• הירשמו לערוץ יוטיוב  שלנו, ותוכלו לקבל עדכונים והתראות, לצפות בין היתר בהרצאות מוקלטות, מצגות, ראיונות לתקשורת ועוד ...

    להצטרפות והרשמה  לחץ כאן

     

     

  • סוגיות מיוחדות בהצהרות הון, הנחיות, טיפים, הוראות, הסברים מפורטים, התא המשפחתי, הלוואות ומתנות ממשפחה/חברים ועוד... 
    להרצאה מוקלטת מלאה – לחץ כאן

  • הרצאה מוקלטת ומצגת מקיפה בנושא פעילות עסקית - עצמאי או חברה ?


    לצפייה – 
    לחץ כאן

  • הרצאה מוקלטת ומצגת מקיפה בנושא מיסוי הכנסות בחו"ל (Relocation),  חידושי פסיקה וחקיקה, הכללים החדשים מיום 1.1.2018

    לצפייה - לחץ כאן

  • המהפכה הגדולה במיסוי הנדל"ן ומיסוי הכנסות מהשכרה למגורים ולדירות נופש בשנה האחרונה

    לצפייה בהרצאה המוקלטת ובמצגת המקיפה – לחץ כאן

true
דף הביתמדורים מקצועייםמס הכנסהמאמרים - מס הכנסהחוזר רשות המיסים בנושא שינוי המודל העסקי אתגר למתכנני המס

חוזר רשות המיסים בנושא שינוי המודל העסקי: אתגר למתכנני המס

16.08.2010

חוזר רשות המיסים בנושא שינוי המודל העסקי: אתגר למתכנני המס

 

ד"ר אבי נוב *

 

עד היום, חברות אשר העבירו את עיקר פעילותן לחו"ל כדי להמנע מתשלום מיסים בישראל נהנו מחוסר ההסדרה בנושא זה. ברשות המיסים החליטו לסתום את "פרצת המס" הזאת, ופרסמו חוזר המבהיר לפקידי השומה כיצד לגבות מיסים מאותן חברות.

 

שינוי מודל עסקי

יזמי הייטק אמנם נוהגים להתחיל את פעילותם העסקית בישראל, אך לאחר שהם מבינים את היבטי המס ובעיקר את נטל המס הכבד, הם מעבירים חלק מהפעילות למדינות עם משטרי מס נוחים יותר.

 

העברת הפעילות נעשית במסגרת מה שמכונה "שינוי מודל עסקי". כך לדוגמא, חברה אשר פתחה טכנולוגיה בישראל מעבירה אותה למקלט מס. המכירות נעשות ממקלט המס, והרווחים פטורים שם ממס. מאידך, החברה הישראלית הופכת להיות "מרכז פיתוח" ללא הכנסות, אך עם הוצאות רבות. יזמים ישראלים הצליחו בדרך זאת לחסוך מאות מליוני שקלים.

 

"שינוי המודל העסקי" נעשה באמצעות העברת סיכונים ונכסים בלתי-מוחשיים מחברה ישראלית לצד קשור, שהן בדרך כלל חברה-בת או חברה אחות במדינה עם שיעורי מס נמוכים.

 

במסגרת העברה זו מועברים זכויות בנכסים קיימים כגון טכנולוגיות קיימות, מוגנות ו/או לא מוגנות כפטנט, ידע טכנולוגי, טכנולוגיות בשלבי פיתוח שונים, זכויות לטכנולוגיות עתידיות (מוניטין של הטכנולוגיות העתידיות), נכסים שיווקים כגון מותגים וסימני מסחר, קשרי לקוחות קיימים ולקוחות עתידיים (מוניטין לקוחות עתידיים) וכד'.

 

ההוראה החדשה של רשות המיסים

רשות המיסים הבהירה, באמצעות חוזר שהיא פרסמה לאחרונה, כי שינוי המודל העסקי כאמור עשוי להשפיע על חבות המס בישראל של החברה המעבירה במספר מישורים כדלקמן:

 

רווח הון בגין הנכסים אשר הועברו - העברת פעילות כלשהי או נכסים מהחברה הישראלית לחברה הזרה נופלת בגדר מכירה המחייבת במס רווחי הון. הרשות מדגישה כי במקרים שהובאו לידיעתה, חברות ישראליות אשר ביצעו שינוי במודל העסקי לא דיווחו כלל או דיווחו על "העברה סלקטיבית" של נכסים, היינו, נכסים ספציפיים שנמכרים לחברה הקשורה, כך שהדיווח לא שיקף את מלוא הנכסים אשר הועברו במסגרת שינוי המודל העסקי.

 

תמלוגים בגין הנכסים אשר לא נמכרו - אם החברה הישראלית העניקה לחברה הזרה זכות להשתמש בנכסים, בין אם קיים חוזה ובין אם לאו, הרי שיש לחייב את החברה הישראלית במס בגין הכנסות מתמלוגים.

 

דיבידנד בעין - דיבידנד בעין הינו דיבידנד המשולם ברכוש ולא במזומן. כאשר חברה הישראלית מוציאה מרשותה נכסים, ביניהם נכסים בלתי מוחשיים, יש לראות במהלך זה חלוקה של נכסי החברה הישראלית לבעלי מניותיה, אשר תסווג כהכנסה מדיבידנד בידי בעלי המניות.

 

מהחוזר החדש שפורסם עולה כי רשות המסים מעוניינת גם לחייב את החברות להצהיר בטופס מיוחד על כוונתן לשנות את המודל העסקי שלהן כדי שפקידי השומה יוכלו לבדוק את חבות המס של ההעברה. הכוונה היא להוסיף הוראה בתקנות מס הכנסה (תכנון מס החייב בדיווח) (הוראת שעה), תשס"ז 2006, המחייבת חברות לדווח על שינוי מודל עסקי כאמור.

 

צמצום החשיפה למיסוי ישראלי

קיימות מספר דרכים להעביר נכסים בלתי-מוחשיים לחו"ל תוך צמצום החשיפה למיסוי ישראלי. להלן אתאר את האפשרויות השונות:

 

שלב א' - המצב האופטימאלי הוא להעביר את הנכסים כאשר השווי נמוך, תוך הסתמכות על הערכת שווי כלכלית. הגמישות של הליך הערכת שווי היא רבה יותר בשלבים הראשונים של חיי העסק ובטרם כניסת משקיעים אשר מבססים את השווי "האמיתי" של החברה. קיימת אפשרות נוספת - להעביר נכסים בלתי-מוחשיים בשווי נמוך, ועל בסיס הנכסים שהועברו מפתחים נכסים חדשים.

 

שלב ב' - במידה שהערכת השווי אינה נמוכה, הרי שהשלב הבא הוא לבדוק את ההפסדים של החברה (הפסדים שוטפים והוניים). החוק קובע, כי "הפסד שוטף" מעסק או ממשלח-יד, שמקורו בישראל, ניתן לקיזוז כנגד כל הכנסה ממקורות אחרים, הן בישראל והן בחו"ל; זאת, בתנאי שההכנסה נוצרה באותה שנת מס שבה נוצר ההפסד. ואילו, כאשר לא ניתן לקזז את מלוא סכום ההפסד באותה שנה, מותר להעבירו לשנים הבאות ("הפסד מועבר"), ללא הגבלה, אולם בתנאי שהקיזוז יתבצע רק כנגד הכנסות מעסק או ממשלח-יד או מרווח הון בעסק.

 

שלב ג' - אפשרות נוספת היא להעביר את הידע במסגרת שינוי מבנה בחברה, תוך דחיית המס. שינוי המבנה כולל גם העברת נכסים לחברה תושבת חוץ.

 

במקרים מסוימים, יהיה כדאי לשקול לפנות לרשות המסים ב"בקשה מקדמית" (pre-ruling), במסגרתה מוצגת לפני הרשות עסקה עתידית ומבקשים שהם יחוו את דעתם לגבי כשרותה המיסויית ותוצאות המס שלה. כך נעשה, לדוגמא, בעסקה בה HP העולמית רכשה את חברת מרקורי הישראלית תמורת 4.5 מיליארד דולר. ההסדר עם מס הכנסה הפחית את תשלום המס בצורה משמעותית.

 

בנוסף לאמור, יש לתכנן מראש את המיקום הגיאוגרפי של התאגיד הזר אשר מקבל לידיו את הנכסים הבלתי מוחשיים. במסגרת השיקולים השונים, יש להעדיף מדינה עם שיעור מס חברות נמוך וכן פטור ממס בעת העברת הדיבידנד לבעלי המניות.

 

* ד"ר אבי נוב, עו"ד הינו שותף בכיר למיסוי בינלאומי במשרד רמי אריה ושות', עורכי דין.

 

 

 

 

הוסף למועדפים
הקש קוד אימות
לא רשומים אירועים לחודש נובמבר
לא רשומים אירועים לחודש דצמבר
לא רשומים אירועים לחודש ינואר