• הירשמו לערוץ יוטיוב  שלנו, ותוכלו לקבל עדכונים והתראות, לצפות בין היתר בהרצאות מוקלטות, מצגות, ראיונות לתקשורת ועוד ...

    להצטרפות והרשמה  לחץ כאן

     

     

  • סוגיות מיוחדות בהצהרות הון, הנחיות, טיפים, הוראות, הסברים מפורטים, התא המשפחתי, הלוואות ומתנות ממשפחה/חברים ועוד... 
    להרצאה מוקלטת מלאה – לחץ כאן

  • הרצאה מוקלטת ומצגת מקיפה בנושא פעילות עסקית - עצמאי או חברה ?


    לצפייה – 
    לחץ כאן

  • הרצאה מוקלטת ומצגת מקיפה בנושא מיסוי הכנסות בחו"ל (Relocation),  חידושי פסיקה וחקיקה, הכללים החדשים מיום 1.1.2018

    לצפייה - לחץ כאן

  • המהפכה הגדולה במיסוי הנדל"ן ומיסוי הכנסות מהשכרה למגורים ולדירות נופש בשנה האחרונה

    לצפייה בהרצאה המוקלטת ובמצגת המקיפה – לחץ כאן

true
דף הביתמדורים מקצועייםביטוח לאומיסוגי מבוטחים והכנסות שונותביטוח לאומי ודמי בריאות על תושבי ישראל השונים בחו ל

ביטוח לאומי ודמי בריאות על תושבי ישראל השונים בחו"ל

02.03.2004

גרסה 2.00 29.10.2002

ביטוח לאומי ודמי בריאות על תושבי ישראל השוהים בחו"ל

רמי אריה, רו"ח ועו"ד

החבות בתשלום דמי ביטוח לאומי ודמי בריאות

כל תושב ישראל, מגיל 18 ומעלה ( מלבד מאישה נשואה שאינה עובדת מחוץ למשק ביתה ומי שמלאו לו 60 שנה ביום עלייתו לארץ), חייב להיות מבוטח בביטוח לאומי ולשלם דמי ביטוח. כפי שנראה בהמשך, החבות חלה גם לגבי תושב ישראל השוהה מחוץ לישראל.

מחד, מדובר בחבות חוקית אשר מקנה בצד החבות לתשלום, גם הטבות וזכויות לגמלאות וביטוח רפואי, מאידך, יתכנו חילוקי דעות לגבי שאלת התושבות או מילוי התנאים שנקבעו בחוק הביטוח הלאומי ובתקנותיו, אשר עלולים לשלול את הזכויות שמקנים החוקים האמורים, אף אם שולמו בפועל דמי ביטוח על פיהם.

החל מיום 1 ביולי 2002 לפי חוק תוכנית החירום הכלכלית, הפכו דמי הביטוח הלאומי לרבות דמי ביטוח הבריאות, למס ששיעורו כ- 15% ללא הגבלת תקרת הכנסה. עקב כך כדאי לבדוק מחדש את תחולת החוקים ואת מבחני הפסיקה לגבי ישראלים השוהים בחו"ל ואשר משלמים דמי ביטוח בישראל, למרות שיתכן ואינם עונים כבר להגדרת תושב ישראל לפי מבחני הפסיקה שיובאו להלן. בחינה זו ראוי שתעשה גם רטרואקטיבית לגבי תשלומי ביטוח שנעשו בעבר על ידי ישראלים השוהים דרך קבע מחוץ לישראל.

סעיפי החיוב לגבי תושבי ישראל השוהים מחוץ לישראל, שזורים בתוך פרקי חוק הביטוח הלאומי. כך נימצא לדוגמא בפרק ה' לחוק העוסק בביטוח נפגעי עבודה, את ההוראה הבאה:

" 76.

(א) העובד בחוץ לארץ מבוטח לפי פרק זה אם הוא ומעבידו הם תושבי ישראל וחוזה העבודה נקשר בישראל, או אף אם חוזה העבודה לא נקשר בישראל ובמקום העבודה אין ביטוח נפגעי עבודה חובה לפי החוק ונמסרה הודעה על קיומו של החוזה כפי שנקבע בתקנות.

(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), אם שהה העובד בחוץ לארץ, תקופה העולה על חמש שנים רצופות, לא יהיה מבוטח לפי פרק זה אם לא התיר השר או מי שהשר הסמיך לכך את ביטוחו בתקופת עבודתו בחוץ לארץ שלאחר חמש השנים. "

הוראות דומות בשינויים קלים, נימצא גם בפרקים נוספים של חוק הביטוח הלאומי. מכאן, שהחבות החוקית לתשלום ביטוח לאומי כמו גם דמי ביטוח בריאות, חלה על כל תושב ישראל אף אם הוא שוהה מחוץ לישראל. המבחן של "תושב ישראל" רלבנטי במיוחד לגבי ישראלים השוהים מחוץ לישראל.

ראוי להדגיש שוב, תושב ישראל חייב בדמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות גם אם הוא שוהה זמנית מחוץ לישראל, חבות זו מקימה לו גם זכות ליהנות מגמלאות הביטוח וביטוח הבריאות לפי החוקים האמורים. מנגד, מי שאינו תושב ישראל אינו זכאי ליהנות מגמלאות או ביטוח בריאות גם אם שילמו עבורם למוסד לביטוח לאומי בישראל. הוראות מיוחדות בהן לא נדון ברשימה זו, נקבעו לעניין זה לגבי עובדים זרים המועסקים בישראל.

הגדרת "תושב ישראל" לעניין הביטוח הלאומי

בחוק הביטוח הלאומי אין בנמצא הגדרה לגבי השאלה מיהו "תושב ישראל". בפסק דין מנחה בעניין סנוקה (דב"ע מה 73-04, פד"ע יז' 79), נקבע מבחן הזיקה כמבחן העיקרי לתושבות לעניין חוק הביטוח הלאומי. כך קובע ביה"ד:


"תנאי התושבות בישראל כתנאי לתחולה של מרבית ענפי הביטוח הלאומי מושתתת בין השאר על הזיקה היציבה שבין המבוטחים לבין המדינה, זיקה שאין בה מן הזמניות או מהארעיות, והיוצרת מחויבות של החברה כלפי המבטחים בתחום הביטחון הסוציאלי" (ראה שם בעמ' 83 וכן ראה דב"ע נד/233-0 חשימה עבד רדואן-המוסד פד"ע כח' עמ' 103 בעמ' 113-112)."

(ההדגשות אינן במקור)

ומוסיף ביה"ד בעניין בוקובזה אריק ( ביה"ד האזורי לעבודה 2214/01 ) כי:

" המונח "תושב" אינו מוגדר בחוק הביטוח הלאומי. היותו של אדם "תושב ישראל", הוא בגדר שאלה עובדתית הנגזרת מחומר הראיות, ונקבעת על פי ההלכות שנפסקו בעניין, הן בבית המשפט העליון, והן בפסיקתו של בית הדין. ...

............

שבחשבון הסופי תקבע הזיקה למעשה, זיקה שלא יהא בה מהזמניות או מהארעיות, וזיקה שיש בה להוכיח ראיית מקום שבתחום ישראל כמקום "שבו הוא חי שזה ביתו" ".

עוד נקבע בפסיקה כי מגורים מחוץ לישראל לתקופה ממושכת, מסיבות אישיות, שוללים את המעמד של תושבות בישראל. מכאן, שמקום המגורים של אדם הוא אחד הסימנים העיקרים להיותו תושב באותו מקום (ראה דב"ע נא/140-0, טהא - המוסד, פד"ע כד' 362, 385-384 דב"ע נא/ 43-0 פאוזי ואח'-המוסד, פד"ע כג' 36 בעמ' 42 ופסק דינו של בית הדין בעניין ילוז, שם בפסקה 8).


נקבע עוד, כי לא כוונתו של האדם היא הקובעת את מקום מושבו בשעה מסוימת, אלא אותו מקום אשר אליו קשור האדם מן הבחינה העובדתית ממשית, היינו "המקום אשר מירב הזיקות העובדתיות כורכות אותו עימו" (ע"א 260/89 מוניקה לוי - לואיזה הפנר פד"י מו(4) 391).


חבות ביטוח לאומי על העובד אצל מעביד ישראלי

כאשר המעביד בחו"ל הוא מעביד תושב ישראל, יחולו על השכר אשר משולם לעובד השכיר, חבויות ביטוח הזהות לחבויות ביטוח של שכיר המועסק בישראל. כך קובעת תקנה 21 כדלהלן:

" 21 . עובד בחוץ לארץ ועובד בכלי שיט או בכלי טיס

(א) הכנסתו של עובד בחוץ לארץ, לרבות עובד בכלי שיט או בכלי טיס, המבוטח בהתאם לסעיף 76 לחוק, תחושב לעניין לוח י' לחוק, לגבי תקופת עבודתו בחוץ לארץ, לפי מלוא הכנסתו במטבע ישראלי ולפי מלוא התמורה במטבע ישראלי של הכנסתו במטבע זר (להלן - תמורת מטבע זר) ובלבד שלא ישלם דמי ביטוח מסכום העולה על ההכנסה המרבית האמורה בפרט 1 בלוח י"א.

  1. מועד תשלום דמי ביטוח לפי תקנה זו יהיה מועד התשלום החל לגבי עובד לפי סעיף 353 לחוק. "

תקנה 21 מטילה על עובד שכיר בחוץ לישראל, את הוראות סעיף 76 לחוק הביטוח הלאומי. סעיף זה צוטט לעיל. נזכיר כי תנאי הסעיף הנם כי:

  1. המבוטח והמעביד הם תושבי ישראל – הן העובד והן המעביד עונים להגדרת התושבות בישראל, לפי מבחן הזיקה העיקרית שנקבע בפסיקה כאמור. מקום המגורים הקבוע מהווה מבחן משנה עיקרי לעניין זה.

  2. חוזה העבודה נקשר בישראל, או לחילופין חוזה העבודה לא נקשר בישראל, אך במקום העבודה אין ביטוח נפגעי עבודה ונמסרה הודעה על קיומו של חוזה העבודה.

  3. תקופת ההעסקה בחו"ל אינה עולה על חמש שנים רצופות (או יותר שנים, בכפוף לאישור מיוחד של שר העבודה והרווחה, או מי שהשר הסמיך לכך).

נזכיר עוד, כי תקרת ההכנסה המרבית הקבועה בלוח י"א, בוטלה בחוק תוכנית החירום הכלכלית, החל מיום 1 ביולי 2002 ועד ליום 31 בדצמבר 2003.

כאשר המעביד בחו"ל אינו תושב ישראל

תקנה 1 (4) לתקנות הביטוח הלאומי עוסקת בעובד שמעבידו אינו תושב ישראל, וכן:

" (4)

    1. מקום מגוריו של המעביד אינו בישראל ואין לו בישראל מען למסירת מסמכים משפטיים.

    2. המעביד הוא ארגון בינלאומי הנהנה מחסינות מכוח אמנה בינלאומית שישראל צד לה ".

הרישא לתקנה 1 קובעת כי, עובד כזה ישלם בעצמו את דמי הביטוח החלים עליו כעובד שכיר. שכן, לא ניתן לחייב את המעביד הזר לשלם דמי ביטוח למוסד לביטוח לאומי בישראל.

העובד אצל מספר מעסיקים שחלקם תושבי ישראל וחלקם לא, ישלם דמי ביטוח לגבי כל הכנסותיו לפי סעיף 2(2) לפקודה. תקנה 2 מדגישה כי תשלום זה לא יפחת מהמינימום לתשלום הקבוע בלוח י"א לחוק. במאמר מוסגר נציין כי הוראות תקנות 1 (4) ו- 2 חלות גם על תושב ישראל העובד בישראל אצל מעביד זר, הפטור מחבות דיווח למוסד לביטוח לאומי.

חבות ביטוח לאומי לעובד עצמאי או מי שאינו עובד בחו"ל

חבות הביטוח הלאומי לתושבי ישראל השוהים מחוץ לישראל, תהא לפי השיעור המוטל על מי שאינו עובד ואינו שכיר בישראל על כל הכנסותיו הפסיביות שמקורותיהן בסעיף 2 לפקודה מס הכנסה, לפי סעיף 345 סייפא לחוק הביטוח הלאומי ולא פחות מהמינימום החיוב המוטל על מי שאינו עובד כשכיר ואינו עצמאי בישראל. אולם, מי שמוגדר כעובד עצמאי לפי חוק הביטוח הלאומי ושוהה מחוץ לישראל, ישלם דמי ביטוח בשיעורים החלים על עצמאי בישראל, לרבות על הכנסה שהתקבלה מחוץ לישראל ואינה חייבת במס הכנסה בישראל לפי הפקודה.

א. מבוטח שאינו שכיר ואינו עצמאי

כך קובעת תקנה 20 (א) לגבי מבוטח שאינו שכיר ואינו עצמאי, כדלהלן:

" תקנה 20 - מבוטח השוהה בחוץ לארץ

  1. מבוטח, למעט מבוטח לפי סעיף 76 לחוק ולמעט מבוטח לפי תקנה 12א לתקנות אלה, השוהה בחוץ לארץ תקופה העולה על ששה חדשים רצופים, ישלם דמי ביטוח בעד כל תקופת שהותו בחוץ לארץ, בשיעורים החלים על מבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, מהכנסתו החייבת בתשלום דמי ביטוח, ואם אין לו הכנסה כאמור או שהכנסתו אינה מגיעה להכנסה המזערית שנקבעה בפרט 4 בלוח י"א, ישלם דמי ביטוח כאילו הכנסתו הייתה ההכנסה המזערית כאמור.

    הוראה זו אינה עוסקת כאמור במבוטח בביטוח נפגעי עבודה לפי סעיף 76 לחוק, משמע, היא אינה עוסקת במי שהוא שכיר או עצמאי וכן אינה עוסקת בחבות ביטוח לאומי על פנסיה מוקדמת, לגביה חלה תקנה 12א. התקנה קובעת כי לגבי מבוטח שאינו שכיר ואינו עצמאי (כהגדרתם בסעיף 1 לחוק), יחולו ההוראות הבאות:

    1. המבוטח שוהה בחו"ל יותר משישה חודשים רצופים.

    2. לאחר תום שישה החודשים ישלם מבוטח זה דמי ביטוח על כל הכנסותיו הפסיביות שמקורותיהן לפי סעיף 2 לפקודת מס הכנסה, לפי הוראות סעיף 345 סיפא לחוק הביטוח הלאומי, ולא פחות מהמינימום לתשלום הקבוע לגבי מי שאינו שכיר ואינו עצמאי בלוח י' שבחוק.

נזכיר כי ההכנסות הפסיביות כוללות, הפרשי הצמדה וריבית, דיבידנד, דמי שכירות, תמלוגים, דמי מפתח, מכירת זכויות יוצרים ועוד, כקבוע בסעיף 2 לפקודה.

ההוראה בדבר מיסוי ההכנסות הפסיביות בחו"ל דומה במהותה להוראות שיחולו בעקבות הרפורמה במס הכנסה (תיקון 132 לפקודה). אלא, שאם עד היום לא היה כל אמצעי למוסד לביטוח לאומי לקבל מידע על הכנסות אלו, הרי מינואר 2003 יעבור גם המידע הזה ממס הכנסה למוסד לביטוח לאומי, כמו שנעשה עד היום לגבי ההכנסות החייבות בישראל.

ב. מבוטח עצמאי

מאידך, לגבי מבוטח שהוא עובד עצמאי כהגדרתו בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי, קובעת תקנה 20 (ב), כדלהלן:

" (2) על אף האמור בתקנת משנה (א), מבוטח שהוא עובד עצמאי השוהה בחוץ לארץ, שהיה זכאי לגימלה לפי פרק ה' לחוק והתקנות לפיו אילו אירעה לו פגיעה בעבודה בהיותו בחוץ לארץ, ישלם דמי ביטוח, בעד כל תקופת שהותו בחוץ לארץ, בשיעור המשתלם מאת עובד עצמאי, מהכנסה שממנה משתלמים דמי ביטוח לרבות הכנסה שהתקבלה בחוץ לארץ ואינה נחשבת כהכנסה החייבת במס לפי הפקודה.

(ג) לעניין תקנה זו יחולו הוראות תקנות המקדמות בשינויים המחויבים.

(ד) מועדי תשלום דמי ביטוח על פי תקנה זו הם כאמור בתקנה 2 לתקנות הגביה, לפי העניין. "

(ההדגשות אינן במקור)

"עובד עצמאי" - מוגדר בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי כמי שעוסק בתקופה במשלח ידו, לפחות 20 שעות בשבוע בממוצע, או שהכנסתו החודשית עולה על מחצית השכר הממוצע במשק, או שהוא עוסק במשלח ידו לפחות 12 שעות בשבוע והכנסתו הינה לפחות 15% מהשכר הממוצע במשק.

עובד עצמאי ישלם דמי ביטוח כמקובל לגבי עובד עצמאי בישראל, לרבות על הכנסה שהתקבלה בחוץ לישראל ואינה הכנסה חייבת לפי הפקודה. היות והתנאי הוא כי זו תהא הכנסה שממנה משתלמים דמי ביטוח, הרי בעובד עצמאי מדובר בהכנסות שמקרותיהן לפי סעיף 2(1) ו- 2(8) לפקודה (עסק, משלח יד וחקלאות). הוראה זו מטילה מס גם על הכנסה שלא נתקבלה לראשונה בישראל ואשר גם לא נצמחה והופקה בישראל, והייתה עד היום פטורה ממס הכנסה עליה. גם כאן היות ומינואר 2003 בוטל במסגרת הרפורמה במס (תיקון 132 לפקודה), החיוב במס הכנסה מכוח ש"נתקבלה". מאידך, עקב המעבר לבסיס בינלאומי פרסונלי, יחויב תושב ישראל על הכנסותיו במס הכנסה גם על מכלול הכנסותיו מחוץ לישראל. עולה, כי מינואר 2003 הוראה זו חופפת להוראת המיסוי הפרסונלי לפי הפקודה, לפחות בהקשר של הכנסותיו ממשלח ידו.

אמנות לביטוח סוציאלי

סעיף 374 לחוק הביטוח הלאומי קובע הוראות לעניין מניעת כפל חיוב בדמי ביטוח לאומי, עם מדינות אשר ישראל התקשרה עמן באמנה לביטוח סוציאלי.

" 374.

(א) נכרת הסכם, בין ממשלת ישראל לבין מדינת חוץ או רשות שאינה מדינה, הקובע יחסי גומלין בעניין ענפי ביטוח לאומי שחוק זה דן בהם, או המחיל זכויות או חובות לפי חוק זה על תושבי המדינה או הרשות שעמן נכרת ההסכם, רשאי השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, להתקין תקנות לביצוע ההסכם אף בסטייה מהוראות חוק זה, ובהסכמתו של השר הממונה על ביצוע חיקוק אחר - אף בסטיה מהוראות אותו חיקוק.

(ב) אמנה רב-צדדית הנוגעת לביטוח לאומי שמדינת ישראל הצטרפה אליה יראו כהסכם בין המדינה לבין כל אחת מהמדינות החברות לאותה אמנה, ובלבד שאותה מדינה אינה מפלה לרעה אזרחים ישראליים בענפי ביטוח שחוק זה דן בהם. "

סעיף (א) עוסק באמנות ישירות בין מדינות, בעוד שסעיף (ב) עוסק באמנות רב צדדיות. לישראל אמנות לביטוח סוציאלי עם 13 מדינות (בריטניה, צרפת, בלגיה, אוסטריה, גרמניה, דנמרק, שוויץ, שבדיה, אורוגואי, פינלנד, צ'כיה ואיטליה ). במידה ותושב ישראל משלם דמי ביטוח לאחת ממדינות אלו. לא ישולמו בישראל דמי ביטוח, בכפוף לתנאי האמנה.

בנוסף, לישראל הסכם ידידות עם ארה"ב בתוקף משנת 1951. סימן ד' להסכם מורה כי ינהגו באזרחי המדינה המתקשרת האחת באופן שוויוני לאזרחי המדינה האחרת, לעניין תחולת חוקי הביטוח הסוציאלי. אלא, שבמספר פסקי דין נקבע כי אין להסכם זה תוקף בדין בישראל, והוא אינו יותר מאשר התחייבות בינלאומית הדדית (ראה דב"ע נז/ 39 – 0 יהודית שיינברגר ובג"צ 419/83 יהודה דורון).

היות והאמנות למניעת כפל ביטוח סוציאלי אינן חלות לגבי דמי ביטוח בריאות, הרי החובה לתשלום דמי ביטוח הבריאות קיימת גם לגבי המשלמים למדינות האמנה האמורות. שיעור התשלום של דמי ביטוח הבריאות יהיה לפי השיעור המינימלי הקבוע בחוק.

מוצע לתושבי ישראל אשר שילמו דמי ביטוח הן בישראל והן במדינת האמנה, לוודא כי הינם עומדים בזכאות למניעת תשלום כפל דמי ביטוח בשתי המדינות לפי תנאי האמנה. תושב כזה זכאי לפטור כאמור מדמי ביטוח ואף להחזר דמי ביטוח באם שילם כפל דמי ביטוח.

שיעורי ומועדי התשלום החלים על השוהה מחוץ לישראל

כללי בסיס לגבי שיעורי ומועדי התשלום של תושב ישראל, השוהה מחוץ לישראל, הנם:

  1. מבוטח שיש לו הכנסות חייבות בדמי ביטוח בישראל, ימשיך לשלם עליהם דמי ביטוח בשיעורים ובמועדים הנהוגים כרגיל בישראל, לגבי אותן הכנסות.

  2. מבוטח שאין לו בישראל הכנסות החייבות בדמי ביטוח, ישלם דמי ביטוח מינימליים, כפי שמשלם מי שאינו עובד כשכיר ואינו עצמאי בישראל ושאין לו הכנסות אחרות. התשלום יבוצע אחת לשלושה חודשים.

  3. מבוטח המקבל פנסיה מוקדמת, ינוכו דמי הביטוח ישירות על ידי משלם הפנסיה בישראל.

כללי בסיס אלו נקבעו בשל הקושי המעשי שהיה עבר לקבל נתונים לגבי הכנסות תושב ישראל מחוץ לישראל. נזכיר, כי בעקבות הרפורמה במס הכנסה מינואר 2003 , נתונים אלו יהפכו לזמינים הרבה יותר לביטוח לאומי, עקב החיוב במס על בסיס פרסונלי לתושב ישראל על הכנסותיו מחוץ לישראל.

אי תשלום בשל אי תושבות בישראל

הזכאות לגמלאות הביטוח מותנית בהיות התובע תושב ישראל בעת הגשת התביעה ובעת היותו זכאי לגמלה. מכאן, שמי שהפסיק להיות תושב ישראל, מאבד את כל זכויותיו לגמלאות לפי חוק הביטוח הלאומי וחוק דמי בריאות, אפילו היה תושב ישראל ושילם דמי ביטוח בישראל במשך שנים מרובות לפני הגירתו מישראל. מאידך, במידה ומדובר במדינת חוץ שאין לה אמנת ביטוח סוציאלי עם ישראל, הרי לא תמיד יעמוד בתנאי האכשרה במדינת החוץ לקבלת הגמלאות שמשלמת אותה מדינה לפי דיניה.

זאת ועוד, סעיף 58 לחוק דמי בריאות קובע סנקציות לגבי תושב ישראל השוהה בחו"ל ואינו משלם באופן סדיר את דמי הביטוח. הסנקציות הנן במניעת שירותי ביטוח בריאות למפגר בתשלום לפי מידת הפיגור בתשלום ואף אם חזר ושילם את מלא פיגוריו למוסד לביטוח לאומי.

אולם, שנות הוותק שנצברו בישראל, אינן הולכות לאיבוד, אלא שלא ניתן לקבל גמלה באם בעת תחילת הזכאות לה, לא היה התובע תושב ישראל. היה ויחזור להיות תושב ישראל בעתיד, תחשב זכאותו ככוללת את השנים שצבר, עת היה תושב ישראל ושילם דמי ביטוח, טרם היגר ממנה.

הוסף למועדפים

דרוגים

דרג

תגובות גולשים

שלח תגובה
  • רות שטרק  (09/05/2009 10:42)
    לגבי מגורים בחול לזכאי קצבת זקנה,פחות מ180 יום בשנה,מה עם בטוח בריאות ? ןתשלומי קצבת זקנה?
הקש קוד אימות
 
לא רשומים אירועים לחודש ספטמבר
לא רשומים אירועים לחודש אוקטובר
לא רשומים אירועים לחודש נובמבר