/46
|
67
|
8
|
|
5/46
|
12/46
|
68
|
-
|
|
1/47
|
8/47
|
68
|
4
|
|
9/47
|
4/48
|
68
|
8
|
|
5/48
|
12/48
|
69
|
-
|
|
1/49
|
8/49
|
69
|
4
|
|
9/49
|
4/50
|
69
|
8
|
|
5/50
|
ואילך
|
70
|
-
|
תמצית השיפוי שניתן לפי חוק הביטוח הלאומי
העלאת גיל הפרישה עלולה להשפיע לרעה על חלק מהנשים שמתקשות בגיל זה להשתלב בשוק העבודה. החוק כולל כלי סיוע משלימים לנשים בעלות שכר נמוך. כלי הסיוע המשלימים אמורים להפחית את הפגיעה בנשים אלה. הגדלת הסכום שאינו פוגע בזכאות לקצבת אזרח ותיק בגיל פרישה חלה על נשים וגם על הגברים.
1.
חוק הביטוח הלאומי תוקן כך שתקופת הזכאות לדמי אבטלה לאישה שנולדה מיום 1.1.1960 ואילך ומלאו לה 60 שנים ולאישה שנולדה ביום 1.1.1960 שמלאו לה 57 וטרם מלאו לה 60, תוארך ל-300 ימים במקום 175 כיום, בהגבלות שונות, לרבות הגבלת סכום דמי האבטלה בתקופה המוארכת עד 125 ימים. לאישה שגילה נמוך מגיל 60 תישלל הזכאות להארכת התקופה אם היא סרבה לקבל הכשרה מקצועית הולמת את השכלתה וכישוריה בקרבת מקום מגוריה, כמפורט בחוק.
ההטבה ניתנת רק לשכירות שהשלימו תקופת אכשרה לזכאות לדמי אבטלה.
ההטבה אינה רלוונטית לעצמאיות, למעט עצמאיות שכלולות בתוספת הראשונה בצו סיווג מבוטחים (כמו שחקניות, מורות דרך, מדריכות, מורות ומרצות ועוד).
2.
החל מינואר 2022 לוח ט בחוק הביטוח הלאומי נשאר רק לבחינת הכנסה של תלויים ושאירים.
החוק החדש הוסיף את לוח ט1 מינואר 2022 והגדיל בשתי פעימות את סכום ההכנסה המרבית שאותה רשאים מבוטחים (נשים וגברים) להשתכר בין גיל הפרישה לגיל הזכאות (שעד אליו יש מבחני הכנסה לזכאות לקצבה על פי החוק) בלי שהקצבה שלהם תיפגע. סכום ההכנסה יגדל גם עבור מבוטחים שמקבלים גמלת זקנה מיוחדת לפי הסכם.
להלן הסכומים המתוקנים בלוח ט1 (בתלוי נוסף אין שינוי מהחוק הקיים):
-
בשנת 2022 - סכום ההכנסה המרבית ליחיד ללא תלויים יהיה 6,750 ₪ לחודש (63.97% מהשכר הממוצע) וליחיד עם תלוי אחד הסכום יהיה 9,000 ₪ לחודש (85.3% מהשכר הממוצע).
-
החל מיום 1.1.2023 ואילך - סכום ההכנסה המרבית ליחיד ללא תלויים יהיה 7,750 ₪ לחודש (73.45% מהשכר הממוצע) וליחיד עם תלוי אחד 10,333 ₪ לחודש (97.93% מהשכר הממוצע).
הגדלת הסכומים אינה רלוונטית כאמור לתוספת בשל תלויים בקצבאות אזרח ותיק ונכות כללית. כלומר, הסכומים לזכאות לתוספות בשל תלויים ושאירים יישארו בלוח ט המקורי. הסכומים המוגדלים למבחן הכנסות לקצבת אזרח ותיק בגיל פרישה יופיעו בלוח ט1 החדש בחוק הביטוח הלאומי.
בשל העלאת גיל הפרישה נשים שממשיכות לעבוד במשכורת ששוללת את הקצבה, יקבלו תוספת דחיית פרישה נמוכה יותר בשל העלאת גיל הפרישה. ההקטנה תשפיע על הזכאות כבר מההגדלה הראשונה של 4 חודשים בשנת 2022 כיוון שחוק הביטוח הלאומי מאפשר מתן 5% תוספת דחיית קצבה רק אם יש למבוטח 9 חודשי עבודה לפחות שבהם נשללה הקצבה בתוך 12 חודשים.
3.
מבוטחת שמלאו לה 62 וטרם מלאו לה 62 וארבעה חודשים ונולדה בין השנים 1960 ועד 1966, שאין לה הכנסות מעבודה או ממשלח יד ואינה בחל"ת, תהיה זכאית למענק מעבר בשל העלאת גיל הפרישה, אם היא תענה לקריטריונים שקבע התיקון. מדובר במענק בסכום שלא יעלה על 4,000 ₪ לחודש במשך 4 חודשים, תלוי במועד קבלת המענק (לא יאוחר מ-24 חודשים) ובמבחן הכנסות של הזכאית שמקורה בקצבה.
את המענק יש לתבוע בטופס שיקבע הביטוח הלאומי.
מענק מעבר לא ייחשב כהכנסה לעניין כל דין.
שיפוי בחוקים אחרים
4.
החוק הקצה תקציב שנתי למימון השתתפות נשים בגיל 50 עד 67 בתוכניות תעסוקה, בהכשרות מקצועיות, בהשמה בעבודה ולמטרת תשלום דמי קיום במהלך ההכשרות המקצועיות. הכשרות מקצועיות – לרבות בדרך של הכשרה במהלך עבודה אצל מעסיק, כיתה במפעל, ייעוץ וליווי עסקי וסיוע בפתיחת עסק.
5.
החוק העניק הטבות לפי חוקים נוספים לנשים שנפגעו מהעלאת גיל הפרישה. למשל בזכאות מוגדלת למענק עבודה לפי החוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מענק עבודה), בחוק הבטחת הכנסה, בחוק אזרחים ותיקים ועוד.
תיקונים בחוק הביטוח הלאומי בחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"ב-2021
חוק הביטוח הלאומי תוקן גם במסגרת חוק ההתייעלות הכלכלית. להלן פירוט תמצית עיקרית של התיקונים (פרק ו' בחוק - ביטוח לאומי, פרק ז' בחוק - הוראות שונות).
ביטוח נכות כללית וגמלה לשירותים מיוחדים – תמצית עיקרי החוק החדש
במסגרת ההקלות בשל נגיף הקורונה עלה הסכום שמותר לנכה להרוויח מעבודה בלי שקצבת הנכות שלו תיפגע, מסכום של 3,941 ₪ בחודש, לסכום של שכר המינימום במשק (5,300 ₪) בחודש, עד יום 30.6.2021. הוראת השעה הפכה לתיקון קבוע בחוק הביטוח הלאומי רטרואקטיבית מיולי 2021 ואילך.
החוק החדש הגדיל רטרואקטיבית מינואר 2021 את קצבת הנכות הכללית המלאה של יחיד לסכום של 3,700 ₪ לחודש (לשוהה במוסד שגוף ציבורי נושא ביותר ממחצית הוצאות אחזקתו, הוגדלה הקצבה ב-103 ₪ לחודש). כמו כן, הוגדלו גם קצבאות הנכות החלקיות באופן יחסי לדרגת הנכות וגם קצבאות השירותים המיוחדים, לרבות לעולים התלויים בעזרת הזולת. הוגדלו גם הקצבאות של מקבלי קצבת אזרח ותיק ששולמה להם קצבת נכות כללית מלאה בתכוף לזכאותם לקצבת אזרח ותיק. טבלאות פורסמו באתר הביטוח הלאומי.
הביטוח הלאומי פרסם כי סכום ההגדלה של הקצבאות הרטרואקטיביות מינואר 2021 ועד נובמבר 2021 ישולם בשתי פעימות לחשבון הבנק של הזכאים.
החוק קבע לשנת 2022 בלבד, סכום בשיעור של 11.37% מהשכר הממוצע, שלא יקוזז מתוספת תלויים בנכות כללית בשל הכנסת הנכה שאינה מעבודה או ממשלח יד (להלן הנוסח החדש של סעיף 202(ב)(3) לחוק הביטוח הלאומי
:
"היתה לו הכנסה חודשית שלא מעבודה או ממשלח יד, תנוכה הכנסה זו מההפרש שבין הקצבה המשולמת לו ובין הקצבה החודשית המלאה, ובלבד שלא יובא בחשבון לעניין הכנסתו האמורה סכום השווה ל-11.37% מהשכר הממוצע")
.
החוק כולל גם מנגנון לתשלום קצבה בין היום ה-31 ועד היום ה-90 לבעלי דרגת אי כושר להשתכר של 100% למשך חצי שנה לפחות, שמקבלים גמלת ילד נכה או גמלה לשירותים מיוחדים.
החוק קובע הגבלות שונות על שכר טרחת עורך דין בכל הקשור להגדלת הקצבאות לפי חוק זה, החל מיום 1.1.2022.
פטור ממס לנכים ולעוורים לפי סעיף 9(5) לפקודת מס הכנסה
סעיף 9(5) לפקודת מס הכנסה תוקן במסגרת חוק ההתייעלות הכלכלית לנכים שנכותם לא נקבעה על ידי חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (נכי צה"ל) או נכי איבה. לנכי צה"ל ונכי פעולות איבה הפטור יישאר כבעבר. אין שינוי גם בזכאות לנקודת זיכוי בעד בן זוג. מדובר בחלק ממקורות התקציב להטבות הנרחבות שקיבלו הנכים במסגרת התיקון בחוק הביטוח הלאומי.
קביעת נכות רפואית משוקללת לצורך מס הכנסה אפשרית בוועדות רפואיות של הביטוח הלאומי במסגרת תביעות לגמלאות שונות [סעיף 9(5)(א)(א) לפקודה], או בוועדות שמתכנסות בביטוח הלאומי לצורך קביעת הנכות הרפואית לצורכי מס – תמורת תשלום אגרה [תקנות לפי סעיף 9(5)(א)(ב) לפקודה].
התיקון בסעיף 9(5) קובע עבור כל הנכים שאינם נכי צה"ל או נכי פעולות איבה, כדלקמן:
1.
הפטור ממס מותנה בנכות רפואית משוקללת של 90% לפחות, אף אם היא כתוצאה של חישוב מיוחד של הליקוי מאיברים שונים, ובלבד שנקבע לנכה ליקוי אחד לפחות בשיעור של 40% ומעלה.
המגבלה לפיה סכום אריתמטי של כל אחוזי הנכות הרפואית שכלולים בחישוב המיוחד המשוקלל חייב לעלות על 100% לזכאות לפטור ממס, נשארה רק לנכי צה"ל ונכי פעולות איבה, ובוטלה לכל יתר הנכים.
2.
הפטור ממס יופחת מינואר 2022 לסכום הכנסה מיגיעה אישית מירבי של 400,000 ₪.
3.
התיקון חל על הכנסה מיגיעה אישית של נכים ועוורים שהופקה מיום 1.1.2022 ואילך, אך נקבעו הוראות מעבר:
- נכה (ועיוור) שהיה זכאי לפטור ממס לפי הכללים שלפני פרסום החוק ואינו זכאי יותר לפטור לפי הכללים החדשים (משום שאינו עומד בתנאי של ליקוי אחד של 40%) – יראו בו כאילו הוא זכאי לפטור לפי הכללים החדשים (כל עוד מתקיימים לגביו התנאים הישנים) והתקרה לגביו תהיה 400,000 ₪ להכנסה מיגיעה אישית.
- מי שהגיש בקשה חדשה לקביעת אחוז נכות על פי החוקים המנויים בסעיף 9(5)(א) לפקודה או לפי התקנות לפי הסעיף עד יום 1.12.2021 (רצוי להגיש עד 30.11.2021), והוא זכאי בשל הבקשה האמורה לפטור ממס לפי הוראות הסעיף בנוסח שלפני פרסום החוק החדש, יראו אותו כמי שעומד בתנאים החדשים.
התיקון בחוק קובע הוראות מעבר שישפיעו גם על נכים ועוורים שמגישים תביעות לקצבאות המותנות בקביעת אחוזי נכות בוועדות רפואיות של הביטוח הלאומי, ככל שהם מעוניינים להשיג דרך הוועדות האלה את הפטור ממס (למשל, קצבת נכות כללית, גמלה לשירותים מיוחדים וקצבת נכות מעבודה).
הקפאת השכר הממוצע ועדכון הסכום הבסיסי
השכר הממוצע שמחושב על ידי הביטוח הלאומי נשאר באותו הסכום במשך שנה נוספת, עד סוף 2022, ללא שינוי לזה שהיה בשנים 2020 ו-2021, למעט לחריגים כמו נפגעי פוליו או גזזת.
השכר הממוצע בחוק הביטוח הלאומי לפי סעיף 1 – הוא 10,428 ₪ לחודש.
השכר הממוצע בחוק הביטוח הלאומי לפי סעיף 2 – הוא 10,551 ₪ לחודש.
על אף הקפאת השכר הממוצע החוק עדכן בשנת 2022 את הסכום הבסיסי המשמש לחישוב קצבת נכות כללית, וכל קצבה ששיעורה נגזר ממנה, בשיעור של 2.45%. עוד נקבע מנגנון עדכון גם לשנים הבאות.
הסדרת מנגנון ההתחשבנות בשל תביעות תאונות דרכים בין המוסד לביטוח לאומי לחברות הביטוח
חוק הביטוח הלאומי מקנה לביטוח הלאומי זכות לתבוע מצד שלישי שאינו המעסיק (המזיק) פיצוי על הגמלאות שהביטוח הלאומי שילם ועתיד לשלם למבוטח שנפגע (הניזוק). כלומר, הביטוח הלאומי נכנס בנעלי הניזוק ותובע את המזיק (זכות שיבוב לפי הפסיקה).
המזיק מנכה מסכומי הפיצויים המגיעים לניזוק את סכומי הגמלאות ששולמו או שעתידים להשתלם (ניכוי רעיוני) על ידי הביטוח הלאומי. החוק מעגן את הסדר ההתחשבנות הכולל בין המבטחים (כולל המדינה) לבין הביטוח הלאומי בתאונות דרכים.
אישור רואה חשבון
- כדי להבטיח כי המבטחים יעבירו לביטוח הלאומי את התשלום הנכון, קובע החוק כי מבטח ימציא לקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים ולביטוח הלאומי עד סוף מרס של כל שנה, אישור של רואה חשבון על העברת מלוא הסכומים כאמור בשל השנה שקדמה, והקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים רשאית לדרוש מכל מבטח להעמיד לרשותה ולביקורתה כל מידע הדרוש לצורך בדיקת הסכומים כמפורט בחוק, למעט מידע כהגדרתו בסעיף 7 לחוק הגנת הפרטיות.
הכותבת - רואת חשבון, בעלים ומנכ"לית משרד רו"ח אורנה צח וחברת אורנה צח בע"מ לייעוץ ולפתרונות לפי חוק הביטוח הלאומי ולייצוג בביטוח הלאומי, לארגונים ולחברות שמעסיקים עובדים, ליוצאים לרילוקיישן, לעצמאים וליחידים. מרצה על חוק הביטוח הלאומי לארגונים וכן באקדמיה ובמסגרות מקצועיות. בעלת ותק בתחום של 30 שנים. בין תפקידיה הציבוריים: יו"ר ועדת הקשר של לשכת רואי חשבון עם המוסד לביטוח לאומי ופעילה בחקיקה כנציגת הלשכה בכנסת בנושא זה.
הנוסח המובא לעיל אינו מחליף את החקיקה, את התקדימים מפסקי הדין או את הנוסח המלא של פרסומי הביטוח הלאומי, אלא בא להסב את תשומת הלב לאמור בהם.
כל המידע המוצג במאמר הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת או המלצה לנקיטת הליכים או להימנעות מהם.
הכותבת אינה נושאת באחריות כלשהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על המידע האמור.
כל הזכויות שמורות © אין להעתיק או לפרסם ללא אישור מהכותבת.
ט.ל.ח.
|